האתר הרשמי של פיפ"א

משתתפות הבית: צרפת, סנגל, נורבגיה, עיראק

מכל הבתים בטורניר, זהו הבית הקרוב ביותר ל"בית מוות", ואם אתם חושבים אחרת, אתם מוזמנים להסתכל על "בתי המוות" בשני הטורנירים האחרונים, כי הם לא היו יותר טובים מהבית הזה. יש לנו כאן את הנבחרת שנחשבת ע"פ רוב לפייבוריטית לזכייה, את אלופת אפריקה, ואת אחד מהשחקנים הטובים בעולם בהופעתו הראשונה במונדיאל.

צרפת:

היסטוריה: צרפת היא אחת הנבחרות המוצלחות אי פעם בתקופת הזוהר הראשונה שלה, בין 1984 ל-2006, היא זכתה פעמיים ביורו, פעם אחת במונדיאל והגיעה לעוד גמר במונדיאל. בהתחלה עם פלאטיני שהוביל את הנבחרת ביורו 84' ובהמשך עם כוכבים כזידאן והנרי, שהביאו את ההישגים בסוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000. תקופת הזוהר השנייה של צרפת התחילה ב-2016 עם העפלתה לגמר היורו. מאז היא נחשבת לנבחרת הטובה בעולם, הניפה את גביע העולם ברוסיה 2018 והגיעה לגמר במונדיאל הקודם. הדורות אומנם התחלפו ושחקנים כמו גריזמן, ז'ירו, פוגבה, לוריס, ואראן ועוד כבר לא בנבחרת, אבל אלו שמחליפים אותם לא פחות טובים.

הדרך למונדיאל: צרפת סיימה ראשונה בבית המוקדמות שלה ללא הפסד

סגל:

מאמן: דידייה דשאן (מיולי 2012)

שוערים: מייק מניאן (מילאן), רובין ריסר (לאנס), ברייס סמבה (רן)

הגנה: לוקה דין (אסטון וילה), מאלו גוסטו (צ'לסי), לוקאס הרננדז (פריז סן ז'רמן), תיאו הרננדז (אל הילאל), איברהימה קונאטה (ריאל מדריד), ז'ול קונדה (ברצלונה), מקסן לקרואה (קריסטל פאלאס), וויליאם סאליבה (ארסנל), דאיוט אופמקאנו (באיירן מינכן)

קישור: אנגולו קאנטה (פנרבחצ'ה), מאנו קונה (רומא), אדריאן ראביו (מילאן), אורליאן טשואמני (ריאל מדריד), וורן זאייר-אמרי (פריז סן ז'רמן)

התקפה: מגנס אקליוש (מונאקו), בראדלי בארקולה (פריז סן ז'רמן), ראיאן שרקי (מנצ'סטר סיטי), עוסמאן דמבלה (פריז סן ז'רמן), דזירה דואה (פריז סן ז'רמן), ז'אן-פיליפ מאטטה (קריסטל פאלאס), קיליאן אמבפה (ריאל מדריד), מייקל אוליסה (באיירן מינכן), מרכוס תוראם (אינטר)

שמות בולטים:

כמעט כל שחקן בסגל הזה הוא שם בולט, אבל המרכזיים הם כמובן אמבפה, לדעת רבים השחקן הטוב בעולם וכוכב הנבחרת בשני המונדיאלים האחרונים. לצידו נמצאים אוליסה שמגיע אחרי עונה של 25 שערים ו-28 בישולים בבאיירן מינכן, זוכה כדור הזהב ואלוף אירופה עוסמאן דמבלה וראיאן שרקי שנתן עונת בכורה נהדרת במנצ'סטר סיטי. בהגנה שווה לציין את וויליאם סאליבה, לדעת רבים הבלם הטוב בעולם. היה חשש שהוא יחמיץ חלק מהטורניר עקב פציעה, אבל נראה שהוא בסדר ויהיה מוכן. לצידו יש את דאיוט אופמקאנו, שלאחר שנים של חוסר יציבות נתן עונה מצוינת בבאיירן מינכן.

על הנבחרת:

מבחינתי, מדובר בנבחרת הטובה בטורניר. ההתקפה שלה היא לא רק הטובה בהפרש, אלא אחת הטובות שראינו זה הרבה מאוד זמן (תזכירו לי מתי לאחרונה נבחרת החזיקה 3 מ-7 שחקני ההתקפה הטובים בעולם). ה"בעיה" היחידה של הנבחרת היא בקישור, אבל גם שם יש לה שמות כמו ראביו שמגיע אחרי עונה טובה במילאן וטשואמני מריאל מדריד (גם זאייר-אמרי מגיע אחרי עונה נהדרת, אבל הוא לא צפוי לשחק הרבה).

סנגל:

היסטוריה: ההצלחות של סנגל הגיעו בשנים האחרונות. עד 2019 הם העפילו לגמר אליפות אפריקה רק פעם אחת, אבל מאז הם הגיעו לגמר שלוש פעמים וניצחו פעמיים. זאת תהיה רק ההופעה הרביעית של סנגל במונדיאל, כאשר הישג השיא שלה היה בהופעתה הראשונה ב-2002 , כשהדהימה את העולם עם הגעה לרבע גמר. ב-2018 היא עפה בשלב הבתים, אבל ב-2022 היא שוב עברה שלב, לפני שהפסידה לאנגליה בשמינית הגמר.

הדרך למונדיאל: סנגל סיימה ראשונה בבית שלה ללא הפסד ועם מאזן שערים 3-22.

סגל:

מאמן: פאפה תיאו (מאוגוסט 2024)

שוערים: אדוארד מנדי (אל אהלי), יהבאן דיוף (ניס), מורי דיאו (לה האבר)

הגנה: קרפין דיאטה (מונאקו), אנטואן מנדי (ניס), קאלידו קוליבאלי (אל הילאל), אל חאדג'י מאליק דיוף (ווסטהאם), מאמאדו סאר (צ'לסי), מוסא ניאקאטה (ליון), מוסטפא מבו (פריז FC), עבודלאי סק (מכבי חיפה), איסמעיל ג'ייקובס (גלאטאסריי), עילאי קאמארה (אנדרלכט)

קישור: אידריסה גאנה גיי (אברטון), פאפה גיי (ויאריאל), לאמין קאמארה (מונאקו), חביב דיארה (סנדרלנד), פאת'ה סיס (ראיו ואייקאנו), פאפה מאטר סאר (טוטנהאם), בארה ספוקו אנדייה (גראסהופר, מושאל לבאיירן מינכן)

התקפה: סאדיו מאנה (אל נאסר), איסמעילה סאר (קריסטל פאלאס), אילימן אנדייה (אברטון), אסאנה דיאו (קומו), איברהים מבאיי (פריז סן ז'רמן), ניקולאס ג'קסון (באיירן מינכן), באמבה דיאנג (לוריין), שריף אנדייה (סמסונספור)

שמות מובילים: בהגנה, קוליבאלי הוותיק אומנם נמצא כבר 3 שנים בערב הסעודית, אבל עדיין משחק באופן קבוע בנבחרת ותורם לה. בקישור יש שם ותיק נוסף בדמות אידריסה גאנה גיי בן ה-36, לשעבר בפריז סן ז'רמן וכיום באברטון. הוא עדיין שחקן חשוב מאוד בקבוצה ובנבחרת. בהתקפה, השם הגדול הוא כמובן סאדיו מאנה. בשיאו נחשב מאנה לאחד משחקני הכנף הטובים בעולם, ולמרות שכבר מספר שנים הוא מחוץ לכדורגל האירופי, באליפות אפריקה הוא הראה את היכולות שלו עם חמישה שערים ובישול. לצידו של מאנה שווה לציין את אילימן אנדייה מאברטון, שחקן כישרוני מאוד עם יכולת כדרור מצוינת, את איסמעילה סאר מקריסטל פאלאס שכבש 9 שערים בקונפרנס ליג בדרך לזכייה של פאלאס בתואר, ואת ניקולאס ג'קסון, מי שהיה בעונה האחרונה מחליפו של הארי קיין בבאיירן מינכן.

על הנבחרת: הסגל של סנגל משלב מצוין בין שחקנים מנוסים וצעירים. לרוע מזלה של סנגל היא נפלה לבית קשה, והמאבק בינה לבין נורבגיה על המקום השני יהיה מעניין מאוד. אבל גם אם תפסיד לנורבגיה, היא צפויה לעלות לשלב הבא. הסוגיה המעניינת בנבחרת היא השילוב בין אנדייה לסאר, שמשחקים על אותה עמדה באגף ימין. באליפות אפריקה בדרך כלל אחד מהם סופסל, וגם במשחק הידידות האחרון רק אנדייה פתח. יהיה מעניין לראות איך המאמן תיאו ינהל את הסוגיה הזאת במונדיאל. בכל מקרה, מדובר בנבחרת כישרונית ואיכותית מאוד בכל איזור במגרש, שלדעתי יכולה לעשות הרבה רעש גם בשלבים המאוחרים של הטורניר. 

נורבגיה:

היסטוריה: לנורבגיה היסטוריה צנועה מאוד. היא העפילה למונדיאל רק שלוש פעמים, ורק פעם אחת עברה שלב, ב-1998. ליורו העפילה נורבגיה רק פעם אחת, בשנת 2000, ולא עברה את שלב הבתים. למעשה, הדור הנוכחי הוא "דור הזהב" הנורבגי.

הדרך למונדיאל: נורבגיה סיימה ראשונה בבית שלה, שכלל את איטליה (אותה ניצחה 0-3 ו 1-4) ואת ישראל (אותה ניצחה 2-4 ו 0-5). בדרך היא גם התעללה במולדובה עם ניצחון 1-11. נורבגיה סיימה את קמפיין המוקדמות עם 36 שערים (בלגיה סיימה במקום השני עם 29), כאשר האלאנד היה מלך השערים של המוקדמות באירופה עם 16, כפול מהבא אחריו, ואודגארד היה מלך הבישולים עם 7.

סגל:

מאמן: סטל סולבאקן (מדצמבר 2020)

שוערים: אורין האסקולד ניילנד (סביליה, מחליף בקבוצה), אביל סלביק (ווטפורד), סאנדר טאנגוויק (המבורג, מחליף בקבוצה)

הגנה: קריסטופר אייר (ברנטפורד), לאו אוטסיגרד (גנואה), דיוויד מולר וולף (וולבס), פרדריק אנדרה ביוראקן (בודו/גלימט), טורביורן הגם (בולוניה), סונדרה קלינגן לאנגאס (דרבי קאונטי), הנריק פלאשנר (ויקינג), יוליאן ריירסון (בורוסיה דורטמונד)

קישור: מורטן ת'ורסבי (קרמונזה), פטריק ברג (בודו/גלימט), פרדריק אורסנס (בנפיקה), סנדר ברגה (פולהאם), מרטין אודגארד (ארסנל), מרכוס הולמגרן פדרסן (טורינו), קריסטיאן ת'ורסתבד (ססואלו), ת'ילו אסגרד (ריינג'רס)

התקפה: אלכסנדר סורלות' (אתלטיקו מדריד), ארלינג האלאנד (מנצ'סטר סיטי), ינס האוגה (בודו/גלימט), יורגן סטראנד לארסן (קריסטל פאלאס), אנטוניו נוסה (ר.ב. לייפציג), אנדראס שיילדרופ (בנפיקה), אוסקר בוב (פולהאם)

שמות בולטים:

השם המוביל הוא כמובן ארלינג האלאנד, אחד החלוצים הטובים בעולם שמחורר רשתות מהרגע שנחת במדי מנ'צסטר סיטי, העונה הוא כבש 41 שערים וזכה בתואר מלך השערים בפרמייר ליג בפעם השלישית בארבע עונותיו בסיטי. לצידו, אודגארד מארסנל מגיע אחרי שנתיים חלשות ומלאות פציעות, אבל כבר ראינו שבנבחרת הוא שחקן אחר. המגן הימני יוליאן ריירסון מדורטמונד אומנם לא כבש שער אחד העונה, אבל בישל 18 (שזה יותר מכל הבישולים שלו עד היום בקבוצה ובנבחרת). סורלות' מאתלטיקו מדריד כבש 20 שערים העונה, אבל בסוף העונה הוא נחלש ואיבד את מקומו בהרכב לגריזמן. הנבחרת גם מציגה מספר שחקני בודו/גלימט שהיו שותפים לריצה האדירה שלה העונה בליגת האלופות: הבלם פרדריק ביורקאן, הקשר פטריק ברג והקיצוני ינס האוגה.

על הנבחרת:

הנורבגים נחשבים בעיני רבים כסוס שחור פוטנציאלי בטורניר הזה, ואני לחלוטין מסכים. יש לנבחרת הזאת כמות אדירה של כישרון וסופרסטאר ענק בחוד שיכול להכריע משחקים בעצמו. בדומה למה שכתבתי על סנגל, הבית הזה יהיה קשה, ולא בטוח שנורבגיה תצליח לעלות מהמקום השני, אבל יש לה יתרון בכך שהיא כובשת המון ובקלות יכולה לנצח את עיראק 0-7 ולסיים עם הפרש שערים מצוין. גם כאן לדעתי מדובר בנבחרת שתעשה הרבה רעש בנוקקאוט.

עיראק:

היסטוריה: זאת תהיה ההופעה השנייה בלבד של עיראק במונדיאל. הראשונה הייתה במקסיקו 1986, שם הפסידה את כל שלושת משחקיה. עיראק זכתה באליפות אסיה פעם אחת, ב-2007.

הדרך למונדיאל: בשלב המוקדמות הראשון עיראק סיימה ראשונה בבית עם מאזן מושלם ומאזן שערים 2-17. בשלב המוקדמות השני היא סיימה שלישית בבית, מאחורי דרום קוריאה וירדן. בשלב המוקדמות השלישי היא סיימה מאחורי ערב הסעודית, מה ששלח אותה לגמר הפלייאוף הבין-יבשתי. בגמר היא גברה על בוליביה 1-2, כאשר החלוץ איימן חוסיין כובש את שער הניצחון בדקה ה-53'.

סגל:

מאמן: גראהם ארנולד (ממאי 2025)

שוערים: פאהאד טאליב (אל-טאלאבה), ג'לאל חסן (אל-זאווארה), אחמד בסיל (אל-שורטה)

הגנה: רבין סולאקה (פורט), חוסיין עלי (פוגון סצ'זין), זאיד טאסן (פאקטאקור), עקאם חאסים (אל-זאווארה), מאנאף יוניס (אל-שורטה), אחמד יאהיה (אל-שורטה), מרצ'אס דוסקי (ויקטוריה פלזן), מוסטפא סעדון (אל-שורטה), פראנס פוטרוס (פרסיב)

קישור: יוסף אמין (א.א.ק לרנקה), איברהים באייש (אל-דאחפרה), זידאן אקבל (אוטרכט), אמיר אל-עמארי (קראקוביה), קווין יאקוב (AGF), איימאר שר (סארפסבורג 08), זעיד איסמעיל (אל-טאלאבה)

התקפה: עלי אל-חמדי (לוטון טאון), מוחנד עלי (דיבה), אחמד קאסם (נאשוויל), עלי יוסיף (אל-טאלאבה), עלי ג'אסים (אל-נאג'מה), איימן חוסיין (אל-קארמה), מארקו פארג'י (ונציה)

שמות בולטים:

השחקן המוביל הוא הקשר הצעיר זידאן אקבל מאוטרכט. מלבדו יש שחקנים שמשחקים בפולין, נורבגיה, דנמרק, צ'כיה, קפריסין ובליגות הנמוכות באיטליה ובאנגליה.

על הנבחרת:

אומנם מדובר בנבחרת חלשה, אבל יש לה כמות מכובדת של שחקנים שמשחקים באירופה, כך שבניגוד לנבחרות כמו קטאר, ירדן וערב הסעודית, זאת לא נבחרת שמורכבת כולה משחקנים בכדורגל הערבי. ובכל זאת, קשה מאוד לראות אותה מצליחה להוציא נקודה בבית הזה.

סיכום:

צרפת היא הפייבוריטית הברורה לקחת את הבית הזה. הקרב המעניין ביותר יהיה בין סנגל לנורבגיה. לדעתי, במקרה של תיקו יש לנורבגיה יותר סיכוי לקחת את המקום השני בזכות הפרש שערים עדיף, אבל סנגל לגמרי יכולה לנצח ולסבך את הנורבגים. עיראק תנסה לכבוש איזה שער ולא להתבזות לגמרי. אני ממש לא אופתע אם ייצאו מהבית הזה שלוש נבחרות שיגיעו לרבע הגמר.

ניחוש סופי:

1.צרפת – 9 נק'

2. נורבגיה – 4 נק'

3. סנגל – 4 נק'

4. עיראק – 0 נק'