נזכיר את הפורמט: אחרי כל משחק בסדרת הגמר תועלה נקודה חשובה למחשבה, שאולי תעורר דיון מעניין או תיתן זווית קצת שונה של מה שכולנו כבר ראינו. אם יהיה עוד משהו לכתוב, אז אולי תהיה יותר מנקודה אחת, אבל אנסה לצמצם כי בסך הכל כולם כבר כותבים (כמעט) את הכל.

אז מה הפעם?

הרבה נאמר ונכתב על הגארדים הנשכניים של הספרס. סטפן קאסל הוא הפרוטוטייפ, כאשר לידו ואסל מספק הגנה וקליעה, פוקס נותן יצירתיות וזריזות, והארפר נותן גם וגם. הדילמה הגדולה בגמר המערב היתה איך הם יסתדרו מול סוללת הגארדים הבלתי נגמרת של OKC, ומי שם ייפול ראשון. ואז, להפתעת רבים, האגרסיביות של הגארדים הטקסניים הכריעה לבסוף את אלו של אלופת השנה שעברה, גם בגלל היכולת ללחוץ אבל גם בגלל שהיו גדולים מאוד פיזית יחסית לגארדים.

ומה קרה/קורה בגמר עצמו בינתיים? המחשבה של רבים מאיתנו היתה שמול ברונסון הקטן פיזית ומול גארדים ושחקנים שהם פחות crafty עם הכדור, יהיה לספרס הרבה יותר קל לחנוק את הובלת הכדור של הניקס, לגרום לאיבודים, לרוץ למתפרצות, וגם אם לא – להסתיר את אור השמש ליריביהם ולהכריח אותם לזריקות קשות באחוזים נמוכים.

המחשבה הזו מתגשמת חלקית. אנחנו עדיין רואים בעיקר במשחק 2 כמה קשה לניקס לעבור את החצי. אנחנו עדיין רואים כמה קשה ברונסון עובד כדי להוציא זריקה, ועד כמה זה פוגע לו באחוזים. אבל… מה שאנחנו לא רואים אלו איבודי כדור ומתפרצות, וגם לא שליטה של הספרס במצ'אפ שאינו בין הגבוהים.

וכל זאת למה? כי בסוף, זה (גם) עניין של גודל: ל-OKC יש הרבה גארדים מוכשרים, זריזים אבל קטנים; וכאשר מסתכלים על הספרס רואים גארדים גבוהים יותר וחזקים יותר שמכסים יותר שטח; ואז כאשר מסתכלים על הניקס יש כאן עוד פעם "הגדלה בשקל תשעים" – כאשר הרוטציה העיקרית שלהם כבר מורכבת מ"ועידת פורוורדים" יותר גבוהה, יותר ארוכה, ויותר משמעותית מהגארדים הארוכים של הספרס (הארט, ברידג'ס, אננובי). הפורוורדים האלו מצליחים להביא לידי ביטוי את יתרון הגודל שלהם – הן בריבאונד, הן בהגנה אישית ובהגנת עזרה וחילופים, והן בהתקפה. המקום בו רבים חשבו שהרכב כזה יתקשה הוא בהובלת הכדור ושמירה עליו, ואולי גם בהגנה על גארדים זריזים, אבל בינתיים – הם מצליחים להימנע מהחסרונות האלו בדרכים שונות (אחת מהן היא הסתמכות מוגזמת לדעתי על ברונסון כמוביל כדור, מה שדי מתיש אותו וגורם לו להחטאות רבות).   

אז מה יהיה? אני חושב שהיו לנו שני משחקים שבקלות היו יכולים ללכת גם לצד השני, ולכן זו סדרה הרבה יותר צמודה מהכותרת שלה ("שני ניצחונות חוץ לקבוצה שיכולה לסגור עניין בבית"). אבל בניו יורק לדעתי הניקס ירגישו יותר משוחררים, והספרס להיפך. אני צופה ניצחון מזרחי במשחק הקרוב ויתרון 0:3. אבל כבר התבדיתי בעבר בסדרה זו ממש, אז זכותכם לא להאמין לתחזית.