הפועל ירושלים תפתח הערב (20:00) את העונה ביורוקאפ נגד רוסטוק מגרמניה, והפעם – הם מתכוונים ללכת עד הסוף. אחרי קיץ עמוס במיוחד, הפועל ירושלים מגיעה לעונת 2026/27 עם סגל ששינה את פניה של הקבוצה ועם ציפיות גבוהות בהרבה. האדומים מהבירה לא הסתפקו בחיזוק נקודתי, אלא הכניסו את היד עמוק לכיס והחליפו 7 מתוך 8 הזרים מאשתקד. היחיד שנשאר הוא ה-MVP של היורוקאפ, ג'ארד הארפר, וסביבו בנו קבוצה עם שורה של שחקנים בעלי ניסיון ב-NBA ובמפעלים האירופיים הבכירים – כשהמטרה ברורה: לזכות ביורוקאפ ולהעפיל ליורוליג, ובזירה המקומית להילחם על כל התארים, גם מול התל אביביות.

על הקווים יעמוד סאשה אוברדוביץ', שמגיע לקבוצה עם ניסיון יורוליג עשיר. אוברדוביץ' (57), שהיה שחקן נבחרת יוגוסלביה בעבר, שיחק בין השנים 1987-2005, ולאחר מכן הפך למאמן מוערך שזכה במספר תארים בליגות השונות. הוא אימן בין היתר את הקבוצות מונאקו, הכוכב האדום בלגרד, אלבה ברלין וכו', כשאת מונאקו אף הוביל לפיינל פור היורוליג בשנת 2023. הוא ידוע כמאמן קשוח עם טקטיקת משחק ברורה ולא מתפשרת, ואין ספק כי מינויו מסמן קפיצת מדרגה משמעותית בדרך ליורוליג ולהשגת המטרות.

אוברדוביץ' מחליף בבירה את יונתן אלון, שמסיים פרק יחסית ארוך במועדון (3 שנים כמאמן ועוד מספר שנים כמנהל מקצועי). אלון, שצמח כמאמן במחלקות הנוער של המועדון, הוקפץ לעמדת המאמן הראשי בעונת 2023/24 אחרי עזיבתו של אלכסנדר דז'יקיץ' בשל המלחמה. הוא הוביל את הפועל ירושלים למספר הישגים, ובראשם הזכייה בגביע המדינה בשנת 2024 לאחר ניצחון בגמר על מכבי תל אביב. ובכל זאת, אין ספק שנדרש היה שינוי בעמדת המאמן בכדי לעשות היסטוריה ולהעפיל ליורוליג.

בין ההחתמות הבולטות שנעשו בקיץ, אפשר למצוא את שייק מילטון, ג'יילן סמית, דייויד רודי וקני לופטון ג'וניור, לצד דבונטה קאקוק ודושאן מילטיץ', וממש בימים האחרונים התווסף גם הגארד לורנזו בראון, אקס מכבי תל אביב. מבחינת הסגל הישראלי, האדומים שמרו כמעט לגמרי על השלד שלהם, עם יובל זוסמן, נמרוד לוי, יותם חנוכי, רועי הובר, איתן בורג וגבי צ'אצ'אשווילי שחוזר מפציעה. היחיד שעזב הוא המתאזרח קאדין קרינגטון שעבר לשורות הפועל תל אביב.

הירושלמים עברו אשתקד עונה שאי אפשר לקרוא לה הצלחה. אמנם העונה התחילה בזכייה של האדומים בסופרקאפ בספטמבר 2025, ולאחר מכן בגביע ווינר בנובמבר, אך בשאר התארים הירושלמים לא הצליחו להגיע אף לא למעמד הגמר. בגביע המדינה הודחו בחצי הגמר, ביורוקאפ הודחו ברבע הגמר ובאליפות המדינה הודחו בחצי הגמר. עם השינויים על הקווים ועל הפרקט, הם יקוו לעונה מוצלחת יותר מהעונה הקודמת, ואולי גם תואר שהוא לא רק בטורניר קדם-עונה.

ראיון שערכתי עם גבי צ'אצ'אשווילי

עברת הרבה פציעות משמעותיות בקריירה, והפציעה האחרונה הייתה קשה במיוחד. מה היה הרגע הכי קשה מבחינתך בכל תהליך השיקום? איך אתה רואה את השיקום מבחינתך?
"קשה לי לשים את האצבע על נקודה אחת. כמו שאמרת, באמת עברתי את הפציעה הזו כבר לפני 8 שנים, ואני יכול להגיד שבפעם השנייה זה אולי יותר קל פיזית כי אתה כבר יודע מה לעשות אבל מנטלית זה היה יותר קשה. להתמודד עם זה עוד פעם, ומה אם הניתוח לא יצליח וכל מיני חששות. אני חושב שיום לפני הניתוח היה היום הכי קשה, כי ממש פחדתי שזה לא יצליח פעמיים אבל מורד תותח, עשה את העבודה, ומשם זה היה להיצמד למה שאומרים לי בשיקום ולעבור את זה"

ודווקא בזמן הפציעה, הפועל ירושלים החליטה להאריך לך חוזה, כשהיית מחוץ לפרקט. איך הרגשת באותו רגע? מה עבר לך בראש?
"אני חושב שהייתי מוקיר תודה. ממש. כי כמו שאתה אומר, זה לא משהו שהוא מובן מאליו. גם מבחינתי לא. כשקבוצה גדולה אומרת לך, אנחנו יודעים שאתה פצוע, אתה הולך לניתוח, לשנה של החלמה ובכל זאת אנחנו בוחרים להמשיך איתך, אנחנו 'נחכה' את השנה הזאת ויש לך חוזה מובטח, אז אני מוקיר תודה, ובאותו רגע זה הוריד ממני לחץ של מה יהיה ואיך אני אהיה ואיפה אני אהיה".

אז זאת השאלה הבאה שלי. זה הוריד ממך לחץ או שזה דווקא גרם לך להגיד לעצמך 'אני צריך להחזיר למועדון על האמון בי? אני צריך לתת יותר?'
"אני יכול להגיד לך שעדיין היה לי את הלחץ של הניתוח עצמו והשיקום עצמו. זה הוריד ממני את הלחץ של מה יהיה ביום שאני אבריא, כי אני יודע שיש לי קבוצה, ואני יודע שאני חוזר למקום שאני אוהב ומכיר, ושמכירים אותי. אני כן מוקיר תודה ורוצה להחזיר למועדון מן הסתם, אבל גם אם לא הייתי רוצה להחזיר למועדון, הייתי רוצה להיות הכי טוב שאני יכול בלי קשר אז זה סוג של אותו דבר".

אחרי תקופה מאוד ארוכה מחוץ למגרש, אתה מרגיש קצת באימונים ובמשחקים שכבר היו – אתה חוזר להיות אותו גבי או שאתה צריך עוד זמן להסתגל ולהשתקם?
"תשמע, אני מרגיש טוב. אני מרגיש הרבה יותר טוב ממה שחשבתי שאני ארגיש, כי למרות שנה שיקום כשאתה חוזר לשחק אתה עדיין צריך להשתפשף וטיפה לחזור להרגלים, אז אני במקום יותר טוב ממה שחשבתי. אני יודע שאני יכול להיות הרבה יותר טוב מבחינת הרגליים, מבחינת הקפיצות וכו אבל אלה דברים שלאט לאט יבואו. אני מאוד שמח על איפה שאני נמצא כרגע".

מה הדבר הראשון שאתה רוצה להוכיח לאוהדים, לסאשה?
"שאלה טובה. מצד אחד אני רוצה להגיד שאני לא מחפש להוכיח שום דבר חוץ מלעצמי, שאני עדיין יכול להיות טוב כמו שהייתי ברמות האלה ואפילו יותר. אבל הדבר הראשון שהייתי רוצה שאוהדים יראו זה את הקשיחות ושאני מנסה לתת את כל כולי במגרש, עם האגרסיביות והכוח"

אתה חושב שקיבלת מספיק הזדמנויות עד היום בקבוצה?
"אני חושב שגם אם כן וגם אם לא, זה נחלת העבר, ואני מתרכז בהזדמנויות שאני יכול לקבל. לקחת אותן בשתי ידיים"

כשהגעת לגליל עליון היית בן 21. האמנת שתגיע לרמות האלה?
"כן. אחרי שעלינו ליגה עם גליל, וגם הייתה לי עונה טובה לאחר מכן בליגת העל עם נימי בגליל, חד משמעית הרגשתי שאני יכול"

מה השתנה מאז אצלך?
"בעיקר התבגרתי. אני חושב שבגרות זה מה שהשתנה"

ובאירופה? מה למדת על עצמך בבאמברג?
"קודם כל לחיות לבד שנה שלמה. זה לא פשוט. אז אתה לומד בעיקר על המסוגלות שלך. שאתה יכול לנהל את האופרציה הזו לבד. לנהל את הבית לבד, לגור 4 שעות טיסה מהמשפחה והחברים, להתמודד עם הלבד, להתמודד עם חורף שאנחנו לא מכירים בארץ, להתמודד עם שפה ותרבות שונה, כדורסל אחר לגמרי, אז בעיקר על המסוגלות שלי. למדתי גם כדורסל אצל אורן (עמיאל)"

גבי, דיברו עליך הרבה שנים בתור פוטנציאל, עוד מהעתודה. דיבורים כאלה מדרבנים אותך או שדווקא מכניסים ללחץ?
"האמת שאני לא מהאנשים האלה. אין לי רשתות חברתיות. אני משתדל לא לראות בכלל כתבות. זה לא משהו שמעניין אותי. אז הרבה פעמים שאתה אומר שכתבו עליי, יש מצב שאני לא מודע לזה. אני כן יודע שהיה את הדיבור הזה, מן הסתם שחקן צעיר ישראלי תמיד אומרים שהוא פוטנציאל. זה לא מדרבן אותי אבל זה גם לא מכניס ללחץ. אני פשוט משתדל לעשות הכי טוב שאני יכול"

מה לדעתך אתה עדיין צריך לשפר בשביל להיות שחקן בטופ של הישראלים בליגה?
"הכי בכנות, אני חושב שאני צריך להראות לכולם, גם במשחקים, שאני יכול לקלוע ל-3, מחוץ לקשת"

אתה עובד על זה באימונים?
"כן, אני מרגיש הרבה יותר טוב. מרגיש שהשתפרתי בזה. אנחנו עובדים עם יאיר שבח שעושה עבודה מדהימה אז לדעתי זה רק עניין של להראות את זה ולחכות שההזדמנות הזו תגיע. הדבר השני זה העקביות. אני חושב שכדי להיות שחקן בטופ אתה חייב להיות עקבי"

אם היית יכול לחזור לרגע אחד בקריירה שלך, לאיזה רגע היית חוזר?
"וואו. יש כל כך הרבה. הייתי חוזר למשחק האחרון שניצחנו את עפולה עם כליל עליון בליגה הלאומית, שעלינו ליגה. הייתי חווה את האושר הזה שוב"

נדבר קצת על השביתה. פורסם שאתה הובלת את שביתת השחקנים בעונה שעברה. זה היה כשהיית מחוץ למגרש, כשהיית פצוע. לא ראו אותך בארנה במשחקים. מה הוביל לזה?
"קודם כל, נכון רשמו שהובלתי עם תומר אסייג. שנינו היינו מעורבים כמו הרבה מאוד שחקנים אחרים ביחד. מתוך אמונה מלאה שהכדורסל הישראלי והשחקן הישראלי צריכים לחשוב טיפה אחרת. בסופו של דבר עכשיו אנחנו במומ עם המנהלת שאנחנו מאוד מקווים שייסגר בימים הקרובים ושתהיה לנו וודאות בעולם של אי וודאות ביחד עם המנהלת על איך כדורסל ייראה ואיזה חוקים יהיו פה, ושהכדורסל הישראלי יוכל לפרוח. זו המטרה של כולם"

מה המטרה הסופית שלכם במומ?
"יצאו הרבה פרסומים, בסופו של דבר מה שלנו היה חשוב… לפני 2 עונות כשאני עוד שיחקתי, היו לדעתי 4-5 קבוצות עם 4 זרים, מתוך בחירה לפי מתווה השר. שנה שעברה כל הקבוצות היו עם 5 זרים בגלל קומבינה שמצאו במתווה השר. בסופו של דבר לנו היה חשוב לתת את הפתח הכלכלי ל4 זרים ושקבוצות יבחרו איך הן רוצות לבנות את הקבוצה".

הפועל ירושלים. מה השאיפות שלך בקבוצה העונה? מה המטרות?
"השאיפה הראשונה היא להישאר בריא, לשחק, זה לא מובן מאליו. בעזרת השם לראות את הקהל מגיע וממלא את הארנה ולחוות שוב את הריגוש והאנרגיה ביחד איתם. ולנצח משחקים, ללכת עד הסוף"

מה המטרות העונה?
"אני אשאיר את זה לחבר'ה שמנהלים את האופרציה, אני בסוף רק משחק. המטרה שלי ושלנו היא לנצח כל משחק, וללכת עד הסוף בתקווה שנביא את התארים השנה"

מילה לאוהדים?
"אני מתגעגע, מקווה לראות אתכם בקרוב בארנה"