1.נפגשנו היום עם המנתח שהיה אמור לנתח את הסרטן במעי הגס שלי, ואני מרגיש טוב עם ההחלטה

לפני חודשיים גילו לי סרטן במעי הגס. למזלי, בינתיים הסרטן מרוכז בגוש אחד ללא גרורות. הסרטן נתגלה בבדיקת קולונוסקופי שעשיתי לראשונה אחרי הבדיקה האחרונה כשהייתי בן 62. רופא הסרטן אמר לנו שאין דרך לדעת כמה זמן הסרטן יושב לו שם כי אני לא מרגיש כל חולשה או כאב או אי נוחות בגלל הסרטן.

הרופא אמר לנו שיש מצב שהסרטן 'הלך לישון', ובגיל 88 (עוד חודשיים בן 89) אולי כדי לא לעשות דבר. הוא אמר לנו שהנוא חי על ניתוחי סרטן במעי, אבל במקרה שלי הוא היה ממליץ לא לעשות דבר ולהמשיך לחיות את חיי, במיוחד אחרי שעברתי השנה בני אירועי לב שלא קשורים לסרטן – אחד שבסופו הוחלט להשתיל ליד לבי PACE MAKER, והארוע השני היה כשכיס הלב התמלא בנוזלים, והטיפול היה ליצור 'חלון'/בתחתית הלב כך שנוזלים עתידיים ינוקזו מטה.

הרופא המליץ לשכוח מהסרטן ולהמשיך ליהנות מהחיים כמה שאפשר,לקוות שהניקס ייקחו סוף-סוף אליפות, וליהנות ממה שיש.

בשמחה לקחתי את הצעתו.

2. אוקלהומה סיטי – ב-CRUISE CONTROL – מורידה את המכנסיים ללייקרס 90-108

כשהמשחק עמד התחיל אמרתי לעצמי שכל נצחון לת'אנדר בפחות מ-20 הפרש יתקבכל, אבל לא בששון ושמחה.

יתקבל, ללא ששון?למה?

כ י לוקה דונצ'יק לא שיחק.

אז אני עומד לכתוב את דעתי, כמו כמה משפטים אחרים שעלו על ראשי כשראיתי את המשחק אחרי 3 שבועות של חיים ללא NBA בראש מעייני, שאולי ייקראו במין תהייה, אבל אני מאמין בהם ,כמו שאומרים החברים שלי מכרם התימנים: עם לוקה בלייקרס, לת'אנדר יהיה יותר קל.

הלילה, בלעדיו, כמה שחקני הלייקרס התעלו כפי שהם לא יכולים כשהוא משחק כי הוא מפריע למשחק הקבוצתי של הלייקרס שהלילה נראו טוב מאד, במיוחד בחצי הראשון.

טוב. תנו לי קצת להתחמם אחרי שלא כתבתי כדורסל כבר כמה ימים.

פייקום סנטר מפוצץ. שם באוקלהומה הם צת ילדותיים עם התלבושות הכחולות שלהם וכמה וכמה גברים שמנים חצי ערומים, בסטייל שהיה פופולרי לפני 50 שנה. אוקיי. נסלח להם הקאובויים השמנים עם כובעי קאובויים ואקדחי צעצוע.

לברון נראה מצויין. 4 פעמים MVP, בן 42, והוא נראה נפלא.

אני רואה את ג'ייג'יי רדיק המאמן עוצם עיניו ומתפלל. אני לא זוכר אף מאמן, אף פעם, מתפלל ככה. לא נורא ג'ייג'יי. אולי התחלת משהו. אולי התפילה תתפשט לשאר המאמנים.

מצד שני המאמןתמארק דייגנולט לועס מסטיק כמו איזה חורני. גם לו אני סולח. זה עניין שלי?

הלייקרס עולה עם לברון, רוי הצ'ימורה, דיאנדרה אייטון, מרכוס סמארט, ואוסטין ריבס. התאנדר עולה עם שג"א, צ'ט הולמגרן, לורנץ דורט, אייזיה הרטנסטיין, ושחקן שלא הכרתי – אייג'יי מיצ'ל. אני מסתכל בלוח ורואה שהוא שחקן בן 22, 1.93 מ' מסנטה ברברה שעולה בחמישייה של הת' אנדר. זה בגלל שג'יילן ויליאמס באזרחי.

המשחק הולך די כמצופה. אני רואה את בר וני, בנו של לברון מלובש לשחק אבל הוא לא יראה דקת משחק הלילה. ההפרש מסתובב סביב, 6, מגיע ל-11, ושוב יורד. ךוקה יושב על הספסל ואני בטוח שהרבה אמריקאים מרגישים בזיון שהוא העדיף את אירופה על ארה"ב לטפל בפציעתו. אם האירופאים כל כך טובים, איך זה שהוא עדיין באזרחי?

שג"א לא מ\צליח להיכנס למשחק. כלום לא נולך לו, אבל בכ"ז הוא קולע סל פה וסל שם, ויסיים ת הערב עם 18 נק' כשהוא מסתבך שוב ושוב, עם חיוך מסויים על פניו כאחד שיודע שזה לא היום שלו.

לברון נראה טוב. הוא מסיים עם 27 נקודות ומראה בכושר מצויין. .מרכוס סמארט נראה טוב מאד. הכניסות שלו מצויינות וגם היד מאופסת. הוא נראה לי הרבה יותר קליל מאשר היה בבוסטון. אולי הוא סוף-סוף מאושר במקום

בו הוא נמצא.הרבע הראשון מסתיים 26-31. האוקלהומיים נראים מתוחים. הם רוצים לברוח קדימה והלייקרס לא נכנעים. אבל הלייקרס נראים DISJOINTED בהתקפה. לא מחוברים, אבל הם מצליחים להקטין את ההפרש ל-4 נקודות בתחילת הרבע השלישי עם קליעות של לברון ואוסטין ריבס.

אני כותב לעצמי שמוטב שהתאנדרים יתעוררו ויפתחו הפרש או שהלי יקרס יירדו מהפארקט עם הרגשה ט ובה. שחקןמ אלמוני אחר שלא הכרתי, ג'רד מקיין מדוק שיוניברסיטי שברבע הרביעי קלע כמה שסלים מרש ימים ביותר בידו הש מאלית הוא סייםעםמ 12 נק', ויחד עם אג'יי מיצ'ל שקלע 18, פתחו הפרש של 20 למרות משחק חלש של שג"א.

אני מסתכל על גילאי שחקני הת'אנדר: מקיין ומיצ'ל הם בני 22. הולמגרן בן 26. שג"א בן 24. השאר מסתובבים סביב 24-27. הם כאן להישאר הרבה, הרבה זמן.