עברו רק יומיים מאז הטרייד על יאניס אנטטוקומפו, אבל מבחינה רגשית זה הרגיש כמו שבועיים.

בהתחלה לא באמת ידעתי איך לאכול את זה. מצד אחד, יאניס במיאמי. מצד שני, טיילר הירו, חאקז, קל׳אל וור וקספרס יאקוציוניס כבר לא כאן. ארבעה שחקנים שהיה קל להתחבר אליהם, ובמיוחד וור וחאקז, ששכנעתי את עצמי שהם חלק משמעותי מהעתיד של הקבוצה. לזה צריך להוסיף את הבחירה ה13, שתי בחירות סיבוב ראשון עתידיות, החלפת בחירות ועוד בחירת סיבוב שני. זה לא טרייד רגיל. מיאמי מסרה את העתיד שלה כדי לפתוח חלון חדש.

אחרי יומיים של מחשבות, שיחות והרבה ויכוחים בקהילת האוהדים שלנו, גיבשתי עמדה: מיאמי הייתה חייבת לעשות את זה.

אנשים קצת שכחו מי הגיע לכאן

בתוך כל השיח על המחיר, העומק והפציעות, נדמה שלפעמים שוכחים שמדובר ביאניס.

לא בעוד כוכב, לא בעוד שם גדול שמגיע אחרי השיא, אלא באחד השחקנים הטובים בדורו ואחד הגדולים בתולדות המשחק. הוא אלוף, פעמיים השחקן המצטיין של העונה, זוכה פרס השחקן המצטיין של סדרת הגמר, חבר בנבחרת 75 הגדולים של הליגה ותשע פעמים חבר באחת מחמישיות העונה. עד העונה האחרונה הוא נבחר לחמישייה הראשונה שבע שנים ברציפות, ורק רף 65 המשחקים עצר את הרצף שלו. במשך תשע עונות רצופות הוא קיבל קולות במרוץ לתואר השחקן המצטיין.

גם בגיל 31, ואחרי עונה שנפגעה מפציעות, הוא עדיין סיים עם 27.6 נקודות למשחק. כשהוא בריא, הוא עדיין אחד מחמשת השחקנים הטובים בעולם. מיאמי לא צירפה הבטחה. היא צירפה שחקן שמשנה את כל התקרה של המועדון מהרגע שהוא נכנס לבניין.

אפשר לאהוב את הירו, להאמין בוור ולראות בחאקז שחקן של תרבות. גם אני הרגשתי בדיוק כך. אבל כששחקן בסדר הגודל הזה הופך לזמין, רוצה להגיע אליך, ויש לך אפשרות לחבר אותו לבאם אדבאיו ולאריק ספולסטרה, אתה לא יכול לבחור בנוחות. אתה חייב להמר.

באם ויאניס יכולים ליצור משהו היסטורי

אני יודע שהמשפט הבא נשמע מוגזם, אבל אני עומד מאחוריו: לבאם וליאניס יש פוטנציאל ליצור את הגנת הפרונט קורט הטובה ביותר שראינו אי פעם.

שניהם מסוגלים לשמור כמעט כל עמדה, לעזור בצבע, לצאת לגארדים, להחליף בחסימות ולתקן טעויות של אחרים. מי שטוען שאין כאן הגנת חוץ פשוט מתעלם מהוורסטיליות שלהם. אלה לא שני גבוהים כבדים שמחכים מתחת לסל. אלה שני שחקנים שיכולים לרדוף אחרי מוביל כדור ואז להגיע בזמן כדי למחוק ניסיון ליד הטבעת.

תחת ספולסטרה, האפשרויות כמעט אינסופיות. אזורית, חילופים, לחץ, עזרה מוקדמת או חמישיות גבוהות במיוחד. זה מאמן שכבר הוביל את מיאמי לשש הופעות בגמר וזכה בשתי אליפויות, כולל ריצות שבהן הפיק הרבה יותר מהכישרון שהיה לו על הנייר. עכשיו הוא מקבל את אחד מכלי הנשק הגדולים שהיו לו אי פעם. גם אם מיאמי תקלע 50 נקודות, באם ויאניס כבר ידאגו שהיריבה תישאר על 49. בפעם הראשונה זה זמן רב, הזהות של מיאמי יכולה שוב להתחיל מהגנה שמפחידה קבוצות.

פט עדיין לא סיים לבשל

החשש המרכזי מוצדק. הסגל כרגע קצר, חסר יצירה וחייב עוד קליעה. יאניס ובאם אינם צמד שאפשר פשוט להניח על הפרקט ולצפות שהכול יסתדר. הם צריכים סביבם גארדים שמקבלים החלטות, קלעים שההגנה אינה יכולה לעזוב ושחקנים שמסוגלים לייצר בחצי המגרש.

אבל אני לא מאמין שפט ריילי עשה מהלך כזה בלי לדעת מה מגיע אחריו.

השלב הראשון היה להשיג את הלווייתן. עכשיו מתחילה בניית הסירה סביבו. אני גם לא חושב שנראה מרדף אחרי עוד שלושה שמות מפוצצים. הגדולה של ריילי תמיד הייתה בהתאמה. באליפות של 2006 הוא בנה סביב ווייד ושאק סגל של ותיקים שידעו בדיוק מה תפקידם. בתקופת הביג 3 הגיעו שחקנים כמו ריי אלן בגיל 37 שבאו לתת את הדבר המדויק שהיה חסר. ב2020 הוא הקיף את ג׳ימי בשחקנים כמו קנדריק נאן וטיילר הרוקי. ב2023 סטרוס, קיילב מרטין וגייב וינסנט הפכו משחקני שוליים לחלק מקבוצה שהגיעה לגמר.

לכן לא אתפלא אם חלק מההחתמות הבאות לא ירגשו אף אחד ביום הראשון. יכול להגיע קלע ותיק, גארד מקבוצה חלשה או שחקן רוטציה שאוהדים אחרים כמעט לא מכירים. השאלה לא תהיה כמה גדול השם שלו, אלא כמה טוב הוא מתאים ליד יאניס.

הגיע הזמן ליהנות

שני מחנות נוצרו אצל אוהדי מיאמי בישראל. מחנה אחד כבר מדמיין אליפות, והשני עסוק בחישוב כל דרך אפשרית שבה הטרייד יקרוס. אני מבין את הפחד, כי המחיר באמת מטורף. אם הפרויקט הזה ייכשל, מיאמי עלולה לשלם עליו גם בתחילת העשור הבא.

אבל לפעמים כאוהדים צריך לדעת לעצור ולהבין מה קיבלנו.

מיאמי לא הייתה מועמדת אמיתית לאליפות לפני הטרייד. היא הייתה קבוצה טובה, גאה ומסוכנת, אבל כזאת שזקוקה לעוד נס כדי להגיע עד הסוף. עכשיו היא מחזיקה שחקן שמבטל את הצורך בנס. אם הגוף שלו מחזיק ואם ריילי מצליח להשלים סביבו סגל נכון, זו יכולה להיות הקבוצה הטובה ביותר של מיאמי מאז ימי לברון, ואולי תחילתו של אחד הפרקים הגדולים בתולדות המועדון.

בכל פעם שספולסטרה קיבל כוכב אמיתי, מיאמי הגיעה רחוק. הפעם הוא מקבל את יאניס בשילוב עם באם וכנראה עם עוד מהלכים בדרך. יש כאן ארגון שיודע לנצח, צוות שיודע לפתח, ומאמן שיודע להפוך התאמות קטנות ליתרון של סדרה שלמה.

אז כן, היה לי קשה להיפרד. וכן, אני עדיין מודאג מהעומק ומהעתיד. אבל אחרי יומיים הבנתי שהדבר הנכון הוא לא לחפש מיד איך זה ייכשל. הדבר הנכון הוא להתרגש.

יאניס אנטטוקומפו הוא שחקן של מיאמי היט. אולי כדאי שנפסיק לרגע לחשב את המחיר, ונתחיל להבין כמה גדול יכול להיות הרווח.

על כל מה שיגיע בהמשך נמשיך לדבר בקהילת ״הלוהט״ ובפודקאסט ״החום של מיאמי״. אבל כרגע, לפני הטרייד הבא ולפני ההחתמה הבאה, אני בוחר ליהנות מהרגע. מיאמי הלכה על כל הקופה. עכשיו הגיע הזמן לראות עד כמה רחוק היא יכולה לקחת אותה.