אבא שלי הוא עיתונאי (פעם היה מקצוע כזה), בערך בגיל של מנחם, שבנה את הקריירה שלו על שלושה יסודות: 1. כשרון כתיבה יוצא דופן, שחלקים מזעריים בלבד ממנו ירשתי, 2. בטחון עצמי יוצא דופן (שלא קיבלתי ממנו אפילו קמצוץ), ו- 3. שחרור כל מיני תחזיות, מופרכות יותר או פחות, ויכולת מופלאה לזעוק "אני הרי אמרתי לכם" בקולי קולות כשאחת מהן מתגשמת.

תראו, אין לי ספק שאני לא האדם היחיד בפלנטה שאמר שזה יקרה, אבל סן אנטוניו זכתה בכמעט אליפות, ואני כמעט זכיתי לכתוב כתבת אמרתי לכם, כמו שכמעט חזיתי בפריוויו העונה המופתי של הדורבן. הספרס, אז קבוצה שסיימה במקום ה- 14 במערב, עם כוכב צעיר שהושבת עקב קריש דם בכתף, לא נראתה כמו קונטנדרית, אבל מאז היא עשתה הכל נכון. המשיכה לפרגן לקאסל למרות התסרוקת דוקטור אלבן שלו, בחרה את הילד של רון הארפר הזכור לטוב מימי שיקאגו העליזים בדראפט ואת קרטר ברייאנט שהתברר ככמעט בינגו נוסף, הביאה את השועל הזריז והכמעט ווינר מהמלכים וטיל קורנט מבוסטון, הורידה את קלדון החתול לספסל במה שיבתרר כאקט כמעט גאוני, שיחררה את הפטיש הפולני, השאירה את האריסון בארנס קשישא ואת וואסל הוורסטילי, המשיכה לבנות את הקליעה של השאמפניה, נתנה למיץ' ג'ונסון את המושכות ולפופ כמעט לנוח סוף סוף. מעל כל אלו – סאן אנטוניו שמה את המפתחות בידיים של ילד בן 22 בגובה של מארק איטון אבל הנדלס וקואורדינציה כמעט כמו של סטף, עם איי קיו כדורסל כמעט כמו של לארי, עם מנהיגות שקטה כמעט כמו של טימי, אהבה למשחק כמעט כמו של מג'יק וקובי, ועם ווינריות כמעט כמו של מייקל, ואמרה לו "קח אותנו הביתה, ילד". אולי אני מגזים בציפיות (זה המודוס אופרנדי שלי), אבל בואו נדבר עוד איזה עשור או שניים, כשאנשים ישאלו "לברון מי?".

בינתיים יש לנו קיץ להתבסם באוויר הפסגות של מי שהדיחו אותם – האנדרדוגים האמיתיים שגם להם אף אחד לא נתן סיכוי – או ג'י אנונימי, ג'וש של הלב, החתול הגדול, מיקל המגשר, וצ'ארלס מאדרפאקינג ברונסון. איזה סיפור.  

התחזית האופטימית של הדורבן בפריוויו של שנה שעברה דיברה על הדחה מכובדת של הדורבנות על ידי האלופה או הסגנית. הריאלית על פליי-אין וניצחון או שניים. לא יודע מה ל.ל.ל. חזו, אבל גילרי ומאנו, אושיות ספורט שאני אישית מעריך לא פחות מווינדהרסט ושאמס, הנמיכו גם הם ציפיות. וזה בסדר. ציפיות נמוכות הן הסוד לאושר וגם המודוס אופרנדי של מאנו באופן כללי. אבל אני לא קניתי וחזיתי חיפוש אתונות שיסתיים במלוכה. היי, אבא, תראה – כמעט יצא מהילד שלך משהו בכל זאת.