בדיוק לפני שבוע, ערב פתיחת העונה, לא העליתי על דמיוני שהקבוצה שלי, האלופה המכהנת, תפתח את העונה במאזן 3-0. אם ההפסד במשחק הפתיחה לפילי היה מבאס אבל הגיוני, וגם את ההפסד לבוסטון בחוץ אפשר לקבל, ההפסד לאורלנדו לפני יומיים היה פשוט לא ראוי. אבל בדיוק בשביל זה אני באתי היום – לתקן את המצב. אז בשעה טובה ומוצלחת, סיקור ראשון של הניקס מהשטח לעונת 2026/7, וכדאי להם מאוד לחזור לתלם כי אני ממש לא באתי לראות הפסד! ואם הניקס אכן ינצחו, זה כמובן בגלל שאני פה ולא בגלל שהפיסטונס יחסרו את דורן ואייזיאה ג׳ו, או כי נגיד הניקס כן טובים בכדורסל או משהו.

למרות הפתיחה הרעה, במסיבת העיתונאים מייק בראון נראה נינוח מאוד. הוא אמנם מדבר על כך שאין פאניקה סביב ההפסדים, שעדיין מנסים דברים שונים, ושלמעשה גם בשנה שעברה ההתחלה הייתה פחות טובה כשהוא עוד חשב שעדיף את הארט מחוץ לחמישייה; ומצד שני הוא עונה תשובות מקצועיות מאוד על הבעיות שהוא רואה (כן, גם הקליעה, אבל לא פחות מזה ההגנה במחצית השנייה), על ההבדלים בין אלבארדו לקולק (מצפה מקולק במיוחד לנהל את המשחק כשהוא על המגרש – כמו שעשה במשחק האחרון עם 9 אסיסטים ב-15 דקות – ושהוא סומך לגמרי על שניהם), ועל המימד הפסיכולוגי: העובדה שמצד אחד הניקס היא האלופה, אבל מצד שני בכל המפגשים מול דטרויט בעונה שעברה הם הפסידו. המימד הפסיכולוגי לדבריו לא כזה משנה, אלא עצם העובדה שצריך לנצח אותם בכדורסל ולא בפסיכולוגיה. ביקרסטף, מנגד, דיבר על ההערכה הרבה שיש לו כלפי קואץ׳ בראון, אך גם על כך שלפיסטונס יש את הכדורסל שלהם והם לא מתכוונים להתאים עצמם ליריבות. על הסוויפ העונתי בשנה שעברה אמר שהרבה מזה בזכות ההפסד שלהם לניקס בפלייאוף לפני שתי עונות, שממנו למדה הקבוצה איך להגיע למשחקים גדולים.

לפני המשחק עצמו היה עוד משהו אחד חשוב לעשות – לראות את הבאנר(ים) החדש(ים) על תקרת האולם. פתיחת העונה הרעה אולי מבאסת, אבל שום באסה לא גדולה מהנחת שצפייה בבאנר האליפות התלוי שם מביאה לאוהדי הניקס. ועכשיו, אפשר להתחיל!

רבע 1:

הניקס פתחו עם 0-4 של אננובי וטאונס אבל דטרויט השוו והניקס התחילו להתקשות בהתקפה כשהם מנסים ללכת פנימה כשקא״ט מחוץ לצבע אבל הפיסטונס חוסמים אותם 3 פעמים ב-5 הדקות הראשונות של המשחק. אז טאונס חזר לצבע וקלע עוד נקודות ואח״כ גם אסיסט לשלשה של ברידג׳ס שהקהל כ״כ רצה שהיא תיכנס ואכן נכנסה. הפיסטונס נשארו קרובים מאוד בזכות פול ריד שקלע את כל 8 הנקודות הראשונות שלהם אבל אחרי עוד 2 קלות מידי של בראנסון ביקרסטף לוקח פסק זמן 5 דקות לתוך הרבע כשהניקס מובילים 8-11.

בחזרה מפסק הזמן קאנינגהם קולע שלשה ומשווה את התוצאה ואז ריד שם עוד שתיים למרות שמירה כפולה ודטרויט עם יתרון ראשון במשחק – 13-11. הניקס לא מצליחים לקלוע וקייד עובר את הארט בקלות בחצי קרוס-אובר ומטביע מה שמיד גורם לבראון להזעיק פסק זמן רק דקה וחצי אחרי שדטרויט ביקשו אחד כשהתוצאה 15-11. הניקס חוזרים עם דראמונד במקום קא״ט בתקווה שיצליח לעצור את ריד ואחרי שקייד צד את הארט פעם נוספת אננובי חוזר במקום האחרון כדי לשמור את כוכב היריבה. שתי הקבוצות צוברות נקודות והפער נשאר בין ה-3 ל-5 לטובת האורחים אבל נראה שהניקס מתקשים יותר. בראנסון שלא פתח טוב וסבל מהשמירה של הולנד עליו מצליח בשני פוזשנים רצופים לסחוט ממנו שתי עבירות והולנד יורד לספסל ל-3 דקות האחרונות של הרבע. אבל הגארדים של דטרויט ממשיכים לחפש כל מגן שהוא לא אננובי ומצליחים לקלוע באין מפריע כשהניקס עם גארדים נמוכים יחסית על הפרקט בעוד הניקס מחטיאים זריקות קלות. שתי שלשות רצופות של דטרויט והיתרון עולה ל-11 אבל אננובי מרגיע מהר עם שלשה שלו מהצד השני. דקה לסיום הרבע קולק עולה לראשונה הערב לקול תרועות הקהל שפשוט מאוהב בילד הזה. הרבע נגמר בתוצאה 38-25 אחרי שלשה של ריד שניות לסיום הרבע.

רבע 2:

בשלוש הדקות הראשונות של הרבע השני הניקס אמנם מתקשים בקליעה אבל הפיסטונס מתקשים יותר. אחרי שהניקס ״רצים״ 0-5 ומצמצמים ל-8 הפרש הפיסטונס לוקחים פסק זמן לנסות ולעורר את החבורה. ההפרש נשמר על 8 לאורך כמה דקות עד שפוט-בק עוצמתי של דראמונד, כמה מהלכים הגנתיים ושלשה של שאמט מעוררים את הגארדן ומצמצמים ל-5 בלבד באמצע הרבע. הניקס בדקות טובות יותר מצליחים לייצר הרבה עצירות בהגנה (אבל גם מפספסים לא מעט הזדמנויות בהתקפה) ומצליחים להשוות לראשונה אחרי קצת יותר מ-12 דקות, 43-43. הפיסטונס קולעים בפוזשן הבא אבל שלשה נוספת של ברידג׳ס מעלה את הניקס ליתרון נקודה ואחרי עוד החטאה מכל צד הניקס לוקחים פסק זמן עם 2:36 דקות לסיום המחצית.

קייד נותן יתרון לפיסטונס ובראנסון ממשיך להתקשות מאוד בצד השני (1 מ-10 מהשדה במחצית) אבל כן מצליח לייצר נקודות מהקו (10-9) ואיכשהו הניקס יורדים ליתרון במחצית 50-51.

רבע 3:

הניקס פותחים את המחצית השניה בצורה מצוינת כשהם בצד אחד קולעים נקודות קלות של טאונס וברנסון בהתקפות מעבר ובצד השני עוצרים את הפיסטונס שלושה פוזשנים ברציפות. כשברנסון קולע חצי מרחק בסטפ-בק אופייני על קייד ומעלה את הניקס ליתרון 50-57, ביקרסטף לוקח פסק זמן כבר אחרי דקה וחצי. הניקס ממשיכים להגדיל את היתרון אבל בסופו של דבר איסר תומפסון עוצר ריצת 0-11 של הניקס בפתיחת המחצית. עוד 2 נקודות מכל צד ואז בזמן שטאונס בוקסינג-אאוט את פול ריד האחרון הגיב באגרסיביות והשניים התחילו להחליף דחיפות. המריבה נעצרה מהר שקאוץ׳ בראון מתפרץ ראשון להפריד והשופטים אחרי בדיקה מחליטים שהמרפק של ריד לצד האחורי של הראש של טאונס שווה פלגרנט וזו גם העבירה הרביעית של ריד. אחרי עוד 70 שניות פול ריד סופג עבירה 5 ועכשיו הפיסטונס יצטרכו להסתדר בלעדיו לפחות למשך 12 דקות, אולי אפילו 18 הדקות הבאות. או ג׳י במהלך של אנד 1 סוחט מהמחליף של ריד, ג׳ון קולינס, עבירה שניה ומאמן האורחים לוקח פסק זמן שני בתוך 5 דקות מתחילת המחצית.

הפיסטונס נכנסים לסחרור ושום דבר לא נכנס להם בין אם בזכות הגנת הניקס או בין אם כי פשוט רועדת להם הידיים. בצד השני, טאונס עושה ככל העולה על רוחו עם דאנקים, שלשות וחדירות והניקס מובילים 61-76 עם 4 דקות לסיום הרבע השלישי. בשלב הזה הניקס מוציאים את טאונס, ברידג׳ס ואננובי ובמקומם עולים שאמט, דוס ודראמונד. זה לא עוצר את הריצה שלהם. 2 של דראמונד, שלשה של שאמט ו-2 מהקו של הקפטן והניקס כבר מובילים ב-23 הפרש. הארט עוד תופר שלשת באזר-ביטר בסיום הרבע שמעלה את היתרון ל-25. הפיסטונס חזרו מהפרש דומה מול הסלטיקס במשחק הפתיחה שלהם אבל אז היה להם כמחצית לקאמבק, במקרה דנן נשאר להם רק רבע אחד.

רבע 4:

אחרי ששיחק את כל הרבע השלישי ברנסון יורד לנוח וקולק עולה במקומו ואיתו שאמט ומקברייד וגם אננובי וטאונס שזכו למנוחה במהלך הרבע הקודם. הניקס מרגישים בנוח ועוברים מוד של משחק יפה עם מסירות מאחורי הגב, ״נו-לוק פס״ ועוד אבל הבעיה שזה לא לגמרי עובד (חוץ מאסיסט יפיפה של קולק) והפיסטונס מצמצמים קצת ל-21. בראון לוקח צ׳לנג׳ על שריקת חוץ אבל נראה שהוא גם רוצה לנצל את הזמן להזכיר לשחקנים שלו שהמשחק לא נגמר עדיין.

זה עוזר למשך כמה התקפות אבל הפיסטונס בכל זאת מצמצמים ל-84-99 כשיש עוד כ-5:30 דקות ובראון לוקח פסק זמן נוסף וגם מחזיר את כל החמישייה. בצד השני פול ריד עם 5 העבירות חוזר ומוריד את ההפרש ל-13. הניקס מאבדים כדור נוסף אבל הגארדן לא מוכן להפסד נוסף וקריאות ״דיפנס דיפנס״ מדרבנות את הקבוצה הביתית. ברנסון לוקח את פרינס לטיול ושם 2 כדי להרגיע את כולם ואז אננובי עם שלוש נקודות במהלך של סל ועבירה מעלה חזרה ל-18. רובינסון קולע שלשה (רק 2 מ-10 ל-3) ואז 2 במתפרצת ושוב רק 13 כשיש עוד 3 דקות לשחק. הולנד מוריד עוד 2 עם פוט-בק עוצמתי אבל הארט מחזיר עם שלשה מטופ אוף דה קי. 2 של ריד בצד אחד ו-2 של טאונס בצד שני והתוצאה היא 95-109 עם 1:43 על השעון כשהאורחים לוקחים פסק זמן. נראה שביקרסטף וויתר על המשחק והוריד את החמישייה שלו וגם הניקס מורידים את החמישייה פוזשן אח״כ לכל תרועות רמות של הקהל ששמח מאוד מניצחון ראשון בעונה. בסיום 97-111 לניקס.

את הניקס הוביל קארל אנתוני-טאונס ביד רמה עם דאבל דאבל מרשים של 27 נקודות ו-20 ריבאונדים (לצד 3 אסיסטים ו-7 איבודים) וברנסון עם 23 באחוזים רעים (אבל 16-13 מהקו). גם אננובי, שאמט, דראמונד וברידג׳ס בדאבל פיגרס כשהאחרון עם 8-4 מהשלוש אחרי שהיה על 10-0 מחוץ לקשת מתחילת העונה.

בצד המפסיד פול ריד הוביל עם 22 נקודות באחוזים טובים ו-9 ריב׳ וקייד עם 19 .

במסיבת העיתונאים בראון מרוצה מהאגרסיביות ומציין שיהיו עוד ״שיהוקים״ בדרך וזה טבעה של העונה הסדירה. הוא מפרגן לקא״ט ומספר שבמחצית הוא העיר לו שפול ריד ״הורג אותם״ בריבאונד התקפה ונקודות וקא״ט התעלה אל האתגר ונתן מחצית שניה מעולה.

הניקס יכולים להיות מרוצים מהניצחון אבל יש עוד הרבה מה לשפר. ברבעים הראשון והרביעי הם ספגו 38 ו-34 נקודות, הקליעה עדיין מזייפת (43% מהשדה ו-33% ל-3) והקבוצה לא נראית יציבה מספיק כשלעיתים לא ברור לאן האינטנסיביות נעלמת. מצד שני, ההגנה נראית אפילו עוד יותר טוב ממשחקים קודמים ולפרקים ארוכים יותר. נראה שהקבוצה הגיע סוף סוף לעונה. מחר כבר משחק חוץ בשיקגו, שישי חוץ בפילי (גביע) ושבוע הבא שני משחקי בית בשני ורביעי נגד הנטס והבולס לפני שיוצאים שוב לנסיעה לקליבלנד. יאללה, לטס גו ניקס!