5 משחקים בלילה צנוע לפנינו, כולל בונבון אחד בקנה.

2:00 ניו אורלינס פליקנס (9:4) – דנבר נאגטס (4:6)

מה יהיה עם הפליקנס מה. קבוצה פתטית שרק בלילה הקודם ספגה 142 נק' מהגריזליס. קבוצה שנראית כמו הכוכב שלה – באים להעביר את הזמן, לשחק כדורסל, לעשות כסף, מנצחים קצת, מפסידים הרבה, ומחכים לשרוף את הכסף בפגרה. כמה הפליקנס זורקים על העונה? הם ברצף של 5 הפסדים, כשהם סופגים 139, 138, 145 ו-142 נק' בארבעת האחרונים. אלו מספרים של דנבר של דאג מו. וזה לא שהם שיחקו נגד אריות הליגה, את הנקודות הללו הם ספגו במשחקים נגד הקליפרס (!) הווריורס, הנטס (!!) והגריזליס, ארבע קבוצות שבסבירות גבוהה יהיו מחוץ לפלייאוף העונה. חבל באמת שאין ירידות ליגה. אצל סקרמנטו, שותפתה לפתטיות, עוד לפחות מנסים – מנסים עקום, אבל מנסים. העצוב אצל הפליקנס זה שהם פשוט לא מנסים. זאיון וויליאמסון מתגלה כגרסה של בן סימונס – לא התקדם במילימטר בכל שנותיו בליגה, הרצפה שאיתה הוא הגיע נותרה גם התקרה שלו. היא מספיק גבוהה כדי לסדר לו חוזה מיליונים ומספרים מרשימים, אבל כמו מה שהוא אוהב לצרוך בפרסומות שלו למאונטיין דו – אלו קלוריות ריקות.

במעקב הדז'ונטה מארי, סוף סוף האיש ביקש טרייד למקום טוב וראוי יותר. תוהה לאן הוא יכול להגיע, אבל מגיע לו לצאת מהשאול הזה בניו אורלינס. נזכיר גם שעל הספסל אצל הפליקנס יושב שחקן אחר, פתטי גם הוא, בשם ג'ורדן פול, שמרוויח 32 מיליון דולר העונה ונותן בתמורה 8 נק' ב-26% מהשדה ב-20 דק' משחק מהספסל. זה אחד שמגיע לו להיות בשאול, ביחד עם זאיון. שני שחקנים שלא אכפת להם.

אצל הנאגטס, משהו טרם נדבק. 10 משחקים לתוך העונה, דנבר מנצלת לוח די קל (בין היתר, שני משחקים נגד הפליקנס) לטובת מאזן חיובי אבל הפסידה לכל קבוצה שהעמידה לה אתגר קצת יותר גדול מתחתית הליגה (אוקלהומה, ג"ס לפני הפציעות, פורטלנד ויוסטון). מי שנכנס לקצב הוא מארי שהיה טוב מאוד גם בהפסד ליוסטון וגם בניצחון על הגריזליס, קאם ג'ונסון חווה קפיצת מדרגה ביכולת אחרי עונת בכורה בעייתית בקבוצה, אבל בלי שארון גורדון חוזר לעצמו, דנבר עשויה למצוא את עצמה במאבקי הכניסה לשישייה הראשונה.

ג'וליאן סטרות'ר ייעדר אצל הנאגטס, בעוד שאצל הפליקנס אין דיווחים על פציעות.

הימור: דנבר ב-30

הימור מוגזם: דיאנדרה ג'ורדן יבלה על הפרקט לא פחות מ-30 דק' נגד האקסית.

2:30 קליבלנד קאבלירס (7:6) – דאלאס מאבריקס (5:7)

אחת טובה להפתיע והשנייה מתקררת אחרי פתיחת עונה חזקה יחסית, או – קיירי נגד האקסית המיתולוגית. האם דאלאס יכולים לקחת את הכישרון של פלאג, הבריאות והיכולת של קיירי והצוות המסייע המעניין מצד אחד אבל תחושת שאריות מחוממות מצד שני למסע יפה העונה, בדרך אולי לשיפור הסגל סביב פלאג? האיש, בגיל 19, כבר כוכב ובהינתן בריאות עשוי להיות all-nba לעשור וחצי הקרובים, בדומה לאיש אותו החליף בדאלאס. באופן כללי בניית הסופרסטארים בדאלאס מזכירה את בניית הקוורטרבקים בגרין ביי פאקרס – בתחילה אלו היו נוביצקי/ברט פארב במשך שנים ארוכות, ואז הגיע המחליף שלהם שהם חנכו איזו תקופה דונצ'יץ'/ארון רוג'רס, אבל כאן מתפצלות הדרכים ובעוד שגרין ביי הוציאו מרוג'רס אליפות אחת ושנים ארוכות בצמרת עד שהוא גמר את הסוס (עם אוהדי פיטסבורג והג'טס באתר הסליחה), הרי שדאלאס העבירו את דונצ'יץ' רגע לפני שיא הקריירה ולפני שחלבו ממנו אפילו אליפות אחת, בתמורה שההגדרה "נזיד עדשים" עושה עוול למרק טוב. גרין ביי כרגע עם ג'ורדן לאב מאחורי הסנטר, שהוא לא רע אבל לא סטאר בשום צורה, בעוד שדאלאס זכו בלוטו עם פלאג שמאכיל היטב כל סנטר אפשרי שישחק לצידו (וככה גם פורוורדים עם קליעה משלוש).

זו הזדמנות אגב לפרגן למדור הפוטבול של הופס – המדור הטוב ביותר בעברית בנושא הכדור האליפטי.

בעוד שדאלאס עולה על הציפיות (הנמוכות) ערב פתיחת העונה, קליבלנד לא מצליחה להגיע לרף הציפיות ממנה כעת. שלושה הפסדים בארבעת האחרונים, כולל הפסד לשארלוט הפצועה והחסרה, והפסד הלילה למיאמי היט המתוסבכת בעצמה עם 74 נק' משותפות של באם ויאניס מול קו קדמי שלפחות בהגנה אמור להיות טופ 5 בליגה, מוציאים קצת את האוויר מהבלון שמנופח באוהיו מדי שנה בשלוש השנים האחרונות. זה אולי עוד ישתנה עם התקדמות העונה, אבל כל עוד מובלי חוזר לקונכיה שלו אחרי פתיחת עונה טובה והקאבס לא מוציאים מספיק מהספסל הטוב שלהם – גמר לא יראו בקליבלנד.

אצל דאלאס, לייבלי כהרגלו בקודש בחוץ וכך גם טאריק ביברוביץ' הידוע לעכברי היורוליג באתר וסרחיו דה לארה הרוקי המעניין, כריסטי בספק. אצל הקאבס לא דווח על פציעות או חיסורים.

הימור: אחרי שפרגנו לדאלאס והורדנו לקליבלנד, נלך על השבת סדרי בראשית וקליבלנד ינצחו ב-7.

הימור מוגזם: קיירי משליך כדור לקהל שזורק לו בוז ומקבל טכנית שנייה ברבע השלישי.

3:00 מיאמי היט (6:6) – דטרויט פיסטונס (3:8)

הבונבון של ערב די חלש אפשר לומר, כאשר ההיט המתחברים מגיעים אחרי ניצחון על הקאבס כשבפעם הראשונה העונה הפוטנציאל של יאניס ובאם בא לידי ביטוי עם 37 נק' כ"א, כשהנתון הזה משכיח את הקליעה הלא ממש קיימת בקבוצה (12-34 לשלוש) ושוב התלקקות על ההיט קאלצ'ר כשהפעם זה ריאן קונוול שקולע 20 נק' מהספסל (או משום מקום בעצם), גארד קטן בן 22 מלואיוויל שנבחר 37 בדראפט האחרון ע"י הת'אנדר. אני עדיין לא חושב שזה יכול לעבוד לאורך זמן ומול קבוצות חכמות יותר מקליבלנד בלי מובלי ועם הארדן, ערוות הקליעה של ההיט תחשף במלוא הדרה.

אצל הפיסטונס המצב טוב בסך הכל, תודה ששאלתם. שלושת ההפסדים העונתיים היו ללייקרס, לניקס ולפילדלפיה (אותה גם הספיקו בדטרויט לנצח), והקבוצה מגיעה אחרי שני ניצחונות על וושינגטון היומרנית כשבשני קנינגהאם מספק הצגה של 52 נק' ו-11 אס'. כל זה כשהקבוצה בלי מי שאמור להיות הכוכב השני שלה, ג'יילן דורן, כשג'ון קולינס מחלטר בתור סנטר ובאופן כללי החמישייה נראית כמו גרסה הרבה יותר אתלטית של חמישיית הפורוורדים של מכבי ת"א מ-2014 (בתפקיד צ'אק אידסון: דאנקן רובינסון). בינתיים זה מספיק למקום השלישי במזרח, אחרי בוסטון ופילי, ואין סיבה שזה לא יספיק להשאיר אותם בסביבה הזו גם באפריל, במיוחד כשדורן יחזור – ויש לו מה להוכיח.

אז דורן בחוץ, ואייזיאה ג'ו שאחראי להשתנקויות צחוק מלוח המודעות של אשך טמיר המקורי גם בחוץ, בעוד שאצל מיאמי אין דיווחים כרגע על פציעות.

הימור: על אף הקו הקדמי החסר של הפיסטונס, אני אלך על ניצחון של דטרויט ב-7

הימור מוגזם: האקס דאנקן רובינסון לא שומר (חה) חסד נעורים לזו שבנתה אותו ותופר את ההיט עם 30 נק' ו-8 שלשות.

3:00 ממפיס גריזליס (4:8) – ברוקלין נטס (8:3)

מפגש בין שתי הקבוצות האחרונות שהמטירו מבולי נקודות על הפליקנס, כאשר הפערים ביניהן מחדדים את עליבותם של אותם הפליקנס.

אצל הגריזליס כיף גדול והם סיפור הפיל-גוד של פתיחת העונה, אחרי שנפטרו מכל כוכביהם תמורת ימבה של בחירות, ובזמן שהאקסים או פצועים (JJJ, ג'ה מוראנט) או גרועים (ביין), חבורת שחקני המשנה (+קמרון בוזר) הצעירים עושים חייל עם פתיחת עונה טובה מהצפוי. רבות דובר על פתיחת העונה של טיי ג'רום (שהתקרר קצת מאז) וגם קמרון בוזר חזק בענייני רוקי העונה, אבל זה התלכיד כולו (לדוגמה – 10 שחקנים בדאבל פיגרס בניצחון האחרון על הפליקנס) והקרדיט מגיע לתומאס איסאלו המאמן, שמשחזר את ההצלחה עם טי ג'יי (שורטס) בפריז ובבון והפעם עם טיי ג'יי, קטן גם הוא. שיטה שעובדת, נכסים ומקום להתפתח (בעיקר אם הקרסול של זאק אידי יחליט שמתאים לו להחזיק את הענק המיוחד הזה).

אצל ברוקלין בינתיים אין תלכיד, ג'ורדי פרננדס זורק דברים על הקיר ובינתיים מה שנדבק באופן מפתיע זה דני וולף בשוטינג גארד, מה שהופך את הקבוצה למבדרת – וולף מוסיף גובה וניהול משחק לחמישייה אבל הוא מטרה מועדפת לציד של גארדים קטנים ומהירים, ארוחה דשנה לטיי ג'רומים של העולם. אבל אנחנו עושים הנחה לברוקלין האלה – בסוף החמישייה כולל את MPJ וג'וליוס רנדל, שחקנים שהיו כוכבים בקבוצות מנצחות (ל-MPJ יש טבעת אליפות מדנבר), יש בה בחירה 8 של הדראפט הקודם (דיומין) וערימה של צעירים מבטיחים, זה לא צריך להיראות כל כך מבולגן, גרוע ולא מאומן. כך, בעוד שלאיסלו מגיעות מחמאות, ג'ורדי פרננדס בינתיים ראוי לטר"ש, אלא אם יעשה בעונה הבאה מארק דיינגולט.

אצל הנטס מיקל בראון ג'וניור הרוקי החביב בספק, בעוד שאצל הגריזליס אין דיווח על חוסרים.

הימור: גריזליס ב-20

הימור מוגזם: אני מאוד אוהב את זאק אידי ואלו בדיוק המשחקים בשבילו – 30 נק' ב-24 דק' עם 12 ריב' ו-6 חסימות.

3:00 מינסוטה טימברוולבס (3:9) – שיקגו בולס (9:2)

שתי קבוצות שעשו ביניהן לא מעט עסקים בשנים האחרונות, אבל איפה מיניסוטה ואיפה שיקגו, מרחק ערבות מיניאפוליס מדרום אילינוי.

הטימברוולבס, וזו המחמאה הכי גדולה שאפשר לתת לפרנצ'ייז הזה בהסתכלות על כל שנותיו, זה מועדון עם אופי. ארהיב עוז ואומר אפילו שיש כאן וולבס קאלצ'ר. בסוף, מדובר כאן בקבוצה שהנוכחות שלה בצמרת היא משהו שהתרגלנו אליו, כשרק לפני 5-6 שנים דיברנו עליה באותה נשימה עם סקרמנטו כפרנצ'ייז העלוב בליגה. בזכות בחירות חכמות וטריידים שהוכיחו את עצמם (אם כי שנויים במחלוקת), הפכו הוולבס, ממקומם הגשום והאפרורי, לחברה קבועה בצמרת המערב המפוארת של השנים האחרונות. היא תמיד שם,תמיד אגוז קשה לפיצוח, תמיד סיוט לשחק נגדה והיא תיקח אותך לדייט בגיהינום ובחזרה לפני שתעבור אותה בפלייאוף. בשביל מועדון כמו הוולבס, שהיה הבדיחה של הליגה במשך שנים, ההמשכיות הזו והקביעות בצמרת חשובים הרבה יותר מהישג שאחריו הדרדרות לתהומות הנשייה. העונות המוצלחות הללו מעמיקות את השורשים של הקבוצה במינסוטה, מגדלות דור חדש של אוהדים ומניחות את היסודות לקפיצת המדרגה הבאה (תום החוזה של גובר כמובן).

אצל שיקגו המצב כמובן שונה. כן כדאי לשים לב שהמאזן שלה קצת משקר, ופתיחת העונה זימנה לה לוח משחקים מהגיהינום: פעמיים סלטיקס, פעמיים ניקס, פעמיים פילי וסן אנטוניו. לכולן הפסידה, כמו גם לוושינגטון ולטורונטו, כשהיא מנצחת רק את הבאקס וההוקס ורק מההוקס היא סופגת פחות מ-124 נק' למשחק. בין בוזוליס, גידי, כיילב ווילסון ונורמן פאוול מסתתר פוטנציאל התקפי, אבל ההגנה של הבולס מזכירה את הגנת הפייסרס בעונה שעברה – מסננת עם חורים בגודל של כדורי טניס. כנראה שנראה עוד הרבה מזה העונה, לעתים יתפלקו מזה ניצחונות אבל לרוב נראה כאן תבוסות מביכות, בשנה בה לא משתלם לבולס לעשות טנקינג (לא יכולה לבחור בתוך 5 הראשונות).

אצל הבולס אין דיווחים על היעדרויות, אצל הוולבס לעומת זאת אנט ודיוינצ'נזו כרגיל בחוץ

הימור: מינסוטה ב-30

הימור מוגזם: תופתעו לשמוע אבל הבולס טרם ספגו מעל 140 נק' העונה. הערב זה יקרה, ואוהו איך זה יקרה – הוולבס ימטירו 160 נק' על השוורים ואפילו רודי גובר יקלע שלשה, בבחינת כל מטאטא יורה.