פעם אחרונה שהייתי במשחק לייב היה בדיוק לפני שלושה חודשים, ב-03 בפברואר, מכבי תל אביב נגד פרטיזן בלגרד. אבל בפעם האחרונה שהייתי בארנה אחרי כמה שעות כולנו כבר ישבנו במקלטים. האם כך יקרה גם הפעם? אז כמה שעות אחרי המשחק זה כבר לא קרה, אבל האם נחזור למלחמה בעוד כמה ימים? נחיה מיום ליום ונראה…

ירושלים פתחה עם הארפר, קרינגטון, אנתוני לאמב, נמרוד לוי ודימטרו סקפינצב
מכבי פתחה עם קלארק, ווקר, ריימן, הורד וסורקין.

רבע ראשון מחוסר הגנות בשתי צידי הפרקט, רבע בסימן לוני ווקר שקלע 19 מתוך 29 של הצהובים ברבע ולא משנה את מי ירושלים העמידה מולו. מנגד ג'סטין סמית' קלע 10 מתוך ה-31 בצד האדום בעזרת פלוטרים מחצי מרחק שלא נראה שיש לצהובים פתרון אליהם. בכללי: רבע של 60 נקודות משותפות זה בדרך כלל לא הקצב של ירושלים. אבל הקהל מן הסתם לא מתלונן כשהוא מקבל סוג כזה של משחק. הקהל הירושלמי הרעים בקולו בטירוף כשזאק הנקניס נכנס לשחק, זכר לימיו באדום.

הקצב המשוגע נרגע ברבע השני, לא בגלל הגנות גדולות כמו פשוט בגלל מעט יותר החטאות ומשחק שנהיה יותר פיזי עם יותר הליכה לקו העונשין. 52:53 לצהובים במחצית שווקר מסיים עם 23 בצד הצהוב וסמית' עם 16 והארפר עם 12 בצד האדום.

החצי השני של הרבע השלישי היה נראה כמו המשכו של הרבע השני. שתי הקבוצות נחלשו ולא היה יותר מדי מי שירים ויסחב על הגב בדקות הקשות. בלאט בצהוב ו-ווינסטון באדום לא הצליחו לבלוט ולהוביל בדקות שקיבלו. 66:69 לצהובים בסוף הרבע כשבריסט עם 16 נקודות.

ברבע הרביעי הפועל בעזרתם של אנתוני לאמב והארפר דייקה מעט יותר ל-3 מה שהביא לה כל פעם יתרונות קטנים של 4 נקודות. אצל הצהובים ווקר חזר וקלע את הנקודות הראשונות שלו במחצית השנייה ובעיקר הורד ובריסט דאגו כל פעם להשאיר את הצהובים קרובים. לאמב החטיא זריקת עונשין כשנותרו 10 שניות לסיום שיכלה להעלות את היתרון האדום ל-3 מכבי רצה וסורקין קלע שתי נקודות בסל הראשון שלו במשחק אבל החטיא מהקו בזריקה שיכלה לנצח את המשחק עבור הצהובים.

בהארכה:
בתחילת ההארכה ווקר נפצע בידו וקלארק הוביל את הצהובים במו ידיו בכל ההארכה, כל הכדורים עברו דרכו והוא ניווט את ההתקפה התל אביבית באמנות. לא יודע אם מישהו שראה אותו בתחילת העונה הקודמת במדי הרצליה חשב על האפסייד הגדול שהוא מסוגל לעשות. הארפר ניסה לסחוב על גבו את המקומיים, אבל סורקין התחיל לקלוע מבחוץ והיתרון עבר מצד לצד כל התקפה. ירושלים החטיאה כדור בהתקפה בפיגור נקודה ומכבי עלתה ליתרון 3 פחות מדקה לסיום, עוד עבירת תוקף מוזרה ולא מכוונת של ג'סטין סמית' בהכנה לחסימה נתנו את האות לצהובים להתחיל לחגוג. 105:112 בסיום.

קלעים:
מכבי ת"א:
לוני ווקר 25, אושיי בריסט 22, ג'ימי קלארק 19 ו-11 אסיסטים, ג'יילן הורד 14 ו-13 ריבאונדים, רומן סורקין 12, ג'ון דיברתולומאו 8, תמיר בלאט 5, זאק הנקינס 4, וויל ריימן 3.

הפועל ירושלים:
ג'ארד הארפר 26 ו-13 אסיסטים, ג'סטין סמית' 23, אנתוני לאמב 12, דמיטרו סקפינצב 10, קאדין קרינגטון, קשיוס ווינסטון, נמרוד לוי וצוף בן משה 8 כל אחד, רועי הובר 2. כן שותפו: יותם חנוכי ורועי פריצקי.

קטש:
אני שמח, בסוף משחקים כאלו מוכרעים גם על ידי מהלכים גדולים ששתי הקבוצות עשו וגם קצת מזל, אני שמח שזה נפל לכיוון שלנו. משחק עם הרבה איכות התקפית כל פעם מישהו אחר בלט. ניסינו שני המאמנים לעשות מצ'אפים ולבחור את הרעל שמוכנים לקבל. בסקור כזה שני המאמנים לא יהיו מרוצים הגנתית.
במחצית הראשונה לשחקנים לא היה את ה-"דחיפות לנצח" וקיבלנו סלים קלים מדי, זה היה יותר טוב מהמשחקים האחרונים אבל בשלב הזה של העונה אנחנו לא בשיא שלנו, נקווה שזה יגיע בזמן הנכון לקראת הפלייאוף.

יונתן אלון:
משחקים צמודים מוכרעים על ידי מהלכים אישיים קטנים של שחקנים, אנחנו החטאנו לייאפ והם עשו שני לייאפים שהכריעו את המשחק, ככה זה.
על ההפסדים והסגל לקראת הפלייאוף:
הקבוצה נבנתה עם וויילי שהוא שחקן טוב מאוד וכשהוא לא פה, הוא חסר, זה לא אותה קבוצה עם אוסטין וזוסמן ובלי, אני מאוד אוהב את כל מי שפה אבל זו לא אותה קבוצה שנבנתה פה.
נגיע בסוף לפלייאוף, אני מקווה שיהיה לנו ביתיות וגם אם לא, נתמודד.