מכתב פתוח של נאש ללייקר נשיון (כתבתי שלא אכתוב יותר על הלייקרס…)/ מנחם לס

 

רק לפני 10 שעות כתבתי שלא אכתוב יותר על הלייקרס אלא אם כן יקרה שם משהו רציני.

אז אני לא כותב על הלייקרס.

אני כותב על סטיב נאש, והמכתב שכתב אתמול לדדי,  למומי, למידן, לדקסטר, לאלי לס, ולשאר אוהדי הלייקרס באתר – וכן לאיזה 102,988 – קח או תן 6 –  אוהדים שנשארו להם ברחבי העולם.

 מכתב פתוח לאוהדי הלייקרס

מאת סטיב נאש

(הוא מתחיל: "אני לא רוצה להיות גורם מפריע לקבוצה אבל אני מרגיש חובה לכתוב אליכם…"

“I definitely don’t want to be a distraction, but I felt it best everyone heard from me in my own words".

"יש לי טון של מיילים שאני סוחב על גבי העייף והפגוע. שלוש חוליות תפוחות ובולטות החוצה, סטנוסיס על בסיס העצב בחוט השידרה, ובנוסף על הכל גם spondylolisthesis. אני סובל מסיאטיקה, ואחרי משחקים רבים לא יכולתי לשבת במכוניתי ולנהוג הביתה מרוב כאבים, דבר שגרם לי לכמה נסיעות הביתה מאד מיוחדות. רוב הלילות אני לא מסוגל לישון כי אני סובל מכיווצי שרירים ברגלי בגלל הבעייה המזופתת בבסיסי העצב שבגבי. אני יכול להמשיך בתאור הכאבים, הכיווצים, ומה לא, אבל זה הופך את מצבי לדבר יותר מדי קומיקאי אז מוטב שאפסיק.

זה מה שכנראה מגיע לגוף כמו שלי אחרי  1,300 משחקים ב-NBA. אני לא מספר לכם את כל הסיפורים האלה – שאגב, אני מחשיב כ-'BADGE OF HONOR' – כדי לקבל רחמים, אבל פשוט חשבתי שהגיע הזמן לגלות לכם את מצבי הגופני האמיתי.

אני לא מאמין שבשנתיים האחרונות היה שחקן שעבד קשה ממני באימונים ובמשחקים, ואני אומר זאת כשאני יודע שיש סיכון במה שאני אומר. בשנתיים האחרונות עבדתי ככלב לא רק כדי לנסות להתגבר על כל תחלואותי האנטומיות, אלא רציתי לנסות לחזור לכושר משחק חצי נורמלי כדי שאוכל לתת את תרומתי לאוהדי הלייקרס שכה מגיעה להם מעט נחת. רציתי לתת את תרומתי בפרק האחרון שלי כשחקן כדורסל.

אני יודע טוב יותר מכל אחד אחר שכל הנסיון לחזור לכושר משחק טוב מספיק לתת תרומה משמעותית היה נחשול אחד גדול של הרס. כנראה שהגזירה היתה חמורה מדי לכל הצדדים – לקבוצה, לקהל, ולי,  ולא משנה כמה שניסיתי להתגבר על אבן הנגף הזאת מנטלית, רגשית, וגופנית – מאומה לא הסתדר. רציתי להיות מסוגל לשחק ולתרום יותר מכל דבר אחר בעולם. התפללתי שזה יסתדר; עשיתי כל מה שביכולתי שזה יהיה אחרת. לא הצלחתי להירדם ימים שלמים ואיבדתי כמות אדירה של שעות שינה בגלל האכזבה הקולוסאלית הזאת.

אני מקצוען. אני מאד תחרותי. אבל באיזה שהוא מקום הייתי יותר מדי נאיבי והאמנתי שהיכן שהוא אוכל לשנות את המצב, 'TO TURN THE CORNER', ולחזור לכושר משחק ראוי ל-NBA. הטריינר של הקבוצה – שהוא גם חבר אישי, גארי וויטי – אמר לי שהבעייה שלי היא ש-'אני האחרון לדעת בצורה אובייקטיבית את מצבי', ושלא רציתי לקבל את העובדה שב-20 החודשים האחרונים הייתי נכה. זאת המילה: "נכה". הוא אמר לי דבר שידעתי: שלעצום עין ולנסות להילחם בטבע הם חוסר אחריות. יכולתי לגרום לעצמי פגע בלתי הפיך, אבל כל כך רציתי לשחק!

אנשים לא מבינים כמה קשה להיות שחקן NBA. יש הבדל עצום בין לשחק גולף או לחבוט בכדור טניס. משחק NBA אחד יכול היה לחסל אותי לכמה שבועות. כשאתה חייב להאיץ את גופך כדי להצליח לשמור על אתלטים כסטף קרי או קיירי אירוינג, הדרישות הן אחרות מאשר בכל ספורט אחר.

אבל החיים לא הסתיימו. אני מנסה לחיות את חיי מחוץ לארינה בצורה החיובית ביותר, ולתרום כמה שאני יכול. אני ארכז את מחשבותי ואת האנרגיות שלי בעזרה ללייקרס בכל מה שאוכל ובכל מה שרק אתבקש לעשות. הקבוצה הזאת עוד תחזור בגדול לסטייפל סנטר, והאולם שוב ירקד בעליזות ובטרוף. 

הוא מסיים: THIS TEAM WILL BE BACK AND 'STAPLES' WILL BE ROCKING AGAIN!

 

 

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 18 תגובות

  1. מנחם לס

    8 נוב 2014 17:03:46

    אני תמיד הערצתי את סטיב נאש, אבל השאלה הגדולה שנותרת במחשבתי היא אם הוא האמין שהוא יכול ממש לחזור ולתרום ללייקרס, כשחתם את החוזה איתם, או היכן שהוא הוא ידע שאולי הוא מוגבל מדי, אבל רצה 'לקחת צ'אנס'.
    אולי הוא לא היה צריך לחתום איתם בכלל אם הוא לא היה בטוח שהוא יכול לחזור ולתרום נגד שחקנים כראסל ווסטברוק או קיירי אירוינג וכריס פול.

  3. Mbk

    8 נוב 2014 17:11:50

    נאש שנוי במחלוקת
    לדעתי הלייקרס ציפו ממנו לשנה טובה אחת ונתנו לו חוזה ל 3 שנים על מנת לפצות אותו כספית
    לתת חוזה ל 3 עונות לשחקן בן 39 שלא היה בקו הבריאות מצריך ועדת חקירה

    נכנס לרשימה מכובדת יחד עם מלון , סטוקטון , בארקלי , מילר

    לדעתי הוא בעשירייה הראשונה של הפוינט גארד בכל הזמנים באזור 7-8

      1. Mbk

        8 נוב 2014 23:03:10

        קשה למדוד שחקנים בראייה היסטורית
        לטעמי מג'יק בירד מייקל וקארים היו ענקיים ללא קשר לעידן בו שיחקו
        באשר לדאנקן הוא כנראה סגר את הפינה כ 4 הטוב ביותר למרות שלעניות דעתי מלון ובארקלי היו טובים יותר
        ארים את הכפפה ואכתוב פוסט בנושא

  7. שי אבן-צור

    8 נוב 2014 19:50:19

    כבר יצא לי לכתוב את המילה "עצוב" בהקשר של נאש המון פעמים בשנה האחרונה.
    הגיע הזמן שיראה ויבין את מה שכ-ו-ל-ם הבינו לפניו(טבעי לגמרי וקורה ויקרה לכל אדם).

    מעניין אם יעבור לאימון

  9. עגל

    8 נוב 2014 22:35:10

    באמת עצוב. ושוב אני מזכיר את ההבדל בין הצוות הרפואי של הסאנס לבין שאר הליגה – שם קורים ניסים, וכששחקנים עוזבים אותם פתאום הם נפצעים. החזיקו את נאש בחיים ב 2-3 העונות האחרונות וכשהוא הגיע ללייקרס הכל התמוטט

  10. שרון לוינסון

    8 נוב 2014 22:47:48

    מרגש.
    שיפרוש {כי לא מגיע לו להמשיך ככה עם המחוייבות הזו ללייקרס} , יגיע להסכם עם הלייקרס לגבי חוזהו {כך שהחוזה שלו לא ייחשב בתקרת השכר של הלייקרס} ושיתחיל ללמוד את עקרונות האימון , כי iq כדורסלני יש לו והמון.
    מי יודע , אולי בעתיד הוא יהיה המאמן של הלייקרס לאחר שסקוט יוחלף.

  11. TheGreatWall

    9 נוב 2014 00:12:13

    לא ידעתי שהמצב הגופני שלו כל כך ברצפה. מן הסתם זה גם משפיע על ההרגשה שלך ועל הכוח המנטלי שלך להמשיך ולשחק. צריך לזכור שבכל זאת מדובר בבני אדם, והכדורסל הוא רק חלק מחייהם, ולא הכל.
    מסכים פה עם כולם שהוא יכול להתפתח למאמן גדול, ולדעתי גם אם הוא ילך לפרשן יקבלו אותו בזרועות פתוחות ברשתות הגדולות.
    סך הכל חבל שקריירה גדולה של אחד השחקנים הגדולים בדורנו מסתיימת כך..

  12. בובו

    9 נוב 2014 06:08:33

    מה שקרה זה שסטיב העלה לאינטרנט סרטון בו הוא נראה משחק גולף, ליתר דיוק חובט בצורה די יפה בכדור, מה שבין היתר מצריך גב במצב מתפקד.
    במקביל לכך הוא לא נראה במשחקי הלייקרס לא על הספסל (כמו דוראנט) ולא באולם עצמו ולכן נוצרה ההרגשה שהוא לא באמת פצוע ורק רוצה את הכסף.
    הטענה הוא נפצע בזמן שסחב מזוודות נשמעה גם ככה חשודה…
    עלתה מחאה בניישן ולכן הוא יצא עם המכתב הזה שבו הוא מסביר את המצב שלו ומתנצל על הרושם המוטעה שנוצר.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט