* קנזס סיטי רויאלס גוברת על סנט-לואיס קרדינלס בוורלד-סירייס בבייסבול 3-4 והופכת לקבוצה הראשונה אי-פעם העושה זאת אחרי פיגור 2-0 בשני המשחקים הראשונים.

* לייקרס גוברת 2-4 על סלטיקס בגמר ה-NBA .

* וילנובה גוברת על ג'ורג'טאון 64-66 בגמר אליפות המכללות בכדורסל באחת ההפתעות הגדולות אי-פעם.

* מרווין הגלר גובר בנוק-אאוט בסיבוב השלישי על תומאס הרנס והוא אלוף העולם במשקל בינוני, שבוע אחרי שהשניים מוגדרים על ידי ירחון האגרוף "בוקסינג וורלד" כטובים בעולם "פאונד-פור-פאונד".

הזרים באים! הזרים באים!

דראפט ה-NBA

מדיסון סקוור גארדן

ניו-יורק,  1985

ארה"ב נתנה לעולם את ההמבורגרים, הג'ינס ואלוויס. אתמול החזיר העולם לארה"ב את החוב בכדורסל. לא פחות משישה ואולי אפילו תשעה זרים ישחקו בעונה הבאה ב-NBA בעקבות הדראפט המצוין שנערך כאן אתמול במדיסון סקוור גארדן. מעולם לא שיחקו זרים ב-NBA, אבל השנה יישבר הקרח. ישבתי באולם עם  3,000 משוגעים שוויתרו על יום עבודה כדי לשבת שעות על גבי שעות ולשמוע שמות של 162 שחקנים מוקראים על ידי 24 נציגי הקבוצות של הליגה המפורסמת בעולם.

מי לא היה שם? אפילו פיני גרשון ואברהם פלדה מהפועל תל-אביב, שישבו באולם והתפללו שאחרי שכל הקנונים יילקחו יימצא איזה 2.09 מטרים לרפואה שיסכים לקבל משכורת בשקלים, לאכול חומוס לארוחת בוקר ולשחק ליד הירקון המצחין, ושאולי, אולי יעזור סוף סוף להפועל לנצח את מכבי תל-אביב.

לכל קבוצה ניתנו חמש דקות להצהיר על בחירתה. כבר שבוע שהעיתונות מלאה בנבואות מי תבחר את מי. אלה זקוקים לגובה, אלה זקוקים להגנה, אלה זקוקים לגארדים חודרים ואלה זקוקים למפציצים מרחוק. וכמעט כולם זקוקים לשכל – אם תאמינו לפיני גרשון שכבר אז יצא בהצהרות חסרות בסיס מהשרוול, העיקר שיעשו כותרות בעיתון. לפני שמתחיל שלב הבחירה נמדד כל שחקן בגובה, משקל, מהירות ריצה וגובה ניתור. מזכיר שוק עבדים, אבל בהבדל אחד. זהו שוק עבדים שבו האחרון שבהם יזכה למשכורת המינימום של ה-NBA, 80 אלף דולרים (בחודש? גיל), ומחציתם יהיו למליונרים בתוך שנה.

הדיעות על הדראפט הזה ברורות ונקבעו מזמן: זו נראית, על הנייר לפחות, הקבוצה הטובה ביותר של שחקני מכללות זה שנים. יש כאן 15 שחקנים בגובה מעל 2.12 מטרים, בהם הסנטר פט יואינג מאוניברסיטת ג'ורג'טאון, שיהיה בוודאות לאחד הטובים בעולם. ברשימה גם  פאואר-פורוורדים כמו אד פינקני, וויימן טיסדייל, שבתוך שנה יהפכו לג'יימס וורת'י ולד"ר ג'יי חדשים, וקלע ככריס מאלין, הלארי בירד הלבן החדש. אם זה לא מספיק,  נכלל ברשימת המועמדים גם  השחקן הגבוה בעולם, הסודני מנוט בול – 2.31 מטרים – שב"קורות החיים" שלו כתוב שהרג אריה טורף בחנית במדבר סודן. כשאנשי וושינגטון בולטס קראו את שמו של בול בסיבוב השני, הרעש ממחיאות הכפיים והשריקות היה מחריש אוזניים. אתמול פגש אותו קארים עבדול ג'באר, ובראשונה בחייו הוא היה צריך להסתכל על מישהו  מלמטה למעלה.

הבחירה של עשרת הראשונים הייתה הוכחה נוספת לצדקת הטענה שהנבחרת האולימפית האמריקאית של 1984 הייתה הטובה אי פעם: כל החמישייה הראשונה נבחרה גבוה ותשחק בתפקידי מפתח ב-NBA.

הייתה זו השנה של הסנטרים. 12 שחקנים בגובה 2.12 מטרים ומעלה נבחרו בין 26 הראשונים. כשדייוויד שטרן, הקומישנר של ה-NBA, קרא את הבחירה הראשונה של ניקס, פט יואינג (2.12 מטרים), רעד האולם. יו-אינג! יו-אינג!, צרח הקהל. למחרת, בשיעור לביומכניקה, סיפרה ג'ודי מוריסון – סטודנטית שלי שאביה הוא מנהל המדיה של נטס – לכל הכיתה שהפרופסור שלה עמד על המושב, שם את אצבעותיו בפיו ושרק כמטורף. אני לא זוכר זאת, אך זה בוודאי ייתכן. יואינג מסוגל להתחיל אצלנו שושלת חדשה מהסוג שעשה מוזס מלון לקבוצות ששיחק בהן.

שנייה בחרה אינדיאנה את טיסדייל (2.09), האולימפי הנהדר מאוניברסיטת אוקלהומה. לוס אנג'לס קליפרס בחרה את בנויט בנג'ימין (2.12). סיאטל בחרה את אקסוויאר מקדניאל (2.05 מטר), אטלנטה את ג'ון קונקק (2.12) וסקרמנטו את ג'ו קליין (2.10).

כריס מאלין, בן ניו-יורק והקלע הנפלא כיום ביקום, נבחר על ידי סן  פרנסיסקו  במקום השביעי, והאולם שוב פרץ בקריאה אדירה: "מא-לין מא-לין". לפחות ארבע קבוצות שבחרו לפני סן פרנסיסקו ולא קראו את שמו של מאלין הצטערו על כך מאוד אחרי שלוש-ארבע שנים. במקום השמיני נבחר הזר הראשון, דטלף שרמפף הגרמני, שנלקח על ידי דאלאס. תשיעי – צ'ארלס אוקלי על ידי קליבלנד, ועשירי אד פינקני, בן ניו-יורק וגיבור הניצחון של וילנובה על ג'ורג'טאון באליפות המכללות באחת ההפתעות הגדולות אי-פעם, שנבחר על ידי פניקס.

ארבעה לבנים נכללו בסך הכל בין עשרת הראשונים (קונקק, קליין, מאלין ושרמפ), והזרים שנבחרו בשני סיבובי הדראפט הראשונים היו שרמפף, ביל וונינגטון, האולימפי הקנדי שבחרה דאלאס (בחירה 16), הגרמני אובה בלאב (2.16 מטר), אף הוא על ידי דאלאס (17), מנוטה בול עעל ידי בולטס (בחירה 31) והספרדי פרננדו מרטין (נטס, 38).

בחירה מספר 77 שוב הרעידה את האולם (והעולם): אטלנטה בחרה את הליטאי-רוסי ארווידס סבוניס. הוא היה נבחר מוקדם הרבה יותר אם היה סיכוי שיבוא לארה"ב. אישור כזה לא נראה באופק, לפחות לא כרגע, וסבוניס המצוין, שיסתפק בינתיים בבחירת דראפט לא גבוהה במיוחד, ימשיך לשחק בשנים הבאות באירופה.

כשהכל נגמר, לחש לי םפיני גרשון בדרך החוצה: "טוב, יש פה כמה קנונים, אבל תאמין לי, מנחם, השאר נקניקים". ימים יגידו. ימים יגידו.

*****P*******

במבט לאחור מתברר שהפעם – במקרה או לא – צדק םיני גרשון. הדראפט הזה שהבטיח המון לא עמד בציפיות שתלו ברוב השחקנים שנבחרו בו. מעטים מהם היו לכוכבים בליגה (יואינג, מאלין, שרמפף); השאר היו במקרה הטוב שחקנים משלימים אפורים או שנפלטו מהליגה במהרה. אבל היה זה גם הדראפט שסימן את תחילתה של פתיחת דלתות הליגה לשחקנים אירופים, ואחריהם שחקנים מכל העולם, תופעה ששינתה את פני הליגה שנים אחרי. ב-2005/2006 שיחקו ב-NBA חמישים וחמישה שחקנים זרים, 12.5 אחוזים מהליגה כולה, בכלל זה שלושה מהחמישייה של סן-אנטוניו האלופה, והמספר הזה רק יעלה בעתיד.