במחקר ההיסטורי, יש חלוקה ידועה לתקופות היסטוריות, ובין כל שתי תקופות מקובל להתייחס לתקופת ביניים או תקופת מעבר. במונחי NBA, מקובל להסתכל על עונת 1999 כתקופת מעבר שכזו, כי הגמר הפגיש את אחת הקבוצות המובילות של הדור הבא (הספרס) עם אחת הקבוצות המובילות של הדור הקודם (הניקס), ואפשר גם לומר שדיוויד רובינסון הוא האחרון שנבחר בדראפט בשנות ה-80 והיה משמעותי בקבוצה שזכתה באליפות או לפחות העפילה לגמר. המחשבות האלה גררו אותי לנסות לבחון, דרך הגמרים של הליגה, האם ומתי ניתן להצביע על תקופת מעבר וחילופי דורות.

לצורך כך, עברתי על כל הגמרים מאז 1955, ועל שתי הקבוצות שהשתתפו בכל אחד מהם. עבור כל קבוצה, בחרתי את 3 השחקנים המובילים לפי הנתונים האישיים שלהם בסדרת הגמר, בדקתי את שנת הדראפט בה כל אחד מהם היה מועמד, ולפי הממוצע של הביג 3 של כל קבוצה השוויתי בין שתי הקבוצות בכל גמר ובין כל גמר לזה שבא לפניו. בטבלה הבאה, רשמתי את שנתוני הדראפט של הביג 3 של כל קבוצה על פי סדר כרונולוגי, את הפער בין הקבוצות (פלוס אומר שהקבוצה הצעירה יותר ניצחה ומינוס אומר שהקבוצה המבוגרת יותר ניצחה), ואת הפער בין הממוצע של כל גמר ובין זה שהיה לפניו (פלוס אומר ששנת הדראפט הממוצעת באותו גמר הייתה מאוחרת יותר מזו של השנה שעברה ומינוס אומר ההפך).

כמה הערות לפני שנגיע לטבלה:

1. בחרתי בשנת 1955 כנקודת ההתחלה, כי עד 1954 תמיד היה שחקן שהתחיל לשחק כדורסל מקצועני לפני ה-NBA, לרוב ג'ורג' מייקן מהלייקרס, אבל גם אחרים כמו ג'ו פולקס ובוב דיוויס. זו גם העונה הראשונה שבה הופעל שעון ההתקפה, אבל זה לא רלוונטי לכאן.
2. בחרתי את הביג 3 של כל קבוצה לפי הממוצעים באותו גמר. ברוב המקרים, מספר הנקודות הספיק כדי לעשות את העבודה, אבל נעזרתי גם בנתונים אחרים ונתונים מתקדמים איפה שהייתה לי התלבטות.
3. במשבצת הפער בין הקבוצות של 2026 השארתי סימן שאלה במקום פלוס או מינוס, כי זהות המנצחת בגמר השנה עדיין אינה ידועה כמובן.
4. בעמודת הפער בין הקבוצות, הדגשתי את המקרים בהם הפער הממוצע היה של 4 שנים ומעלה, לא משנה לאיזה כיוון.
5. בעמודת הפער מהעונה שעברה, הדגשתי את המקרים בהם הוא היה 3 ומעלה או 2- ומטה, כי באופן טבעי הציפייה היא שתהיה עלייה (בממוצע, בכל שנה המספר הזה עלה ב-0.981 בערך, והממוצע שואף ל-1 באופן טבעי ומתבקש).

כמה תובנות כלליות לפני שנבחן את התקופות:

1. בסעיפים 4-5 לעיל הגדרנו מתי נתון יודגש (15 ו-18 פעמים בהתאמה), אבל ב-12 העונות הראשונות של המדגם זה לא קרה. היה עוד רצף אחד כזה בין 2000 ל-2006, ועוד כמה רצפים של 3 או 4 עונות כאלה. מנגד, היו כמה פעמים בהם היה רצף של כמה עונות בהן הפער מהעונה שעברה היה חריג, ופעמיים בהן היו 2 עונות רצופות של פער משמעותי בין הקבוצות, שני המפגשים של וושינגטון וסיאטל לצד המפגשים של מיאמי עם דאלאס המבוגרת יותר ואוקלהומה הצעירה.
2. היו 4 פעמים בהן לא היה הבדל בין שתי הקבוצות, והם שני המפגשים של מיאמי והספרס ב-2013-4, לצד שני גמרים בשנות ה-50. היו גם 4 מקרים בהם לא היה פער ביחס לעונה שעברה, 3 מהם בגלל שמדובר באותה סדרת גמר במשך שנתיים רצופות, ועוד פעם אחת כשלא היה הבדל בגיל בין הממוצע של הלייקרס של 1991 לפורטלנד של 1992.
3. באופן בסיסי, ניתן לומר שכאשר יש פער משמעותי בעמודת הפער בין הקבוצות, זה סימן לכך שהגמר הפגיש קבוצה אחת של הדור הקודם עם קבוצה של הדור הבא, כאשר ב-4 מהמקרים זה בא יחד עם קפיצה משמעותית ביחס לעונה שעברה. גם איפה שהקפיצה לא מאוד משמעותית, ב-9 מתוך 15 המקרים יש עלייה של 1.5 לפחות ועוד פעמיים של 1, כאשר הממוצע הוא קצת מתחת ל-1 כאמור.

כעת נעבור לחלוקה לתקופות וזיהוי תקופות מעבר, מתוך ניסיון לזהות מתי מדובר באירוע חד-פעמי ומתי אפשר להצביע על מגמה של ממש. כאמור, היו 4 עונות בהן היה פער גילאים משמעותי בין שתי הקבוצות בגמר יחד עם קפיצה ביחס לעונה שעברה, בשנים 1970, 1999, 2011 ו-2012, ולזה נוסיף את הפעם האחת שקרה דווקא המקרה ההפוך ב-1989, כלומר פער גילאים משמעותי בין שתי הקבוצות בזמן שבממוצע היה שנתון דראפט מוקדם יותר מאשר בעונה שלפניה. נתחיל עכשיו בסקירה כרונולוגית החל מהפעם הראשונה שיש פער משמעותי בין הקבוצות ב-1967, ועבור כל מקרה נבחן האם הוא חד-פעמי או חלק ממגמה.

1967-1983:

הגמר של 1967 היה היחיד בקריירה של ביל ראסל שלא כלל את בוסטון, שהודחו בגמר המזרח על ידי הסיקסרס, אבל השינוי המשמעותי יותר מבחינת הגיל היה במערב, כשזה היה הגמר היחיד ללא הלייקרס בין 1965 ל-1970, ובמקומם העפילו הווריורס. ריק בארי יוביל את הווריורס לגמר גם 8 שנים מאוחר יותר ב-1975, ולמרות שהוא היחיד שנמצא ברשימה בשני המקרים והצוות המסייע שלו יהיה צעיר יותר בעשור בפעם הבאה, אפשר לומר שהווריורס שייכים לדור הבא. עם זאת, הסיקסרס שייכים לאותו דור של הסלטיקס והלייקרס, והנוכחות של הווריורס כאן היא חריגה, כשבגמר של 1969 ממוצע השנתונים היה המוקדם ביותר מאז 1963, אז אפשר לומר שזה אירוע חד-פעמי, גם אם כזה שמבשר על שינוי בעוד כמה שנים.

לעומת זאת, המקרה של 1970 שונה. הלייקרס אמנם כאן עם אותו ביג 3 מהשנה הקודמת, אבל הניקס מציגים ביג 3 צעיר יותר ב-6 שנים בממוצע מזה של בוסטון, מה שמייצר לראשונה קפיצה משמעותית מספיק גם בפער הכללי מהעונה הקודמת. הפעם גם לא מדובר במקרה חד-פעמי, כי בשנה הבאה, בין מילווקי לוושינגטון ב-1971, יש אפילו קפיצה יותר גדולה, שאמנם נבלמת ב-1972 בירידה גדולה מאוד, אבל העלייה של 1970 מחזיקה, ואולי ההוכחה לכך היא שהניקס והלייקרס נפגשו בגמר גם ב-1972 ו-1973, ובכל אחד מהמקרים הביג 3 של הלייקרס נהיה קצת יותר "חדש", כשביילור הספיק לפורש וצ'מברליין הפך לשחקן פחות משמעותי בגמר האחרון שלו.

בחצי השני של שנות ה-70 יש לנו שינוי מסוג אחר. לצד קפיצה ב-1975 ביחס ל-1974, ההבדל באותן שנים הוא בעיקר בין שתי הקבוצות. בין 1976 ל-1979, היו 3 מתוך 4 הגמרים עם הפער הכי גדול בין הקבוצות, שניים מהם בין וושינגטון עם שחקנים מסוף שנות ה-60 ובין סיאטל עם שחקנים מאמצע שנות ה-70, ואחד בין בוסטון מסוף שנות ה-60 לפיניקס עם 2 שחקני שנה ראשונה בביג 3 שלהם. החצי הזה של העשור כולל גם רצף של 6 עונות עם 6 אלופות שונות בין 1975 ל-1980, ואם על 1970 ו-1971 הסתכלנו כחילופי דורות, אז התקופה הזאת היא כבר המשך של "ימי הביניים" של הליגה, כלומר תקופה שלמה בה אין דומיננטיות של קבוצה או קבוצות ספציפיות, תקופה שנמשכת עד הקפיצה הבאה אליה נגיע.

1984-1998:

הקפיצה הבאה ביחס לעונה הקודמת מתרחשת ב-1984. הגמר המיתולוגי בין הסלטיקס ללייקרס היה הראשון בו לשתי הקבוצות היה נציג שנבחר בדראפט בשנות ה-80, והוא מתחיל תקופה קצרה יחסית בקצב הזזה, כי בסוף העשור יש 4 עונות רצופות עם שינוי משמעותי ביחס לעונה שעברה. ב-1987 הסלטיקס והלייקרס שוב נפגשים אחרי שנה הפסקה ומוחקים את הרושם של יוסטון הצעירים מהגמר הקודם, ב-1988 דטרויט הצעירים יותר מחליפים את בוסטון, ב-1989 יש את החריגה שכבר ציינו שבה יש פער גדול בין שתי הקבוצות לצד ממוצע דראפט מוקדם יותר משמעותית מאשר בעונה שעברה, ונבחן אותה בעוד רגע, וב-1990 את הלייקרס מחליפים פורטלנד הצעירים יותר.

מי שמשווה את הלייקרס של 1988 לאלה של 1989 יכול לראות שקארים מדראפט 1969 לא נכנס בביג 3 ב-1988, כי המספרים שלו היו פחות טובים מאלו של מג'יק, ג'יימס וורת'י שנבחר ל-MVP של הגמר וגם ביירון סקוט, ואילו ב-1989 הוא נכנס בגלל שמג'יק החמיץ משחקים מהגמר בגלל פציעה. לצורך העניין, אם נכניס את קארים לחישוב ג-1988, לא משנה במקום מי, הפער לא יהיה משמעותי, לא בין 1988 ל-1987 ולא בין 1989 ל-1988. לכן, אפשר לומר שהשינויים בין 1987 ל-1989 הם מקרים נקודתיים, ואילו הנקודה של עיקר חילופי הדורות היא 1990, כי גם כשהלייקרס יחזרו לגמר שנה מאוחר יותר, הם יעשו את זה עם שנתון ממוצע של 1984, זהה לפורטלנד ב-1990 ו-1992. לעומת זאת, שנות ה-90 מביאות לנו שנים יציבות יותר, גם בזהות האלופה כי זו שיקגו ב-6 מקרים ויוסטון בשני המקרים האחרים, והפעם היחידה בתקופה הזאת שיש פער בין הקבוצות בגמר היא 1995, אז אורלנדו הצעירה מבליחה באופן חד-פעמי אל הגמר, מפסידה בו בסוויפ ולא חוזרת למעמד עד 2009.

1999-2015:

השינוי המשמעותי הבא הוא בנקודת המוצא של הפוסט הזה, כלומר הגמר הקודם בין הספרס לניקס ב-1999, המקרה עם הפער הכי גדול מהעונה הקודמת וגם פער משמעותי בין הקבוצות. עם זאת, בזמן שאנחנו זוכרים את טים דאנקן מוביל את הספרס לאליפות ראשונה מתוך 5, הצוות המסייע שלו כאן היו דיוויד רובינסון ומריו אלי משנתונים 1987 ו-1985, בזמן שהניקס היו הראשונים עם 3 נציגים משנות ה-90, לאור פציעתו של פטריק יואינג. כל זה מוביל לכך שדווקא הניקס זו הקבוצה הצעירה יותר לפי המדד בו אנחנו משתמשים כאן, מה שאולי מצביע על אחת המגבלות המתודולוגיות העיקריות שלו, אבל אם ארצה להרחיב את העיסוק בנושא אוכל לטפל בבעיה הזאת. בכל מקרה, בהחלט אפשר לראות בעונה הזאת כעונת מעבר.

אחרי זה מגיעות שוב כמה שנים יציבות, וההבדל המשמעותי הבא, שהוא בפער בין הקבוצות, מגיע בגמר של 2007, אז קליבלנד מציגים ביג 3 שכולו נבחר במאה הנוכחית. לשאלתכם, לצד לברון ג'יימס נמצאים דרו גודן מדראפט 2002 ודניאל גיבסון מדראפט 2006, השניים היחידים חוץ ממנו שקלעו בספרות כפולות עבור הקאבס בסדרה הזאת. בשנה אחרי זה קורה תהליך הפוך, ובו השנתון הממוצע קודם לזה של העונה הקודמת בהפרש הכי גדול, בגלל העלייה של בוסטון עם הביג 3 של גארנט, אלן ופירס, שלושה נציגים מהמאה הקודמת שהחליפו את הטריו מהמאה הנוכחית של הקאבס. בוסטון גם חוזרים לגמר עם ביג 3 זהה ב-2010 ומספקים שוב ירידה ביחס לגמר של 2009 בין הלייקרס לאורלנדו, וגם בשנים הבאות יש קפיצות גדולות, לשני הכיוונים.

דאלאס של 2011 היא האחרונה עם ביג 3 שנבחר כולו במאה שעברה, אבל מיאמי מציגים את הביג 3 היחיד במדגם בו כל הטריו מאותו דראפט, אותו נראה למשך 4 גמרים רצופים, וזה יוצר קפיצה גדולה ביחס ל-2010. ב-2012 יש קפיצה גדולה אפילו יותר, כי לצד מיאמי יש את הביג 3 של אוקלהומה, הראשון שכל הנציגים שלו עדיין שחקנים פעילים. הספרס מחליפים את הת'אנדר ב-2013 ומייצרים ירידה שמאזנת את העלייה של 2011, אבל זה זמני כי גולדן סטייט של 2015 מציגים קבוצה צעירה, והפעם לברון הוא לראשונה המבוגר ביותר מבין הביג 3, לצד טימופיי מוזגוב וטריסטאן תומפסון אם שאלתם.

לא יהיה נכון להסתכל על כל התקופה הזאת כקפיצה מתמשכת, כי ב-2007 הממוצע היה דראפט מאוחר יותר מזה של 2011. לכן, התקופה עד 2011 היא המשך של התקופה הקודמת עם החריגה של בוסטון בשתי ההופעות שלהם בגמר, ואילו בין 2012 ל-2015 כבר יש תהליך חילופי דורות, ואם הנוכחות של טים דאנקן עוד מנעה את השלמת התהליך ב-2013-4, ב-2015 הוא כבר מושלם עם גולדן סטייט מצד אחד, למרות שהכנסתי את איגודלה עם סטף וקליי, ועם לברון שמכאן והלאה יהיה המבוגר האחראי בקבוצות צעירות יותר. בקיצור, בין 2000 ל-2011 זה פחות או יותר אותה תקופה, ואילו בין 2012 ל-2015 זו תקופת המעבר.

2016-2026:

בשנים הבאות קל מאוד להתייחס לזה כאותו עידן, כי אותן קבוצות נפגשות בגמר 4 פעמים ברצף, אבל מעניין לראות שהשינויים שהקאבס נאלצו לעשות בסגל הפכו אותם לקבוצה מבוגרת יותר, בזמן שהווריורס פחות נפגעו מזה, וב-2018 הביג 3 של קליבלנד כלל את קווין לאב וג'יי אר סמית לצד לברון ג'יימס. ב-2019 אנחנו מקבלים גמר ראשון בלי לברון אחרי הרבה זמן, ובמקביל דוראנט היה פצוע ולא נכנס לביג 3 של הווריורס, מה שמוביל לפער משמעותי בין 2019 ל-2018. עם זאת, החזרה של לברון לגמר עם הלייקרס ב-2020 לא מאזנת את זה, כי היריבה היא מיאמי הצעירה של הבועה, כך שהפער בין הקבוצות הוא השני בגודלו בכל המדגם, תהליך העלייה נשמר, ואפשר לומר שגם 2019 היא עונה של חילופי דורות.

ב-2022 קורה דבר דומה כשגולדן סטייט מגיעה שוב לגמר, אך פוגשת את בוסטון עם ממוצע זהה למיאמי ב-2020, אז לצד פער משמעותי בין הקבוצות, גם אם פחות מאשר ב-2020, הפער ביחס לעונה הקודמת נותר יציב. השינוי הבא הוא כבר בגמר של 2025, הראשון עם נציגות מדראפטים של העשור הנוכחי בביג 3, עם לא פחות מ-4 מתוך 6 השחקנים. לצורך ההשוואה, השנה יש רק שניים כאלה, כי הספרס אמנם צעירים טיפה יותר מאוקלהומה, אבל הניקס פחות צעירים, והפער בין הקבוצות הוא בטופ 10 של הפערים. לכן, מוקדם לומר אם הגמר של 2025 מסמל חילופי דורות כפי שדובר עליהם לא אחת בשנתיים האחרונות, או אולי חריגה שאחריה נראה שוב קבוצות קצת פחות צעירות מהספרס, הת'אנדר או הפייסרס.

נסיים עם טבלה שמסכמת את המסקנות