עכשיו שדנבר הפסידה סדרה שלישית לפחות שהיא היתה אמורה לנצח, צריך לדבר על זה.
יוקיץ׳ הוא שחקן עונה סדירה אדיר, הסטטיסטיקות שלו לא ריקות והן מפעימות. הוא הסנטר המוסר הטוב בהיסטוריה, הוא אחד השחקנים החכמים ביותר בהיסטוריה. הוא איש גדול שלקח כשרון לכאורה של המדורג 41 בדראפט והפך אותו לסנטר הטוב בעולם בעשור האחרון. א-ב-ל כל עוד ההגנה תהיה חלשה ולפעמים בלתי קיימת, וכל עוד ההישגים יהיו בינוניים (לא שאליפות זה רע, אבל אליפות אחת זה גם לא כזה טוב), הוא לא יוכל להחשב לאחד הגדולים באמת – הוא לא יכול להחשיב את עצמו לעשירייה הראשונה, או לטיר הראשון של שחקני הנ.ב.א בכל הזמנים. משהו כמו אמצע העשירייה השניה, זה גם טוב, אבל זה המקום שלו. טיר שני (או שלישי, תלוי איך סופרים.
ולהיסטוריה:
2018-19. אחרי ניצחון בשבעה משחקים על הספרס (דרוזן, אלדרידג׳, גיי) בסיבוב הראשון דנבר הגיעה לסיבוב השני עם יתרון ביתיות מול פורטלנד. קבוצה שהשחקן השלישי והגבוה הבולט היה אנס קאנטר(פרידום) הרך, והשחקן הרביעי היה רודני ״מי בכלל זוכר אותו״ הוד. יוקיץ׳ נתן 27 נק׳, 14 ריב׳, 8 אס׳ בשבעת המשחקים ונכנע דווקא למשחק ענק של מקאלם ולא לילארד במשחק השביעי והמכריע. לא נורא בסופו של דבר, אבל בהחלט פתח לבאות. הצפי היה לניצחון קשה של דנבר דווקא, אז זאת נקודה לרעתו.
2019-20: אמנם קשה לזקוף לרעת יוקיץ׳ פלייאוף טוב בסך הכל בעונת הקורונה, כשאחרי נצחונות על יוטה והקליפרס, הם הפסידו רק ללייקרס, האלופה שבדרך בגמר המערב. ועדיין היה אפשר לצפות ליותר מאשר 1-4 ובעיקר להרבה יותר מאשר 22 נק׳, 7 ריב׳ ו 5 אס׳, שיוקיץ׳ הצליח לקושש מול דוויט האוורד קשישא והגבה. תגידו שהוא עדיין היה צעיר, אפשר. אבל קשה לומר שהסדרה הזאת שבה מארי בכלל היה השחקן הבולט של הקבוצה, היתה נקודה לטובתו. למרות זאת, הפעם אני לא זוקף נקודה לרעתו או לזכותו. גמר מערב זה יפה, גם אם היה יכול לנצח איזה משחק יותר באותו גמר.
2020-21: דנבר אמנם ניצחה את פורטלנד בסיבוב הראשון, אבל להפסיד בסוויפ מול פניקס (אמנם הפיינליסטית מהמערב ומדורגת בכירה יותר), זה לא ממש יפה, בטח לא כשהאיש הגבוה מולך הוא כולה דיאנדרה אייטון (ולא האוורד+דייויס או משהו כזה). שזה בגדול, בערך כמו קאנטר. יוקיץ׳ נתן סדרה של 25 נק׳, 13 ריב׳, ו 6 אס׳. ויחסית לא היתה לו הרבה עזרה, וההפסד היה סביר ואף צפוי. אבל סוויפ? סוויפ זה לא ממש סביר. ההפסד סביר כשלעצמו, אבל לא בסוויפ. נקודה לרעתו.
2021-22: העונה הקסומה של גולדן סטייט, שבעטה ליוקיץ׳ בתחת גם בסיבוב הראשון (1-4). אני זוכר שמאד פחדתי שקבוצה שמבליטה בעיקר את קוון לוני מתחת לסל, תקבל מכה רצינית מהסרבי ותעוף כבר בסיבוב הראשון, ואני מאד שמח שזה לא קרה. בכל מקרה, מארי היה פצוע, וגולדן סטייט החליטו לתת ליוקיץ׳ לעשות מה שבא לו בקליעה (31 נק׳, 13 ריב׳), אבל הרבה פחות באסיסטים (רק 6), ובלי יוצר אחר, מדובר בהפסד סביר בסך הכל. כך שאין כאן נקודה לרעתו או לזכותו לדעתי.
22-23: טוב, אליפות היסטורית. לפחות אחת יש לו. ציפיתי להרבה יותר. אבל אי אפשר לומר שבעונה הזאת הוא לא התעלה על הציפיות.
23-24: אחרי ניצחון על הלייקרס בסיבוב הראשון, בא הפסד בסדרה ענקית ובמשחק מס׳ 7 לגובר ומינסוטה (שיתבררו כעקב האכילס הגדול של הנאגטס, אני מניח). דנבר היתה עם יתרון ביתיות, ויוקיץ׳ (29 נק׳, 11 ריב׳, 8 אס׳) נתן סדרה טובה, אבל שוב – סדרה טובה סטטיסטית של התרגמה לניצחון למרות שמארי וגורדון היו בריאים ולמרות שיוקיץ׳ נתן גם משחק מס׳ 7 מעולה. (34 נק׳, 19 ריב׳). בסופו של דבר , הוא לא התעלה מספיק בשביל לנצח – נקודה לרעתו.
24-25: ניצחון בשבעה משחקים מול הקליפרס, הפסד בשבעה מול האלופה שבדרך (אוקלהומה) ו 28 נק׳, 14 ריב׳ ו 6 אס׳ ליוקיץ׳ בסדרת ההפסד הזאת. בסופו של דבר, זה היה הצפי, ושבעה משחקים מול קבוצה כמו אוקלהומה זה אפילו מכובד. עמד בציפיות.
25-26. סליחה, אבל קצת בושה מה שהלך שם. דנבר עם סגל סביר, וכמה שחקנים שפרצו (אבל גם ללא ווטסון ועם חצי גורדון). מפסידה לקבוצה שבה כל הגארדים פצועים לגמרי החל מהמשחק הרביעי (ומפסידה בשלושת המשחקים בלי הגארדים של הוולבס 2-1) . יוקיץ׳ אמנם עם 26 נק׳, 13 ריב׳, 9.5 אס׳ ,אבל אחוזים לא טובים, כשיותר מדי פעמים גובר גובר עליו. בהחלט ובקלות נקודה לרעתו, ואפילו נקודה עם סימן קריאה.
יש לו כאן 4 נקודות לרעתו. פעמיים בהם הוא עמד בציפיות ופעם אחת בה הוא התעלה בפלייאוף. בשביל מישהו שרבים מחשיבים בתור הסנטר הטוב בהיסטוריה – זה ממש לא שם.
ומה האחרים עשו? שאקיל לקח שלוש אליפויות מאד מאד דומיננטיות בשיאו עם הלייקרס. ועוד אחת, קצת פחות דומיננטית אבל עדיין מכובדת מאד עם מיאמי.
טים דאנקן (פאוור, סנטר. מה זה משנה… גבוה של ממש) – לקח חמש אליפוית, כשלפחות בשלוש מהן הוא לגמרי השחקן המוביל, וגם בשתיים האחרות הוא שחקן מאד מאד חשוב (2007) עד חשוב אבל לא מאד מאד (2013)
אולג׳ואן לקח את מה שנתנו לו – שתי אליפויות עם סגלים בינוניים למדי (אוטיס ת׳ורפ? קני סמית׳?) בדיוק בעונות בהן מייקל ג׳ורדן החליט לנוח. חוץ מזה, יש לו עוד גמר אחד משנות השמונים.
ביקשתי מפרפלקסיטי לעשות פחות או יותר את מה שעשיתי ליוקיץ׳ – לבדוק באיזה מקום הקבוצות שלהם סיימו את העונה, מתי הם הפסידו בפלייאוף, ומה היו הממוצעים שלהם בסדרה האחרונה (בין אם זה היה הפסד או ניצחון). להלן התוצאות', כשמה שביקשתי מפרפלקסיטי לעשות הוא לומר אם יש נקודה לרעתו (כי הם הצליחו פחות מאשר הדירוג), לטובתו (הצליחו יותר מאשר הדירוג) או כצפוי (הצליחו כמו הדירוג) – דיסקליימר – אני מודע לכך שפרפלקסיטי עשוי לטעות, אבל…. בכל זאת, שעתיים עבודה בשביל כתבה בהופס…
שאקיל (עד עונת 2007, אחריה, הוא כבר היה שחקן קצת גמור)
| Season | Team | Seed | Exit round | Last series stats (PTS/REB/AST) | Result vs seed |
|---|---|---|---|---|---|
| 1993-94 | Orlando | #4 | First round | 20.7 / 13.3 / 2.3 | -1 |
| 1994-95 | Orlando | #1 | Finals (lost) | 28.0 / 12.5 / 6.3 | 0 |
| 1995-96 | Orlando | #2 | Conference finals | 27.7 / 10.8 / 4.0 | 0 |
| 1996-97 | Lakers | #4 | Second round | 22.0 / 11.6 / 3.2 | 0 |
| 1997-98 | Lakers | #3 | Conference finals | 31.8 / 9.3 / 1.0 | 1 |
| 1998-99 | Lakers | #4 | Second round | 23.0 / 11.5 / 2.0 | 0 |
| 1999-00 | Lakers | #1 | Finals (won) | 38.0 / 16.7 / 2.3 | 1 |
| 2000-01 | Lakers | #2 | Finals (won) | 29.3 / 15.7 / 2.7 | 1 |
| 2001-02 | Lakers | #3 | Finals (won) | 36.3 / 12.3 / 3.8 | 1 |
| 2002-03 | Lakers | #5 | Second round | 24.1 / 12.7 / 1.7 | -1 |
| 2003-04 | Lakers | #2 | Finals (lost) | 14.5 / 8.8 / 2.0 | 0 |
| 2004-05 | Miami | #1 | Conference finals | 20.5 / 9.3 / 2.4 | -1 |
| 2005-06 | Miami | #2 | Finals (won) | 18.8 / 8.5 / 1.3 | 1 |
| 2006-07 | Miami | #4 | First round | 18.8 / 8.5 / 1.3 | -1 |
| 2007-08 | Miami / Phoenix | #6 | First round | 15.2 / 9.2 / 1.0 | 0 |
| 2008-09 | Phoenix | N/A | N/A | N/A | N/A |
| 2009-10 | Cleveland | N/A | N/A | N/A | N/A |
| 2010-11 | Boston | N/A | N/A | N/A | N/A |
אני סופר כאן 5 נקודות זכות, 6 אפסים, וארבעה מינוסים, אבל אחד מהם בעונת הפלייאוף הראשונה שלו, ושלושה מהם קצת אחרי שיאו..
—
טים דאנקן (לא כולל שתי העונות האחרונות שלו, כי למרות שהוא היה עשירי בדירוג ה mvp בעונה הלפני אחרונה, קשה לומר שעונה בה 14 נקודות היא באותה רמה של שיאו… ובכל זאת, באיזשהו שלב הוא כן הזדקן.
| Season | Seed | Exit round | Last series stats (PTS/REB/AST) | Result vs seed |
|---|---|---|---|---|
| 1997-98 | #5 | Second round | 15.0 / 10.3 / 2.0 | 0 |
| 1998-99 | #1 | Finals (won) | 27.4 / 14.0 / 2.3 | 1 |
| 1999-00 | #4 | First round | 23.0 / 13.0 / 2.0 | -1 |
| 2000-01 | #1 | Conference finals | 24.0 / 17.0 / 3.5 | -1 |
| 2001-02 | #1 | Second round | 20.4 / 14.6 / 2.8 | -1 |
| 2002-03 | #1 | Finals (won) | 24.7 / 15.3 / 5.3 | 1 |
| 2003-04 | #3 | Second round | 23.0 / 14.0 / 3.0 | 0 |
| 2004-05 | #2 | Finals (won) | 20.6 / 14.1 / 2.7 | 1 |
| 2005-06 | #1 | Second round | 32.3 / 13.8 / 2.6 | -1 |
| 2006-07 | #3 | Finals (won) | 24.0 / 11.5 / 3.3 | 1 |
| 2007-08 | #3 | First round | 19.8 / 9.8 / 1.8 | -1 |
| 2008-09 | #3 | First round | 19.8 / 8.0 / 3.2 | -1 |
| 2009-10 | #7 | Second round | 18.2 / 9.5 / 2.7 | 1 |
| 2010-11 | #1 | First round | 12.8 / 8.2 / 1.8 | -1 |
| 2011-12 | #1 | Conference finals | 14.4 / 9.9 / 1.8 | -1 |
| 2012-13 | #2 | Finals (lost) | 15.4 / 10.0 / 2.0 | 0 |
| 2013-14 | #1 | Finals (won) | 15.4 / 10.0 / 2.0 | 1 |
| 2014-15 | N/A | N/A | N/A | N/A |
| 2015-16 | N/A | N/A | N/A | N/A |
5 אליפויות, 6 נקודות זכות, שלושה אפסים, אמנם שמונה נקודות שליליות, אבל נראה לי שזה מתגמד עבור מישהו עם חמש אליפויות.
אולג׳ואן (רק עד עונת 98, אחריה הוא כבר היה זקן מדי מכדי שזה ייחשב)
| Season | Seed | Exit round | Last series stats (PTS/REB/AST) | Result vs seed |
|---|---|---|---|---|
| 1984-85 | #3 | First round | 21.2 / 13.0 / 1.4 | -1 |
| 1985-86 | #2 | Finals (Lost) | 24.7 / 11.8 / 1.8 | 1 |
| 1986-87 | #6 | Second round | 30.5 / 12.7 / 1.3 | 1 |
| 1987-88 | #6 | First round | 37.5 / 16.8 / 1.8 | 0 |
| 1988-89 | #5 | First round | 25.3 / 13.0 / 3.0 | 0 |
| 1989-90 | #8 | First round | 18.5 / 11.5 / 2.0 | 0 |
| 1990-91 | #6 | First round | 22.0 / 14.7 / 2.0 | 0 |
| 1991-92 | Did not qualify | — | — | N/A |
| 1992-93 | #2 | Second round | 23.1 / 13.1 / 4.7 | -1 |
| 1993-94 | #2 | Finals (won) | 26.9 / 9.1 / 3.6 | 1 |
| 1994-95 | #6 | Finals (won) | 32.8 / 11.5 / 5.5 | 1 |
| 1995-96 | #5 | Second round | 24.0 / 11.5 / 5.0 | 1 |
| 1996-97 | #3 | Conference finals | 27.2 / 9.3 / 3.8 | 1 |
| 1997-98 | #8 | First round | 20.4 / 10.8 / 2.4 | 0 |
| 1998-99 | N/A | N/A | N/A | N/A |
| 1999-00 | N/A | N/A | N/A | N/A |
| 2000-01 | N/A | N/A | N/A | N/A |
| 2001-02 | N/A | N/A | N/A | N/A |
ואם אני סופר נכון, אז לאולג׳ואן יש 6 נקודות זכות, חמישה אפסים, שתי נקודות שליליות. בהחלט יפה.
וכדי לשמור על אותה מתודולוגיה – הנה של יוקיץ׳:
| Season | Seed | Exit round | Last series stats (PTS/REB/AST) | Result vs seed |
|---|---|---|---|---|
| 2014-15 | #8 | First round | 13.4 / 14.0 / 5.7 | 0 |
| 2015-16 | Did not qualify | N/A | N/A | N/A |
| 2016-17 | Did not qualify | N/A | N/A | N/A |
| 2017-18 | Did not qualify | N/A | N/A | N/A |
| 2018-19 | #2 | Second round | 25.1 / 13.0 / 8.4 | -1 |
| 2019-20 | #3 | Conference finals | 22.6 / 7.4 / 5.4 | 0 |
| 2020-21 | #3 | Second round | 29.8 / 11.6 / 5.0 | 0 |
| 2021-22 | #6 | First round | 31.0 / 13.2 / 5.8 | 0 |
| 2022-23 | #1 | Finals (won) | 30.2 / 14.0 / 7.2 | 1 |
| 2023-24 | #2 | Second round | 25.1 / 13.7 / 8.3 | -1 |
| 2024-25 | #4 | Second round | 24.3 / 12.8 / 8.1 | 0 |
| 2025-26 | #3 | First round | 28.0 / 10.8 / 7.8 | -1 |
אז שלושה מינוסים, ארבעה אפסים, פלוס אחד בלבד. לא בדיוק הספירה שהיתה לי קודם שהיתה איכותנית יותר, אבל נלך על מתודולוגיה דומה בכל זאת.
טוב, הנה הטבלה המשווה אליבא דפרפלקסיטי – מתי השחקנים התעלו על הסיד, מתי הם עמדו בציפיות ומתי הם נכשלו.
| Player | # of 1’s (exceeded) | # of 0’s (met) | # of -1’s (didn’t meet) | # championships | # Finals MVP |
|---|---|---|---|---|---|
| Hakeem Olajuwon | 6 | 5 | 2 | 2 | 2 |
| Shaquille O’Neal | 5 | 6 | 4 | 4 | 3 |
| Tim Duncan | 6 | 3 | 8 | 5 | 3 |
| Nikola Jokic | 1 | 3 | 5 | 1 | 1 |
נכון, שאפשר לעשות את זה משוכלל יותר. אפשר לתת ניקוד שונה כשהם עשו שני סיבובים יותר מהצפוי, אפשר לקחת את תחזית טרום העונה (ולא רק את הסיד בתחילת הפלייאוף). אפשר היה גם להכניס את לארי בירד להשוואה (לא סנטר, אבל תכל׳ס, השחקן שהכי מזכיר את יוקיץ׳ בהיסטוריה בתור לבן איטי, לא אתלטי אבל גאון…. שלוש אליפויות אגב). ואפשר, ואפשר, ואפשר, אבל אני לא יודע אם זה היה משנה את הנקודה. למעשה,אני די בטוח שבכל השוואה כזאת יוקיץ׳ עדיין היה יוצא רביעי (או חמישי, אם מכניסים את לארי בירד לתמונה). יצוין גם שלא דיברתי על שחקנים שלא ראיתי בכלל (ראסל, ווילט) או כמעט ולא (קארים). הם פחות מעניינים אותי כרגע.
ולשואלים – למה הוא בכל זאת ≈ לאולג׳ואן… אני מניח שזה בגלל ששלוש תארי MVP זה בכל זאת, לא רע בכלל וכשחקן עונה סדירה יוקיץ׳ בהחלט מספיק מתעלה על הניגרי, בשביל לשים אותו פחות או יותר באותו טיר. אבל אין ספק שכשחקן פלייאוף, אולג׳ואן כרגע עשה יותר מאשר יוקיץ׳ עד היום.
[[אגב, לתוהים לפי המתודולוגיה הזאת:
ג׳ורדן – 8 פלוסים, 5 אפסים, 0 מינוסים (האיש אלוהים)
בירד – 3 פלוסים, 2 אפסים, 4 מינוסים (עד 1990)
לברון – 5 פלוסים, 10 אפסים, 4 מינוסים (אחלה מאזן למישהו עם כזה לונג׳ביטי אגב).]]]
ניקולה יוקיץ׳ הוא שחקן ענק באמת. אבל אלא אם הוא יתאפס על עצמו, הוא מוכיח שוב ושוב, שהטיר בו הוא נמצא, הוא לא הטיר של הגדולים באמת.
תודה אבי.
שחקן היסטורי, ומבחינת יכולת אישית באמת שבטופ של הטופ של הטופ.
אבל אין מה לעשות.
ברגע שמגיעים לגבהים האלה ב-NBA, הקריטריונים משתנים ולהיות השחקן הטוב בעולם לא מספיק – חייבים טבעות.
אני מאד שמח שלו וליאניס יש טבעת, ומקומם בהיכל התהילה מובטח, אבל בספורט בו אנחנו כל הזמן עוסקים בדירוגים הם פשוט לא יכולים להתקדם בלי עוד אליפות אחת לפחות.
לגופו של עניין, הייתה תקופה כבר העונה בה הוא כבר שמר הרבה יותר טוב. בסדרה הזו הוא באמת היה לא טוב הגנתית, ולא עמד בנטל.
חבל לי על דנבר ועל הסדרה שהפסדנו מול ס"א, אבל שאפו ענק למיני
מעולה, אבי. אחלה אחלה השוואות, וכנראה הפעם הראשונה שאפשר לומר על יוקיץ' שהסטטיסטיקות לא מחמיאות לו. עדיין, ביופי טהור של המשחק והבנה שלו, בגאונות התקפית ובהתחשב בזה שהוא לקח את מסירות הכדורעף והנו-לוק שהיו הקצפת והדובדבן של לארי לג'נד והפך אותן לשלו, וגם בגיל שלו (31 – עוד לא גמור. יכול לתת עוד כמה שנות שיא), אני שם אותו בראשמור של השחקנים שכיף לצפות בהם, ובפוטנציאל לטפס עוד גם בסולם הזה שלך. למרות שיש מצב שאם לא אכל מספיק צפרדים מגובר, איזה סנטר צרפתי אחר דווקא יחרב לו את זה…
השוואה מעניינת אבי.
לדעתי כדאי לנרמל עם כמות שנים בליגה ואז לטים דאנקן לא יהיו מתחרים.
דאנקן עם קריירה של 19 שנים רצוף בפלייאוף לעומת שאק והאקים שהיו 14-15 שנים. קריירות ארוכות כאלה תמיד יהיו נפילות וזה בסדר. ג'ורדן הממזר פשוט החליט לפרוש רגע לפני ששיקגו בולס שלו יורדת בגדולתה ולכן נחשב ל-GOAT כי התמזל מזלו הוא לא חווה הפסדים אחרי האליפות הראשונה.
לגבי יוקיץ' – כמה שהוא שחקן גדול, הפסד בפליאוף הזה ובכלל החולשה ההגנתית שלו העונה לדעתי פוגעים ב-legacy שלו , הוא לא יהיה בדיון מי הגבוה הטוב אי פעם, אולי טופ 5.
צריך גם לקחת בחשבון שפעם עונה רגילה היתה הרבה יותר הגנתית ואגרסיבית שאני בספק אם יוקיץ׳ או שאר הליצנים היום בליגה היו מסתדרים איתו, לראייה הסטט הפסיכיים שיש היום (83 נקודות חארטה), והנה בפלייאוף יש ניצוצות של הקשיחות של פעם ויוקיץ׳ בסופו של דבר חוזר לגודל הטבעי שלו, מעולם לא הבנתי ולא אבין את ההייפ סביבו, כבר ראינו את סאבוניס פעם…
לשחקן א (ממוצע קריירה) 22 נק' בכמעט 60% אפקטיבי, 11ריבאונדים, 7 אסיסטים.
לשחקן ב (ממוצע קריירה) 27 נק' ב-56% אפקטיבי, 13 ריבאונדים, 9 אסיסטים.
אני די בטוח שאם אציג את הנתונים במשאל, מרבית העונים יבחרו השחקן ב כשחקן הטוב יותר.
והם יהיו צודקים.
יוקיץ' בפלייאוף מפלצת. הוא לא מחמיץ משחקים, הוא נותן דקות וכמעט לא מאבד תפוקה.
חלקות ניקוד על הישג שבמהותו הוא הישג קבוצתי,
זה מעט מוזר בעיני.
אם רוצים לספר מדוע דנקן ואלאג'ואן לפני יוקיץ',
אין בעיה.
יש להם כל כך הרבה –
היכולת לנצח דרך ההגנה. היכולת לחסל את הכוכב של היריבות בעידן של סנטרים אגדיים.
אבל,
אי אפשר לתת דווקא להצלחתו. הקבוצתית להיות הנתון הקובע.
לצד יוקיץ' לא שיחק קובי. או דוויין ווייד.
אפילו לא מאנו ופארקר.
הכל נכון חוץ מהחלק האחרון.
לצד יוקיץ' משחק ג'מאל מארי שסגר ליוקיץ' הרבה משחקים וסדרות פלייאוף, ולרוב ידע להתעלות במאני טיים. בסדרה האחרונה ראינו מה קורה לדנבר כשהוא לא במיטבו.
מורי בן 29,
לו ולדני אבדיה יש את אותה כמות הופעות באולסטאר,
כנראה השנה יהיה לו All NBA ראשון.
קבר (בעיקר על הראש של הלייקרס) כמו סלי ענק,
והוא בהחלט שחקן נהדר.
הוא ממש לא דוויין ווייד, קובי או פארקר/מאנו.
בעונת האליפות מארי הציג יכולת של סופרסטאר בפלייאוף
לא התייחסת לממוצע בליגה, באותה תקופה.
בפריים וביחס לשליטה בליגה אף אחד לא התקרב לשאקיל (בגיל 31 השרירים כבר הפכו לשומנים). יוקיץ הפלייאוף הציג יכולת רעה.
גיא מתעלם כרגיל מההגנה של יוקיץ. דבר שני יוקיץ פורח בעידן הקליר פאת שאסור מגע ובליגה שסנטרים בכלל לא קיימים. ליגה שבקושי שומרים.
בפלייאוף הזה שקצת היו איתו פיזים הצקשה ומול מי גובר. תארו לכם את הסנטרים של פעם מולו היה אוכל קש ומושפל יותר בהגנה.
א. הבנת הנקרא. תקרא את התגובה שלי שוב,
לא רק את ההיילייט…
אז בשבילך, תקציר מנהלים
אם רוצים לספר מדוע דנקן ואלאג'ואן לפני יוקיץ',
אין בעיה.
"יש להם כל כך הרבה –
היכולת לנצח דרך ההגנה. היכולת לחסל את הכוכב של היריבות בעידן של סנטרים אגדיים."
(נכתב על דנקן ואלאג'ואן ותרומתם המכריעה בהגנה)
לגבי ההגנות –
שטויות.
בפלייאוף כיום קשה יותר מאי פעם. יש כמות פסיכית של כישרון,
שחקנים כמו פקסון לא יכולים לראות פרקט.
אישית, אין לי ספק שאלאג'ואן היה מדהים בליגה כיום, כנ"ל רובינסון ודנקן.
אבל,
באותה המידה אין לי ספק שיוקיץ', אם היה מקבל את האפשרות (להבדיל מזרים שלקח זמן לפני שקיבלו את המקום לפרוח, דוגמת פטרוביץ'),
היה מדהים בכדורסל של שנות ה-90
הוא לא היה צריך להתעסק בהגנה על חילופים, רק לזרוק את המסה שלו על סנטרים יריבים.
הכשרון היום גדול ביכולת שריקת האוויר והפלופינג. מילא בגארדים בטח לא בסנטרים הסנטרים בליגה הם בדיחה בכל עידן בעבר ולא היו רואים שניית פרקט
היכולת הגדולה של יוקיץ' היא בלהוציא כדור לקלעים, ובמשחק היי פיק אנד רול. אם יש משהו שהוא מתקשה בו, זה 1:1 נגד שחקנים חזקים כמוהו. בשנות ה 90 לכל קבוצה היה גם סנטר , וגם פאוור חזקים לזרוק עליו. הבנאדם מתקשה נגד גובר, איך היה שומר על כל הסנטרים הקשוחים של שנות ה 90 ? וכמה אוויר היה לו לסוף המשחק?
אמנם לא היו הרבה זריקות ל 3, אבל היו המון שחקנים שחודרים לסל, ושם היה מחכה להם יוקיץ' הלא מאד גבוה, שגם אין לו כח להרים את עצמו.
אני חושב שיש הערכת חסר לגבי כוחו הפיזי של יוקיץ'.
בעידן בו ניידות של סנטר הייתה פחות משמעותית,
נראה לי שיוקיץ' היה מסתדר בהגנה.
מנעד היכולות שלו בהתקפה מזכיר מאוד את מה שאחרים בירד עשה –
משחק פוסט,
קליעה,
ניהול משחק בחצי מגרש.
הכל היה לדעתי מתרגם מצויין בשנות ה-80 וה-90
כן, גובר נתן עליו סדרה נהדרת.
אם הסדרה הכי גרועה שלך היא עם 25 (אחוזים רעים), 13, 9
כנראה שאתה שחקן לא רע בכלל…
יוקיץ ממש לא התקשה נגד גובר גם לא בסדרות הקודמות נגד מיניסוטה
ההפך יוקיץ היה הגנתית הרבה יותר טוב בשנות ה90 כי נשאר בצבע (גם בלי ה5 שניות)
תמיד התקשה נגד קבוצות עם רכזים שיודעים לקלוע גולדן סטייט ופורטלנד של לילארד.
פיזית חד משמעתית היא מתסדר, שאק בעצמו אמר שהסנטר שהכי התקשה מולו היה ביג קאנטרי דמיין אם היה צריך לשמור שחקן כמו יוקיץ שגם זורק שלשות ועם יכולת מסירה
כמה אוויר היה לו בסוף משחק? יוקיץ משחק דנבר אם שכחת….
אם יוקיץ' היה קולע את השלשות שלו, הסדרה היתה נראית אחרת. אם צריך היה להביא דאבל עליו כשגובר שומר עליו ב 1:1, התוצאה היתה שונה. בפועל, ההרגשה שלי היא שזה שחקן שיותר מידי תלוי ביכולת של מארי לסגור משחקים או לההחזיק אותו התקפית, ויותר מידי ביכולת של גורדון לחפות עליו בהגנה.
סופרסטאר אמיתי היה צריך לגמור את הסדרה הזו, עם לפחות משחק אחד שהוא מנצח בעצמו, נגיד המשחק האחרון שהיה מאד חשוב.
לקלוע 25 באחוזים גרועים, זה להיחנק מול ההגנה שמולך.
הסטטיסטיקה קצת משקרת עם יוקיץ', ווסטברוק גמל אותי מהתלהבות מטריפל דאבלים.
מיניסוטה ליטרלי בנתה סגל שלם בשביל לנצח שחקן אחד. הגיים פלן שלהם עבד
יפה מאד גם בלי שאר הכוכבים, יוקיץ היחיד מכל הסנטרים שהוא גם גארד
לשחק בלי לרדת לנוח, לשמור בצבע לבד, הכריח שלשות של עייפות
אין שחקן בליגה שמצופה ממנו לעשות הכל לבד
גורדון ניצח להם עונה שעברה משחקים בקלאצ שמארי לא הופיע
עזוב קובי או וויד מי השחקן הגנה הכי טוב שיוקיץ שיחק איתו ? AG KCP פייטון ווטסון?
חלילה לא מזלזל, אבל עובדה ששניהם לא היו זמינים רוב הפלייאוף
לשאק ודאנקן היו סנטרים שיחפו עליהם בדמות רובינסון ומורנינג ובנוסף קוואי וקובי הצעירים
אחלה כתבה, מוצאים את ההיגיון שם.
רק שתי הערות:
1- השחקן הכי טוב ששיחק איתו עד היום זה ג"מאל מארי… כל שאר השחקנים שיחקו עם לפחות 2 שחקנים יותר טובים ממנו
2- 6 שנים רצופות הוא טופ2 בבחירות mvp , אין דברים כאלה, והוא נשדד לפחות פעם אחת ע"י אמביד שהוא לא באותו ענף בכלל.
אפשר גם להוסיף שלא היה לו מאמן מהטופ ( שוב בניגוד לכל השאר) מצד שני הוא היה המאמן רוב הזמן….
הבעיה אצל יוקיץ לא עם השאר. לא שומר בכלל ריכוזי מידי כי רוצה לרכז בשביל הטריפל במקום לעשות נק.
זה דברים ששאקיל אמר עליו, דוראנט, אנט בעצם כל שחקן ב6 שנים האחרונות אמר שיוקיץ הכי טוב בעולם פלוס טופ5 סנטרים אז לך דבר איתם.
דרך אגב מה זה TACO אתה כבר יודע…?
ליוקיץ יש שחקנים שמתאימים לו בול לפעמים התאמה היא חשובה יותר מכמה השחקן טוב, גורדון מול קווין לאב לדוגמה.
2. דווקא יוקיץ זכה לדעתי במה שגורדן ולברון לא זכו וזה שישימו אותו בטופ 2 תמיד.
3. ליוקיץ יש והיה מאמנים לא רעים
אבל זה לא הנושא. הנושא הוא לא אם הוא לקח אליפות או לא.. סבבה, אין לו מספיק שחקנים טובים, ולכן הוא לא לקח מספיק אליפויות. הנושא הוא האם הוא נכשל בסדרות ספציפיות בפלייאוף אותן הוא אמור היה לנצח. וכאן, התשובה היא חד משמעית.
כתבה מעניינת ומקורית ומאוד זריזה, אהבתי!
לא מתווכח עם המתודולוגיה והתוצאה, רק שהן לא אמורות להוביל ישירות לתוצאה שהגעת אליה.
בלי לשקלל שלשאקיל היה את קובי בראיינט (דמיין את יוקיץ' עם קובי, ג'יזס. לא רק בקטע של מסירות אלא בקטע של אש בעיניים. נראה לך שהסדרה מול מיני עם קובי היתה נגמרת דומה בכלל?) ופיל ג'קסון…
לדאנקן היה את פופ ולא זוכר מי לפי כל התקופות (רובינסון רק לשתי אליפויות? וואי אני זקן) ועדיין ברור שזו אופרה אחרת לגמרי…
אז כן – כתבה יפה, אהבתי. לא מתווכח עם מי שיצא מוביל במדד המפורט שהבאת פה. אבל זו לא השורה התחתונה ויש הרבה משתנים מסביב כשמשווים בין שחקן לשחקן, בטח כזה ששיחק עם מאמן טופ 3 ושחקן טופ 10-3 (תלוי את מי שואלים), ואחד שהכי טוב שיש לו זה את מארי ועוזר מאמן בעונה הראשונה שלו כמאמן. זה מראש לא כוחות.
(יוקיץ' גם יותר מצחיק משאקיל בעיניי אבל זה כבר עניין אחר)
במשפט השני, התכוונתי שזה לא אמור להוביל למסקנה שהגעת אליה, אבל סבבה הבנתם אותי
מה שכתבתי קודם למקלאוד – אבל זה לא הנושא וזאת לא המתודולוגיה. הנושא הוא לא אם הוא לקח אליפות או לא.. סבבה, אין לו מספיק שחקנים טובים, ולכן הוא לא לקח מספיק אליפויות. הנושא הוא האם הוא נכשל בסדרות ספציפיות בפלייאוף אותן הוא אמור היה לנצח. וכאן, התשובה היא חד משמעית.
לא רק אליפויות. אין לו מספיק שחקנים טובים (ומאמן, ופרונט אופיס, ומעטפת של בחירה ראשונה בדראפט, ושוק…) אז הוא גם מנצח פחות סדרות פלייאוף
שוב, זאת לא המתודולוגיה, שיפסיד כמה שבא לו. אבל לא כשהוא בא כפייבוריט. זאת כל הנקודה.
רק תזכורת קצרה בכל ה-3 פוסט-סיזן האחרונים. (2024, 2025, 2026). הסדרה עם הכי קצת אחוזים ל-3 עבור יוקיץ' היא הסדרת סיבוב ראשון השנה נגד הטימברוולבס ובחצי גמר המזרח נגדם ב-2024.
נקודה שנייה, יוקיץ' לא ניצח בכל הקריירה שלו בפלייאוף קבוצה שניצחה 50+ משחקים בעונה הסדירה.
אני רק אציין לטובת הקייס של יוקיץ' זה שהוא 3 עונות ברציפות היה השחקן הטוב בליגה. בעונת 2022-23 יוקיץ' היה הטוב בליגה אך אמביד זכה ב-MVP, ב-2023-24 יוקיץ' היה השחקן הטוב בליגה וזכה בתואר. ובעונה הקודמת יוקיץ' לא זכה ב-MVP אלא שג"א אבל הוא סיפק עונה היסטורית ועם רוטציה קצרה סחב את הנאגטס למרחק משחק אחד מלהדיח את הת'אנדר בחצי גמר המערב.
שחקן היסטורי
אבל צריך גם מאמן טוב
פופ, הזן מאסטר… גם תרמו לאליפות
😁
כמו שכתבתי לאחרים – זה לא קשור למתודולוגיה עליה דיברתי. השאלה היא לא האם יוקיץ׳ לקח אליפויות או לא, אלא האם הוא נכשל בסדרות ספציפיות שאותן הוא אמור היה לנצח.
אתה חוזר על המנטרה הזו שוב ושוב – אבל הניקוד שנתת וההחלטה שהוא עמד או לא עמד בציפיות הן סובייקטיביות לחלוטין ואפשר היה להחליט אחרת לגמרי (אישית – אני חושב שהחמרת איתו מאוד בניקוד).
מה סובייקטיבי בזה?. זה לגמרי מודד הישג הפלייאוף מול סיד, מספר מול מספר
הקביעה עמד/לא עמד בציפיות היא סובייקטיבית.
בעיניי ההגעה שלו לגמר המערב בבועה היתה הישג נהדר. גם הפסדים בשנים שלפני ואחרי לאו דווקא "עליו" ולכן נקודה לרעתו אינה מתאימה. אלה סתם דוגמאות שאפשר היה לקחת אותן לכיוונים אחרים (סובייקטיביים כשלעצמם) ולקבל תמונה אחרת
נו, ברור שזה רק בראי המתודולוגיה הספציפית. אבל המתודולוגיה הזאת היא מאד מתמטית, ולא שרירותית (כמו הכתבות של nba בדם נגיד). אם אתה סיד 5, הצפי הוא להפסיד בסיבוב הראשון, אם אתה סיד 4 ,הצפי הוא להפסיד בסיבוב השני, וכו׳. מתמטיקה בסיסית (וחשוב מכך – נכון, שאפשר להצדיק כל מקרה ומקרה לגופו, ולהפוך את זה ל ״סובייקטיבי״, אבל זה חלק מהקסם במספרים גדולים שמתכנסים לסיפור).
תודה.
או שפספסתי, או שלא היה ברור שזו שיטת הניקוד – כי התחלת עם נימוקים ורבליים של עמידה בציפיות/אי עמידה, והוספת נתונים סטטיסטיים אישיים, ומשם קביעה האם זה עומד או לא עומד.
למעשה, הורדת נקודה על הפסד בסוויפ, לכן המתודולוגיה אינה מתמטית לגמרי לפי עבר/לא עבר שלב
כן, פיספסת 70 אחוז המאמר, תסתכל בטבלאות, כולל זו של יוקיץ. הכל שם אובייקטיבי להחריד. אני מודה שהרישא אינה, אבל שם טרם ערכתי את ההשוואה
טרם קראתי הכל
אבל לשאק היה את בראיינט וקודם לכן את הארדוואי
לדאנקן היו את מאנו פארקר ובהתחלה גם את רובינסון
ליוקיץ רק את.מארי שהוא פחות טוב מכל שם אחר שהבאתי
בס"ד
תודה רבה.. השאלה האם יוקיץ' ומארי יבינו שצריך להשקיע גם בהגנה
אני מגיב באיחור, אבל חושב שאתה עושה כאן השוואה שמעולם לא הייתה רלוונטית. "בשביל מישהו שרבים מחשיבים בתור הסנטר הטוב בהיסטוריה" מי בדיוק מחשיב אותו לסנטר הטוב בהיסטוריה? אצלי בדירוגים הוא קרוב לשאק, לא קרוב לדאנקן ורחוק מהאקים. אחלה פוסט שכתוב טוב, אבל אני לא חושב שההשוואה הזאת רלוונטית גם לפני הסדרה הנוכחית.