מעקב MVP/צוות כתבי הופס

אז מי הולך להיות ה-MVP של 2014/15? מוקדם מדי לדעת, אבל כאן בהופס נעשה מעקב דו שבועי שמנתח מי השחקן הטוב ביותר בפרק זמן זה. הפעם התאספו מידן ברוכורוב, רועי ויינברג, עידו מוריה, מתן גילור, רון טחן, העגל, מולי, איל ספיר, איל רדושקוביץ' ומולי, בניסיון לענות על השאלה.

*

עידו מוריה-נכתב ב-14.11

ה MVP שלי.

קובי בראיינט
למרות ניצחון אחד מ-10 משחקים, ה-MVP של מוריה. הבלאק ממבה.

1) קובי בריאנט – הלייקרס הם הקבוצה האחרונה בהגנה, בממוצע הם יעלו למגרש ויספגו 117!! נקודות העונה, אבל עדיין במרבית המשחקים הם תחרותיים בזכות איש אחד בלבד. קובי בריאנט. שתי שומרים, שלושה שומרים עליו.. הוא יעלה לזריקה ואפילו יכניס את כל הבלתי אפשריות העלו והלייקרס יגיעו לרבע האחרון בפיגור סביר… אותה יפסידו כי בכל זאת הם חוטפים 117 נקודות. פשוט תופעה.

2) החד גבה (אנטוני דיוויס) – עזבו את הסטטיסטיקה בצד. השקנאים מנצחים והם בתמונת הפלייאוף נכון לעכשיו. לא הוציאו את התרומה לנצחון עדיין אבל אני מזכה אותו במספר 100 באחוזים שהוא תרם לכל נצחון כזה. אחד מהם מול האלופה.

3) דוויט הווארד – התרגלנו ממנו לטוב, השנה 12 ריבאונדים 60% מהשדה ומהקו אבל הכי חשוב הקבוצה מנצחת ומנצחת.

*

מתן גילור-נכתב ב-14.11

גשר לונדון מבחינתי:

הגבה
השחקן המצטיין של מתן גילור.

1. אנתוני דיויויס: אלה לא רק המספרים המפלצתיים, אלה הגישה למשחק. הלך הרוח שלו מזכיר מאד את דוראנט של העונה שעברה – גישת "אכול ושתה כי מחר תמות". לא שומר כוחות לאיזו סדרת פלייאוף או משבר אי שם. מקסימום אינטנסיביות כאן ועכשיו. לדעתי, מעבר למטרה הברורה של חמישיית העונה שישיג בקלות, הוא יהיה מאוכזב אם לא יצא עם 2 מתוך ה-3: MVP, שחקן ההגנה ופלייאוף. שליטה הגנתית והתקפית במשחקים שרק עוד שחקן אחד בליגה מסוגל לה.

2. לברון ג'יימס: בהשוואה ללברון ג'יימס לא הייתי מכניס אותו, אבל ההשוואה היא לא ללברון ג'יימס אלא לכל שאר השחקנים בליגה. לפיכך, ומבלי להתחשב בעברו, הוא ראוי למקום השני. למרות החלפת הקבוצה (שלו אישית ופני הקבוצה בכלל, לרבות מאמן "ירוק"), למרות שינוי בסגנון המשחק עקב הפחתת המשקל, למרות שינוי העמדה במגרש בחלק מהמשחקים, הוא עדיין מדהים וזאת כשבמשחקים האחרונים הוא גם נדרש לנהל את ההתקפות של שאר הקבוצה וליצור עבור אחרים ולא להיות רק המוציא לפועל. וזאת עם % מה-3 יותר טוב מכל הגארדים שקולעים יותר נק' ממנו.

3. דמרקוס קאזינס: לא, זו לא טעות ואיני חומד לצון. הוא בהחלט ראוי לטופ 3. 22/11 ב-30 דקות וב-50% מהשדה. מאזן חיובי לסקרמנטו? בעיקר בזכותו. המשמעות של MVP זה לאו דווקא השחקן המצטיין, אלא השחקן עם הערך הגבוה ביותר. בשקלול הערך שלו לקבוצה והערך של הקבוצה, אני לא מוצא מישהו שעדיף עליו לשלישייה.

נ.ב. התלבטתי לגבי הקו האחורי של GS, אבל שניהם מצוינים ומפחיתים כל אחד את הערך של השני לקבוצה.

נ.ב.2 – אם לא הלחינו את פדרר עד כה, הגיע הזמן!

*

רון טחן-נכתב ב-14.11

1. אנטוני דיוויס – כל עוד ניו אורלינס בתמונת הפלייאוף, הוא בתמונת המירוץ.

2. מארק גאסול – ממפיס עם המאזן הטוב בליגה, הסנטר הוא העוגן ההגנתי של הקבוצה הטובה בליגה, והשחקן הדומיננטי ביותר בהתקפה.

3. סטף קארי – קליי פתח בסערה, אך הכוכב הראשי בהצגה של הלוחמים היומרניים הוא קארי, אמן התקפי שמתפתח גם לשחקן הגנה לא רע.

*

רועי ויינברג-נכתב ב-14.11

מארק גאסול
גבוה ברשימות של רון טחן ורועי ויינברג. מארק גאסול.

1.אנטוני דיוויס. מודה שלא האמנתי בו בתחילת העונה, אבל פתיחת העונה שלו היא מהטובות שסנטר כלשהו נתן מאז שאק. אני מאמין שקיימת מחזוריות כלשהי בין השחקנים בליגה-ששחקן גדול פורש, אחר נכנס (נניח לברון במקום ג'ורדן, למרות שההבדלים ביניהם עצומים). ב-2012 שאקיל פרש מכדורסל, ודיוויס נבחר בדראפט. מקריות? לא בטוח, הוא שחקן ההגנה בודאות. האחרון שלקח DPOY ו-MVP זה דה דרים, אם יש סנטר שיכול לשחזר את ההישג זה הוא.

2.מארק גאסול. ההבדל בין ממפיס של אשתקד לממפיס של העונה זה העובדה שגאסול פתח את העונה. ההגנה שלו מחזיקה את ההגנה הטובה בליגה, גם בהתקפה הוא תופר נקודות קלילות, והגריזליס רואים שהם צריכים לתת לו מקס' בסיום חוזהו, בסוף העונה. אם הם לא יעשו את זה, הקבוצה תדרדר מחוץ ל-8 הטובות במערב, אפילו מחוץ ל-10.

3.דה מרקוס קאזינס-הסטט' המעולות שמתן ציין, הוא שלישי בליגה ב=PER ופורח לצד פליימקר כמו דארן קוליסון. אם סקרמנטו נשארת בתמונת הפלייאוף, התואר שלו. הטריו של קוליסון-גיי-קאזינס נראה מעולה.

*

מולי-נכתב ב-14.11

מי מקום רביעי בליגה בנקודות, מקום ראשון בריבאונדים ומקום ראשון בחסימות? אצלי במקום הראשון אנטוני דייוויס כמובן.

מי מקום ראשון בגניבות כדורים? מקום שני בליגה בנקודות? מקום שלישי באחוז הכנסת קליעות העונשין, מקום חמישי בקליעות משלוש? אצלי במקום השני סטפן קארי.

מי מקום שלישי בנקודות? מקום ראשון הן בכמות והן בקליעות מקו העונשין? ואפילו מקום ששי באסיסטים? יודע שלא תסכימו אתי אבל מבחינתי המקום השלישי שייך לג'יימס הארדן.

*

ולדי קוגן-נכתב ב-14.11

אנטוני דיוויס.
השחקן המצטיין של רוב הצוות. דיוויס.

1)אנטוני גבה דייויס-מה לא נאמר על השחקן- מפלצת, יודע לקלוע, ריבאונדר, חוסם ועוד ועוד. אבל המחמאה הכי גדולה שנתנו לו היא שלא מצאו אף שחקן שאפשר להשוות לדייויס. 67 שנות נבא ולא נראה עדיין שחקן כל כך ורסטילי. מין שילוב של האקים, דאנקן והאדמירל. הנצחון על הספרס הראה שאנחנו עומדים בפני חילופי דורות. השחקן שישלוט בליגה בצוותא עם דוראנט אחרי שלברון יתחיל בדעיכה.

2)דמרקוס קאזינס– סקרמנטו נמצאת כרגע בקצב של 45 נצחונות לעונה. בפריוויו שלי ניבאתי שהם יקחו 25 משחקים גג. קאזינס הוא האחראי הבלעדי לעניין, עם 23 נק ו-11 ריב למשחק, אבל הרגע שבו הוא עצר את מאמנו מלחטוף טכנית אחרי שקיבל עבירה שישית הראה שהוא התבגר ולקח על עצמו להיות מנהיג. עד כה מצליח לו.

3)מארק גאסול– לקבוצה עם המאזן הטוב בליגה מגיע איזשהו יצוג, לא?. גאסול הוא שחקן שכל קבוצה היתה רוצה- אינטליגנט, עושה מה שהוא יודע, עושה את הקבוצה יותר טובה. השנה גם המספרים מתחילים לספר את הסיפור(18 נק, 7.5 ריב, 3 אס ו-1.5 חס). עזרה גם העובדה שממפיס פתחו את העונה בצורה הכי טובה שלהם אי פעם. רק תישאר בריא.

*

דובי עופר-נכתב ב-14.11

ניקס
אוהד ניקס. (אילוסטרציה)

אני הולך על:

1. אנטוני דייוויס. בזכות הדומיננטיות, הגיוון, השיפור והמספרים. בנוסף, בשביל ההזדמנות להעלות את הפרוטוקול הזה בעוד עשר שנים ולהגיד שכבר אז ידענו שהחמש פעמים MVP הזה יהיה ענק.

2. סטפן קארי. הרכז הטוב בליגה נכון להיום, בזכות היכולת להניע קבוצה ברוח המאמן, ולהוסיף לכך קליעה פנומנלית. מושלם.

3. סן אנטוניו. זה לא יאומן הדבר הזה. השלמות, התנועה, הקליעה, ה execution המושלם של השיטה שמוציא אותך להורג בלי יכולת להתנגד. בעיניי זה יופי שלא מהעולם הזה. פסק הזמן של הפופ במשחק מול גולדן סטייט היה אחד ממהלכי הכדורסל המושלמים שראיתי. 4:08 דקות לסיום, ביתרון 9, אחרי נקודות של הספרס והחטאה של הווריירס, הבנאדם עוצר התקפה שלו ולוקח דקה לתדרך שחקנים עם ותק של 5000 שנה וחמש אליפויות. אחרי דקה וחצי היתרון 15. שירה. פשוט שירה.

הייתי שמח להחליף כל אחד מהקודמים בכרמלו ולתאר ברגש את פתיחת העונה הנפלאה של הניקס, אבל אני נאלץ לציין במקום הכוכב המרגיז שלנו מישהו אחר. אותי. האוהד הסובל בהתמדה את הניקס זו השנה השלושים ברצף. חורף וקיץ, שמש, גשם וברד, בלילות קרים ובקרים קפואים. בדבקות שנעה בין אובססיביות, מזוכיזם, סבל מתמשך ואהבה עיוורת. גם לי מגיע גביע קטן של מילקי.

אגב, אי אפשר שלא לציין לגנאי ענק את דרק רוז. פרימדונה בסדר גודל שטרם נראה. שחקן שלוקח שנה להתאוששות כדי להסיר כל חשש קל שבקלים לפציעה נוספת, ועוד מתרץ בכך שהוא רוצה לחזור בשיא הכושר כדי לתת את המקסימום לקבוצה. הוא פשוט פחדן, נמושה, בכיין וחתיכת סיסי דוחה.
המשחק חסר הפחד לכאורה שלו הוא פיקציה. הוא פוחד בכל רגע ושניה על המגרש, בכל צעד ובכל מהלך. וזה מה שמביא לו את הפציעות הנוספות, התכופות כל כך. מנסה לשדר עסקים כרגיל ואגרסיביות אבל ברגע הנחיתה, הפגיעה, המגע הוא מתכווץ.

עוד דוגמא לטיפול בגוף בלי תשומת לב לראש ולנפש.

מגיע לו. בפעם הבאה שימצא מטפל נורמלי.

איל ספיר בתגובה: אין לבולס שום שחקן אחר שקופצים עליו שניים והוא לא זורק זין.
זה בלט במשחק נגד הראפטורס הבוקר, כשבהיעדרו קירק היינריך, "הרכז", נאלץ להתמודד עם דאבל-אפים רבים. באחת הפעמים הדאבל-אפ הגיע ממש עת קיבל את הכדור לאחר סל. מה עשה? מסר לנואה. נתן לפאקינג נואה – הסנטר – את הכדור. מיותר לציין שהמסירה הגיע לצלמים המסכנים ששוכבים מתחת לסל.

האמויפי כרגע הוא דיוויס בלי שום שאלה, אבל אני רוצה להעלות פה תהייה. האם שחקן יכול להיות אמויפי כשהוא השחקן השני בחשיבותו בקבוצה באופן גורף? מה דעתכם על אמויפי לקווין לאב, שמשחק השנה כמו הרול פלייר הטוב בהיסטוריה?

(לא, קווין דוראנט איננו סייד-קיק אמיתי.)

*

איל רדשוקוביץ'-14.11

טוני פרקר צריך להלקח בחשבון.

(יומנו של אוהד). ופייר או לברון או דיוויס. סביר יותר לברון. נתן כמה משחקי מפלצת שהוא רק רצה תוך כדי התמודדות עם סגל טיפש ומאמן שלא היתה לו דקה לאמן. רק לברון. דיוויס עדיין רחוק שנה שנתיים מלהפוך קבוצה לקונטנדרית. נראה אם הוא יצליח להביא אותם לפלייאוף

*

עגל-14.11

לא אנסה להיות מקורי.
1. אנתוני דיוויס – בגלל הדומיננטיות בשני צידי המגרש ששנייה רק לחלום. כבר שנים שלא היה שחקן מרענן כמוהו בליגה. בסוף העונה נוכל לדעת אם הוא מנהיג אמיתי ויכול לסחוב קבוצה לסיבוב ראשון או אפילו מעבר, או שעדיין לא.

2. לברון, באותו דירוג כמו דיוויס. התרגלנו לטוב. כשהוא על המגרש היכולת שלו היא כמו כוח המשיכה – הוא נמצא שם ופועל על כל הגופים, וגורם לדברים להסתדר בכיוון של הקבוצה שלו (העתקתי את מה שווסטפל פעם אמר על בארקלי כשהיה בשיאו).

3. מקום שלישי הולך לדוראנט. אופס, שכחתי. יותר קשה להחליט. אולי קאזינס שסוף סוף קפץ קדימה ? אולי הווארד שעל המגרש נותן את כל מה שצריך? גריפין, סטף קרי ?

לא, אני מצטרף למהללים את קובי. יאמרו בן יונה, אגו מניאק, חסר מצפון, אבל הבחורצ’יק הזה לא מחפש תירוצים. דובי הזכיר את רוז, אז קובי הוא ההיפך. הוא האביר השחור של מונטי פייתון – קרע רצועה אחת, גיד שני, שבר אצבע אחת, שנייה. זוכרים לו שבעונת 2012-2013 שיחק 5000 דקות למשחק כדי להביא את הלייקרס לפלייאוף ונפצע רגע לפני הסוף. כמו האביר איבד רגל אחת ועוד אחת והוא משפריץ דם – ממשיך להילחם נגד כל העולם ולא מוותר לעצמו. אפילו הדוק עוד יתגעגע. כפיים !

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 26 תגובות

  1. קובי ???????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????

      1. בשלב הזה של העונה נצחונות זה לא מאסט מבחינתי.
        אין שום שחקן שמשפיע על הקבוצה שלו יותר מקובי.

        ואהרון שדה מה ההתלהמות עוד מעט אני אחשוב ששתית בנזין הבוקר?

  2. בינתיים אין אף אחד יוצא דופן. זה כמו לכתוב 6 שמות על קוביה ולזורקה (דייויס, לברון, דוראנט, קאזינס, הארדן, סטפן קרי (ואפשר להכניס את תומפסון), וכולם בערך אותו דבר נכון להיום.

  3. לברון שחקן השבוע במזרח עם 35/7/7 וזאת הזכיה ה46..
    הוא עדיין המועמד המוביל.
    אחריו קארי – הארדן – קאזינס
    דייוויס חצי צעד מאחוריהם…

  4. אהרון שדה, אני משווה את התגובה שלך, ומוסיף עוד 30 סימני קריאה.

    כרגע גם לדעתי דיוויס הוא המוביל, אבל זה מוקדם, צריך לחכות לראות מתי ואיך יחזור דוראנט.
    אה, ויש את הקירח הזה, לברון, שגם צריך קצת זמן להתאפס על עצמו.

  5. התחלתי לקרוא, הגעתי לעידו מוריה, ראיתי את מספר אחד שלו, עשיתי ריפרש, סגרתי את הכרום ופתחתי מחדש, עשיתי ריסטארט למחשב, הלכתי למחשב השני, ירדתי לרחוב לאינטרנט קפה ועדיין אני לא מאמין למה שכתוב שם.

  6. להכניס את קובי זו בדיחה על חשבוננו, הפוך על הפוך שלא מצחיק.
    בעיני גם דיוויס מחוץ למשוואה עד שיוביל את הקבוצה להישגים: עלייה לפלייאוף במזרח ממקום גבוה.
    בחירת אמ וי פי נעשית בעיקר ע"י ההשפעה של השחקן על הקבוצה, הערך שלו לקבוצה ולא הערך האבסולוטי שלו. בכל מקרה עוד מוקדם לקבוע מועמדים, אבל אם הליגה היתה באורך של 10 משחקים, מארק גאסול הוא מועמד רציני.

  7. אגב, ולדי, אפשר בהחלט להשוות את דיוויס לקווין גארנט של מינסוטה מבחינת ההשפעה שלו משני צידי המגרש וסגנון המשחק.

  8. יכול מאד להיות שה-MVP האמיתי הוא עד עתה רודי גיי, ההופך את הקינגס לקבוצה רלוונטית לא פחות מקאזינס, ולדעתי יותר!

  9. מבחינתי קובי כמו בטקס האוסקר לא צריך לקבל את האוסקר על המשחק אלא אוסקר על מפעל חיים.
    ולאוסקר עצמו…
    1 סטף קארי
    2.אנתוני דייוויס
    3. לברון

  10. דיוויס יקח העונה תmvp ושחקן ההגנה ולא יעזור כלום לאף אחד, לא זוכר שחקן עם כזאת אינטנסיביות בשני צידי המגרש ,המספרים שלו מטורפים עם פר 35 מי יכול להתחרות בו , רק חוסר הגעה לפליאוף ימנה ממנו זאת , הבסיס מצויין ואני מאמין שיעשו עוד טרייד אחד מנצח ויעיפו את גורדון תמורת סמול טוב..

  11. אין בכלל תחרות כרגע- לא ברור לי איזה דיון היו צריכים לעשות צוות כתבי הופס המהולל.

    רק עצם קיום הדיון מדגיש כמה חשוב עצם קיומי כדי להבהיר לעם שאין באמת תחרותץ

    כרגע יש מתחרה אחד לMVP ומה שהופך אוןתו לכזה ברור בטופ זה גם היותו הקונטנדור הבטוח לזכות בשחקן ההגנה של השנה.

    אני חושב שהמון שנים לא היה מנתמודד כל כך ברור לשני התארים האלה.

    כמובן זה חודש ראשון של כדורסל ועוד המון דברים יכולים להשתנות.

    אבל כרגע:

    דיוויס מעל 24 נק' למשחק(בלי לבדוק זה טופ 5 בליגה), מקום ראשון בחסימות למשחק, מקום 4 בליגה בחטאיפות, מקום 1 בריבאונדים, אני בטוח שהוא טופ 4 ברביאונדים בהתקפה וגם 1.1 איבודים למשחק זה טופ 15 בליגה.

    אלה נתונים מפלצתיים שווילט צ'מברליין במדינת הגמדים היה מתגאה בהם.

    1. אגב אני מקווה שברור לכל אדם עם איי קיו ממוצע שביום שהגבה מסגל לעצמו קליעה ל-3 אפשר לסגור את הליגה.

      והיום הלא רחוק הזה גם ישים אותו סביב ה70-75 נקודות בפנטאזי פר משחק שזה קורה פעם בדור.

      בינתיים שימו לב ליעילות שהוא התחיל לקבור מהטופ אוף דה קי.

      1. לא נכון, הבעיה שהMVP זה חצי תואר קבוצתי. קשה לקבל ששחקן של קבוצה שלא מנצחת( תיאבק על הפליאוף ) יקח.

        יש סיכוי שקווין יחזור מהפציעה כמו לוא של תותח עם ראס האיום והם יתחילו רצף שיביא לו שוב את ה MVP, ולא לשכוח את לברון.

        1. עכשיו דוראנט מעומד לMVP??

          אנחנו מנתחים מה קורה עכשיו.

          כרגע ניו אורלינס מנצחת ותחרותית מספיק כדי שזה יהיה ברור שהשחקן הכי טוב בליגה נכון לכתיבת שורות אלה יהיה המעומד הברור לתואר.

          כרגע דייוויס מעמיד מספרים ואיכויות של עונה היסטורית.
          קונטנדר כמעט יחיד לשני תארים אישיים- MVP והגנה.

  12. לפי יכולת אישית אין ספק שזה דייויס ולאחריו קרי לדעתי. אם מחשבים את התחרותיות של הקבוצה קרי עוקף את דייויס בסיבוב.

  13. בואו לא נשכח שמדובר על דרוג על פי 9-10 משחקים. עוד המון דברים יכולים להשתנות בדרוג אחרי 82 משחקים אפילו אם אין פציעות.
    אצל כל שחקן אנחנו רואים את היכולת הבסיסית פלוס או מינוס של "פלוקטואציה", סטייה מהממוצע. ההימור הבטוח הוא שאצל דייוויס עד עכשיו הסטייה היתה כלפי מעלה מהיכולת הרגילה בעוד שאצל לברון זה היה כלפי מטה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט