אז עוד סאגה נסגרה בגולדן סטייט: ברנדין פודז׳מסקי חתם על הארכת חוזה לחמש שנים בשווי 110 מיליון דולר, עם אופציה הדדית לעונה האחרונה. בגיל 23, הגארד מקבל התחייבות משמעותית מהווריירס, עוד לפני שהצליח להוכיח שהוא מסוגל להיות יותר משחקן משלים בקבוצה שרוצה להתחרות על אליפות.

פודג׳מסקי הצליח להרשים את הצוות המקצועי במחנה האימונים, ולפי סטיב קר הוא היה המצטיין בו. אך לאחר תואר ה MVP הזה הגיע משחק פרי־סיזן ראשון שבו קלע רק 2 מ־10 מהשדה. בכל מקרה מאז הוא הצליח להמשיך להרשים את הצוות המקצועי, מה שהוביל את גולדן סטייט להמר עליו מוקדם ולא לחכות להמשך העונה, שבה ערכו עשוי כמובן לעלות.

לפי הדיווחים, אחד השיקולים המרכזיים מבחינת גולדן סטייט היה לשמור על גמישות כלכלית לקראת הקיץ הבא. והחוזה הזה עדיין משאיר לה בין 50-60 מליון בשכר חופשי לעונה הבאה. ובעונה הבאה הוא ירוויח רק קצת מעל ה cap hold שלו.

במפרץ, ברנדין פודז׳מסקי הוא אחד משחקני הבית השנואים ביותר שהיו כאן, בטח בגולדן סטייט, וכנראה גם בכל הספורט המקצועני בעשורים האחרונים. אולי אפשר למצוא איזה שחקן בייסבול שעזב קבוצה מקומית, חתם במקום אחר, השמין, התרסק מקצועית וחזר רק אחרי שהקבוצה שאיתה בגד באוהדים זרקה אותו. פבלו סנדובל והמעבר שלו מהג׳איינטס לבוסטון הם אולי הדוגמה הקרובה ביותר.

הביקורת על פודז׳מסקי מהמקומיים היא בעיקר על האופן שבו הוא מציג את עצמו והפער שהאוהדים רואים בין הדימוי שלו לבין היכולת על הפרקט הפכו אותו לדמות שמצליחה לעורר אנטגוניזם יוצא דופן. וגם כמובן העדפה של סטיב קר אליו לעומת קמינגה שהרבה מאמינים והיה יכול להתפתח אם סטיב היה נותן לו את הדקות שבוזבזו על פודג׳מסקי. ועכשיו, כשהמועדון התחייב אליו בחוזה של 110 מיליון דולר, יהיה מעניין במיוחד לראות איך הוא יתקבל מעתה והלאה.

כי אם הוא ימשיך להשתפר ויצדיק את ההימור, הוא עוד יכול להפוך את כל הביקורת הזאת לרעש רקע. אבל אם היכולת לא תדביק את החוזה ואת הביטחון העצמי, האוהדים במפרץ לא בדיוק ידועים בסבלנות שלהם. וכשהקהל כבר לא סובל אותך, חוזה של 110 מיליון דולר הוא לא בדיוק הדרך הכי טובה לקנות את אהדתו.

עכשיו נשאר רק לראות אם פודז׳מסקי יצליח לספק את הסחורה — או שהווריירס בדיוק התחייבו לחמש שנים נוספות של כאב ראש.