חיכינו כל הקיץ לראות איך הדבר הזה נראה באמת. לא בתמונות ממחנה האימונים, לא בדיבורים על התאמה בין יאניס אנטטוקומפו לבאם אדבאיו, ולא על הנייר עם רשימת השמות החדשה. בפעם הראשונה קיבלנו את מיאמי היט החדשה על מגרש כדורסל, ואם כבר צריך לקחת משהו ממשחק הכנה ראשון, אז קשה לבקש פתיחה נעימה יותר.

מיאמי ניצחה את טורונטו 129:105, אבל התוצאה היא כנראה הדבר הפחות מעניין כאן. החמישייה והשחקנים הבכירים שיחקו רק במחצית הראשונה, ובזמן הזה ההיט כבר הספיקו לעלות ליתרון 76:55 אחרי רבע ראשון של 41 נקודות.

והסיפור הגדול, כמובן, היה יאניס.

14 דקות. 9 נקודות. 4 ריבאונדים. 7 אסיסטים. שלוש זריקות מהשדה ושלושה סלים. אבל דווקא 9 הנקודות הן אולי המספר הכי פחות מעניין בשורה הזאת.

יאניס נראה מהרגע הראשון כמו שחקן שמבין שהוא לא צריך להגיע למיאמי ולנסות לקלוע 35 בכל ערב. הוא משך הגנות פנימה, קרא את העזרה ומצא שוב ושוב קלעים פנויים. כל שבעת האסיסטים שלו במחצית הראשונה הסתיימו בשלשות, כלומר 21 נקודות שנוצרו ישירות מהמסירות שלו. אריק ספולסטרה כבר דיבר אחרי המשחק על היכולת שלו לראות את המגרש ולשים את הכדור בדיוק בידיים של הקלעים.

וזה בדיוק החלק שמרגש אותי.

דיברנו כל הקיץ על הריווח סביב יאניס ובאם. במשחק הראשון כבר קיבלנו טעימה מהרעיון. יאניס נכנס לצבע, ההגנה מתכווצת, והכדור יוצא החוצה. במחצית הראשונה מיאמי קלעה 11 שלשות מתוך 23 ניסיונות. אנדרו וויגינס לבדו סיים עם ארבע שלשות, וטים הארדוויי ג׳וניור נראה כאילו מישהו שכח לספר לו שמדובר במשחק הכנה.

הארדוויי קלע 14 נקודות ב 11 דקות בלבד, עם ארבעה סלים מארבעה ניסיונות ושלוש שלשות משלושה ניסיונות. זה כמובן לא יישאר ככה לאורך העונה, אבל זו המחשה די טובה למה שמיאמי רוצה ממנו. הוא לא צריך לנהל התקפה. הוא צריך לזהות את השטח שנוצר ליד יאניס, באם והיוצרים האחרים ולזרוק בלי לחשוב יותר מדי. גם בובי פורטיס ערך הופעת בכורה במדים של מיאמי וסיים את הדקות הקצרות שלו עם 4 נקודות, 3 ריבאונדים ו 2 אסיסטים. לא ערב שייכנס לאלבום, אבל כבר אפשר היה לראות את האפשרויות שהוא נותן לספולסטרה מהספסל.

וקליי תומפסון? בבוקס סקור לא היה כמעט כלום. אפס נקודות, שתי זריקות בלבד ב 13 דקות. ובכל זאת, זה אחד המקרים שבהם הבוקס סקור קצת משקר. טורונטו עדיין התייחסה אליו כאל קליי תומפסון, והנוכחות שלו על הקשת פתחה אזורים לאחרים. כשיאניס תוקף סל והאיש שאמור לעזור עומד ליד אחד הקלעים הגדולים בתולדות המשחק, פתאום החלטה פשוטה הופכת להרבה יותר מסובכת.

קליי גם היה מעורב באחד הרגעים המעניינים של הערב שלא ממש קשור למיאמי.

סקוטי בארנס נשרק לעבירת תוקף לאחר שהשתמש ביד החופשית כדי לייצר הפרדה מקליי. חשוב לדייק כאן: הליגה לא המציאה עבירה חדשה. מדובר בדגש שיפוטי חדש לעונת 2026/27, כאשר השופטים התבקשו להחמיר עם שחקני התקפה שמרחיקים את המגן באמצעות היד החופשית. אם הדגש הזה באמת יישמר גם כשהעונה תיכנס לקצב, יהיה מעניין מאוד לראות כיצד כוכבים שמייצרים הפרדה בצורה הזאת יתאימו את עצמם. וכן, SGA הוא כנראה השם הראשון שעולה לראש. זה חלק מוכר מארגז הכלים שלו, ולכן כבר עכשיו יש ניתוחים סביב הליגה שמצביעים על כך שההחמרה הזאת עשויה לדרוש ממנו התאמות. כרגע צריך בעיקר לראות אם השופטים ימשיכו לשרוק כך גם בינואר ולא רק בשבוע הראשון של משחקי ההכנה.

גם הצעירים קיבלו את החצי השני. ראיין קונוול, הבחירה מספר 37 בדראפט האחרון, שיחק קצת יותר מ 18 דקות וסיים עם 6 נקודות ו 2 אסיסטים. מי שדווקא גנב מעט את ההצגה היה הרוקי הלא נבחר איאן שיפלין, שקלע 11 נקודות בפחות מעשר דקות ולא החטיא אף זריקה.

ויש עוד משהו שאהבתי מאוד: ההגנה.

טורונטו סיימה על פחות מ 40 אחוז מהשדה ופחות מ 30 אחוז לשלוש, ומיאמי פתחה את המשחק עם המון אורך, חילופים ואגרסיביות. זאת בדיוק הסיבה שהצירוף של יאניס לסגל הזה כל כך מסקרן. באם כבר נמצא שם. וויגינס שם. דביון מיטשל שם. עכשיו תוסיפו את יאניס לכל העסק הזה ותנו לספולסטרה להתחיל לשחק עם ההרכבים.

לא הכול היה נקי. 25 איבודים הם יותר מדי גם למשחק הכנה, ובטח שלא הייתי מסיק ממשחק אחד שמיאמי פתרה את כל הבעיות שלה. בנוסף, טורונטו שיחקה ללא קוואי לנארד. אבל בשביל ערב ראשון? אני מודה, יצאתי ממנו הרבה יותר אופטימי ממה שנכנסתי.

בעיקר בגלל שלא ראינו רק אוסף של שמות טובים. לרגעים כבר היה אפשר לראות את ההיגיון שמאחורי בניית הקבוצה הזאת. יאניס מושך את ההגנה. הקלעים מקבלים אוויר. באם לא צריך לעשות הכול. ובהגנה יש לספולסטרה כמות כמעט לא הוגנת של גודל ואתלטיות לעבוד איתה.

זה רק אוקטובר, וזה רק משחק הכנה. אבל אחרי קיץ שלם שבו דמיינו איך מיאמי החדשה אמורה להיראות, בפעם הראשונה ראינו אותה. וכן, זה נראה טוב.