מג'יק ומשפחתו!
1993
אולי כך זה באמריקה ואולי כך זה עם כל מג'יק חומשפחתו!, אבל עכשיו, אחרי שעשו ממנו גיבור העל של כל הסופרסטארים ונושא הדגל הראשי של המלחמה באיידס…
מתחילים לזרוק על מג'יק ג'ונסון בוץ. ובצדק.
סיפורים על מין לא מבוקר עם מאות – סליחה, אלפי נשים – שוטפים את התקשורת, בתוספת פרשנות וביקורת. מג'יק גיבור? ואולי הוא בעצם אגואיסט? מג'יק יביא גאולה לחולי איידס? ואולי הוא בעצם פצצת זמן מהלכת על שתיים? הקב"ה ייעד את מג'יק לשליחות קדושה? ואולי הוא בסך הכל בן אדם אחד שהדביק נשים רבות מספור, ודרכן גברים?
חיוכו המטרף, חביבותו וכישרונו המיוחד, ששינה לחלוטין את כל צורת משחק הכדורסל, הפכו אותו לאחד הרווקים המבוקשים בלוס אנג'לס. בכל בית מלון שעצרה הקבוצה, לאן שפנה, חיכו לו שיירות של נשים. קרוב לוודאי שהרגיש רוב הזמן כמו שמרגיש יתוש בחווה של נודיסטים. לא יודע איפה להתחיל.
יומיים אחרי ההודעה של ג'ונסון התפרסם ב"לוס אנג'לס טיימס" מאמר שכתבה ידידה של מג'יק, שחקנית הנבחרת האולימפית האמריקנית בכדורסל בלוס אנג'לס: "אני לא מאשימה ולא מנסה לשפוט. אך כשהייתי באה עם מג'יק לדירתו לכוס קפה, היו מחכות לו עשרות הודעות על המזכירה האוטומטית מנשים המקוות לפגישה אתו. נשים סובבו אותו על כל צעד ושעל, והוא אף פעם לא ידע, וכנראה גם לא רצה לומר "לא". הוא שכב עם מספר עצום של נשים".
מיד אחר כך הופיע מאמר ראשי במדור הספורט של "ניו יורק טיימס", פרי עטו של בעל פרס פוליצר לעיתונות ספורט, דייב אנדרסון. הכותרת: "מצטער, אבל מג'יק אינו גיבור". במאמר נכתב: "אצל קוסם היד תמיד מהירה מהעין, אבל אצל מג'יק, החיוך מהיר מהאמת". באנגלית, המשפט הזה מתחרז. והוא ממשיך: "החיוך המלבב גרם לעיוורון אצל אלה שעושים ממנו גיבור ולא רואים את התמצית האגואיסטית שבהתנהגותו. קוראים לו 'גיבור' בעוד שהמילה המתאימה יותר היא 'הדוניסט, רודף תענוגות'".
מג'יק עצמו הודה ב"ספורטס אילוסטרייטד" שקיים יחסי מין עם נשים רבות מאוד. "אני לא וילט צ'מברליין" (ראו מאמר עליו, מ.ל.), המשיך, "אבל לא הייתי נשוי ואהבתי את חיי הרווקות". צ'מברליין, שנחשב על ידי רבים לסנטר הטוב בתולדות הכדורסל, שיחק כ-15 שנה ב-NBA ומחזיק בעשרות שיאי ליגה. באחרונה יצא ספרו "מבט מגבוה" ובו הוא מצהיר ש"שכבתי עם 20 אלף נשים".
הייתי במלון פלאזה בניו יורק ביום ההוצאה לאור של הספר, כשאחד העיתונאים הוציא מחשב כיס, ואמר לצ'מברליין "היי וילט, זה עתה חישבתי את ממוצע השכיבה שלך עם נשים. זה יוצא בערך אישה וחצי ליום במשך 15 שנות משחק ב-NBA". בתשובה ענה הענק בחיוך דוחה: "זה יוצא יותר, כי היו גם ימי בצורת".
וכל זה קרה שבועיים לפני ההודעה של מג'יק. מאז מנסה צ'מברליין לבלוע את המילים שלו בחזרה ולא יודע איך לצאת מהתסבוכת. להגנתו הוא טוען עכשיו ש"הכל היה אחרת בשנות ה-60 וה-70. היה אז חופש מיני. השתניתי לחלוטין מאז".
גם מג'יק תיאר בפירוט את חיי המין שלו, ובאותן מילים בערך כמו אלה של צ'מברליין. בזמנו אמר לכתב ניו יורק טיימס: "כמו כל הספורטאים המפורסמים והעשירים, אנחנו מסותבבים מעיר לעיר, ובכל לובי של כל מלון הן מחכות לנו. זה הכל עניין של מספרים. יש כמה רווקים בלוס אנג'לס שכמעט כל אשה בעיר רוצה: אדי מרפי, ארסניו הול, ג'ק ניקולסון, מג'יק. אני מודה שמאז שבאתי העירה עשיתי ככל יכולתי לספק ולמלא את הדרישה" (אבל הוא "שכח" לציין שהוא עשה זאת גם בהיותו נשוי, מ.ל).
במאמרו שואל אנדרסון: "היכן האחריות המינית והמוסרית שלו? איזה מין גיבור הוא? הוא אולי קורבן, אבל לא גיבור. הוא לא 'מג'יק הקדוש' משדרות סאנסט. הוא ארווין ג'ונסון שנתפס על נהיגה במהירות מטורפת".
אולי הוא קורבן, אבל לא גיבור!
שבוע אחרי הווידוי של מג'יק הופיע מאמר בספורטס אילוסטרייטד, שנכתב על ידי עיתונאית הספורט הפופולרית סאלי ג'נקינס. הכותרת שואלת, "היכן המג'יק"? המאמר עוסק במג'יק ובנזק האדיר שגרם. "הוא לא גיבור שלנו, הנשים. הוא סיכון. הוא לא זוכר ולא יודע עם מי או מתי שכב. כמו בסרטו של וורן בייטי, 'שמפו', הוא עבר את כולן. עכשיו הוא מזהיר את הגברים 'לא להגזים' ובזאת הופך אותנו הנשים למשהו כמו קרינת רנטגן. "קצת זה טוב, אך אל תגזים כי זה עלול להרוג אותך. הוא עשה מאתנו, הנשים, ספורט", היא טוענת, "ואיזו מקבילה נשית יכולה להיות כאן? נניח שכריס אברט או ג'יין פאולי היו שוכבות עם מאות גברים, מיד הן היו הופכות נושא לאבחנות נפשיות למיניהן. אצל גברים הכיבוש נחשב למבצע; אצל הנשים זהו מעשה הנחשב על ידי שני המינים כבלתי נסבל ובלתי מחמיא".
מרטינה נברטילובה הולכת רחוק יותר ואומרת את הדברים במפורש: "אילו הייתי הטרוסקסואלית והייתי שוכבת לא עם 2,000 גברים כמו מג'יק, אלא עם 200, היו מכנים אותי 'זנזונת'. איזה מוסר כפול יש לנו כאן".
ג'נקינס מוסיפה במאמרה: "אני מעריצה את היכולת של מג'יק. הוא היה האתלט האהוב עלי ביותר, ואני מסתכלת על מה שקרה לו כטרגדיה. לכן אני מרגישה לא רק אכזבה, אלא גם כאב, חרטה וצער. אבל אם בתי הייתה אחת מאלה שהוא שכב אתן, ההרגשה שלי היתה הופכת לכעס גדול מאוד. הוא לא מודל של אומץ ויכולת בגלל הנשים ששכב אתן", היא טוענת, "ואני מאמינה שכל המאות ששכבו אתו מרגישות עכשיו שעשו שגיאה נוראה, בדיוק כמו שהוא מרגיש. אני משוכנעת שרבות מהן היו מגרות ומושכות, בדיוק כמו שהן היו הקורבנות, אך אולי הוא זה שהיה צריך להבין את היתרון הגדול שלו ככוכב על ולהחליט בשבילן. זהו בעיני תפקידו של ג'נטלמן".
וג'נקינס עושהו את החשבון הקר: "בעניין ה-2,000 ששכבו עם מג'יק, נניח שבממוצע כל אחת שכבה מאז עם חמישה גברים, ועכשיו 10,000 גברים שוכבים עם חמש נשים כל אחד… המספר הולך וגדל בטור הנדסי, ומהר מאוד מגיעים למספרים אדירים שרק פרופסורים למתמטיקה עוסקים בהם. אפילו אם רק 10 אחוזים נדבקים, גבר אחד שעושה ספורט מיחסי המין שלו יכול לגרום למגיפה אמיתית".
והשאלה הנשאלת שוב ושוב היום באמריקה היא זאת: מג'יק היה רווק ופנוי במשך רוב השנים שבהן היה מעורב בסקס ללא חשבון, נאה, עשיר ופופולרי. נשים יפהפיות חיפשו את קרבתו. כמה גברים בעולם, במצבו, היו נוהגים אחרת? מוסר כפול או לא, זו הייתה דרך העולם, לפחות עד לאחרונה. ואולי תרומתו של מג'יק תהיה בכל זאת בזה שהוא, המאהב הגדול מכולם, יהיה נושא הדגל לבחירה, לזהירות, לבררנות, ואפילו לסירוב. אולי העולם היה זקוק לאליל ספורט כמו מג'יק לפתוח את עיני כולם. אולי, בכל זאת ובסופו של דבר…
מעז ייצא מתוק.
************
מג'יק ג'ונסון תמיד רצה ללמד. בתיכון הוא היה עוזר מאמן לא רשמי. במישיגן סטייט הוא היה המנהיג, המבקר, המעודד והמורה. מאמנו השתמש בו כדי להסביר תרגילים שהשחקנים האחרים לא קלטו. בלייקרס, כשחקן, הוא היה המאמן על הפרקט. לא סתם פוינט-גארד, אלא המוח המחליט. אחר כך שימש זמן מה מאמן הקבוצה.
היום הוא ממשיך ללמד, אבל השיעור חשוב בהרבה: כיצד לחיות עם הווירוס הממאיר HIV. הוא הקים עמותה המתרימה עשרות מיליונים למעבדות העוסקות בווירוס. הוא נותן הרצאות בבתי ספר, בגטאות, כל מי שרק מזמינו. העובדה ששכב עם 2,000 נשים – הרבה מהן עת היה נשוי ונושא הווירוס – לא הניחה לו. הוא התבייש. הכה על חטא. התנצל. ביקש סליחה ומחילה. אך מג'יק, תמיד מנהיג, החליט שדיבורים לא מספיקים. הדרך היחידה לכפר על העוול שעשה – מי יודע כמה נשים נדבקו ממנו? – היתה להציל פי עשר, פי מאה, פי אלף בני אדם, נקבות וזכרים, מהווירוס.
מלבד פעולותיו ותרומות אישיות הוא גם הבטיח לעזור כספית לכל אישה שנדבקה ממנו. כמה נדבקו זה דבר שקשה להוכיח, ואף פעם לא ניתן מספר רשמי. בשקט וכמעט בהיחבא טיפלו עורכי הדין שלו בכל מקרה לגופו של עניין.
עצם הופעתו – בריא ומחייך – 15 שנה אחרי היום (כבר 34 שנה!!!!) שהודיע שהוא נגוע בווירוס הממאיר, כבר נוטעת תקווה בנגועים. הוא לא מדבר כאן על "מג'יק", פלא. על הפרקט הוא היה מג'יק. מחוץ לפרקט הוא נושא וירוס ממאיר, שרק עם תוכנית שלמה של תרופות, תרגול ואמונה מצליח לחיות חיים רגילים כשהוא יודע שהמחלה יחולה לפרוץ בכל זמן.
רוב הרצאותיו ניתנות היום בבתי ספר תיכון, בגטאות בערים השונות. הוא מסביר לתלמידים שפעם הייתה המחלה בעיקרה "מחלה של לבנים הומוסקסואלים". כיום המחלה נפוצה יותר בין השחורים, שחיי המין אצלם פחות מבוקרים מאצל נערים לבנים. "ומלבד זאת", הוא אומר, "כיום זו כבר לא מחלה שהיא נחלת הגייז בלבד. כיום כולם – גייז והטרוסקסואלים – נפגעים מהמחלה".
מג'יק אומר שהוא חלה לפני שנישא לאשתו קוקי, ומובן שלא ידע על כך עד שרופא הקבוצה אמר לו שהוא נגוע, אחרי בדיקת דם שגרתית.
אחרי ההלם הראשוני, ואחרי שהאמין כי הוא לא עומד למות "בתוך שנה" כמו שאמרו לו כמה "מומחים", הוא פגש את אליזבט גלייזר, שכיכבה בסדרה "סטארסקי והאץ'", ושהייתה בחודשי חייה האחרונים. "אצלי התפתחה המחלה לפני התרופות החדשות של היום. אני איחרתי את המועד. אך היום יש תרופות נפלאות, ואם אתה רוצה לכפר על מעשיך, הנה ההזדמנות שלך". הוא אומר: "היא שעזרה לי לארגן את מחשבותי ולפתח תוכנית שלמה של יחסי ציבור שאני משתמש בה עד היום".
מג'יק קיבל תעודות הערכה, מדליות הצטיינות בתמיכה למלחמה באיידס והכרה כחבר מלא בארגוני המלחמה באיידס החשובים ביותר. בשנת 2004 קיבל תעודת הערכה מיוחדת בנשף גאלה של האו"ם.
הוא מבלה זמן רב יותר עם שלושת ילדיו מאשר בעבר, מנהל את שמונה החברות הגדולות בבעלותו, את רשת בתי הקולנוע שלו, וממשיך להיות אורח קבוע בשידורים של משחקי NBA.
"חיי שלמים וחזרתי סוף-סוף לעצמי. אבל רק אם אמשיך לעבוד למען מיגור המחלה עד יומי האחרון, ארגיש שאולי גם טוב הבאתי לעולם", אמר בזמן שקיבת את תעודת ההערכה ממזכיר האו"ם.
חחח לקרוא את זה היום במרחק כל כך הרבה שנים והצביעות והשמרנות האמריקאית זה משהו משעשע ביותר.
לדעתי, כל עוד הדברים נעשים בהסכמה מלאה של *שני* הצדדים, שכל אחד יעשה כטוב בעיניו, ומי שמספיק טיפש לא לשים קונדום כשידוע לכל העולם ואחותו שמדובר בכוכב כדורסל ששוכב עם כל מה שזז (על אותו משקל כוכב רוק, קולנוע וכו), האחריות עליו וגם ההשלכות.