לעמוד דום ולהצדיע משך כל הקריאה! / מנחם לס

luel

 

מה ראינו אמש  בנצחון המרתק של מיאמי על דאלאס?

ראטינו את סן אנטוניו ספארס במיטבה מחופשת למיאמי היט.

עוד נחזור לזה.

אבל בתנאי אחד: מרגע זה ואילך ועד סוף הקריאה אתם עומדים דום, ומצדיעים לדגל המיאמי היט, הקבוצה היחידה היום ב-NBA המשחקת "כדורסל אירופאי" יעני.

מה היה אמש?

המשחק של לואל דנג. כן, הסודני הזה שהיה רודף אחרי אריות עם כידון כשהיה בן 12. הסודני הזה שהיה כה טוב בבולס, ובשנה שעברה כולם השחיתו לו את הצורה. הסודני הזה שכשהגיע למיאמי כולם התחילו לצחוק: עוד כלי שבור.

אתמול הוא היה ההגדרה לסמול פורוורד (ששיחק לעתים גםפ כפאור) כפי שאפילו רד אורבך היה משתחווה לו. הוא היה עצום. אדיר. יפהפה. בלתי עציר.

והוא קיבל מעט עזרה.

מכריס בוש.

מדוויין וויין.

ממריו צ'אלמרס – כן, מריו צ'אלמרס.

וג'אש מקרוברטס. ג'אש קטף – הקשיבו כל שונאי היט באשר אתם שם! – 8 ריבאונדים ב-16 דקות משחק דפוקות. הוא ניכנס לאט לאט לכושר. חכו עוד שבועיים-שלושה ותראו איזה שחקן הוא תחת שרביט האימון המלוטשת של סיר אריק ספואלסטרה, היום המאמן מס' 1 ללא ספק ב-NBA, המאמן שלקח קבוצה שהוציאו לה את ליבה והולידה מחדש.

מריו צ'אלמרס…הצעיר היה גאון ממש אמש. נע ללא כדור…ראה את ה-PASS שהוליד את ה-PASS הבא…קרא נכון כל מהלך של מונטה אליס…הכניס כדורים ללנג ולבוש באלפית השנייה הנכונה ולמקום הנכון בדיוק של עשירית המילימטר. קונצרט ממש של ]פוינט גארד אינטיליגנט הרואה ומבין משחק…הקורא ומבין את לב שחקניו…

היו צריכים להקליט את צ'אלמרס בוידיאו ולשמר את משחקו במסגרת לעולמי-עולמים! זה לא ארבעת האסיסטים שמסר. זה היה המסירות הגאוניות לפני האסיסט של מישהו אחר. כבר הסברתי: ה-PASS לפני ה-PASS, אם אנשים כ-K-700 יודעים בכלל על מה אני מדבר.

*תנועה ללא כדור.

*ראיית שני מהלכים קדימה.

*זריקות שכולן כמעט היו טובות.

*הרמוניה בין כל החמישה, ולא חשוב מי היה שם.

*שמירה חונקת שלא איפשרה לאף שחקן דאלאס אחד לנשום.

היה כבר 20 הפרש נגד דאלאס, בדאלאס, לפני שספואלסטרה החליט שהגיע הזמן להוריד רגל מהדוושה ולתת לאחרים לשחק בגארבג'-טיים וההפרש ירש ל-11 או משהו כזה. היה זה משחקה הטוב ביותר של ההיט העונה – אגיד זאת אחרת – המשחק הטוב ביותר שנראה בינתיים העונה ע"י כל קבוצה אחרתוהמגיבים מגיבים על הלייקרס…וואללה שאפשר להשתגע.

היו חדשות נפלאות אמש:

*פעם שלישית שדוויין משחק בק-טו-בק רצופים. בכל העונה שעברה הוא עשה זאת רק פעם אחת!

*ההיט סיימו רבע ממשחקי הבק-טאו-בק שלהם העונה!

*דנג אמר בסיום המשחק שהוא "אף פעם לא הרגשתי נוח לשחק כמו שאני מתחיל להתרגל עתה לשיטת מיאמי היט"

*ג'אש רוברטס הראה אמש ב-8 ריבאונדים שלו שיש לו את הדבר שרק לקווין לאב יש: מיקום אבסולוטי תחת הסל לקבלת ריבאונד.

*ארבעה POST UPS של דוויין. תגידו לי אתם מתי לאחרונה ראיתם POST UP של דוויין? הבחור חוזר לאט-לאט לכושרו הטוב מלפני שנים, ובפוסט-אפס שלו ראיתי שהבטחון חזר לו לחלוטין, וכשדוויין משחק בבטחון – אני מציע לכולם להיזהר. הוא הזכיר לי את הימים של טים הרדאוויי בהיט עם הפוסט-אפס שלו. כמעט בא לי לצרוח אמש מאושר!

*מה שמצויין אצל ההיט זה שיש לגאון שלושה פוינט גארדים: נוריס קול, מריו צ'אלמרס, ושבכאז נפייר. אחד מהשלושה תמיד יהיה טוב עד טוב מאד. אז כלל מה שהגאון צריך לעשות זה להחליף קלפים עד שיוצא לו האס או הג'וקר, וקראמבה – יש אחלה פוינט גארד!

*ההיא כולם נראו שמחים ומאושרים!

 

(MIAMI HEAT (5-2
FIELD GOALSREBOUNDS
  POS MIN FGM-A 3PM-A FTM-A +/- OFF DEF TOT AST PF ST TO BS BA PTS
L. Deng F 36:41*** 13-19 4-9 0-2 +15 0 5 5 4 1 1 0 0 2 30
S. Williams F 19:04 3-5 1-2 0-0 -5 0 2 2 1 4 0 1 0 1 7
C. Bosh C 36:50 7-10 0-2 6-11 +7 2 8 10 5 0 1 3 0 0 20
D. Wade G 35:36 9-18 1-1 1-2 -7 1 1 2 10 2 1 3 0 1 20
N. Cole G 13:38 0-3 0-2 0-0 -9 0 2 2 3 2 1 3 0 0 0
U. Haslem   18:32 2-3 0-0 2-2 +13 1 4 5 1 3 0 0 1 0 6
S. Napier   25:59 0-4 0-2 0-0 +4 1 2 3 1 2 1 1 1 1 0
M. Chalmers   34:22 6-9 3-5 3-3 +18 0 1 1 4 4 2 1 0 0 18
J. Ennis   02:30 0-2 0-0 0-0 -2 0 0 0 0 0 0 0 0 1 0
J. McRoberts   16:48 2-3 0-0 0-0 +11 1 7 8 2 5 0 1 1 1 4
S. Brown DNP – COACH'S DECISION
A. Dawkins DNP – COACH'S DECISION
D. Granger DNP – COACH'S DECISION
Total   240 42-76 9-23 12-20   6 32 38 31 23 7 13 3 7 105
  55.3% 39.1% 60.0%   TEAM REBS: 10 TOTAL TO: 15
(DALLAS MAVERICKS (4-3
FIELD GOALSREBOUNDS
  POS MIN FGM-A 3PM-A FTM-A +/- OFF DEF TOT AST PF ST TO BS BA PTS
C. Parsons F 29:12*** 1-9 0-4 2-2 +9 2 4 6 1 2 2 2 3 0 4
D. Nowitzki F 29:52 6-15 2-3 3-4 -11 0 6 6 3 0 1 1 1 0 17
T. Chandler C 29:48 7-10 0-0 2-3 -2 10 5 15 2 1 0 3 1 0 16
M. Ellis G 34:08 8-14 2-5 5-6 +1 1 1 2 5 5 0 2 0 0 23
J. Nelson G 28:13 4-9 2-7 1-2 +6 0 2 2 5 2 1 4 0 0 11
A. Aminu   18:15 1-3 0-2 0-0 -18 0 2 2 1 1 0 0 1 0 2
B. Wright   18:12 2-2 0-0 0-2 -7 0 2 2 0 2 0 1 0 0 4
D. Harris   20:56 0-3 0-2 1-2 -18 0 1 1 2 0 1 0 1 0 1
J. Barea   12:38 1-9 1-3 0-0 -7 0 1 1 2 0 2 0 0 2 3
R. Jefferson   06:34 0-2 0-1 0-0 -5 1 2 3 0 1 1 0 0 1 0
J. Crowder   12:05 5-6 2-2 3-3 +7 1 0 1 1 1 0 0 0 0 15
C. Villanueva   00:05 0-1 0-0 0-0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0
G. Smith DNP – COACH'S DECISION
Total   240 35-83 9-29 17-24   15 26 41 22 15 8 13 7 3 96
  42.2% 31.0% 70.8%   TEAM REBS: 8 TOTAL TO: 13

 

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 31 תגובות

  1. אני חושב שרוב האנשים לקחו את השנאה שלהם מההיט כשלברון לקח את הכשרון שלו לאוהיו. אני לא אדבר בשם אחרים, אבל אני יכול להגיד שוויד הוא תותח אמיתי ונראה גם כבנאדם טוב, בוש סביר, לדנג יש לי חיבה על השנים שלו בשיקאגו ובקיצור קבוצה חביבה ++

  2. מנחם אתה מתבלבל עם מוטומבו (וגם זו אגדה).
    דנג בגיל 12 כבר היה באנגליה, וזה לאחר שהוא ואחיו עזבו את מצרים (לפני זה הוברחו מסודן)

    בכל מקרה, מיאמי באמת נראית מצוין, ודנג הוא אחת הגניבות של הקיץ.
    בנוסף, שים לב שמאז שג'יימס ג'ונס עזב, התמיכה במיאמי עלתה פלאים באתר…

    1. אני לא מתבלבל. מוטומבו ה-ר-ג אריה. דנג סתם עמד עם כידון, כמו כל ילד סודאני (בכלל יש אריות בסודן? היא לא מדבר אחד גדול?)

        1. הדבר הכי מעניין בכתבה ובתגובות הוא שאף אחד מאיתנו לא העלה על דעתו שדנג יגיע דווקא למיאמי, ושדדי ואפלטון הסכימו על משהו! (שיוסטון הסתכנה עם פארסונס)

  3. מיאמי באמת נתנה אתמול תצוגה לפנתיאון, ובכלל – היא נראית מעולה מאז שהעונה התחילה וראויה להרבה מחמאות (סגנון המשחק יפה לעין והמשחק הקבוצתי הוא הכוח הכי גדול של הקבוצה, להבדיל מעידן לברון) , אבל ייקח קצת זמן עד שנוכל לקרוא לה "סן אנטוניו גרסת סאות' ביץ'".

    ובנימה קצת יותר אופטימית: ספולסטרה מאכיל כובעים הרבה אנשים ומוכיח שהוא מאמן יוצא מן הכלל גם בלי לברון, ללא ספק אחד הטובים בליגה. ההתאמות שהוא עושה נהדרות. אסור לשכוח שהוא צעיר מאוד, ככה שהוא רק יהיה טוב יותר עם הזמן. אני שמח שהוא ממשיך להוביל את ההיט.

    וויד, מתחילת העונה, עומד על כמעט 20 נקודות למשחק, 3.4 ריב', 6.9 אס' ו-1.3 חטיפות. וויד של השנתיים האחרונות לא היה זה שהכרנו, הוא לקח צעד אחורה כדי לאפשר ללברון להוביל את מיאמי אבל עכשיו הוא חזר. וגם הקסם שלו חזר. לפעמים הוא מעדיף לוותר על כניסות מטורפות לסל אבל במקום זה הוא מוצא את החברים שלו בפוזיציה טובה יותר. כשצריך, הוא ידאג להעניש את היריבה במהלך שמזכיר את הימים הטובים: https://www.youtube.com/watch?v=km9yJsNXcIA
    במילה אחת: Flash.

    גם בוש סותם פיות. בהחלט חזר לימי טורונטו.

  4. קראתי מאות כתבות שלך. זאת בודאות ב-5 שאני הכי אוהב.

    דנג נראה מעולה, וכפי שכתבתי בפריוויו, הוא אחד מ-3 הוטרנים שזוכים צ'אנס להוולד מחדש העונה יחד עם גריינג'ר ובראון. בראון לא זוכה לצ'אנס, גריינג'ר רול פלייר סביר, ודנג מעולה.

    מקרוברטס הוא בוריס דיאו לעניים. יחד עם בוש, שחקן עם IQ גבוה על המגרש ומחוצה לו, וויד ודנג, יש קבוצה עם יכולת משחק מעולה. מבחינת הפוינט גארדס-צ'למרס יום אסל יום בסל. יש ימים שהוא מעולה, ויש ימים שהוא מזכיר את הגארד שנרמס, הושפל ונשטח על ידי טוני פארקר בגמר האחרון. נוריס קול מתפקד כקומבו גארד לא רע, ושבאז נאפייר מראה ניצוצות שהוא משחק. כל אחד מהם יכול להוביל חמישייה כזאת, בינתיים אני מאוד מאוד מרוצה מאיך שההיט נראים העונה. טפו טפו טפו

  5. איזה מזל שהחלטת בקיץ להמשיך לאהוד את מיאמי אה מנחם..

    מכיר את המשפט "קבוצה לא בוחרים"? אז בטח שלא מחליפים.

    מעניין מה היית אומר אם הם היו פותחים חלש – היית מפרסם סקר "איזו קבוצה כדאי לי לאהוד".

  6. אני בסה"כ מסכים עם כולם ושמח מאוד לראות שכרגע הכל מתקתק, שבוש משחק כראוי ושדנג נתן משחק יפה מאוד, וכ"ו.
    אבל, כל התשבחות הראויות לווייד בצד, למה לא ראינו אותו עושה כאלו post-ups במאני טיים בשנה שעברה, למה לא חדר כך ? בשלילת הברור מאליו, הוא לא היה עושה סאבוטאג', וגם לא היה משקיע רק 99% מהיכולת כשישנה אפשרות לקחת אליפות נוספת. לכן המסקנה היחידה מחוסר התפקוד שלו בשנה שעברה (בחלקים רבים של העונה, לא כל הזמן) היא שהוא לא היה בריא.
    אז נניח שעכשיו הוא בריא, האם זה אומר שהוא ישחזר את ימיו מפעם ?
    לאור מה שנאמר המסקנה היא שכנראה לא.

    עדיין מיאמי היא קבוצה עם "סיפור" מעניין לעקוב אחריו במשך כל העונה.

    1. הגמר שנה שעברה כלל צ'וקינג מוחלט של בוש ודי-וויד, שנוטרלו לגמרי על ידי הספרס. אני מאמין שאם פופ לא היה מכבה את המזגן ומוכר לוקש על פשלה טכנית, היה 2-0 למיאמי, ולברון היה נשאר במיאמי

  7. הם מפתיעים את כולם, נדמה שהם משחקים עם כימיה טובה – בזמן שכולם חשבו שלברון הוא הדבק שמאחד אותם, ובהיעדרו הכל יקרוס..
    אבל במבחן הזמן אני עדיין מאמין שוויד יתקשה להתמיד באינטנסיביות הזאת כל העונה…

  8. היחס שלי למיאמי אדיש לחלוטין, אבל נו באמת, זאת רק תחילת עונה, דברו איתי באפריל…

    ודרך אגב, ברגע שקראת למריו צ'אלמרס גאון איבדת את האמינות שלך.
    "מהלכים טובים", "משחק טוב", מילא, אבל גאון?

  9. גם לי כבר אין ממש סיבה לשנוא אותם.
    רואים שחזרה להם שמחת החיים אחרי שנפטרו מהקוץ בתחת הנרקיסיסט.
    פתאום כולם בהרמוניה ומשחקים בכיף…

      1. למעשה אני אפילו מייחל להצלחתם.
        קבוצה נחמדה.
        מי כבר עוד יש במזרח לרצות בהצלחתו?
        בטח על חשבון קליבלנד הנוכחית המגעילה, שיקגו המוגבלת בגלל מאמנה הבוק, וכל שאר הפרווה. (אולי וושינגטון נחמדה יותר אבל יש להם עוד דרך לעבור).

    1. הנרקסיסט הוביל אותם לשתי אליפויות ועוד שני גמרים כגמר הראשון הייתה בעונה הראשונה של מיאמי עם לברון והחברים ועדיין לא שיחקו ביכולתם הטובה ביותר.
      אף אחד לא מושלם וגם ללברון חסרונות, אך עדיין הוא אחד השחקנים הגדולים ביותר.

  10. עגל, השאלה האמיתית היא כמה זמן הברכיים של וויד יחזיקו מעמד. אשתקד הוא קיבל מנוחה של 30 משחקים, אבל לברון עזב ולא יהיה לו את הלוקסוס הזה העונה.

    לגבי הגמר, יכול להיות שהוא באמת לא היה 100%, אבל גם ללברון ולעובדה שהוא שיחק עם פחות ביטחון היה חלק בצ'וקינג.

    1. אני דווקא לא מגדיר את הגמר שלו כצ'וקינג, קצת כבוד לבן אדם. דבר אחרון שניתן לומר על ווייד שהוא צ'וקר. אבל הוא היה חלש מאוד ולא נתן את המצופה ממנו.
      מצד שני גם אי אפשר להאשים את לברון בחולשה שלו, הוא כבר לא ילד ותרוצים כאלה לא מתקבלים. בשנתיים-שלוש האחרונות הוא לא בשיאו, וזה מתבטא בבינוניות מתמשכת עם הבלחות של פלאש.

      1. בברכיים של ווייד ישנם יותר ניתורים מאשר ל-97% משחקני ה-NBA. רק לדנקן, קובי, ואולי עוד זקן נאו שניים יש כזה קילומטראז'. בשנים הראשונות הוא נתן במשחק אחד מה שאחרים נותנים בשלושה.

      2. לא התכוונתי לזלזל בוויד ואני מצטער אם זה נשמע כך. בכל אופן, כמו שאמרת, הוא לא הגיע לגמר הזה.

        ברגע שלברון הפך ל-number 1 במיאמי, היה ברור שוויד יהיה פחות בולט. משנה לשנה המספרים שלו ירדו (גם בגלל הברכיים), עד שהוא הגיע לממוצע הכי נמוך שלו מאז עונת הרוקי אשתקד. היכולת שלו בגמר הייתה בהתאם.

        עכשיו וויד חזר להיות המנהיג של מיאמי (אם כי מי שצפה ב-7 המשחקים הראשונים, ראה שהקבוצה מתבססת על יכולת קבוצתית ולא על one-man show), הביטחון חזר לו וגם המספרים גבוהים יותר. כעת נותר לדעת אם הוא יצליח לסחוב עונה שלמה.

  11. אני מתפלא עליך פרופסור. אנחנו בקושי בתחילת העונה. אפילו 10% מהמשחקים לא שוחקו וכבר אתה קושר כתרים למיאמי? זה בהחלט ניצחון מרשים אבל זו תחילת עונה בסה"כ. דאלאס קבוצה חדשה כמעט לחלוטין. פוטנציאל מאד גבוה אבל קבוצה חדשה ולוקח זמן להתחבר. בדיוק כמו שברור לכל בר דעת שקליבלנד עדיין מועמדת בכירה לאליפות למרות שכרגע היא צולעת, ושאם אוקלהומה לא יהיו בדפיציט גבוה מידי עד שווסטברוק ודוראנט יחזרו, היא תתמודד על האליפות, גם דאלאס כרגע היא לא מדד לעוצמה של מיאמי. בוא נפגש עוד 20-30 משחקים ונראה איך מיאמי נראית. אני מסכים שספולסטרה הוא אנדרייטד, אבל גאון? המאמן הכי טוב בליגה? אז איך הוא הפסיד 2 אליפויות עם הקבוצה הכי מוכשרת בליגה ואחת מהן עם יתרון בייתיות? אני רק מזכיר לך מנחם, ההיט פתחו את העונה הראשונה של הגלקטיקוס במאזן 8-9 עלוב למדי. בסיום אותה עונה הם הגיעו עד הגמר. סיכומים כידוע עושים בסוף ואת הכסף סופרים במדרגות

  12. היכולת של דנג אמש לא מביישת גם את לברון. וייד, דאנג ובוש השיגו חדיו 70 נק' עם 47-29 מהשדה (12-5 מהשלוש כשמהם 10-5 הם של דנג ווייד), שבעה-עשר כ"ח (עשרה לבוש), תשעה-עשר אס' (עשרה לוייד [שלושה אי']), 3 חטיפות (אחת לכל אחד) ושישה אי' (דנג ללא איבוד).

כתיבת תגובה

סגירת תפריט