אני אעשה את זה קצר, כי אני רוצה כאן בעיקר דיון.

הטענה שלי, או אם תרצו H0 – שג״א, הוא ספק השחקן הכי טוב בעולם בזמן נתון, הכי גרוע שהיה לפחות מאז שנות השמונים (אני לא אתייחס לשנים קודמות)
אני מחבב את שג״א בסופו של דבר, באמת. יש לו כנראה את עבודת הרגליים הכי טובה בהיסטוריה של המשחק, הוא ווינר מוכח. יש לו אליפות, הוא שחקן מצוין. זה משהו שטענתי מהפעם הראשונה שהוא שיחק, במשחק אותו ראיתי, קליפרס נגד דנבר בתחילת עונת 17-18. אמרתי אז שיש בו משהו מיוחד, ו-וואלה, צדקתי.
אבל יש מעמד שלו שג״א לכאורה זוכה בשנתיים האחרונות, ושאני לא בטוח שמגיע לו – המעמד של השחקן הטוב בעולם לתקופה x.
יש מעט מאד שחקנים שהיו השחקנים הכי טובים בעולם מאז שנות השמונים. למעשה, ניתן לספור את השחקנים האלה בשני ידיים: מג׳יק ג׳ונסון, לארי בירד, מייקל ג׳ורדן, שאקיל אוניל, טים דאנקן, קובי ברייאנט, לברון ג׳יימס, סטף קרי, ניקולה יוקיץ׳, שג״א. זהו. עשרה שחקנים. לא חושב שיש לאף שחקן אחר בעולם קייס לומר שהוא היה השחקן הטוב בעולם באיזושהי שנה כשהם שיחקו. נכון, לסטיב נאש היו שני תארי MVP' 'ודויין וייד נתן אליפות פנומנלית או יותר מכך. אבל אם הייתם שואלים מישהו בשנת 85 (לארי או מג׳יק) 96 (ג׳ורדן) או בשנת 2001 (שאק), או בשנת 2006 (דאנקן או קובי) או בשנת 2012 (לברון) או בשנת 2017 (לברון או סטף) מי השחקן הטוב בעולם, הייתם מקבלים את אותן תשובות – לא היו תשובות אחרות. ונדמה לי שבשנתיים האחרונות, זה יוקיץ׳ או שג״א. זהו, אין תשובות אחרות.
מה שמוביל אותי לטבלה הבאה:

ומה שעשיתי כאן הוא דבר די פשוט, לקחתי את עשרת השחקנים היחידים שנחשבו ל ״טובים בעולם״ ב 45 השנים האחרונות, ובדקתי האם הם. טובים יותר בפלייאוף או בעונה הרגילה. ירוק אומר שבקטגוריה הספציפית (למשל, הבדל בנקודות פר משחק או ריבאונדים פר משחק) – אותם שחקנים נתנו יותר בפלייאוף מאשר בעונה הרגילה, אדום אומר שפחות, צהוב וכתום זה באמצע, מי יותר , מי פחות.
כשמסתכלים על שג״א – התמונה די ברורה – הוא הטוב מכולם באסיסטים (פלייאוף מול עונה רגילה) עם 17% יותר אסיסטים, אבל הוא הפחות טוב מכולם, ובהפרש לא קטן באחוזי שדה ובאחוזים אפקטיביים, והוא גם לא משהו בריבאונד (הוא לוקח יותר ריבאונדים, אבל ביותר דקות, ובסופו של דבר, פחות ״יחסית״ מכל שחקן אחר בקטגוריה פרט לקובי).
והנה, סטטיסטיקות הפלייאוף של הבחור:

וצריך להודות – היו לו שתי סדרות לא באמת טובות בשנה האחרונה (לייקרס, וכמובן הספרס), וכשמדברים על אחוז י שדה או על אחוז אפקטיבי המספרים שלו ביותר מדי סדרות, היו פשוט לא טובים. כולל מול הספרס השנה, מול אינדיאנה שנה שעברה, או מול ממפיס, גם שנה שעברה.
אני לא אומר ששג״א הוא שחקן גרוע – רחוק מכך. הוא בוודאי אחד השחקנים הטובים בעולם .אבל הוא מוגבל. יכולת הקליעה מהשלוש מוגבלת, יכולת המסירה שלו סבירה, אבל מוגבלת (ואני תמיד טוען שבלי הרטנשטיין, אוקלהומה מגעילה את השועלים), הקליעה שלו קלאצ׳ית אבל מוגבלת, האתלטיות שלו, מול גארדים ענקיים אחרים (קובי, ג׳ורדן, ווייד ) מוגבלת מאד. האיש מוציא 150% מעצמו עם עבודת רגליים, מוסר עבודה ויכולת קלאץ׳, אבל העובדה שהוא ספק השחקן הטוב בעולם (והוא אכן כזה), היא יותר תעודת עניות לליגה מאשר תעודת עושר לשג״א.
דונו , אם תרצו.

שיי לא הכי טוב בעולם אצלי ברשימות, אלא לוקה, וכמו שציינת בצדק את הרטנשטיין (וגם ג'יידאב, הולמגרן וסגל עמוק ביותר), זה מה שהביא לשיי הצלחות קבוצתיות ותארי MVP (השני מהם גם לא מוצדק לדעתי). אם תעשה את אותה בדיקה על לוקה אני מאמין שהתוצאות יהיו אחרות לגמרי
הוא בוודאות ה-mvp המשעמם בהיסטוריה וזה מה שקובע.
נכון – טימי היה משעמם ממנו, אבל 5 טבעות ולונגג׳ביטי עצום מפצים על כך.
כל האחרים, חוץ מדאנקן ושג״א, הביאו אקסטרות וקסם עצום שמיגנט את הקהל כך שהעיניים עליהם ולא על הכדור. מתי מייקל יביא עוד באזר ביטר מהחלל… מתי לארי או סטף יביאו עוד שלשה מגן עדן… מתי מג׳יק או יוקיץ׳ יפגיזו עוד אסיסט בלתי אפשרי…
מישהו זוכר מהלך אחד של שג״א שעשה היסטוריה? או חצי היסטוריה? אפילו רבע? כלום בפיתה. האיש יעיל בטירוף אך לא הוסיף לחלומות והזכרונות שלנו אפילו פירור.
אם ימשיך כך יהיה הערת שוליים בהיסטוריה. הערה גדולה בפונט שמן, אבל עדיין הערה.