כשהתחלתי להתעניין ב-NBA בילדותי רק שמעתי סיפורים. המקורות היו אחים גדולים, חברים של אחים גדולים, וכתבות בעיתון פרי עטו של מנחם לס [השתחווייה, חצוצרות וסטנדינג אוביישן…]
אז קיבלנו משוואה פשוטה מאוד: ילד + סיפורים = הרבה דמיון.
כששמעתי את השם ואן אקסל דמיינתי בחור לבן, בלונדיני, עיניים כחולות, וכל זאת מכיוון שאת נבחרת הולנד בכדורגל דווקא כן ראיתי בטלוויזיה.
תארו לכם את גודל ההלם שראיתי אותו לראשונה אצל חבר שהיו לו כבלים…
מיודענו בעל השם ההולנדי משהו נולד ב-1971 בוויסקונסין ושיחק שם בתיכון. כנראה שהוא בעיקר שיחק כי הציונים שלו לא הספיקו כדי להתקבל לאוניברסיטה נורמלית, אז בלית ברירה הוא נרשם לקולג' קהילתי קטן בשם טריניטי ואלי, שם שיפר את ציוניו, ולאחר שנתיים עבר לאוניברסיטת סינסינטי. בשנתו הראשונה שם הגיע עד לחצי גמר טורניר ה-NCAA כדי להפסיד לפאב פייב של מישיגן.
נבחר 37 בדראפט 1993 ע"י הלייקרס שבדיוק התחילו בנייה מחדש אחרי תקופת השואוטיים.
ואן אקסל מספר שבאימוני טרום הדראפט הוא בכלל נבחן לסיאטל סופרסוניקס. הוא מעיד ששום דבר לא הלך לו, הוא החטיא בלי סוף, ואיבד כדורים עד כדי כך שהביטחון שלו נפגע. בימים האחרונים לפני הדראפט הוא כל כך כעס שלא הולך לו, שהוא פשוט התחיל לרוץ ספרינטים הלוך וחזור תוך שהוא נושף בכעס. ואן אקסל מעיד: "רצתי בכל הכוח, וחשבתי שאין סיכוי שהם יבחרו בי בדראפט, יש להם כבר את גארי פייטון ודנה בארוס." תוך כדי ריצות אמוק הוא נתקל במנכ"ל הלייקרס, ג'רי ווסט.
ג'רי ווסט ראה בו משהו אחר. הוא ראה אש בעיניים ורצון להצליח. ווסט שאל "בני, כאן מדובר ב-NBA. הילדים הגדולים משחקים כאן. אתה בטוח שיש לך את מה שצריך?"
ואן אקסל לא ענה. רק הסתכל על ווסט במבט רצחני והמשיך לרוץ.
בדראפט, הסוניקס לא הסתכלו לכיוון של ואן אקסל. ג'רי ווסט דווקא כן האמין בו.
בעונתו הראשונה הלייקרס לא עלו לפלייאוף לראשונה מזה עשרות שנים. בעונה שלאחר מכן חבר אליו אדי ג'ונס ויחד הם החזירו את הלייקרס למסלול. ב-1996 הצטרפו גם שאק וקובי הצעיר, והכל בניהולו המבריק של ג'רי ווסט.
בסופו של דבר, ניהולו המבריק של ג'רי ווסט לא רצה את ואן אקסל בקבוצה. למה?
מדובר בבחור שאם היה רוצה היה רכז יותר טוב ממה שהיה בפועל. שחקן שמאלי שידע לקלוע, למסור, להוביל כדור ולהוביל קבוצה, ובנוסף גם מהיר וזריז כמו שליח של וולט כשהרמזור מתחלף.
אבל, וזה אבל גדול, הראש שלו לא בדיוק היה במקום, וגם לא בדיוק מרוכז רק בכדורסל. קבלת ההחלטות שלו על המגרש הייתה חשודה מאוד, ובאופן כללי ההתנהגות שלו לא עלתה בקנה אחד עם מה שג'רי ווסט רצה בקבוצה שלו.
ולמרות הכל, התקופה שלו בלייקרס הניבה מספרים לא רעים בכלל: כ- 15 נק' עם 7 אס' למשחק עם הופעה במשחק האולסטאר של 1998, אבל גם מקרים כמו דחיפת שופט שגררה הרחקה ל-7 משחקים וקנס במאות אלפי דולרים.
הלייקרס הטרידו אותו לנאגטס ב-1998 תמורת טוני באטי וטיירון לו. אגב, באותה תקופה דובר שקובי בריאנט יתורגל בעמדת הרכז במקומו. ממש לא עבד.
ב-4 עונותיו בנאגטס ואן אקסל העלה את מספריו, אמנם בקבוצה מנמושות הליגה, אבל לרמה של כוכב: 17 נק' ו-8 אס'. את עונת 2002 התחיל כשרשם ממוצע שיא של 21.4 נק' למשחק, אבל באמצע העונה נמאס לו מההתנהלות של הנהלת דנבר שלא חיפשה לחזק את הקבוצה, והוא אחד השחקנים הראשונים שיצאו לתקשורת והכריזו בפומבי על רצונם לעבור קבוצה.
בסופו של דבר, הוטרד לדאלאס ביחד עם רייף לפרנץ, אייברי ג'ונסון וטאריק עבדול וואהד, בתמורה לג'ואן הווארד, טים הארדוויי ובחירות דראפט. טרייד נדיר שכלל שני רכזים שמאליים…
בדאלאס שימש ואן אקסל כמחליף של סטיב נאש, בנסיונם הנואש להשתלט על המערב, אך ללא הצלחה. ואן אקסל סיפר בריאיון ל-NBA.COM שהוא הגיע לדאלאס כרכז שפתח בחמישייה כמעט 10 שנים. מאמן דאלאס דאז, דון נלסון, אמר לו: "כאן, התפקיד שלך הוא לקלוע. זרוק והרבה. אם תחפש למסור אני מעיף אותך מפה". ובאמת, מספר האסיסטים של ואן אקסל נחתך בחצי בתקופה זו.
עם זאת, ואן אקסל כבר היה פצוע בברך ובמרפק. בשנותיו האחרונות שיחק בגולדן סטייט ובפורטלנד, ועונת פרישה בסן אנטוניו.
כמה עובדות על ניק ואן אקסל
במהלך הקריירה גילה יכולות קלאץ' לא מבוטלות מה שהוביל להיותו השחקן האחרון של הלייקרס שקלע סל בבוסטון גארדן – שלשת ניצחון על הבאזר ב-1995.
בעונת 1997 אחד מרשמי הסטטיסטיקה ב-NBA, בחור בשם אלכס, טען בפני הליגה שרוב האסיסטים שנרשמים כלל לא אמורים להירשם, מכיוון שהקריטריונים "מקלים מדי" – הסל מגיע הרבה אחרי המסירה. הליגה נפנפה אותו. כתוצאה מכך, אלכס החליט לעשות דווקא כדי להראות כמה זה לא ריאלי ו"הקל" עוד יותר את הקריטריונים. המרוויח הגדול היה ואן אקסל שבאותו המשחק מול ונקובר רשם שיא קריירה של 23 אסיסטים.
כבר מגיל צעיר הרגיש ואן אקסל שרגליו חזקות יותר מהממוצע אפילו בקרב אתלטים. הדבר השפיע על זריקות העונשין שלו שנזרקו רחוק מדי. הפתרון היה לעמוד כחצי מטר מאחורי קו העונשין וזה איפס את האיזון בזריקה. לאורך כל הקריירה ואן אקסל זרק עונשין כשהוא עומד כחצי מטר מאחורי הקו.
יכולות הכדרור שלו הונצחו בשיר CRAZY IN LOVE של ג'יי זי וביונסה. במספר ראיונות, ואן אקסל טען שזה היה אחד הרגעים המשמעותיים בחייו, ושהשיר הזה יגרום לכך שהוא לעולם לא יישכח מהתודעה.
לאחר הפרישה שימש כמאמן ראשי בג'י ליג, וכעוזר מאמן בכמה קבוצות NBA, עד 2023.
בנו, ניקי ואן אקסל ג'וניור, ביצע יחד עם שותף עשרות מקרים של שוד ופריצות. ב-2013 שותפו לפשעים איים להלשין עליו למשטרה, וכתוצאה מכך ניקי רצח אותו, והשליך את גופתו לאגם בטקסס. הוא הורשע בשוד, רצח וניסיון להעלמת ראיות, ונידון ל-60 שנות מאסר.