האתר הרשמי של פיפ"א

משתתפות הבית: הולנד, יפן, תוניסיה, שוודיה

אחד הבתים החזקים והמעניינים בטורניר, עם נבחרת אירופאית איכותית, עוד שתי נבחרות טובות מאוד שיכולות לעשות רעש בטורניר, וגם הנבחרת שעל הנייר נראית החלשה ביותר היא לא בשר תותחים כמו בבתים אחרים.

הולנד:

היסטוריה: ההולנדים נחשבים לאחת הנבחרות האירופאיות החזקות בהיסטוריה, כאשר השיא של ה"אורנייה" במונדיאל היה ב-1974, 1978 ו-2010 עם שלושה הפסדים בגמר. ההישג הגדול בהיסטוריה של הכדורגל ההולנדי הגיע ב-1988 עם זכייה ביורו.

הדרך למונדיאל: הולנד סיימה במקום הראשון בבית המוקדמות שלה ולא הפסידה משחק אחד.

סגל:

מאמן: רונלד קומאן (מינואר 2023)

שוערים: בארט ורברוגן (ברייטון), רובין רופס (סנדרלנד), מארק פלקן (באייר לברקוזן)

הגנה: ניית'ן אקה (מנצ'סטר סיטי), וירג'יל ואן דייק (ליברפול), דנזל דמפריס (אינטר), ג'ורל האטו (צ'לסי), יאן פול ואן האקה (ברייטון), מיקי ואן דה וון (טוטנהאם), יוריאן טימבר (ארסנל)

קישור: פרנקי דה יונג (ברצלונה), ראיין גראבאנברך (ליברפול), טון קומפמיינרס (יובנטוס), טיג'אני ריינדרס (מנצ'סטר סיטי), מרטן דה רון (אטאלנטה), חוס טיל (פ.ס.וו איינדהובן), קווינטן טימבר (מארסיי), מאטס ויפר (ברייטון)

התקפה: בריאן ברובי (סנדרלנד), ממפיס דפאי (קורינתיאנס), קודי גאקפו (ליברפול), ג'סטין קלייברט (בורנמות'), נואה לאנג (גלאטאסריי), דונייל מאלן (רומא), קריסנסיו סאמרוויל (ווסטהאם), ווט ווגהורסט (אייאקס)

שמות בולטים:

ואן דייק נחשב כבר מספר שנים כבלם הטוב בעולם, אומנם הוא מגיע לטורניר אחרי עונה פחות טובה, אבל הוא עדיין שחקן אדיר שמביא המון לנבחרת הזאת. דמפריס נחשב אחד המגנים הימניים הטובים בעולם, אם כי הוא החמיץ חלק גדול מהעונה האחרונה עקב פציעה. יוריאן טימבר נתן עונה אדירה בארסנל, אבל במרץ הוא נפצע פציעה שהייתה אמורה להשבית אותו לכשבועיים והוא חזר רק בגמר ליגת האלופות שם עלה מהספסל. בקישור דה יונג מגיע אחרי עוד עונה טובה במדי ברצלונה, וגראבאנברך, כמו חברו לקבוצה ואן דייק, נתן עונה פחות טובה במדי ליברפול. ריינדרס היה לא רע כששיחק במדי סיטי, אבל הוא לא שיחק הרבה. בהתקפה שווה לציין את מאלן, שמאז שעבר לרומא בינואר הוא מפרק את הסרייה א', כמו גם את סאמרוויל, שנתן עונה טובה בווסטהאם וככל הנראה לא יירד איתה לצ'מפיונשיפ.

על הנבחרת:

רוב הכישרון של הנבחרת הזאת נמצא בהגנה, שם יש שחקנים שמצטיינים עם הכדור ויכולים לתרום גם מבחינה התקפית. המצב בקישור ובהתקפה קצת פחות ורוד: קודי גאקפו מגיע אחרי עונה רעה במדי ליברפול, וממפיס דפאי כיום משחק בליגה הברזילאית. אך לנבחרת הזאת חסר מאוד פליימייקר לאחר שצ'אבי סימונס קרע את הרצועה הצולבת לקראת סוף העונה. להולנד יש הרבה שחקנים שטובים בהנעת הכדור בחלק האחורי וגם בתנועה ללא כדור, אבל כשזה מגיע ליכולת אחד-על-אחד או ליצירת מצבים בשליש של היריבה, חסרה להולנד איכות, והרבה מאוד משחקני ההתקפה בסגל שלה מגיעים אחרי עונה לא טובה. עדיין כנראה שיש לה מספיק כישרון בשביל לסיים במקום הראשון בבית, אבל לא יהיה לה קל – וקשה לי לראות אותה עושה ריצה עמוקה בנוקקאוט.

יפן:

היסטוריה: עד 1998 יפן לא העפילה למונדיאל פעם אחת, אבל מאז היא העפילה לכל אחד מהטורנירים, ובשניים האחרונים גם צלחה את שלב הבתים. יפן היא הנבחרת המצליחה ביותר באליפות אסיה, כאשר כל אחת מארבע הזכיות שלה הגיעו בין 1992 ל-2011.

הדרך למונדיאל: בשלב ההעפלה הראשון היא סיימה בראשות הבית בקלילות עם שישה ניצחונות ללא ספיגת שער. בשלב ההעפלה השני יפן שוב סיימה ראשונה, והעפילה למונדיאל עם הפסד אחד בלבד ורק שלושה שערי חובה.

סגל:

מאמן: היימה מוריאסו (מאוגוסט 2018).

שוערים: זאיון סוזוקי (פארמה), קייסה אוסקו (סאנפרסה הירושימה), טומוקי האיאקוואה (קאשימה אנטלרס).

הגנה: קו איטקורה (אייאקס), שוגו טאניגוצ'י (סנט טרודיאן), איומו סקו (לה האבר), טשיושי וואטאנבה (פיינורד), הירוקי איטו (באיירן מינכן), טאקהירו טומיאסו (אייאקס), ג'ונוסקה סוזוקי (קופנהגן), יוטו נגמאוטו (טוקיו FC).

קישור: יואיטו סוזוקי (פרייבורג), ריצ'ו דואן (איינטרכט פרנקפורט), דאיצ'י קאמאדה (קריסטל פאלאס), או טאנאקה (לידס יונייטד), ריוזוסקה סאטו (טוקיו FC), קאיישו סאנו (מיינץ).

התקפה: דאייזן מאדה (סלטיק), קייטו נאקאמורה (ריימס), ג'וניה איטו (גנק), קוקי אוגאווה (ניימכן), קנטו שיובי (וולפסבורג), קיוסקה גוטו (סנט טרודיאן), אייסה אואדה (פיינורד), טאקה קובו (ריאל סוסיידאד).

שמות בולטים:

בהגנה הבולטים הם הירוקי איטו, שאומנם משמש כשחקן מחליף אבל עדיין משחק בבאיירן מינכן. לצידו טאקהירו טומיאסו, ששיחק בעבר בארסנל וכיום באייאקס. בקישור דאיצ'י קאמאדה, אחד מהברגים המרכזיים של קריסטל פאלאס, ובהתקפה יש את כוכב האליפות של סלטיק דאייזן מאדה, שכבש 14 שערי ליגה. לצידו שווה לציין את אואדה מפיינורד, שסיים כמלך השערים בהולנד עם 25 שערים, וגם טאקה קובו, שמשחק מספר שנים בריאל סוסיידאד.

על הנבחרת:

יפן היא אחת הנבחרות המאוזנות ביותר בטורניר, וכמעט כל שחקן בסגל משחק באחת הליגות הגדולות באירופה. הבעיה היחידה של יפן היא המחסור בסופרסטאר – אין לה שחקן שיכול לנצח משחק לבדו או להכריע משחק באיזו פעולה אדירה. ובכל זאת, כמות הכישרון והעומק שיש ליפן בכל עמדה במגרש הוא מרשים ביותר. היא בהחלט צפויה לעבור את שלב הבתים, ויכולה גם להפתיע בנוקקאוט – השאלה היא רק כמה המחסור בסופרסטאר יפגע בה לאורך הטורניר.

תוניסיה:

היסטוריה: תוניסיה היא הנבחרת הערבית הראשונה שניצחה משחק במונדיאל, – נגד מקסיקו ב-1978. המונדיאל הנוכחי יהיה השלישי שלה ברציפות, מה שישווה את השיא שלה בשנים 2006-1998, אך באף אחת מהופעותיה במונדיאל היא לא צלחה את שלב הבתים. תוניסיה זכתה באליפות אפריקה פעם אחת ב-2004, והגיעה לגמר פעמיים נוספות.

הדרך למונדיאל: תוניסיה סיימה בראשות הבית שלה ללא הפסדים וללא ספיגת שער.

סגל:

מאמן: סאברי לאמושי (מינואר 2026).

שוערים: עבד אל מוהיב שאמאק (אטולי מטלואי), סברי בן רסן (ספאקסין), איימן דאהמן (ספאקסין).

הגנה: עלי עבדי (ניס), מוחמד אמין בן חמידה (אספראנסה), מונטאסר טאלבי (לוריין), עומאר רקיק (מאריבור), דילאן ברון (סרבטה), מוטאז נפאטי (נורקופינג IFK), יאן ואלרי (יאנג בויז), אדם ארוס (קאסימפאסה), ראאד שיקהאוי (מונאסטיר).

קישור: ראני ח'דירה (אוניון ברלין), אניס בן סלמאן (נוריץ'), חניבעל מג'ברי (ברנלי), איסמעיל גהארבי (אאוגסברג), חאדג' מחמוד (לוגאנו), אליעס סחירי (איינטרכט פרנקפורט).

התקפה: אליעס אחורי (קופנהגן), ראיאן אלומי (איינטרכט פרנקפורט), אליעס סאד (האנובר 96), חזם מסטורי (דינמו מחצ'קלה), פיראס שאואט (קלאב אפריקן), מורטהדה בן אואנס (קאסימפאסה), סבסטיאן טונקטי (סלטיק), קאליל איארי (סטאד טוניסיאן).

שמות בולטים:

הקיצוני אליעס אחורי מקופנהגן והקשר ההתקפי חניבעל מג'ברי מברנלי הם כנראה שני השמות המרכזיים בנבחרת. אף אחד מהם לא כוכב, אבל הם גם בהחלט לא שחקנים רעים.

על הנבחרת:

תוניסיה הגיעה לשמינית גמר אליפות אפריקה האחרונה, שם הפסידה רק בפנדלים למאלי. הסגל של תוניסיה לא רע בכלל, במיוחד ביחס לנבחרות אחרות בטורניר שנחשבות לחלשות ביותר בבית שלהן. יש לה לא מעט שחקנים שמשחקים בליגות גדולות באירופה, אך אחת הבעיות העיקריות שלה היא בשער – שם אין לה שחקן שמשחק בקבוצה מכובדת, וזה בהחלט עלול לפגוע בה. בבית אחר תוניסיה כנראה יכלה לתת קצת יותר פייט, אבל כאן היא ככל הנראה תסיים אחרונה.

שוודיה:

היסטוריה: הישג השיא של הכדורגל השוודי הגיע במונדיאל הביתי ב-1958, אז הגיעה עד לגמר לפני שנכנעה לברזיל של פלה וגארינצ'ה. מאז 1994 שוודיה העפילה רק לחצי מהמונדיאלים, אך בכל פעם צלחה את שלב הבתים – ופעמיים גם את שמינית הגמר. 

הדרך למונדיאל: שוודיה סיימה אחרונה בבית שלה, אבל העפילה לפלייאוף דרך ליגת האומות. במשחק הראשון היא ניצחה את אוקראינה 1-3 עם שלושער של ויקטור גיוקרש. במשחק המכריע נגד פולין היא ניצחה 2-3, כאשר שוב גיוקרש הכריע את המשחק עם שער ניצחון בדקה ה-88'.

סגל:

מאמן: גראהם פוטר (מאז אוקטובר 2025, לשעבר בווסטהאם, צ'לסי וברייטון).

שוערים: ויקטור יוהאנסון (סטוק סיטי), קריסטופר נורדפלדט (AIK), ג'ייקוב ווידל זטרסטורם (דרבי קאונטי).

הגנה: גוסטאף לאג'רביילקה (בראגה), היילמאר אקדל (ברנלי), ויקטור לינדלוף (אסטון וילה), איזק היין (אטאלנטה), גבריאל גודמונסון (לידס יונייטד), הרמאן יוהאנסון (דאלאס FC) אריק סמית' (סנט פאולי), קארל סטארפלט (סלטה ויגו), אליוט סטראוד (מיאלבי), דניאל סוונסון (בורוסיה דורטמונד).

קישור: בנג'מין נייג'רן (סלטיק), קן סמה (פאפוס), יספר קארלסטרום (אודינזה), יאסין איארי (ברייטון), מתיאס סבאנברג (וולפסבורג), אלכסנדר גרנהארדסון (הולשטין קייל), טאהה עבדי עלי (מאלמו), גסטפורט זנלי (אוניון סן-סילואז), לוקאס ברגוואל (טוטנהאם).

התקפה: אלכסנדר איסק (ליברפול), גוסטאף נילסון (קלאב ברוז'), אנתוני אלנגה (ניוקאסל), ויקטור גיוקרש (ארסנל).

שמות בולטים:

גורלה של נבחרת שוודיה במונדיאל יקום וייפול על שני כוכביה – איסק וגיוקרש. אם הטקסט הזה היה נכתב לפני שנה, הייתי מספר לכם על שניים מהחלוצים הטובים בעולם שפירקו את הליגה שלהם עם כמויות אדירות של שערים, אבל שניהם מגיעים אחרי עונות מאכזבות מאוד (בלשון המעטה) – לאחר שעברו לקבוצות גדולות בפרמייר ליג. איסק אומנם החמיץ חלק גדול מהעונה בגלל פציעה, אבל גם כששיחק הוא לא נראה כמו אותו שחקן שכבש יותר מ-20 שערי ליגה בעונה הקודמת במדי ניוקאסל. ההצלחה או האכזבה של שוודיה בטורניר תיפול על היכולת של השניים האלו.

על הנבחרת:

כפי שמשתמע מכל זה, שוודיה היא אחת הנבחרות הקשות לחיזוי בטורניר – כך שהיא עלולה לסיים ראשונה באותה מידה שהיא עשויה לסיים אחרונה בבית. אני נוטה להאמין ביכולת של גיוקרש, מכיוון שלדעתי הרבה מההופעות הגרועות שלו העונה הן תוצאה של חוסר התאמה שלו לשיטת המשחק של ארסנל. אם המאמן גראהם פוטר יבנה את שיטת המשחק סביב היכולות הפיזיות של גיוקרש, זה בהחלט יכול לעבוד. עבור איסק יותר קשה למצוא תירוצים, כי גם לפני הפציעה וגם אחריה הוא נראה רע מאוד, וממש לא בטוח שהוא וגיוקרש יכולים לעבוד יחד. לגבי שאר הנבחרת, ההגנה נראית טוב מאוד – עם הרבה שחקנים בטופ האירופי. הקישור קצת יותר בינוני, אבל גם שם יש שחקנים מקבוצות גדולות באירופה. הבעיה היא שהרבה משחקני הסגל, לא רק גיוקרש ואיסק, מגיעים לטורניר בכושר גרוע. אנתוני אלנגה מגיע אחרי עונת בכורה מאכזבת מאוד בניוקאסל, וגם לוקאס ברגוואל לא תרם הרבה לטוטנהאם כשלא היה פצוע.

סיכום הבית:

הולנד היא הנבחרת האיכותית ביותר וצפויה לסיים ראשונה. יפן היא ההימור הבטוח לקחת את המקום השני. שוודיה היא סימן השאלה הגדול – כאמור, קשה לדעת מה לחשוב לגבי הסגל הזה והחיבור של השחקנים זה עם זה. ממה שראינו העונה, הנבחרת הזאת כנראה צריכה לסיים אחרונה – אבל אם השחקנים יהיו בשיאם, היא גם עשויה לקחת את המקום הראשון.

הימור סופי:

1. הולנד – 9 נק'

2. יפן – 6 נק'

3. תוניסיה – 1 נק'

4. שוודיה – 1 נק'