Rematch of 1999: Spurs, Knicks meet again in NBA Finals .1
נעזרתי במאמר שפורסם ב-31 למאי ע"י טים ריינולדס מ-AP

!פעם אוהד הניקס, לעולם אוהד הניקס
בפעם האחרונה שהניקס שיחקו משחק פלייאוף נגד הספארס, טים דנקן היה האיש. הפעם זה ויקטור וומבניאמה.

Back then for the Spurs, it was Tim Duncan. This time for the Spurs, it’s Victor Wembanyama. Here they go again: San Antonio vs. New York is the matchup for the 2026 NBA Finals, a Spurs team looking to return to basketball’s mountaintop for the sixth time and a Knicks team looking for its first championship in 53 years.
לא משנה מי תנצח הערב, ואת הסידרה כולה, היא תהיה הקבוצה השמינית להיות אלופה ב-8 השנים האחרונות:
Toronto won in 2019, followed by the Los Angeles Lakers in 2020, then Milwaukee in 2021, Golden State in 2022, Denver in 2023, Boston in 2024, Oklahoma City last year, and now either New York or San Antonio will be added to that list.
הניקס מנסה לעשות משהו שלא עשתה מאז ימיהם של וויליס ריד, וולט פרייזר, דייב דהבושר, ביל בראדלי, אירל מונרו ופיל ג'קסון – WIN IT ALL.
2. ה-MVP שג"א מכנה עונה זו "כשלון", אחרי ההפסד לספארס

"I failed at my goal," Gilgeous-Alexander said. "I didn't achieve what I wanted to achieve. But I learn the most about myself and make the greatest amount of increases in my career when I fail and don't get what I want. I look at this no different. I didn't get where I wanted to go this season. There's a reason for that. Now I have to look at that reason and try to make sure it never happens again."
בין שימון לביני, גם בסידרה האחרונה נגד הספארס הוא לא שיחק כ -MVP: ב-7 המשחקים הוא קלע 25.6 נק' ב-40.9% דיוק, (31.1 דיוק בניגוד ל-38.5 דיוק מהטריי משך העונה).
שג"א סיים במשפט הזה:
"I didn't perform my greatest this series either," Gilgeous-Alexander said when asked whether he'd talk to Holmgren about areas of improvement. "Chet won't come to me with a development plan for the summer, you know what I mean? Chet knows how much I care about this game and want to be the best version of myself. I know how much Chet loves this game and wants to see the best version of himself."
3. כמה משפטים חשובים לאזכור, ללא כל סדר. כך הם קופצים לי בראש:
א': הניקס מגיעה למשחק הלילה בהרגשת עליונות כי הם עצמם מנצחי 11 משחקי פלייאוף במזרח.
ב': הספארס מרגישים עליונות בגין נצחונם על "הקבוצה הטובה ביותר בליגה שהניקס לא מגיעים לקרסוליה"
ג': שחקני הניקס יודעים שהם מסוגלים לעצור קללה שרובצת עליהם כבר 53 שנים, מאז האליפות האחרונה ב-1973, שהייתי עד לה. אם הם זוכים באליפות כל שחקן של הניקס יהפוך ליקיר העיר העצומה ביותר בעולם!
ד': הניקס מרגישה עליונה על הספארס. היא ניצחה אותה במשך העונה 0-2. שחקניה מרגישים מבוגרים מול הנערים של הספארס.
ה': הספארס מרגישה שהיא מסוגלת לנצח בגלל שתי עובדות: לניקס אין סנטר ברמה של ויקטור וומבניאמה שלהם, ולספארס יש יתרון ביתי.
ו': הקהל הביתי של הניקס הוא הפיקח, דורשני ורועש יותר מכל קהל אחר ב-NBA. הקהל יעלה על 'הילדים' של הספארס ללא רחמים

תודה מנחם
שיי היה כנה וציין בעצמו שלא היה טוב מספיק. בכלל הפלייאוף הזה מסמל יותר מכל דבר את ירידת הערך של שחקני הביניים וזה לא רק שיי:
1. יוקיץ' עם פלייאוף שלישי ברציפות שלא עבר את הסיבוב השני והדחה מביכה מול מיני הפצועה. נראה אבוד בלי שחקני הגנה שמקיפים אותו ולא דומיננטי מספיק בהתקפה כדי לפצות על ההגנה שלו. שותפו מארי עם פלייאוף מאכזב, ושני מתוך ה 3 האחרונים שמסיים עם טרו שוטינג של מתחת ל 50%.
2. שיי שכבר שנתיים ברציפות לא משכנע בפלייאוף.
סדרות מול דנבר הפצועה והקצרה ומול אינדי האנדרדוג נגררו ל 7 משחקים מיותרים. מול הספרס התקשה לשלוט בסדרה בין משחקים ותוך כדי המשחקים (במיוחד במשחקי חוץ ששם פחות זורמים עם התיאטרון שלו).
3. דונובן מיטשל שכל הקריירה נע בין שחקן שעושה מה שהוא יכול בסיטואציה לא פשוטה לקלוריות ריקות – בפלייאוף הזה המטוטלת נעה בפירוש לכיוון הקלוריות הריקות, שהוא מגמגם ב 2 סדרות הראשונות ומתבזה בריצה של הניקס ברבע האחרון בגיים 1 שהוא מסרב לקחת אחריות וזריקות, בסדרה שלבסוף נגמרת בסוויפ.
מדובר ב 2 השחקנים הכי טובים ומעוטרים במילניום הנוכחי ובשחקן טופ 10-15 בליגה כמה שנים טובות.
נוסיף לתערובת את טייטום הלא יציב, לוקה הקונוס שגם נכנע לפציעות בשנתיים האחרונות, דיוויס חסר האופי שכבר מזמן התפרק, בוקר שחוץ מהייפ ומכניקת זריקה יפה לא שווה הרבה, אמביד שאין חלק בגוף שלא שבור אצלו.
את יאניס אני סופר מעריך כי הפריים שלו (21' ו22'), היה ברמה היסטורית והכי טוב מבין שאר השחקנים הנ"ל אבל סגנון משחקו נותן את אותותיו והוא נכנע לפציעות ומאז נראה פחות דומיננטי.
הדור הקודם טוב מהם בהרבה עם לברון,קיידי,סטף,הארדן,קוואי ככוכבי על חלל ושחקני טופ 10 מעולים בדמות ראס של אוק, pg בעיקר של הפייסרס, באטלר, לילארד,קיירי וכריס פול וזה עוד בלי דריי וקליי שהיו יותר משניים אבל היו פיסות אדירות בשושלת של גולדן.
הדור הקודם אוכל את דור הביניים בלי מלח, והוא לא מקבל מספיק קרדיט על גדולתו והכישרון העצום שלו.
פשוט פספוס שהם לא שיחקו יחד באולימפיאדה של 2016. יכלו להיות הנבחרת האמריקאית הטובה בכל הזמנים.
דיי מסכים עם רוב מה שכתבת.
לגבי טייטום, לגמרי מסכים. הוא דיי הוכיח לי שהוא שחקן לעונה הרגילה שלא מסוגל להעלות את הרמה שלו בפלייעוף. מיצ'ל זה קלוריות ריקות.
ברונסון מול לוקה? אני חושב שברונסון יותר טוב אבל שניהם דיי דומים גם בפלופיותם. נראה איך ברונסון יריב כל הזמן שפתאום לא שורקים לו על כל הקפיצות על המגן. שיי גמותי לא שיכנע. נשמר חזק מד והיה חייב להפוך את חבריו ליותר טובים. אין לו את המנהיגות הזו. מצד שני צריך לזכור את הפציעה של לו וויל באוק.
אימני יוקיץ הייתי דורש תרייד לקונטיינדרית אבל הגאון עם הסוסים שלו ולא לוקח ללב כשהחשבון בבנק בשמיים.
"בכל דור ודור רשאי כוכב לראות את עצמו כאילו הוא שייך לדור הזהב"…
בקיצור – גם הגדרת הדורות וגם הגדרת ההישגיות היא בעיניי המתבונן, בטח כאשר אתה שופט שחקנים לקראת סיום הקריירה לעומת הישגיהם של מי שעוד לא הגיעו לשם.
ובעניין ביטוי אחד שמשגע אותי:
אולי מישהו יכול להסביר לי מה זה "לשלוט בסדרה בין משחקים" בניגוד ל"בתוך המשחקים"? איך שחקן יכול לשלוט בסדרה בין משחקים? במלון? בטיסה? לא מובן
רובם בשנות ה30 לחייהם עם היסטורית פציעות איזה השיגים יוכלו להגיע בזמן הזה?
בסופו של דבר כל דור יכול לשחק בדר"כ עם בני דורו. אבל ניתן להבחין מי מרשים יותר ולמי יש סט יכולות שהופך אותו לשחקן טוב יותר. ברור שיש להם עוד דרך ויכולים לאסוף עוד טבעות אבל אני כרגע בודק נטו פריים מול פריים ויכולת לסחוב קבוצות להישגים.
נשים ראש בראש כל שחקן שדומה לו מבחינת סגנון משחק בפריים שלו:
לברון > יוקיץ' /הארדן > לוקה / קיידי > טייטום / קוואי > שיי / סטף > מארי / יאניס > כל ביג אפשרי מהדור הקודם. (יאניס היחידי שבפריים שלו לא נופל מהדור הקודם).
לשלוט בסדרה בין משחקים – כלומר להיות יציב ועקבי בסדרה. להצטיין בגיים 2 ו 7 אבל להיות רע במשחקים 1, 4 ו 6.
בתוך המשחקים – להיכנס מאוחר למשחק (גיים 1), או להיעלם תוך כדי (רבע 3 בגיים 6 ששיי לא היה טוב והספרס ברחו והבטיחו את הניצחון).
מעולה@Lewis the seashell!!!
להרבה שחקנים יש שני פחות טובות, לכל מי שציינת מהדור הנוכחי היה הישג אדיר בשנים האחרונות, גם אם עכשיו הם נראים פחות טוב. הארדן אול-טיים לא מתקרב ליוקיץ' ויאניס. ואולי פחות טוב גם מדיוויס ושיי. ראס, pg, לילארד, באטלר וקיירי פחות טובים מכל שחקן שציינת בדור הנוכחי חוץ מבוקר, אמביד ואולי טייטום.
לברון > יוקיץ' /הארדן > לוקה / קיידי > טייטום / קוואי > שיי / סטף > מארי/ יאניס > כל ביג אפשרי מהדור הקודם. (יאניס היחידי שבפריים שלו לא נופל מהדור הקודם).
גם בדרג ב' יש יתרון ברור לדור הקודם – קיירי,באטלר,פול,pg אינדי,ראס,לילארד,קיירי,קליי ודריי עולים במשותף על מארי,בראון,בוקר,מיטשל,ברונסון.
יאניס אכן היחיד בדור הזה שיוצא מן הכלל אבל הגוף משלם מחיר על הסגנון משחק
הכוכבים של עכשיו אכפת רק מסטט ותארים אישים ופלופים (שיי, אמביד)
לא לוקחים את העונה רגילה ברצינות ומשחקים הגנה (יוקיץ, לוקה)
הכוח נמצא יותר מדי אצל השחקנים בלי הצדקה הם גדלים בלי סמכות ואתגר בגיל צעיר
בוא נגיד את האמת חלקם לא באמת אכפת מכדורסל כל קיץ חוזרים עם עודף משקל ומעבירים חצי עונה רק בשביל להיכנס לכושר.
השחקנים של הדור הקודם היו מפלצות בשני הצדדים או קילרים שיכולים לנצח משחק בכל ספוט
דור העתיד מראה ניצוצות. וומבי אנטמן וקייד מראים שבאמת אכפת להם וראינו את זה באולסטארס
שומרים את השחקן הכי טוב בקבוצה היריבה. לוקחים אחראיות על הפסדים.
שלושתם הראו שהם בהחלט מסוגלים לסחוב קבוצות רחוק בפלייאוף.
מסכים
להיפך הדור הנוכחי מנגב את הדור הקודם יפה שסגרת לשגא את הקריירה צפה לעוד כמה טבעות.
הדור הקודם נשכן על סופר טימס אחרת לשקץ בקריירה הייתה אולי אליפות אחת ב16 וזהו. יוקיץ שגא ואלה לא בנו או הלכו או בסופר טימס הם משחקנים עם שחקנים רגילים לאף אחד אין את וויד קיירי או דיוויס אצלו בקבוצה הם לקחו אליפויות עם צט.
דוראנט לקח 2 טבעות עם סטף אחרת הוא עם 0 אליפויות. הדור הזה הרבה יותר טוב.
סטף היחיד שבאמת עליון זכה 2 אליפויות לבד ובלי דוראנט ושחקן אחר במקומו אולי היה לוקח עוד.
לברון ודוראנט הרחק ממנו ומשגא
לצאת מהמערב עובר דרך וומבי. ברגע שהשופטים הפסיקו לשרוק שיי יצא מהמשחק
הדור הקודם לקח את העונה הרגילה ברצינות בליגה שנותנים לשמור והגנה צפופה
כשהגנה בפלייאוף סגרה. ידעו לקחת זריקות גם קשות וקלוע אותם מול הפרצוף
היום מתרגלים לייצר 30 נקודות למשחק בלי להתאמץ יותר מדי וזרוקים שלשות ומטיילים בהגנה
חחח רק על סטף ודוראנט שמרו. מי שמר על לברון חחחח קליר פאת כהלכתו 2 עשורים. נשען על שיפוט ואוויר.
על לברון בכושר טוב א"א היה לשמור! הוא נשען על יכולות היסטוריות וראוי לחמישיית כל הזמנים. א"א להגיע להישגים והתארים שלו רק בגלל שיפוט, אלא רק עם יכולת אדירה והיסטורית!!!
סופר טים הוכחה כשיטה מסוכנת שסוגרת אותך כלכלית ולכן קבוצות מתחילות לבנות יותר לעומק ופחות להתבסס על 3 שחקנים. אוקלהומה סבלה מפציעות השנה ועדיין הספסל שלה קרע את הספסל של הספרס בסיכום הסדרה. זה לא פחות חשוב מכוכב שגם לא תמיד בא לעבודה או נפצע בדרך. (מוזמן לשאול את לברון שלאב וקיירי לא היו זמינים ב 2 הגמרים מתוך 4, שלאב על תקן דחליל בגמר 16').
זה כל הקטע אני לא סוגר קריירות. אני בודק פריים מול פריים ויכולת לסחוב קבוצות להישגיות.
הכוכב הכי גדול של תחילת העשור השלישי הוא יוקיץ' שהתברר כנמר מנייר (כינוי מעולה שמישהו מהופס, לא זוכר מי, אולי טריפ, הדביק לו ולדנבר).
שיי שבלי שריקות מוגזמות שהוא מקבל פחות מאיים (כפי שראינו במשחקי החוץ מול הספרס), וזה פלייאוף שני שהוא לא משכנע.
יאניס היה הכי טוב עם פריים שאקילי אבל הוא נמשך רק שנתיים (21' ו22'), ומאז נכנע לפציעות ופחות דומיננטי.
יש את לוקה אבל נדמה שהגיע לשיא שלו לפני כמה שנים והוא נכנע לפציעות בשנתיים האחרונות שלא עוזרת העובדה שהוא קונוס בהגנה.
אלו התותחים הכבדים של דור הביניים. אי אפשר להשוות אותם ללברון שמנצח קבוצות לבד, לסטף שפותח הגנות עם הטווח שלו, לקיידי שהוא מכונת הסקורינג המוכשרת בהיסטוריה, לקוואי שבשיאו נראה כמו מייקל אחרי החזרה מהפרישה, להארדן שאלמלא פציעת פול כנראה מנצח את הקבוצה הטובה בהיסטוריה. אין תחרות בכלל.
היא לא ״הוכחה״.. פשוט שינו את חוקי השכר אז הליגה מתאימה את עצמה.
חוקי השכר הובילו לכך אבל גם הסתמכות על 3 כוכבים לא תמיד מביאה את התוצאה. עומק וספסל ארוך לא פחות חשובים שיש לך את הכוכב הגדול וכוכב משנה אחד ולא 2 שלוקח לך חוזה מקס או קרוב לזה.
הזכרת לי קצת את מה שקורה בטניס, דור ילידי שנות ה80 היה דומיננטי בצורה חסרת תקדים, לאחריו דור ילידי שנות ה90 עם שתי זכיות בגראנד סלאם סה"כ(!) של מדבדב ותים(שכבר הספיק לפרוש), אולי זברב יוריד את הקוף מהגב ויצטרף אליהם. בנתיים דור שנות ה00 כבר מייצר אגדות כמו אלקרז וסינר עם 11 זכיות משותפות ועוד כמה צעירים מעניינים שלאחרונה בולטים(מנשיק, חודר, פונסקה) שאולי יצטרפו לצמרת המצומצמת.
השוואה מעולה
אהבתי את ההשוואה
תגובה מקצועית לחלוטין. תודה
תודה מנחם
מעריך
יש מקום אחד, שבו אנשים קפצו לשמיים אחרי שהספרס עלו לגמר, וזה במשרדים של נייק באורגון. בשתי הקבוצות כמעט כל השחקנים נועלים נייק, לרבות ארבעת הכוכבים הגדולים, ברונסון, טאונס, וומבי וקאסל.
שנה שעברה קונברס ופומה ניסו כבר בסדרה עצמה למנף את ההצלחה, והוציאו נעליים לג'יליוס אלכסנדר והאליברטון, וזה כנראה לא ממש תפס, למען האמת, לא ברור למה לכל הרוחות פומה ויתרה על האול פרו ניטרו 1 המעולות והוציאה את ההאלי 1 שהיא נעל עם עיצוב זוועתי, ומי בדיוק יקנה את הדבר הזה.
אבל השנה מי שלא תזכה, זה יהיה אירוע היסטורי, והכוכב שלה יהפוך לsignature shoe. אם הספרס זוכים, מתחיל עידן וומבניאמה ויהיו לנייק לפחות עשר שנים של רווחים מטורפים, אם הניקס זוכים, כל ניו יורק תקנה את הנעל החדשה של ברונסון.
ועוד דבר, המניה של נייק קרסה בחודשים האחרונים ל45 דולר, מוסיפים לזה את שער הדולר הנמוך, שגם אם יעלה בשבועות הקרובים, נראה שיש פה הזדמנות בלתי חוזרת לקנות מנייה לוהטת במחיר מאוד נמוך.
ולגבי הסדרה עצמה, מתחיל עכשיו טרנד שהספרס הולכים לשלוט בליגה בעשור הקרוב. הכל טוב ויפה, ואולי זה יקרה, אבל לסדרה הזאת הם מגיעים חסרי נסיון, ובסוף חוץ מוומבי אין להם עוד כוכב על. לניקס יש שני סקוררים משמעותיים, ברונסון וטאונס, שהשלשות שלו יכולות להכריע את הסדרה הזאת, בואו נגיד את האמת, אין לספרס תשובה לשלשות של טאונס.
יתרון נוסף של הניקס זה כנופיית וילאנובה, כל השלושה שיחקו בתואר הראשון ב2015, שניים שיחקו בתואר השני ב2018, יש פה תיאום והבנה עיוורת, ואת זה לספרס עוד אין, בטח שלא בעוצמות שיש את זה בניקס.
הכל יכול להיות בסדרה הזאת, 4-0 לספרס וגם 4-0 לניקס, סוויפ, שבעה משחקים, הסדרה פתוחה לחלוטין.
איזה הימור נועז לקחת , יצאת נעל (אבל של נייקי)
לספרס אין תשובה לשלשות של טאונס? חח ישמרו אותו צמוד בתחתונים נראה אם יוציא שלשות וכמה יקלע בסדרה
תודה מנחם
איזה כיף לקום בבוקר ולראות שיש מעורב חדש 🙂 תודה מנחם
תודה רבה
שרגא בן אדם רציני מאד. יהיה ממש כיף בפיינלס. תודה רבה מנחם, אחלה מעורב.
איזה כיף. פיינלס מרעננים לקיץ.
טוב לשמוע ממך דוק.
אלופה שמינית ב-8 שנים,
אף אחת מפיינליסטיות השנתיים האחרונות לא הגיעה לפיינלס.
ההגדרה של ליגה תחרותית.
תודה, מנחם.
בוקר טוב.
ליגה מרתקת וגמר מבטיח מאוד!!
הפעם אני עם הניקס כי לויקטור יהיה עוד עשור לפחות לקחת 5 או 6 אליפויות…
תודה דוק,
איזה כיף לקום למעורב משובח שלך
לא יגיע ל5 6 אליפויות
תודה מנחם.
אני מאוד מקווה שהסדרה הזאת תהיה יותר מעניינת מהגמרים האזוריים
תמיד תענוג מעורב שלך מנחם, במיוחד עכשיו.
אוסיף עוד סטטיסטיקה קטנה
במפגש האחרון בגמר, ב 99, קבוצה אחת הגיעה אחרי סדרה קשה והשניה אחרי סוויפ. קבוצת הסוויפ ניצחה
🤓
אז בוא תוסיף עוד סטטיסטיקה קטנה מהגמר ההוא:
קבוצה אחת הגיעה עם יתרון ביתיות, והשניה ללא. זו עם יתרון הביתיות ניצחה
תודה רבה מנחם
תודה מנחם האלוף
טוב לראות אותך מנחם.
יש לנו אחלה פיינלס, עם מלא חוסר וודאות לגבי היכולת של הניקס להתמודד עם וומבי, ועם רף הציפיות הגבוה של האוהדים ב-MSG וערוצי התקשורת,
ומנגד מידת הבגרות והחוסן המנטלי של הדורבנים הצעירים להתמודד עם גודל המעמד.
ולכן, אני לא מנסה לחזות את תוצאות הסדרה, שלדעתי יכולה ללכת לכל כיוון.
בתור אחד שאהד את הניקס החל משנת 1991, עד שהתייאשתי מהניקס של כרמלו ונדדתי למפרץ, החלטתי לאהוד בסדרה את הניקס רק מטעמים סנטימנטליים.
עם זאת, אני בעד שתהיה סדרה של 7 משחקים, עם כדורסל חזק וטוב, ללא השפעה של השופטים, ושהקבוצה שתשחק יותר יפה, תנצח.
בס"ד
תודה רבה
זה פשוט מטורף שכל עונה יש אלופה אחרת. מעיד על התחרותיות בליגה ועל הקושי האמיתי להשיג ריפיט. בעיני זה רק עוד יותר מעלה את קרנו של מייקל (לא שהיה צריך) במבט היסטורי
תודה לכל מגיב
תודה לכל מגיב
אם ההיסטוריה חוזרת זה אומר שיש לנו שושלת לייקרס שנה הבאה??? :)))
בתור שונא ספרס עוד מימי קובי (למרות שכמעט תמיד הוא עשה להם ביתספר), לגמרי מעדיף את הניקס (וכמובן זה שאני במנהטן) אבל הבאסה היחידה זה שראש העיר המחבל הזה ייקח קרדיט ועוד נצטרך לסבול את הפרצוף המחייך שלו, טפו עליו וכל החמאסניקים שמשתלטים כאן על אמריקה
תודה רבה על המעורב דוק. גו ניקס, גו ספרס, באמת – לא כזה משנה, כך או כך חגיגה גדולה מכל כך הרבה סיבות