גלעד הוא גולש וותיק באתר, שכבר כתב לנו בעבר. המספרים בכתבה נכונים לבוקר 5 בנובמבר 2026.

מקום ראשון במערב: פורטלנד טרייל בלייזרס. האלופה המכהנת, ניו יורק, נמצאת במקום השביעי במזרח, עם אותו מאזן בדיוק כמו וושינגטון. ממפיס, שמכרה בקיץ את הכוכב שלה ואמורה הייתה לבלות את העונה בספירת כדורי לוטו, במקום הרביעי במערב. ופיניקס של דווין בוקר מקדימה רק שלוש קבוצות בכל הקונפרנס.

לא, אף אחד לא פרץ לאתר של ה-NBA.

ככה נראתה הטבלה הבוקר, ולקח לי רגע להתאושש מההלם. האמת? רק מחלק ממנו. כי עם פורטלנד אין לי שום בעיה. כמו כל ישראלי טיפוסי, אני מאמין שהיא תפתיע, ושדני עוד יהיה אחד מעשרת השחקנים הכי טובים בליגה, אז מבחינתי היא פשוט הקדימה קצת את לוח הזמנים. אבל הניקס? האלופה, עם טבעות שעוד לא הספיקו להתקרר על האצבעות, פותחת ככה את העונה? וממפיס, שפתאום החליטה שהיא קבוצה, ועוד קבוצה טובה? אז החלטתי לצלול פנימה ולהבין מה לעזאזל קורה בפתיחת העונה הזאת.

התשובה הקצרה – נובמבר משקר. התשובה הארוכה – מתחילה בבוסטון, לפני חמש שנים.

בנובמבר 2021 אף אחד לא רצה לשמוע על בוסטון. 4-6 אחרי עשרה משחקים, מאמן בשנה הראשונה שלו בשם איימה אודוקה, וטייטום ובראון שנראו כמו שני כוכבים שעוד לא החליטו אם הם באמת רוצים לשחק ביחד. ב-6 בינואר הם הפסידו לניקס במדיסון סקוויר גארדן וירדו ל-18-21, והוויכוח באמריקה כבר לא היה אם לפרק את הצמד, אלא מתי. ביוני הם שיחקו בגמר.

זה הסיפור שכולנו שוכחים מחדש כל נובמבר. אנחנו רואים טבלה של שבועיים ומיד בונים עליה תיאוריות שלמות: מי גמור, מי הסנסציה, את מי צריך לפטר. ואז מגיע מרץ ועושה סדר.

ובוסטון לא לבד. מיאמי של 2010-11, העונה הראשונה של לברון, ווייד ובוש ביחד, הייתה 9-8 אחרי 17 משחקים, וחצי מהפרשנים באמריקה כבר כתבו הספד לניסוי. היא סיימה 58-24. סקרמנטו של 2022-23 פתחה 4-0, ונראה היה שעוד עונה של הקינגס הולכת לפח. היא סיימה 48-34 ושברה בצורת פלייאוף של 16 שנה. וזה עובד גם בכיוון ההפוך: אורלנדו של 2017-18 עמדה על 8-4 אחרי 12 משחקים, וכולם התחילו לדבר על קבוצה צעירה ומפתיעה. היא סיימה 25-57.

שני מספרים שעושים סדר

מאזן של שבועיים מלא ברעש: מול מי שיחקת, כמה משחקי חוץ היו לך, ומי קלע עלייך זריקות שהוא בדרך כלל מפספס. יש שני כלים פשוטים שעוזרים לסנן את הרעש הזה, ואני הולך להשתמש בשניהם לאורך הכתבה.

הראשון הוא נט רייטינג – ההפרש בין מה שקבוצה קולעת למה שהיא סופגת, על כל 100 פוזשנים. הוא מספר יותר מהמאזן, כי את המאזן לא מעניין אם הפסדת בנקודה או בעשרים. ובאתר Basketball Reference יש לו גם גרסה מתוקנת, שמתחשבת ברמת היריבות. שם מתחילות ההפתעות.

השני הוא אחוז השלשות של היריבות – הגנה טובה קובעת כמה שלשות היריבה זורקת ומאיזה מצב, אבל על כמה מהן נכנסות יש לה הרבה פחות שליטה ממה שנדמה. כשקבוצה סופגת 31% לשלוש אחרי שבועיים, חלק גדול מזה הוא מזל. לשם השוואה, הממוצע בליגה העונה הוא 34.7%.

ומכאן, לארבע קבוצות.

הניקס: האלופה שפתחה כמו קבוצת טנקינג

20 באוקטובר, מדיסון סקוור גארדן. וולט פרייזר מחלק טבעות, שני באנרים עולים לתקרה, הגביע של ה-NBA Cup ואחריו "אלופי העולם 2025-26", הראשון מאז 1973. הקהל מתפוצץ כשעל המסך עולה הטיפ-אין של אנונובי ממשחק 4 בגמר. ברונסון לוקח את המיקרופון ומבטיח לנסות לשחזר את השמחה של הקיץ. המשחק מתחיל, ופילדלפיה סוגרת את הרבע השלישי בריצה של 11-0 ולוקחת את הערב. ברונסון 6 מתוך 19.

ככה התחיל 3-0. אחרי פילדלפיה בא הפסד בבוסטון, ואז ההפסד הכי כואב: אורלנדו ב-MSG, בלי פאולו בנקרו. הניקס הובילו ב-10 תשע דקות לסיום, ספגו 40 נקודות ברבע האחרון, וברונסון קלע 12 מתוך 28. ככה הם הפכו לאלופה הראשונה מאז דאלאס של 2011-12 שפותחת עונה בשלושה הפסדים. ברונסון לקח הכל על עצמו: "הכל נופל על הכתפיים שלי". מייק בראון בחר בניסוח פחות דיפלומטי: "משחקים כאלה מראים לנו שגם החרא שלנו מסריח. הוא מסריח".

ואז הגיעה דטרויט. הפיסטונס באו עם 0-3, והניקס פיגרו ב-13 אחרי רבע. ברונסון היה 1 מתוך 9 במחצית הראשונה, ופתח את הרבע השלישי עם שלוש זריקות בפנים וריצה של 11-0. ברבע השני והשלישי ביחד הניקס ניצחו 63-25. טאונס סיים עם 27 נקודות ו-20 ריבאונדים, ובראון, בלי שום חגיגה: "אז זה מתוקן? לא, זה לא מתוקן".

מאז הם ניצחו ארבעה מחמישה ועלו ל-4-4, והאחרון שבהם כבר נראה כמו הקבוצה של יוני: 84-52 במחצית מול שיקגו, שוויון לשיא המועדון לנקודות במחצית מ-1988, כשברונסון לבד קלע 22 ברבע הראשון.

ועל הנייר, מה שמתחת למאזן נראה מצוין: נט רייטינג של פלוס 5.2, והגנה שסופגת רק 108.6 נקודות ל-100 פוזשנים. אבל אז בודקים את מי הם ניצחו: שיקגו פעמיים, ברוקלין ודטרויט. כשמתקנים את הנט רייטינג לפי רמת היריבות, הפלוס 5.2 הופך למינוס 2.7. בשפה פשוטה, עד עכשיו הניקס היו קבוצה קצת מתחת לממוצע שנהנתה מלוח משחקים נוח.

אז למה אני עדיין לא בפאניקה? בגלל השמות. ברונסון קולע 25.6 נקודות, אבל על 41.4% מהשדה, רחוק מאוד ממה שהוא רגיל אליו. מיקאל ברידג'ס, שבשבילו הניקס שילמו חמש בחירות סיבוב ראשון לפני שנתיים, היה צריך ארבעה משחקים כדי לקלוע את השלשה הראשונה שלו העונה, ושבעה משחקים כדי לעלות בפעם הראשונה לקו העונשין. הוא קולע 6.3 נקודות למשחק על 33.3% מהשדה ו-29.6% לשלוש. או-ג'י אנונובי זורק 28.6% מחוץ לקשת. שלושה מחמשת הפותחים של האלופה זורקים כמו שחקני ספסל בפריסיזן. את זה לוח משחקים לא מסביר, ואת זה הזמן בדרך כלל מתקן.

מי שמחזיק את הספינה בינתיים הוא קארל-אנתוני טאונס, עם 19.9 נקודות ו-13.6 ריבאונדים על 57% מהשדה, ודאבל-דאבל בכל שמונת המשחקים. ויש גם צד שני למטבע: לנדרי שאמט ומיילס מקברייד זורקים מהספסל 42.5% ו-44.1% לשלוש, והיריבות של הניקס קולעות רק 33.5% לשלוש. גם זה ישתנה. המזל של הניקס לא הולך רק לכיוון אחד.

רק אזהרה אחת: מה שמחכה להם בשלושת השבועות הקרובים קשה בהרבה ממה שהיה. קליבלנד שלוש פעמים עד סוף נובמבר, מילווקי, אינדיאנה פעמיים, שני משחקי חוץ רצופים בטורונטו ומינסוטה בחוץ. אם ברידג'ס ממשיך לזרוק ככה, זה יכול להיות מכוער. אבל אני מהמר שהשלשות של ברונסון, ברידג'ס ואנונובי יחזרו הרבה לפני שהמזל של הספסל ייגמר, ושהניקס יסיימו קרוב ל-50 ניצחונות.

פורטלנד: 6-1, האולסטאר שלנו, ולוח משחקים שמגיע כמו חשבון

21 באוקטובר, מודה סנטר. דמיאן לילארד עומד מול אולם מלא, במשחק עונה רגילה ראשון מאז הקרע בגיד אכילס, ואומר לקהל שהם מתרגשים ממה שעוד יבוא. אחר כך הוא קולע 25 עם שש שלשות, ופורטלנד מפרקת את פיניקס ב-41 הפרש.

מאז זה לא הפסיק. 6-1, ההתקפה הכי טובה בליגה עם 122.4 נקודות ל-100 פוזשנים, והנט רייטינג הכי גבוה ב-NBA, פלוס 11.4. כל זה מקבוצה שסוכני ההימורים העריכו שתסיים את העונה עם 41.5 ניצחונות.

ובמרכז של כל זה דני אבדיה. בפברואר שעבר הוא הפך לישראלי הראשון שנבחר למשחק האולסטאר, והעונה הוא נראה כמו מי שמתכוון לחזור לשם: 23.4 נקודות, 6.3 ריבאונדים ו-6.4 אסיסטים. בדנבר, כשפורטלנד פיגרה רוב המשחק, הוא סיים עם 28, תשע מהן ברבע הרביעי. ובקרב הבלתי מנוצחות מול הלייקרס, ערב שבו לוקה דונצ'יץ' קלע 41, דני קלע את השלשה ל-128-124 שלוש דקות לסיום, ואז מסר ללילארד את השלשה שסגרה את המשחק 42.8 שניות לפני הסיום.

והפרט שהכי מעניין אותי: הוא עושה את כל זה כשהשלשה שלו בכלל לא נכנסת, 31.6% בלבד. כלומר המספרים של דני לא נשענים על חם ביד. כשהמזל של פורטלנד יתהפך, הוא דווקא עשוי להשתפר.

מסביבו רוטציה שכיף לראות. לילארד קולע 20.1. טומאני קמארה זורק 47.1% לשלוש. ג'רו הולידיי עולה מהספסל עם 13.4, ובדנבר הוסיף 10 אסיסטים. דונובן קלינגן מוסיף 12 נקודות ו-10.4 ריבאונדים.

אז איפה הבעיה? קודם כל בצד השני של המגרש. היריבות של פורטלנד קולעות רק 31.7% לשלוש, שלוש נקודות אחוז מתחת לממוצע הליגה. חלק מזה הגנה, וחלק לא קטן מזה מזל. וכשהשלשות של היריבות יתחילו להיכנס, הפלוס 11 יתכווץ.

ואחר כך במרפאה. ג'ה מוראנט, שהגיע בקיץ מממפיס תמורת ג'רמי גרנט וקריס מארי, קרע את שריר הירך האחורי ב-29 באוקטובר, דווקא מול הקבוצה שמכרה אותו, ויחסר לפחות ארבעה שבועות. ושיידון שארפ קרע מניסקוס באוגוסט, ובפורטלנד מדברים על חצי שנה בחוץ.

ולסיום מגיע לוח המשחקים, כמו חשבון אחרי ארוחה טובה: לייקרס בחוץ, סן אנטוניו, אוקלהומה סיטי פעמיים ברצף, סקרמנטו, מינסוטה פעמיים בחוץ, מילווקי, הניקס במדיסון ופילדלפיה. שבעה מעשרת המשחקים הבאים בחוץ, ובלי מוראנט.

הדעה שלי: פורטלנד היא קבוצת פלייאוף אמיתית, ואני חושב שזו הגרסה הכי טובה של דני שראינו. אבל 1-6 זה לא הקצב שלה, ובסוף נובמבר המאזן ייראה הרבה יותר צנוע.

ממפיס: מכרו את הכוכב, קיבלו 0-6

אם פורטלנד היא הפתעה, ממפיס היא בדיחה שעוד לא הגיעה לפאנץ'. בקיץ הקבוצה מכרה את מוראנט, שנה אחרי שמכרה את דזמונד ביין, ונכנסה לבנייה מחדש. סוכני ההימורים העריכו מאזן של 30.5 ניצחונות, כלומר אחת הקבוצות הגרועות בליגה. היא פתחה 0-6.

והאירוניה התחילה כבר בערב הפתיחה. טיי ג'רום, שבילה את רוב הקריירה שלו בין פיניקס, אוקלהומה וקליבלנד בתור שחקן ספסל, קלע 45 נקודות מול יוטה, שיא קריירה ושיא מועדון לערב פתיחה. השיא הקודם היה 44, ושייך למי? לג'ה מוראנט. האולם בממפיס צעק לו "MVP", וג'רום אמר אחר כך רק שזה היה רגע מגניב. היום הוא עומד על 27.4 נקודות למשחק.

לצידו קמרון בוזר, הבחירה השלישית בדראפט האחרון. במשחק הבכורה הוא קלע 2 מתוך 15. שבוע אחרי זה, בפורטלנד, הוא רשם טריפל-דאבל של 18 נקודות, 12 ריבאונדים ו-12 אסיסטים, והפך לשחקן השני הכי צעיר בהיסטוריה שעושה את זה, אחרי ג'וש גידי. באותו ערב בדיוק מוראנט נפצע מול הקבוצה הישנה שלו. אם הייתם כותבים את זה בתסריט, היו אומרים לכם שזה מוגזם. בוזר עומד על 16.5 נקודות, 9.8 ריבאונדים ו-5.4 אסיסטים.

ואל תגידו לי שזה רק לוח משחקים נוח. נכון, היו שם יוטה פעמיים וסקרמנטו פעמיים, אבל ממפיס גם פירקה את פורטלנד אצלה בבית ב-21 הפרש, וניצחה בגולדן סטייט אחרי פיגור של 12 פחות מארבע דקות לסיום: ריצה של 17-0, זאק אידי חוסם שלשה של סטף קרי, ובוזר עם טרנאראונד 20 שניות לסיום.

הסוד של ממפיס נמצא במקום אחר: היא קולעת 40% לשלוש כקבוצה, מול ממוצע ליגה של 34.7%. סדריק קווארד קולע ב-50%, אייזאה סטיוארט 57%, קאם ספנסר 56%. והיריבות שלה? 31.3%. כששני המספרים האלה יחזרו לכיוון הממוצע, הפלוס 10.5 בנט רייטינג יתכווץ מהר.

ואולי זה כבר התחיל. מול ניו אורלינס ג'רום עשה הכל: ממפיס פיגרה ב-9 פחות משתי דקות לסיום, הוא קלע תשע נקודות רצופות, השווה 4.6 שניות לסיום, וסיים עם 40. בהארכה ג'רמיה פירס קלע שתי זריקות עונשין, ממפיס הפסידה 135-134, והזריקה האחרונה של ג'רום לא נכנסה. יומיים אחר כך הגיע הפסד שני ברצף, לאינדיאנה. ועכשיו מגיעה אוקלהומה סיטי, ומיד אחריה טורונטו ודנבר.

ובכל זאת, גם אם ממפיס תיפול בטבלה, העונה הזאת לא תהיה כישלון. אם בוזר ימשיך ככה, הגריזליס מצאו את השחקן שהם בונים סביבו, וזה שווה יותר מכל מאזן בנובמבר.

פיניקס: 5-1, וזה פחות נורא ממה שזה נראה

הקבוצה הרביעית הולכת בכיוון ההפוך. פיניקס פתחה את העונה בהפסד של 41 בפורטלנד, ודווין בוקר אמר אחרי זה שזו הייתה "קריאת השכמה". המאמן ג'ורדן אוט היה פחות עדין: "פשוט חטפנו בליץ, ולא הצלחנו לחזור מזה". מאז זה לא ממש השתפר. 5-1, נט רייטינג של מינוס 11.3, ובאריזונה כבר מתחילים לשאול שאלות.

הרגע הכי מתסכל הגיע בגולדן סטייט. פיניקס הובילה ב-17 במחצית הראשונה, וסטף קרי קלע 34 והחזיר את הווריורס. בוקר סיכם את זה בקצרה: "ואז, רבע רביעי, איבדנו את זה".

אבל שני מספרים אומרים לי שזה לא ימשיך ככה. הראשון: היריבות של פיניקס קולעות 40.3% לשלוש, כמעט שש נקודות אחוז מעל ממוצע הליגה. שום הגנה, גם לא גרועה, לא סופגת ככה לאורך עונה. אלה ערבים שבהם כל מה שהיריבה זורקת נכנס.

השני: לוח המשחקים. פורטלנד פעמיים, גולדן סטייט פעמיים, אוקלהומה סיטי בחוץ ודנבר. כשמתקנים את הנט רייטינג לפי רמת היריבות, המינוס 11.3 הופך למינוס 2.5. זו לא קבוצה טובה, אבל היא גם רחוקה מאסון.

בוקר עושה את מה שהוא תמיד עושה, 24.7 נקודות על 48.5% מהשדה, ו-33 בהפסד האחרון לפורטלנד. הבעיה היא מה שמסביבו: ג'יילן גרין, למשל, זורק 23.1% לשלוש. והחדשות הטובות לאוהדי הסאנס: עכשיו מתחיל רצף של שישה משחקי בית, מול אורלנדו, יוסטון, סן אנטוניו, הקליפרס, שארלוט והלייקרס.

סוכני ההימורים שמו את פיניקס על 39.5 ניצחונות. אחרי פתיחה כזאת אני לא חושב שהם יגיעו לשם, אבל אני גם לא חושב שהם הקבוצה של 5-1. משהו כמו 35 ניצחונות נשמע לי הוגן.

הטבלה שהטבלה לא מראה

ממוצע הליגה לשלוש: 34.7%. מקור: Basketball Reference.

אז מה עושים עם כל זה

בוסטון של 2021 לימדה אותי לא להאמין לנובמבר. אורלנדו של 2017 לימדה אותי לא להתלהב ממנו. הטבלה של היום מספרת מי זרק טוב בשבועיים, ומי פגש את שיקגו במקום את אוקלהומה. מי באמת טוב, את זה היא עוד לא יודעת.

אז מה אני חושב? הראש שלי קרא את כל המספרים בכתבה הזאת. הלב שלי, מה לעשות, ישראלי.

לגבי פורטלנד לא יעזור כלום. גם אם המאזן ירד, ואני בעצמי כתבתי לכם למעלה שהוא ירד, מבחינתי הם מועמדים לאליפות עד שיוכח אחרת. ממפיס עוד תרד טיפה, ופיניקס תתאפס על עצמה. ולגבי הניקס, אני מאוד מקווה שההנגאובר של האליפות יעבור סופית, כי יש להם עוד הרבה מה לתת, והליגה פשוט לא אותו דבר בלי הניקס בגרסה הטובה שלהם.