בדרך כלל, בשעה הזאת עולה פריוויו, אבל הלילה אין משחקים, כשאנחנו בין משחק 2 למשחק 3 של סדרת הגמר. במקום פריוויו, חזרנו אל דירוג העוצמה שפרסמנו כאן ערב תחילת העונה, בניסיון לראות עד כמה היינו קרובים לתוצאות האמת, שרובן המוחלט כבר נחשף בפנינו. קודם כל, מוזמנים לקרוא את הפוסט של הדירוג המקורי:
את ההשוואה נעשה בין הדירוג הממוצע שנתנו להם לפני העונה (את הדירוג של כל כתב אפשר לראות בכתבה המקורית), הדירוג של העונה הסדירה (לפי המאזן) והדירוג של הפליי-אין והפלייאוף עבור 20 הראשונות שהגיעו לפחות לפליי-אין (מבין אלו שהודחו באותו שלב – מי שהודח בפחות משחקים דורג נמוך יותר, ובכמות זהה של משחקים שובר השוויון הוא המאזן והדירוג בעונה הסדירה).
צוות הכתבים שלנו כולל את Stockton2Malone (להלן – סטוקטון), NBA בדם, עמנואל אוחנה הלקין, רועי ויינברג, עידן ארווץ ועמיחי קטן, וכל אחד מאיתנו לקח 2 קבוצות שהוא כשל בהימור עליהן, כך שבסך הכל נכסה 6 "שגיאות" לחיוב ו-6 לשלילה, וינסה לתרץ את חוסר ההצלחה שלו כמהמר.
30. ברוקלין נטס – עונה סדירה – 28.
הקבוצה של בן שרף ודני וולף הציגה חודש אחד מפתיע בדצמבר, ובמזרח הנוכחי זה מספיק כדי לסיים מעל ל-2 קבוצות. עכשיו השאלה היא איזה שינויים יעשו ברוקלין בקיץ, וכיצד הם ישפיעו על וולף ושרף, שזכו להזדמנויות והיו לא רעים, אבל עדיין לא הבטיחו את מקומם בליגה לעתיד הרחוק יותר.
29. יוטה ג'אז – עונה סדירה – 27.
יוטה סיימו במקום האחרון במערב, בפעם השנייה ברציפות, אבל השתפרו מהמקום האחרון בליגה ל-27, השיגו את ג'ארן ג'קסון ג'וניור בטרייד וזכו בבחירה השנייה בדראפט, כך שהם בעמדה טובה להתחיל את המסע למעלה.
28. וושינגטון וויזארדס – עונה סדירה – 30.
באופן מפתיע, העונה הנוכחית היא הראשונה שבה וושינגטון סיימו עם המאזן הגרוע ביותר בליגה, אבל גם הם עשו כמה שינויים מרעננים במהלך העונה, ועם טריי יאנג, אנתוני דיוויס והבחירה הראשונה בדראפט, יהיה מדובר לכל הפחות בקבוצה מסקרנת בעונה הבאה.
27. שארלוט הורנטס – עונה סדירה – 16. פליי-אין – 17.
ניצחון חוץ ב-27 הפרש על האלופה היוצאת מאוקלהומה התחיל את המומנטום שהפך לרצף ניצחונות שהכניס את שארלוט לטופ 10 המזרחי. בשלהי העונה הם נכנסו עמוק למאבק של מקומות 7-10, אך סיימו במקום התשיעי והובסו על ידי אורלנדו בפליי-אין, אחרי ניצחון דרמטי בהארכה על מיאמי. יש מקום לאופטימיות.
NBA בדם (דירג אותם 28) מתרץ: מילר שיחק 27 משחקים בלבד בעונה שעברה ולמאלו לא היה מספיק זמין בקריירה ולא שיחק כדורסל מנצח בזמן שהיה זמין כדי שנאמין בו. בנוסף, קון קנופל בעונת רוקי מפתיעה ויעילה הרים את התקרה של הקבוצה האפרורית הזו לגבהים חדשים, ועזר להם לרשום את העונה הטובה ביותר בעשור האחרון.
26. פיניקס סאנס – עונה סדירה – 15. פלייאוף – 16.
דווין בוקר נשאר לבד מהחבורה שהייתה בגמר של 2021, אבל דווקא העונה, ללא שמות גדולים לצד בוקר, פיניקס הצליחו להפתיע ולהיות בחלק העליון של הטבלה לכל אורך העונה, ובסופו של דבר גם להשיג את המקום האחרון בפלייאוף. עכשיו יהיה מעניין לראות האם ואיך הם מוצאים את הדרך להתחזק.
עמנואל (דירג אותם 27) מתרץ: אם אני באמת מחפש תירוץ אני יכול להגיד שהרבה קבוצות מערביות (גולדן סטייט, ממפיס, דאלאס) אכזבו בגדול, מה שפתח לפיניקס את ההזדמנות, ובפליי-אין ובפלייאוף ראינו את רמתם האמיתית. אבל האמת היא, ששחקנים כמו דילון ברוקס, קולין גילספי, מארק וויליאמס ועוד רשמו עונות פריצה, ותחת האימון המצוין של ג'ורדן אוט הם הפתיעו בענק.
25. ניו-אורלינס פליקנס – עונה סדירה – 23.
מכת פציעות משמעותית בתחילת העונה סגרה מבחינת הפליקנס את הסיפור, והפכה את הטרייד שהעביר את הבחירה שלהם לאטלנטה לבעייתי עוד יותר. בצד החיובי, דריק קווין וג'רמיה פירס נתנו עונות רוקי טובות וזאיון וויליאמסון היה די בריא ושיחק העונה 62 משחקים, ובשלהי העונה נרשמה מגמת שיפור קבוצתית.
24. סקרמנטו קינגס – עונה סדירה – 26.
אחרי 3 עונות של רלוונטיות, מהן אחת בפלייאוף ושתיים עם הפסד בפליי-אין, הקינגס חזרו לתחתית הליגה, ובמשך שלבים ניכרים של העונה היו במקום האחרון במערב. הם כן הצליחו לעבור את יוטה ועוד 3 מזרחיות בסופו של דבר, אבל זו העונה הכי גרועה של הקינגס מאז 2018 כנראה, והם זקוקים להצערה ושינויים.
23. מיאמי היט – עונה סדירה – 17. פליי-אין – 19.
עונה מוזרה עברה על מיאמי. נורמן פאוול פתח את העונה היטב ונבחר לאולסטאר, אדבאיו המשיך לעשות את שלו והאקז השתפר והיה מועמד לשחקן השישי, אך היו גם תקופות פחות טובות, בהן בין היתר פאוול ירד לספסל, ואל הפליי-אין הם הגיעו שוב מהמקום העשירי, למרות מאזן טוב יותר מזה של העונה שעברה. עם זאת, הפעם הם נכשלו במשימה להעפיל לפלייאוף, והחמיצו אותו לראשונה מאז 2019.
22. טורונטו ראפטורס – עונה סדירה – 11. פלייאוף – 10.
אחרי 2 עונות בחלק התחתון של הליגה, הפעם הראפטורס פתחו חזק והתברגו בצמרת המזרח, ואפילו קיבלו שני נציגים באולסטאר, לראשונה מאז 2020. הם הצליחו לשמור על המקום, ניצחו את אטלנטה בקרב צמוד על המקום החמישי במזרח, וכפו על קליבלנד סדרה צמודה שהסתיימה רק ב-7 משחקים, לאחר אותה שלשת ניצחון של בארט בהארכה של משחק 6.
עמיחי (דירג אותם 21) מתרץ: אני לא מאוד מאמין בסקוטי בארנס כשחקן שיוביל קבוצה רחוק, אבל הטריו שלו עם אינגרם ובארט עבד טוב כשכל אחד מביא משהו קצת שונה, ההגנה הייתה מצוינת, והרבה מזה בזכות המאמן ראיאקוביץ', ועם קצת יותר כישרון התקפי או עם קוויקלי שהיה פצוע בפלייאוף, הם יכולים לשמור על המקום בפלייאוף גם בהמשך.
21. אינדיאנה פייסרס – עונה סדירה – 29.
כפי שצפינו, הפייסרס ללא האליברטון החמיצו את הפלייאוף. מה שלא צפינו זה פציעות של שחקנים רבים אחרים ומאזן שיהיה הגרוע ביותר בליגה לאורך רוב העונה. בסוף אינדיאנה עקפו את וושינגטון, אבל קיבלו רק את הבחירה החמישית בהגרלת הלוטרי, והיא עברה לקליפרס בגלל הטרייד על זובאץ'. עכשיו אינדיאנה יקוו שהאליברטון יחזור טוב ושזובאץ' יהיה שווה את הטרייד.
20. שיקגו בולס – עונה סדירה – 22.
אחרי 3 עונות רצופות בהן הבולס הודחו בפליי-אין, הפעם הם הצליחו לסיים מחוצה לו, במקום ה-12 במזרח. ג'וש גידי ממשיך להציג יכולת אישית טובה, אבל בניגוד לדני אבדיה אליו השוו את גידי בעבר, זה לא מוביל להצלחות קבוצתיות, ולפחות הבולס יהיו מרוצים מהבחירה הרביעית בדראפט ומהטרייד על ווצ'ביץ' בפברואר.
19. פורטלנד טרייל בלייזרס – עונה סדירה – 18. פלייאוף – 15.
הגענו לאטלסטאר הישראלי, ולעונת השיא שלו ושל הקבוצה, שהסתיימה בשיא של משחק הפליי-אין ההיסטורי נגד פיניקס וסדרה לא רעה נגד הספרס, בטח בהשוואה לכוכבים אחרים שהתמודדו נגד אלופת המערב הטרייה. עכשיו סימני השאלה על המאמן הבא, הבעלים החדש ושינויים מלבד החזרה של לילארד ישפיעו הרבה על המשך הקריירה של אבדיה וקבוצתו.
18. פילדלפיה סבנטי סיקסרס – עונה סדירה – 14. פלייאוף – 8.
העונה התחילה עם מקסי שסוחב את העגלה לבד עם קצת עזרה מהרוקי אדג'קומב, אבל פול ג'ורג' היה קצת יותר טוב, אמביד היה מספיק טוב כששיחק, וזה הספיק לפילי כדי לחזור לפליי-אין ומשם לפלייאוף. שם, ג'ורג' חזר מהשעיה של 25 משחקים וקלע באחוזים חריגים נגד בוסטון, מקסי ואמביד שלטו במאצ'-אפים שלהם, והסיקסרס השלימו קאמבק מפתיע לפני שהובסו בסוויפ על יד הניקס.
17. ממפיס גריזליס – עונה סדירה – 25.
אחרי הטרייד על ביין בקיץ, הגריזליס כנראה התייאשו סופית ממוראנט העונה, נאבקי בשולי הטופ 10 המערבי ומטה, ואז בחרו לוותר על העונה כשהעבירו את ג'ארן ג'קסון ליוטה. הסיום היה בהתאם, כשהם סיימו במקום ה-13 במערב, רחוק מהקבוצה שרק לפני 3 שנים השלימה עונה שנייה ברצף במקום השני במערב. עכשיו יש להם הרבה בחירות דראפט לשנים הקרובות והזדמנות טובה לבנות מחדש.
16. בוסטון סלטיקס – עונה סדירה – 4. פלייאוף – 9.
לפעמים הגדולה של קבוצה היא לגרום לאוהדים לפתח ציפיות בסיטואציה שלא היו כאלה, ואז לא לעמוד בציפיות. זה מה שקרה העונה לבוסטון, שהשתלטו על המקום השני במזרח וקיבלו בחזרה את טייטום, ולפחות בתחרות הבראקטים שלנו מדובר בקבוצה המובילה מהמזרח, אך הם איבדו יתרון 3- 1 והפסידו לפילדלפיה בסיבוב הראשון, כשטייטום נעדר ממשחק 7 בגלל פציעה. אופטימיות לעונה הבאה יש בבוסטון, אבל גם סימני שאלה סביב האפשרות לעשות שינוי משמעותי.
סטוקטון (דירג אותם 24) מתרץ: וואו, פה באמת היה חתיכת פספוס כלפי מעלה. ההימור שלי התבסס על ההנחה שבעקבות הפציעה של ג'ייסון טייטום ואיבוד שחקנים משמעותיים מצד אחד ודראפט עמוס בכישרון מהצד השני, סלטיקס יבצעו עונת טנקינג לפנתאון. בראון ווייט לא ישלימו ביחד 82 משחקים כי אין סיבה להתאמץ. בפועל, בעונה הרגילה בוסטון הייתה בדיוק ההגדרה לקבוצה שהשלם הוא יותר מסך חלקיו ועל כך מגיע קרדיט לג'ו מאזולה שבו אני רואה האחראי העיקרי לפספוס שלי, ולמרות הכישלון בפלייאוף, הם הצליחו להתעלות מעל הציפיות שלי מהם העונה.
15. מילווקי באקס – עונה סדירה – 21.
יאניס החמיץ את רוב העונה בגלל פציעות, ובלעדיו הבאקס לא ממש היו פקטור במאבקי הפלייאוף. גם איתו, מדובר היה בקבוצה בינונית שגירדה את הטופ 10 במזרח, למרות פריצה של ראיין רולינס, והבאקס מוצאים את עצמם מחוץ לפלייאוף, לראשונה מאז 2016. עכשיו יהיה מעניין לראות האם, מתי ולאן יאניס יעבור, ואיך ייראו מילווקי בעונה הבאה.
14. דאלאס מאבריקס – עונה סדירה – 24.
קיירי לא שיחק בכלל העונה ודיוויס שיחק מעט מאוד, כך שדי מהר היה ברור שאין לדאלאס קבוצה מספיק טובה העונה. קופר פלאג נתן עונת רוקי טובה וזכה בתואר רוקי העונה, ובפברואר המאבס עברו רשמית לדור הבא כשדיוויס הועבר בטרייד לוושינגטון. עכשיו יש לדאלאס הזדמנות טובה לבנות מחדש סביב פלאג, ויהיה מעניין לראות את זה בעונות הבאות.
NBA בדם (דירג אותם 6) מתרץ: פציעות של הכוכבים. דיוויס שיחק 20 משחקים עד שעבר בטרייד וקיירי לבסוף לא חזר מהפציעה של העונה הקודמת. עונה עם פוטנציאל מעניין (ביחד עם פלאג) הפכה לקבוצה שאיבדה מהר מאוד כל סיכוי להשתחל לפלייאין.
13. סאן-אנטוניו ספרס – עונה סדירה – 2. פלייאוף – 1-2.
אלופת המערב הטרייה התעלתה לגמרי על כל הציפיות. וומבניאמה הספיק להיפצע, לעלות מהספסל ולסבול ממשבר התקפי, ואז לסיים את העונה כשחקן ההגנה פה אחד ו-MVP של גמר המערב. הספרס כקבוצה פרצו לעניינים בערך בדצמבר עם 3 ניצחונות רצופים על אוקלהומה, ומשם לא הביטו לאחור, דרך הפלייאוף הראשון של אבדיה וסדרה נגד מינסוטה המנוסה ועד לניצחון החוץ על האלופה היוצאת במשחק 7. בקרוב נראה אותם גם בגמר הגדול, שהוא גם שחזור של גמר הגביע.
רועי (דירג אותם 15) מתרץ: לא חשבנו שסן אנטוניו תעבור תהליך שלוקח לרוב כמה שנים ותנקז אותו לחודשים ספורים. זה מתחיל כמובן מוויקטור וומבניאמה, הבטחה שאי אפשר לתאר במילים ואיכשהו מתממשת, ועובר דרך דילן הארפר, דיארון פוקס וסטפון קאסל שמסתדרים עם כדור אחד. חוסר האגו, הקבוצתיות והיעילות מובילים למסקנה מתבקשת – סן אנטוניו הישנה חזרה. גם הפעם, זה מתחיל בסדרת גמר נגד הניקס.
12. אטלנטה הוקס – עונה סדירה – 12. פלייאוף – 14.
בסך הכל, ההוקס עמדו בציפיות שלנו, שחזו להן שיפור קל ומקום ישיר בפלייאוף. זה הגיע דרך שיפור של האולסטאר ג'יילן ג'ונסון והשחקן המשתפר ניקיל אלכסנדר-ווקר, רצף ניצחונות בישורת האחרונה של העונה, וגם טרייד שבו אטלנטה ויתרו על טריי יאנג וקיבלו את סי ג'יי מקולום, האחראי הישיר לשני ההפסדים היחידים של הניקס בדרך אל הגמר העונה. יש להוקס לא מעט נכסים ובחירות, ויהיה מעניין לראות איך הם פועלים.
11. דטרויט פיסטונס – עונה סדירה – 3. פלייאוף – 5.
שנתיים אחרי שיא ליגה של 29 הפסדים רצופים, הפיסטונס השתלטו על ראשות המזרח ואף היו במאזן כמעט זהה לאוקלהומה במשך שלבים ניכרים של העונה. עם זאת, בפלייאוף הכל הלך להם קשה יותר, ולצד קאמבק מפיגור 3- 1 נגד אורלנדו וניצחון במשחק 6 בחוץ גם על קליבלנד, היו בפלייאוף הזה לא מעט רגעים מאתגרים עבור דטרויט, והוא הסתיים בקול ענות חלושה עם תבוסה ביתית במשחק 7 נגד קליבלנד.
עידן (דירג אותם 15) מתרץ: אחת ההפתעות הגדולות של העונה. מקבוצה שהייתה בתחתית הליגה במשך שנים, דטרויט הפכה לקבוצה תחרותית וסימה במקום הראשון במזרח, שנתיים בלבד אחרי העונה הגרועה ביותר בתולדות המועדון.
10. לוס אנג'לס קליפרס – עונה סדירה – 19. פליי-אין – 20.
אחרי 3 עונות רצופות בפלייאוף, הערכנו שזה ייראה אותו דבר מבחינת הקליפרס, אבל הם פתחו את העונה במאזן 6- 21. משם הגיעה התאוששות מרשימה וטריידים בהם הקליפרס ויתרו על הארדן וזובאץ' בתמורה לגארלנד, מאת'ורין ונכסים עתידיים, אבל העונה של הקליפרס הסתיימה עם שתי תצוגות גדולות של דני אבדיה נגדם שהורידו אותם למקום התשיעי במערב ואחת של סטף קרי שהדיחה אותם מהפליי-אין. עכשיו יש להם את הבחירה החמישית בדראפט והזדמנות להמשיך להצעיר את הקבוצה.
עידן (דירג אותם 7) מתרץ: הציפייה הייתה שהשילוב בין הכוכבים הוותיקים לסגל העמוק יוביל למאבק בצמרת המערב, אך חוסר יציבות, פציעות ויכולת לא עקבית מנעו מהם להפוך לקונטנדרית אמיתית ובשליש הראשון של העונה הם נראו רע מאוד. השיפור בהמשך קצת עזר, אבל לא מספיק.
9. גולדן סטייט ווריורס – עונה סדירה – 20. פליי-אין – 18.
מי שחשב שהווריורס יהיו בצמרת הגבוהה של המערב התבדה מהר, אבל הם היו במקום טוב באמצע עד שג'ימי באטלר קרע את הרצועה הצולבת וסטף קרי נפצע ונעדר לחודשים ארוכים. הפער מ-5 האחרונות במערב היה גדול מדי, והווריורס הספיקו להביא את פורזינגיס ולהגיע לפליי-אין, שם הם השיגו ניצחון חוץ אחד על הקליפרס לפני שפערי הרמות התבררו כגבוהים מדי. סטיב קר האריך חוזה בקבוצה, כך שנראה שהם ימשיכו לנסות עם סטף, ויהיה מעניין לראות אם הם יצליחו לחזק את הקבוצה.
עמיחי (דירג אותם 7) מתרץ: ההשערה שלי הייתה שנראה קבוצת פליי-אין או קצת מעל שתפתיע בסדרה אחת לפני שתודח בסיבוב השני. בפועל, הפציעות הורידו את הווריורס למקום העשירי במערב, כך שהניצחון האחד מעבר למצבם בטבלה היה הראשון בפליי-אין, והוא לא הספיק אפילו כדי להיכנס לפלייאוף. בכל מקרה זה היה אמור להיגמר בסוויפ קליל לטובת הת'אנדר, אבל סטף עצמו אולי היה נותן עוד סדרה אחת שווה לצפייה.
8. מינסוטה טימברוולבס – עונה סדירה – 10. פלייאוף – 6.
מינסוטה שומרים על מקומם בצמרת, ובמשך עונה שלישית ברצף, מנצחים בסדרה אחת ללא יתרון ביתיות. למרות פציעות של דיווינצ'נזו, אדוארדס ודוסומנו, הטימברוולבס הצליחו לגבור על דנבר ולהעפיל לסיבוב השני, בפעם השלישית ברציפות ורביעית בתולדות המועדון, ולמרות שזו הפעם הראשונה שהם הודחו בשלב הזה, הם יכולים לסמן וי על הפלייאוף. עכשיו השאלה היא מה הם יכולים לעשות בקיץ כדי לשמור על המקום בצמרת ולאיים יותר על המובילות.
7. לוס אנג'לס לייקרס – עונה סדירה – 6. פלייאוף – 7.
העונה המלאה הראשונה של דונצ'יץ' בלייקרס הסתיימה נגד אוקלהומה. מבחינת הקבוצה זה היה בסוויפ בסיבוב השני, אבל עבורו היא הסתיימה כשהוא נפצע נגד אוקלהומה בשלהי העונה הסדירה. הלייקרס הצליחו להפתיע ולנצח את יוסטון בסיבוב הראשון, אבל חסרונו של דונצ'יץ' הקשה עליהם מאוד וההתקפה נראתה רע, מה שבלט היטב בתוצאות של הסדרה נגד האלופה היוצאת. עכשיו החוזה של לברון הסתיים ויש ללייקרס הזדמנות לבנות קבוצה שתתאים לכוכב שלהם, ויהיה מעניין לראות את הקיץ שלהם.
6. אורלנדו מג'יק – עונה סדירה – 13. פלייאוף – 11.
יותר מאשר התוצאות בפועל, אורלנדו היא אחת המאכזבות הגדולות העונה כי ציפינו מהם לעשות את הצעד קדימה לכיוון הצמרת, ובמשך רוב העונה נדמה היה שקורה בדיוק ההפך. בסופו של דבר, בפלייאוף הם נתנו רגעים טובים, בעיקר בהגנה, ולקחו 3 משחקים, אבל זה לא קרוב למה שציפו מהם, כפי שמראה הדירוג, ואיש לא הופתע כשג'מאל מוסלי פוטר מיד אחרי ההפסד במשחק 7.
סטוקטון (דירג אותם 5) מתרץ: מבחינתי יש 2 סיבות עיקריות לחוסר ההתחלה של המג'יק: פציעה של פרנץ ואגנר וחוסר הצלחה של צוות האימון להוציא את המקסימום מהסגל הקיים, במיוחד בהתקפה. ביין, ואגנר ובנקרו זו שלישיה הכי מוכשרת בקבוצה, לצערם הם שיחקו יחד רק 371 דקות בעונה הסדירה ובאותו זמן הם קלעו רק 0.9 נקודות יותר מהיריבות. אז הם גם שיחקו נורא מעט ביחד וגם כאשר כן שיחקו, לא הצליחו לתרגם את הכישרון שלהם להתקפות סבירות. לבסוף קיבלנו כנראה את ההתקפה הגרועה מקבוצת פלייאוף.
5. קליבלנד קאבלירס – עונה סדירה – 8. פלייאוף – 4.
הקאבס, מיטשל והארדן צלחו את קו הסיבוב השני והעפילו לגמר אזורי, לראשונה מאז 2018 עבור הקאבס והארדן ולראשונה בקריירה עבור מיטשל. עם זאת, זה נעשה בפלייאוף פחות מרשים ממה שזה נשמע, אותו הם סיימו עם מאזן של 8 ניצחונות ו-10 הפסדים אחרי הסוויפ מידי הניקס. לכאורה, ההעפלה לגמר המזרח מספיקה כדי לנסות לרוץ עם השלד הזה, אבל יהיה מעניין לראות אם קליבלנד חושבים ככה או שהם רוצים שינוי משמעותי יותר.
4. ניו-יורק ניקס – עונה סדירה – 7. פלייאוף – 1-2.
לצד היחלשות ופציעות של כמה מהיריבות המובילות במזרח, הציפיות מהניקס היו ליותר מאשר שמירה על המקום השלישי במזרח בעונה הסדירה. עם זאת, ברגעי ההכרעה הם עשו את העבודה היטב, וזה התחיל עוד בגמר הגביע נגד הספרס, והמשיך כעת לריצת הפלייאוף המרשימה, הכוללת 11 ניצחונות רצופים מאז אותם שני הפסדים נגד אטלנטה. כעת, הניקס בגמר ראשון מאז 1999, ויקוו לתוצאה שונה נגד אותה יריבה מהגמר ההוא, הספרס.
3. יוסטון רוקטס – עונה סדירה – 9. פלייאוף – 13.
המדורגת 2 במערב בעונה הסדירה שעברה צירפה בקיץ את קווין דוראנט, אך סבלה מפציעות של פרד ואן-וליט וסטיבן אדאמס וקצת איבדה גובה בעונה הסדירה. בפלייאוף הם גם היו בלי דוראנט, למעט משחק 2 של הסדרה נגד הלייקרס, וזה הסתיים בהפסד בסיבוב הראשון נגד קבוצה ללא הכוכב שלה, בסדרה שבה הקשיים ההתקפיים של יוסטון בלטו בצורה קיצונית.
רועי (דירג אותם 3) מתרץ: ציפינו ליוסטון אחרת. קווין דוראנט היה אמור להיות הבורג החסר, בקבוצה שהימרה נגד קליעה ועל ריבאונד ההתקפה. זה נראה לא רע כל עוד סטיבן אדאמס שיחק, מה שכיפר על ההחלטה המוזרה לא לצרף רכז במקום פרד ואן וליט, אבל אחרי שהוא נפצע? הם יצאו קירחים מכאן ומכאן. בקבוצות של קווין דוראנט, אתם יודעים, המעבר מ"באסה" לקטסטרופה קצר מאוד.
2. דנבר נאגטס – עונה סדירה – 5. פלייאוף – 12.
אלופת 2023 פתחה טוב את העונה ושרדה חודש בלי יוקיץ' הפצוע, כשג'מאל מארי נבחר לראשונה לאולסטאר ולחמישיות העונה. עם זאת, דווקא אחרי החזרה של יוקיץ' הנאגטס קצת איבדו גובה בגלל פציעות של אחרים, והקשיים ההגנתיים בלטו בעיקר בסדרה נגד מינסוטה שהסתיימה בהדחה מוקדמת בסיבוב הראשון והשאירה את דנבר עם הרבה מחשבות לעתיד.
עמנואל (דירג אותם 2) מתרץ: קודם כל הגנה רעה מאוד, אבל גם אכזבה מצד ניקולה יוקיץ' וכמעט כל שחקני המשנה שהגיעו בקיץ, בתוספת פציעה של ארון גורדון, הובילו כנראה לעונה המאכזבת ביותר של דנבר בתקופת יוקיץ'.
1. אוקלהומה סיטי ת'אנדר – עונה סדירה – 1. פלייאוף – 3.
האלופה היוצאת פתחה את העונה עם הפסד בודד נגד אבדיה ב-25 המשחקים הראשונים של העונה, עברה ירידה קלה באמצע, וסיימה חזק ושוב עם המאזן הטוב בליגה. גם הפלייאוף נפתח עם שני סוויפים קלים, אבל ללא ג'יילן וויליאמס ואג'אי מיטשל, אוקלהומה התקשו נגד הספרס בגמר המערב, ובסופו של דבר הודחו לאחר הפסד במשחק 7 ביתי. למרות זאת, מדובר באלופה המכהנת הראשונה שמעפילה לגמר אזורי מאז גולדן סטייט הגדולה, ואפשר לשער שנראה אותם בצמרת הדירוג הזה גם בעונה הבאה.
יוסטון היו צריכים לדעת שאי אפשר לצפות ממישהו שחסר לו בורג להיות הבורג החסר.
תודה רבה חבר'ה, מחכה כבר לפרויקט התחזיות לעונה הבאה
איך שאתה מציג את זה, פתאום הכל נהיה ברור
טןר מעולה. אני בוחר בסן אנטוניו ספארס כמספר 1 בכל שנה מהשנים הבאות
עונה של הפתעות. לטובה ולרעה.
תודה לכל המשתתפים שגם הספיקו להוסיף משפט על 2 קבוצות
בס"ד
תודה רבה.
היו בהחלט הפתעות כמו אטלאנטה ובוסטון.
אבל בכללי הייתם די טובים