אמנם אין הרבה מה ללמוד מהתוצאות של משחקי קדם עונה, אבל עדיין אפשר ללמוד לא מעט דברים, לפחות כאלו שצפויים לנו בתחילת העונה.
הדבר הראשון שאפשר ללמוד הוא שהגארדן עדיין מרגש, גם בקדם עונה. אמנם אני מדבר על עצמי אבל אפשר לראות את האוהדים מסביב שמתרגשים לנצל את ההזדמנות ה״זולה״ ולקנות מושבים טובים יחסית, מתלהבים לראות את השחקנים בחימום ונרגשים להסתובב במסדרונות הארנה הזו. פעם אחרונה שהייתי פה זה היה משחק 4 בפיינלס – הלא הוא משחק הקאמבק המטורף – וכמובן שאי אפשר אפילו קצת להשוות אבל משהו בבניין הזה פשוט מעורר רגש עז אפילו בקדם עונה.
הדבר השני הוא שלמרות בעיות ומחלוקות חידושי החוזה בין קא״ט והניקס, הוא נראה טוב, מאושר ואהוב. הקהל נותן לו אהבה והוא מחזיר מנה אחת אפיים כשהוא מקדיש זמן רב לחלק חתימות וסלפי עם הקהל המתלהב.
ואם כבר בקא״ט והתלהבות הקהל עסקינן – האולם אמנם מלא בכ-65% להערכתי אבל מי שכבר הגיע, בא לתת עבודה. הקהל צועק צעקות עידוד בהמנון (כולל I love you Shamet שגרם לאבראדו לפרוץ בצחוק) ובהצגת החמישייה מגיב בהתלהבות כפולה ומכופלת שכשכולם מקבלים קריאות עידוד ובמיוחד קא״ט ואננובי. ואז הצגת ברנסון הרימה את הגארדן השמימה כאילו לא מדובר בקדם עונה. כמה אוהבים אותו פה.
גם מהמשחק עצמו היה אפשר ללמוד כמה דברים:
הניקס מנסים הרבה יותר חסימות בלי כדור כדי לערב את הווינגים שלה במשחק ההתקפה ככה שהיוסג׳ של הארט את ברידג׳ס את אננובי צפוי לעלות העונה. דווקא את קא״ט מנהל את ההתקפה מהאלבוי או מהטופ אף דה קי ראינו רק בפוזשנים בודדים.
אננובי לגמרי נראה כמו השחקן שיכול לייצר לעצמו יש מאין כשהכל תקוע. אולי עדיין פחות מברנסון אבל נראה שלא פחות מקא״ט ואף יותר.
מכיוון שזה היה קדם עונה, לא ראינו הרבה דקות שמשלבות שחקני חמישייה עם שחקני ספסל אבל בדקות של הספסל היה לניקס קושי גדול בהתקפה. לא משנה באיזה שילוב גארדים היא שיחקה (מקברייד, שאמט, אלבראדו, קולק וקלארקסון) היה נראה שיש קושי גדול בניהול משחק ולמעט חסימות גבוה לרכז לא היה נראה שיש משהו מסודר בהתקפה של הניקס בדקות האלו.
גם בצד של מינסוטה היה אפשר להבחין בכמה דברים ברורים:
קודם כל ההגנה – הקבוצה הזו יודעת ומתכוונת לעשות הגנה אינטנסיבית מאוד. אולי למעט לאמלו בול כל 7-8 השחקנים הבכירים תזיזיתיים מאוד בהגנה, ארוכים ולא מוותרים. אני מודה שלמרות שראיתי את הפוטנציאל אצלם אחרי השינויים בקיץ עדיין הייתי סקפטי ואחרי המשחק הזה, למרות שזה רק קדם עונה, אני חושב שלכל הפחות הם יקשו על כל קבוצה בליגה.
דבר שני ההתקפה (כאילו דה) – הזאבים מתכוונים לזרוק ל-3 הרבה וגם לקלוע לא מעט. מקדניאלס, ויליאמס, בול, אדוארדס, ליילס, היילנד, ודסומו כולם מהווים איום ממשי מה-3 ומינסוטה לא מתכוונת להתעלם מזה. בעצם ברוב החמישיות שלהם לא יהיה יותר משחקן אחד שלא יכול לקלוע מ-3. במשחק הזה לדוגמה היא זרקה 32 פעמים מעבר לקשת וקלעה כמעט ב-53% מהזריקות האלו.