
Despite two injuries before halftime, Jalen Brunson came alive in the fourth quarter to lift the Knicks over the Spurs in Game 1. Gregory Shamus / Getty Images :קרדיט
בואו ואתחיל עם שני משפטי המחץ שאיש לא עלה עליהם מלבד עבדכם:
משפט מחץ ראשון: היה זה המשחק הטוב ביותר של ויקטור וומבניאמה, ומשך 3/4 משחק גם המשחק הטוב ביותר של הספארס העונה.
ומשפט מחץ שני: אני מנבא 0-4 קשה, ומצד שני קליל, לניקס. אמש וומבניאמה, לבדו, שינה את משחק הניקס לחלוטין: הוא שלט באזור הצבע בצורה מחלטת. כשהניקס מבינה שאין לה כוח מולו, למרות שקרל אנטוני טאונס הציג אמש את אחד ממשחקיו הגדולים למרות שאם תלך לפליי ביי פליי הוא קלע רק 18 נק', רובן ככולן במיד ריינג' כשוומבי שיחק ושלט, ותחת הסל בצבע כשוומבי נח.
גבור המשחק היה, שוב, ג'יילן ברונסון. אחרי התחלה גרועה מאד כשמאומה לא הולך לו בהתקפה או בהגנה. אבל הגדולה של שחקנים כקובי, מייקל, או ג'ייסון טאטום, הם לא חוששים להמשיך בשלהם כי הם יודעים שהגאולה בוא תבוא. האם אני משווה את ברונסון אליהם? אני לא, אבל מה שאני כן אומר הוא שהוא סופרסטאר שלמרות שתי פציעות קלות ברגל הצליח לסיים עם 30 נק' ב-12 מ-31 (כולל 2 מ-9 מהטריי).
אני מגדיר את משחקו של ברונסון ברבע הראשון וחלק מהשני כ-'בירא עמיקתה'. אבל ככל שהמשחק נמשך זה היה יותר ויותר מבירא עמיקתה לאיגרא רמה. אני אוהב את השחקן הזה. יש לו ביצים בגובהו ממש. הוא יודע שבלעדיו אין נצחון, וכך הוא חזר להיות עצמו: היהלום הקטן של הניקס.
גיבורי משחק אחרים היו טאונס, שקבר 18 עם 10 ברבע השלישי שהסתיים 28-21 לניקס; אננובי – "השחקן האלמוני מס' 1 בגדולתו ב-NBA" שסיים עם 17, כולל סלים חשובים ברבע הרביעי שהסתיים ב-29-19 וחתם למעשה את גורלה של הספארס.
סל אדיר של לנדרי שמט (קלע ס"ה 13 נק') מהטריי היה האור הירוק של הניקס לברוח קדימה ולא להסתכל יותר אחורנית. זה לא המשחק הראשון שהוא-הוא תורם ראשון לבריחה קדימה. מין SPARK PLUG הקם מהספסל לעשות דברים מיוחדים במינם.
בואו נדבר מעט על הספארס: שלשום הגדרתי אותם כדבר הגדול הבא ב-NBA לכמה שנים טובות, ולא היה בהפסד זה לשנות את דעתי כהוא-זה, כמו שאומרים החברים שלי מכרמיאל.
הם בנו 14 הפרש על הניקס. וומבי היה האחראי הראשי על הפריצה קדימה עם ה-21 נק' שלו, כולל 12 מ-13 מהקו. סטפן קאסל הוסיף 17, ג'וליאן שמפני 16, והרוקי דילן הארפר הוסיף 16.
אני מצהיר כאן שהארפר יהיה אחד מהדרלינגים של הנ.ב.א תוך זמן קצר ביותר. הבגרות שבמשחקו היא נכס. הוא נע על הפארקט כווטרן לכל דבר. הוא יעפיל על אביו, רון הארפר שהיה אול נ.ב.א, וזכה באליפות עם מייקל ג'ורדן. כשאני טוען 'יעפיל על אביו' אני מתכוון שהוא יעפיל על…
********
Ronald Harper Sr. is an American former professional basketball player who played 15 NBA seasons (1986–2001) as a guard for the Cavaliers, Clippers, Bulls, and Lakers. A five-time NBA champion, he starred early as a high-scoring All-Rookie with Cleveland, then reinvented himself as a defensive leader under Phil Jackson, winning three titles with Chicago and two with Los Angeles. He is also Miami University’s all-time leading scorer and rebounder.
********

תודה מנחם, חיכיתי לך 🙂
איזה משחק כיפי, איזו שמחה בלב.
אנשים עדיין מזלזלים, אבל פייר – אם הניקס לוקחים את הבא, סיכוי של 80% שזה נגמר בסוויפ. לא רואה את סן אנטוניו חוזרים מפיגור 2-0 בגארדן.
מקווה שאני צודק!
הארפר אכן מרשים בצורה בלתי רגילה.
בגרות כזו משחקן כל כך צעיר עם מה שאני יכול לתאר רק כ-Ferocity התקפי יוצא דופן,
זה בונוס עצום לקבוצה הצעירה של הספרס.
החלק שהוא עוד צריך לשפר (והוא ישפר, אין לי ספק), למעט עניין הקליעה מבחוץ –
יכולת ניהול המשחק. אצלו זה מרגיש נטו שאלה של זמן.
מהצד השני של הפרקט,
"רק" 3 מ-6 לשאמט משלוש (אחרי 90%+ בסדרה הקודמת), כאשר שוב הוא x-פקטור עבור הניקס.
יש דבר אחד שהיה לי חשוב לראות,
וזה בלט. ממש.
טאונס.
הוא לא מפחד מאלף אחד. משחק סופר קשוח שלו, עם עבודה אדירה בריבאונד וחלק קריטי ובלתי נפרד מהניצחון של הניקס במשחק.
הפך לאחד השחקנים הכי כיפים לצפייה השנה בפלייאוף.
הפתיע מאוד לראות את וומבי על טאונס במחצית הראשונה.
במחשבה שנייה זו עושה שכל בהקשר של המאבק על בריבאונד.
יאללה, רק שימשיך ברמה הזו.
תודה מנחם…אני אף פעם לא הולך נגד המומנטום….
עוד "משחק טוב" כזה של וומבי ואבדנו. אבל דילן הארפר באמת משהו מיוחד, והאמת שגם ברונסון. תודה רבה מנחם אחלה מעורב.
אל תרתום את העגלה לפני הסוסים כמו שאומרים החברים שלי ממעלות