Rematch of 1999: Spurs, Knicks meet again in NBA Finals .1
נעזרתי במאמרו של טים ריינונדס שפורסם ב-31 למאי ע"י טים ריינולדס מ-AP

פעם אוהד הניקס, לעוןלם אוהד הניקס!
בפעם האחרונה שהניקס שיחק'ו משחק פלייאוף נגד' הספארס, טים דנקן היה האיש. הפעם זה ויקטור ומבניאמה.

Back then for the Spurs, it was Tim Duncan. This time for the Spurs, it’s Victor Wembanyama. Here they go again: San Antonio vs. New York is the matchup for the 2026 NBA Finals, a Spurs team looking to return to basketball’s mountaintop for the sixth time and a Knicks team looking for its first championship in 53 years.
לא משנה מי תנצח הערב, ואת הסידרה כולה, היא תהיה הקבוצה השמינית להיות אלופה ב-8 השנים האחרונות:
Toronto won in 2019, followed by the Los Angeles Lakers in 2020, then Milwaukee in 2021, Golden State in 2022, Denver in 2023, Boston in 2024, Oklahoma City last year, and now either New York or San Antonio will be added to that list..
הניקס מנסה לעשות משהו שלא נעשה מאז ימיהם של וויליס ריד, וולט פרייזר, דייב דהבושר, ביל בראדלי, אירל מונרו ופיל ג'קסון – WIN IT ALL.
2. ה-MVP שג"א מכנה עונה זו כ -"כשלון", אחרי ההפסד לספארס

"I failed at my goal," Gilgeous-Alexander said. "I didn't achieve what I wanted to achieve. But I learn the most about myself and make the greatest amount of increases in my career when I fail and don't get what I want. I look at this no different. I didn't get where I wanted to go this season. There's a reason for that. Now I have to look at that reason and try to make sure it never happens again."
בין שימון לביני, גם בסידרה האחרונה נגד הספארס הוא לא שיחק כ -MVP: ב-7 המשחקים הוא קלע 25.6 נק' ב-40.9% דיוק, (31.1 דיוק בניגוד ל-38.5 דיוק מהטריי משך העונה).
שג"א סיים במשפט הזה:
"I didn't perform my greatest this series either," Gilgeous-Alexander said when asked whether he'd talk to Holmgren about areas of improvement. "Chet won't come to me with a development plan for the summer, you know what I mean? Chet knows how much I care about this game and want to be the best version of myself. I know how much Chet loves this game and wants to see the best version of himself."
3. כמה משפטים חשובים לאזכרה, ללא כל סדר. כך הם קופצים לי בראש:
א': הניקס מגיעה למשחק הלילה בהרגשת עליונות כי הם עצמם מנצחי 11 משחקי פלייאוף במזרח.
ב': הספארס מרגישים עליונות בגין נצחונם על "הקבוצה הטובה ביותר בליגה שהניקס לא מגיעים לקרסוליה"
ג': שחקני הניקס יודעים שהם מסוגלים לעצור קללה שרובצת עליהם כבר 53 שנים, מאז האליפות האחרונה ב-1973 שהייתי עד לה. אם הם זוכים באליפות כל שחקן של הניקס יהפוך ליקיר העיר העצומה ביותר בעולם!
ד': הניקס מרגישה עליונה על הספארס. היא ניצחה אותה במשך העונה 0-2. שחקניה מרגישים מבוגרים מול הנערים של הספארס.
ה': הספארס מרגישה שהיא מסוגלת לנצח בגלל שתי עובדות: לניקס אין סנטר ברמה של ויקטור וומבניאמה שלהם, ולספארס יש יתרון ביתי.
ו': הקהל הביתי של הניקס הוא הפיקח, דורשני ורועש יותר מכל קהל אחר ב-NBA. הקהל יעלה על 'הילדים' של הספארס ללא רחמים

תודה מנחם
שיי היה כנה וציין בעצמו שלא היה טוב מספיק. בכלל הפלייאוף הזה מסמל יותר מכל דבר את ירידת הערך של שחקני הביניים וזה לא רק שיי:
1. יוקיץ' עם פלייאוף שלישי ברציפות שלא עבר את הסיבוב השני והדחה מביכה מול מיני הפצועה. נראה אבוד בלי שחקני הגנה שמקיפים אותו ולא דומיננטי מספיק בהתקפה כדי לפצות על ההגנה שלו. שותפו מארי עם פלייאוף מאכזב, ושני מתוך ה 3 האחרונים שמסיים עם טרו שוטינג של מתחת ל 50%.
2. שיי שכבר שנתיים ברציפות לא משכנע בפלייאוף.
סדרות מול דנבר הפצועה והקצרה ומול אינדי האנדרדוג נגררו ל 7 משחקים מיותרים. מול הספרס התקשה לשלוט בסדרה בין משחקים ותוך כדי המשחקים (במיוחד במשחקי חוץ ששם פחות זורמים עם התיאטרון שלו).
3. דונובן מיטשל שכל הקריירה נע בין שחקן שעושה מה שהוא יכול בסיטואציה לא פשוטה לקלוריות ריקות – בפלייאוף הזה המטוטלת נעה בפירוש לכיוון הקלוריות הריקות, שהוא מגמגם ב 2 סדרות הראשונות ומתבזה בריצה של הניקס ברבע האחרון בגיים 1 שהוא מסרב לקחת אחריות וזריקות, בסדרה שלבסוף נגמרת בסוויפ.
מדובר ב 2 השחקנים הכי טובים ומעוטרים במילניום הנוכחי ובשחקן טופ 10-15 בליגה כמה שנים טובות.
נוסיף לתערובת את טייטום הלא יציב, לוקה הקונוס שגם נכנע לפציעות בשנתיים האחרונות, דיוויס חסר האופי שכבר מזמן התפרק, בוקר שחוץ מהייפ ומכניקת זריקה יפה לא שווה הרבה, אמביד שאין חלק בגוף שלא שבור אצלו.
את יאניס אני סופר מעריך כי הפריים שלו (21' ו22'), היה ברמה היסטורית והכי טוב מבין שאר השחקנים הנ"ל אבל סגנון משחקו נותן את אותותיו והוא נכנע לפציעות ומאז נראה פחות דומיננטי.
הדור הקודם טוב מהם בהרבה עם לברון,קיידי,סטף,הארדן,קוואי ככוכבי על חלל ושחקני טופ 10 מעולים בדמות ראס של אוק, pg בעיקר של הפייסרס, באטלר, לילארד,קיירי וכריס פול וזה עוד בלי דריי וקליי שהיו יותר משניים אבל היו פיסות אדירות בשושלת של גולדן.
הדור הקודם אוכל את דור הביניים בלי מלח, והוא לא מקבל מספיק קרדיט על גדולתו והכישרון העצום שלו.
פשוט פספוס שהם לא שיחקו יחד באולימפיאדה של 2016. יכלו להיות הנבחרת האמריקאית הטובה בכל הזמנים.