דווייט האוארד מגלה את האמת על קובי והלייקרס בסרטו החדש / מנחם לס

סרטו הדוקומנטרי של דווייט האוארד "IN THE MOMENT"

(וכל הדרק שחטף מקובי והלייקרס)

 

Dwight Howard Was 'Hurt and Disappointed' by Kobe Bryant in LA

בגלל שדווייט האוארד הוא ענק שלפעמים נראה כמו 'פוסי קאט' ולא נותן הכל מעצמו, משך שנים אנשי כדורסל עשו מין מנהג של לצחוק וללעוג עליו. רואים מפלצת גופנית כמוהו ומצפים לאליפות כל עונה, ומה יש לו? אפס אליפויות.
זה לא אומר שהלעג וההשפלות עליו מוצדקים. ישנה כלפיו מין אנטיפטיה, ואין לו הרבה מסמפטים. חושבים עליו ומקבלים אותו כ-MALCONTENT – אחד שלא טוב לא באף מקום, וכשהוא מגיע למקום מסויים, הוא כבר רוצה להיות במקום אחר כשהוא מוצא סיבות לחוסר סיפוק וחוסר נוחות.

כשהוא עזב את אורלנדו רבים קיבלו את עזיבתו כלא הוגנת, ורשלנית. כל מה שהוא עשה היה מה שלברון, כרמלו אנטוני, כריס פול, קווין לאב, ועוד רבים אחרם עשו: לחפש קבוצה טובה עם סכוי לאליפות, וכמובן כמה גרושים נוספים. אבל מה שלאחרים היה 'בסדר' ו-'מקובל' ו-'מובן' – עבור דווייט היה 'בגידה'. מי שיצא לו לראות את הדוקומנטריה האחרונה

 Dwight Howard: In the Moment.

ראה D12 אחר לחלוטין: שחקן חביב, נאמן, WELL MEANING וחבר טוב.

אתמול הוא פתח את פיו במכסיקו סיטי וסיפר מעט על החוויות המאד לא נעימות שהיו לו בלייקרס עם קובי, שכולן מתועדות בסרט הדוקומנטרי. למה שאני אתרגם ואז דדי יאשים אותי בתרגום קלוקל וחד צדדי? הנה מה שהוא אמר אמש, ואותם מילים הוא גם אומר בסרט:

:

Before I got to the Lakers, I would talk to [Bryant]. He would really help me out on the low about how to become everything that I said I wanted to be. And I looked up to him. … I just felt so hurt and disappointed in the fact that the guy I was expecting to be somebody who was going to pass the torch, somebody that would say, 'Dwight, I'll take you under my wing and I'll show you how to get it done'…there was none of that.. Actually I felt alienated by him and the entire organization. I felt like I didn't belong. I felt like a foreigner on my own team!


בדרך כלל דווייט הוא EASY GOING וחייכן. אבל בסרט אי אפשר שלא להבחין בכאב שקובי, וכל ארגון הלייקרס גרמו לו בשנתיים שם. הוא נראה רציני כפי שלא ראיתם אותו מעולם, והוא נשמע אמיתי לחלוטין ללא כל הגזמה בדבריו. ברור שהסרט הוא פרו-האוארד ללא בושה, אבל כפי שכתבו על הסרט בסאן-סנטינל –

 As Howard explains his feelings on the ugly two-year saga that sent him from Orlando to Los Angeles to Houston, you can sense the authenticity of the regret and pain he felt during that period.

Howard's intense desire to be liked comes through strongly in the documentary. He's a people-pleaser, always smiling and joking in a way that naturally infects those around him. Knowing that, it's easy to understand how rough treatment from someone Howard admittedly idolized would have deeply wounded him.

At the same time, Dwight is aware of the wounds his decisions caused for others—particularly his coach with the Orlando Magic, Stan Van Gundy.

 בקשר לאורלנדו וסטן ואן גנדי הוא מודה שאולי הוא היה צריך לנהוג אחרת:

 "I know people might judge me for some of the mistakes I've had, but I'm not perfect. You know, looking back on it, maybe I could have done it a different way with Stan. I had to face my mistakes. I had to own up to them and not run from them.".

אבל  בקשר ללייקרס אין לו כל רגשות אשמה או חרטה:

They just did not want me there after they begged me to come!

.

עכשיו הוא בריא, שלם עם עצמו, ומאושר במקום בו הוא נמצא:

"I needed to go through some things, some tests. Would I want to go through all this stuff again? No. But I also believe that you need to go through those tough times to figure out who you are," Howard said.

עכשיו ללא קובי המעליב ופוגע (זה הוא אמר, לא אני!) הוא מאושר היכן שהוא נמצא. כמו שה'סנטניאל' כתב:

You can bet Houston is very happy with who Howard is now: a fearsome force on both ends who no longer has to apologize for being a little goofy. Dwight is himself again, and because of that, the Rockets look every inch the contender. As long as its big man stays healthy, Houston can count on elite defense to complement its already scary offensive attack.

"יש חלקים טובים בהאוארד שהעולם עדיין לא ראה" הוא אומר בסיום הסרט. "ואני עומד עוד להראות לעולם!".

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 23 תגובות

  2. ishay

    13 נוב 2014 07:14:25

    כמה אליפויות יש לו או ליוסטון?
    תודה רבה.
    הלייקרס לא יישארו במצב הזה לאורך זמן ובטח יקחו אליפות לפני יוסטון.
    להווארד מצפות עוד הרבה עונות ללא שום תואר משמעותי.

  4. אלי זחלוואי

    13 נוב 2014 08:44:30

    תגיד לי מנחם אתה מטורף או מה?? איך אתה לא מתרגם דבר כזה מה מעניין אותי מה דדי אמר?
    איך עכשיו חמורים כמוני שמבינית כורדית יותר טוב מאנגלית יקראו תחרא הזה?
    מה אתה עושה צחוק איזה מין חנטרישיות זאת, להביא כתבה ולא לתרגם

  5. p

    13 נוב 2014 09:04:37

    "כל מה שהוא עשה היה מה שלברון, כרמלו אנטוני, כריס פול, קווין לאב, ועוד רבים אחרם עשו: לחפש קבוצה טובה עם סכוי לאליפות, וכמובן כמה גרושים נוספים. אבל מה שלאחרים היה 'בסדר' ו-'מקובל' ו-'מובן' "
    ממתי בדיוק העזיבה של לברון התקבלה בהבנה?! ע"י חצי אחוז מהאוכלוסיה אולי.
    ולעניין, קשה להאשים אותי בחיבה יתרה לבראיינט או ללייקרס, אבל בקטע הזה האוורד יוצא האיש הקטן.
    השניים לא הסתדרו, לא סוד. לפחות מקובי לא שומעים על זה.
    האוורד צריך היה לשתוק, להסתכל על המאזן של הלייקרס ולחייך לעצמו במקום לתפוס עוד כותרת לא מחמיאה.
    צריך שניים לטנגו.

  6. אפלטון

    13 נוב 2014 09:18:15

    לדעתי מכל החרא הזה הווארד למד הרבה מקובי על איך צריך להסתכל על המשחק ועד כמה ניצחון הוא עניין רציני שצריך להתייחס אליו ברצינות. השנה המזעזעת הזו בלייקרס ביגרה אותו והפכה אותו לשחקן טוב ומחוייב יותר. זו דעתי לפחות. לא יאמן שאני מתחיל להעריך את קובי דווקא כשהוא על הקרשים. קטע.

    1. נתן

      13 נוב 2014 12:54:57

      בוא נזרום איתך עם המחמאות, גם זה שהלייקרס במאזן כזה גרוע זו מחמאה לקובי, הוא כזה סופרסטאר וכל כך מחוייב לניצחון ועדיין משפיל את עצמו ומשחק באנטי קונטנדרית. צריך להגיד לו תודה על זה.

      1. איש הערפל

        13 נוב 2014 17:40:50

        סתם נראה לי שאם קובי היה עושה מעשה לברון – אומר חותך את משכורותו למינימום ועובר נניח למיאמי ואפילו לוקח אליפות לא היינו מפסיקים לשמוע על כמה הוא חרא שרק מעניין אותו אליפויות ולעבור את מייקל במניין הטבעות ושבכלל האליפות לא נחשבת כי הוא חבר לכוכבים אחרים…
        בקיצור אצל קובי זה you damned if you do and you damned if you dont

  7. עגל

    13 נוב 2014 13:11:42

    מה שדווייט עשה עם אורלנדו היה בהרבה יותר מכוער ממה שכוכבים אחרים עשו. במשך כשנתיים כל יום הוא קם עם מצב רוח אחר והפיץ שמועות חדשות. שלא לדבר על העניין עם ון גנדי.
    בכלל נשמע שהוא עדיין מתבכיין כמו ילד.
    אבל, אני מסכים עם אפלטון שאולי עכשיו נראה דווייט אחר. ובנימה כללית, כדאי לנו לשפוט קצת יותר בסובלנות את ההתנהגות של החברה האלה, שבגיל 23-25 בסה"כ מתנהגים כמו חבר'ה צעירים אחרי צבא בארץ שעושים הרבה טעויות. סטודנטים בתואר ראשון אצלנו באוניברסיטה מתנהגים כמו ילדים ומצפים מכל העולם לחוג סביבם ולסלוח להם על כל הטעויות שלהם, ואלה לא מיליונרים. זה חלק מהגיל לצערי . . .

    2. איתי עזרא

      13 נוב 2014 16:51:47

      אשך לפני שאתה מכנה אנשים טיפשים תלמד שאת האינטליגנציה מודדים על פי מורכבות וכמות הפיתולים של המוח ולא לפי הגודל.

  10. יפת

    13 נוב 2014 15:06:34

    קובי אמר היום שהוא מקנא בספרס על כך שהם כל כך הרבה שנים ביחד, לעומת הסגלים המשתנים בלייקרס.
    מודעות עצמית: 0

  13. איש הערפל

    13 נוב 2014 17:37:34

    מזכיר לי את כל ה"כוכבים" שצוטטו בכתבה ההיא של ESPN שמאז הלייקרס לא עשו שום כלום. הבעיה הכי גדולה של הווארד שהוא שחקן דרג ב' (אומר הוא לא בקטגוריה של קובי, דוראנט, לברון ואפילו כרמלו והמזוקן) שחושב ומתנהג כאילו הוא שחקן דרג א'.

  15. Yamani1000

    13 נוב 2014 19:33:44

    ואם להסתכל על החיובי, לפחות בזכותו יש לשאק וקובי מכנה משותף, שניהם לא סובלים את הווארד ולא מחזיקים ממנו שחקן.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט