עכשיו שדנבר הפסידה סדרה שלישית לפחות שהיא היתה אמורה לנצח, צריך לדבר על זה.
יוקיץ׳ הוא שחקן עונה סדירה אדיר, הסטטיסטיקות שלו לא ריקות והן מפעימות. הוא הסנטר המוסר הטוב בהיסטוריה, הוא אחד השחקנים החכמים ביותר בהיסטוריה. הוא איש גדול שלקח כשרון לכאורה של המדורג 41 בדראפט והפך אותו לסנטר הטוב בעולם בעשור האחרון. א-ב-ל כל עוד ההגנה תהיה חלשה ולפעמים בלתי קיימת, וכל עוד ההישגים יהיו בינוניים (לא שאליפות זה רע, אבל אליפות אחת זה גם לא כזה טוב), הוא לא יוכל להחשב לאחד הגדולים באמת – הוא לא יכול להחשיב את עצמו לעשירייה הראשונה, או לטיר הראשון של שחקני הנ.ב.א בכל הזמנים. משהו כמו אמצע העשירייה השניה, זה גם טוב, אבל זה המקום שלו. טיר שני (או שלישי, תלוי איך סופרים.
ולהיסטוריה:
2018-19. אחרי ניצחון בשבעה משחקים על הספרס (דרוזן, אלדרידג׳, גיי) בסיבוב הראשון דנבר הגיעה לסיבוב השני עם יתרון ביתיות מול פורטלנד. קבוצה שהשחקן השלישי והגבוה הבולט היה אנס קאנטר(פרידום) הרך, והשחקן הרביעי היה רודני ״מי בכלל זוכר אותו״ הוד. יוקיץ׳ נתן 27 נק׳, 14 ריב׳, 8 אס׳ בשבעת המשחקים ונכנע דווקא למשחק ענק של מקאלם ולא לילארד במשחק השביעי והמכריע. לא נורא בסופו של דבר, אבל בהחלט פתח לבאות. הצפי היה לניצחון קשה של דנבר דווקא, אז זאת נקודה לרעתו.
2019-20: אמנם קשה לזקוף לרעת יוקיץ׳ פלייאוף טוב בסך הכל בעונת הקורונה, כשאחרי נצחונות על יוטה והקליפרס, הם הפסידו רק ללייקרס, האלופה שבדרך בגמר המערב. ועדיין היה אפשר לצפות ליותר מאשר 1-4 ובעיקר להרבה יותר מאשר 22 נק׳, 7 ריב׳ ו 5 אס׳, שיוקיץ׳ הצליח לקושש מול דוויט האוורד קשישא והגבה. תגידו שהוא עדיין היה צעיר, אפשר. אבל קשה לומר שהסדרה הזאת שבה מארי בכלל היה השחקן הבולט של הקבוצה, היתה נקודה לטובתו. למרות זאת, הפעם אני לא זוקף נקודה לרעתו או לזכותו. גמר מערב זה יפה, גם אם היה יכול לנצח איזה משחק יותר באותו גמר.
2020-21: דנבר אמנם ניצחה את פורטלנד בסיבוב הראשון, אבל להפסיד בסוויפ מול פניקס (אמנם הפיינליסטית מהמערב ומדורגת בכירה יותר), זה לא ממש יפה, בטח לא כשהאיש הגבוה מולך הוא כולה דיאנדרה אייטון (ולא האוורד+דייויס או משהו כזה). שזה בגדול, בערך כמו קאנטר. יוקיץ׳ נתן סדרה של 25 נק׳, 13 ריב׳, ו 6 אס׳. ויחסית לא היתה לו הרבה עזרה, וההפסד היה סביר ואף צפוי. אבל סוויפ? סוויפ זה לא ממש סביר. ההפסד סביר כשלעצמו, אבל לא בסוויפ. נקודה לרעתו.
2021-22: העונה הקסומה של גולדן סטייט, שבעטה ליוקיץ׳ בתחת גם בסיבוב הראשון (1-4). אני זוכר שמאד פחדתי שקבוצה שמבליטה בעיקר את קוון לוני מתחת לסל, תקבל מכה רצינית מהסרבי ותעוף כבר בסיבוב הראשון, ואני מאד שמח שזה לא קרה. בכל מקרה, מארי היה פצוע, וגולדן סטייט החליטו לתת ליוקיץ׳ לעשות מה שבא לו בקליעה (31 נק׳, 13 ריב׳), אבל הרבה פחות באסיסטים (רק 6), ובלי יוצר אחר, מדובר בהפסד סביר בסך הכל. כך שאין כאן נקודה לרעתו או לזכותו לדעתי.
22-23: טוב, אליפות היסטורית. לפחות אחת יש לו. ציפיתי להרבה יותר. אבל אי אפשר לומר שבעונה הזאת הוא לא התעלה על הציפיות.
23-24: אחרי ניצחון על הלייקרס בסיבוב הראשון, בא הפסד בסדרה ענקית ובמשחק מס׳ 7 לגובר ומינסוטה (שיתבררו כעקב האכילס הגדול של הנאגטס, אני מניח). דנבר היתה עם יתרון ביתיות, ויוקיץ׳ (29 נק׳, 11 ריב׳, 8 אס׳) נתן סדרה טובה, אבל שוב – סדרה טובה סטטיסטית של התרגמה לניצחון למרות שמארי וגורדון היו בריאים ולמרות שיוקיץ׳ נתן גם משחק מס׳ 7 מעולה. (34 נק׳, 19 ריב׳). בסופו של דבר , הוא לא התעלה מספיק בשביל לנצח – נקודה לרעתו.
24-25: ניצחון בשבעה משחקים מול הקליפרס, הפסד בשבעה מול האלופה שבדרך (אוקלהומה) ו 28 נק׳, 14 ריב׳ ו 6 אס׳ ליוקיץ׳ בסדרת ההפסד הזאת. בסופו של דבר, זה היה הצפי, ושבעה משחקים מול קבוצה כמו אוקלהומה זה אפילו מכובד. עמד בציפיות.
25-26. סליחה, אבל קצת בושה מה שהלך שם. דנבר עם סגל סביר, וכמה שחקנים שפרצו (אבל גם ללא ווטסון ועם חצי גורדון). מפסידה לקבוצה שבה כל הגארדים פצועים לגמרי החל מהמשחק הרביעי (ומפסידה בשלושת המשחקים בלי הגארדים של הוולבס 2-1) . יוקיץ׳ אמנם עם 26 נק׳, 13 ריב׳, 9.5 אס׳ ,אבל אחוזים לא טובים, כשיותר מדי פעמים גובר גובר עליו. בהחלט ובקלות נקודה לרעתו, ואפילו נקודה עם סימן קריאה.
יש לו כאן 4 נקודות לרעתו. פעמיים בהם הוא עמד בציפיות ופעם אחת בה הוא התעלה בפלייאוף. בשביל מישהו שרבים מחשיבים בתור הסנטר הטוב בהיסטוריה – זה ממש לא שם.
ומה האחרים עשו? שאקיל לקח שלוש אליפויות מאד מאד דומיננטיות בשיאו עם הלייקרס. ועוד אחת, קצת פחות דומיננטית אבל עדיין מכובדת מאד עם מיאמי.
טים דאנקן (פאוור, סנטר. מה זה משנה… גבוה של ממש) – לקח חמש אליפוית, כשלפחות בשלוש מהן הוא לגמרי השחקן המוביל, וגם בשתיים האחרות הוא שחקן מאד מאד חשוב (2007) עד חשוב אבל לא מאד מאד (2013)
אולג׳ואן לקח את מה שנתנו לו – שתי אליפויות עם סגלים בינוניים למדי (אוטיס ת׳ורפ? קני סמית׳?) בדיוק בעונות בהן מייקל ג׳ורדן החליט לנוח. חוץ מזה, יש לו עוד גמר אחד משנות השמונים.
ביקשתי מפרפלקסיטי לעשות פחות או יותר את מה שעשיתי ליוקיץ׳ – לבדוק באיזה מקום הקבוצות שלהם סיימו את העונה, מתי הם הפסידו בפלייאוף, ומה היו הממוצעים שלהם בסדרה האחרונה (בין אם זה היה הפסד או ניצחון). להלן התוצאות', כשמה שביקשתי מפרפלקסיטי לעשות הוא לומר אם יש נקודה לרעתו (כי הם הצליחו פחות מאשר הדירוג), לטובתו (הצליחו יותר מאשר הדירוג) או כצפוי (הצליחו כמו הדירוג) – דיסקליימר – אני מודע לכך שפרפלקסיטי עשוי לטעות, אבל…. בכל זאת, שעתיים עבודה בשביל כתבה בהופס…
שאקיל (עד עונת 2007, אחריה, הוא כבר היה שחקן קצת גמור)
| Season | Team | Seed | Exit round | Last series stats (PTS/REB/AST) | Result vs seed |
|---|---|---|---|---|---|
| 1993-94 | Orlando | #4 | First round | 20.7 / 13.3 / 2.3 | -1 |
| 1994-95 | Orlando | #1 | Finals (lost) | 28.0 / 12.5 / 6.3 | 0 |
| 1995-96 | Orlando | #2 | Conference finals | 27.7 / 10.8 / 4.0 | 0 |
| 1996-97 | Lakers | #4 | Second round | 22.0 / 11.6 / 3.2 | 0 |
| 1997-98 | Lakers | #3 | Conference finals | 31.8 / 9.3 / 1.0 | 1 |
| 1998-99 | Lakers | #4 | Second round | 23.0 / 11.5 / 2.0 | 0 |
| 1999-00 | Lakers | #1 | Finals (won) | 38.0 / 16.7 / 2.3 | 1 |
| 2000-01 | Lakers | #2 | Finals (won) | 29.3 / 15.7 / 2.7 | 1 |
| 2001-02 | Lakers | #3 | Finals (won) | 36.3 / 12.3 / 3.8 | 1 |
| 2002-03 | Lakers | #5 | Second round | 24.1 / 12.7 / 1.7 | -1 |
| 2003-04 | Lakers | #2 | Finals (lost) | 14.5 / 8.8 / 2.0 | 0 |
| 2004-05 | Miami | #1 | Conference finals | 20.5 / 9.3 / 2.4 | -1 |
| 2005-06 | Miami | #2 | Finals (won) | 18.8 / 8.5 / 1.3 | 1 |
| 2006-07 | Miami | #4 | First round | 18.8 / 8.5 / 1.3 | -1 |
| 2007-08 | Miami / Phoenix | #6 | First round | 15.2 / 9.2 / 1.0 | 0 |
| 2008-09 | Phoenix | N/A | N/A | N/A | N/A |
| 2009-10 | Cleveland | N/A | N/A | N/A | N/A |
| 2010-11 | Boston | N/A | N/A | N/A | N/A |
אני סופר כאן 5 נקודות זכות, 6 אפסים, וארבעה מינוסים, אבל אחד מהם בעונת הפלייאוף הראשונה שלו, ושלושה מהם קצת אחרי שיאו..
—
טים דאנקן (לא כולל שתי העונות האחרונות שלו, כי למרות שהוא היה עשירי בדירוג ה mvp בעונה הלפני אחרונה, קשה לומר שעונה בה 14 נקודות היא באותה רמה של שיאו… ובכל זאת, באיזשהו שלב הוא כן הזדקן.
| Season | Seed | Exit round | Last series stats (PTS/REB/AST) | Result vs seed |
|---|---|---|---|---|
| 1997-98 | #5 | Second round | 15.0 / 10.3 / 2.0 | 0 |
| 1998-99 | #1 | Finals (won) | 27.4 / 14.0 / 2.3 | 1 |
| 1999-00 | #4 | First round | 23.0 / 13.0 / 2.0 | -1 |
| 2000-01 | #1 | Conference finals | 24.0 / 17.0 / 3.5 | -1 |
| 2001-02 | #1 | Second round | 20.4 / 14.6 / 2.8 | -1 |
| 2002-03 | #1 | Finals (won) | 24.7 / 15.3 / 5.3 | 1 |
| 2003-04 | #3 | Second round | 23.0 / 14.0 / 3.0 | 0 |
| 2004-05 | #2 | Finals (won) | 20.6 / 14.1 / 2.7 | 1 |
| 2005-06 | #1 | Second round | 32.3 / 13.8 / 2.6 | -1 |
| 2006-07 | #3 | Finals (won) | 24.0 / 11.5 / 3.3 | 1 |
| 2007-08 | #3 | First round | 19.8 / 9.8 / 1.8 | -1 |
| 2008-09 | #3 | First round | 19.8 / 8.0 / 3.2 | -1 |
| 2009-10 | #7 | Second round | 18.2 / 9.5 / 2.7 | 1 |
| 2010-11 | #1 | First round | 12.8 / 8.2 / 1.8 | -1 |
| 2011-12 | #1 | Conference finals | 14.4 / 9.9 / 1.8 | -1 |
| 2012-13 | #2 | Finals (lost) | 15.4 / 10.0 / 2.0 | 0 |
| 2013-14 | #1 | Finals (won) | 15.4 / 10.0 / 2.0 | 1 |
| 2014-15 | N/A | N/A | N/A | N/A |
| 2015-16 | N/A | N/A | N/A | N/A |
5 אליפויות, 6 נקודות זכות, שלושה אפסים, אמנם שמונה נקודות שליליות, אבל נראה לי שזה מתגמד עבור מישהו עם חמש אליפויות.
אולג׳ואן (רק עד עונת 98, אחריה הוא כבר היה זקן מדי מכדי שזה ייחשב)
| Season | Seed | Exit round | Last series stats (PTS/REB/AST) | Result vs seed |
|---|---|---|---|---|
| 1984-85 | #3 | First round | 21.2 / 13.0 / 1.4 | -1 |
| 1985-86 | #2 | Finals (Lost) | 24.7 / 11.8 / 1.8 | 1 |
| 1986-87 | #6 | Second round | 30.5 / 12.7 / 1.3 | 1 |
| 1987-88 | #6 | First round | 37.5 / 16.8 / 1.8 | 0 |
| 1988-89 | #5 | First round | 25.3 / 13.0 / 3.0 | 0 |
| 1989-90 | #8 | First round | 18.5 / 11.5 / 2.0 | 0 |
| 1990-91 | #6 | First round | 22.0 / 14.7 / 2.0 | 0 |
| 1991-92 | Did not qualify | — | — | N/A |
| 1992-93 | #2 | Second round | 23.1 / 13.1 / 4.7 | -1 |
| 1993-94 | #2 | Finals (won) | 26.9 / 9.1 / 3.6 | 1 |
| 1994-95 | #6 | Finals (won) | 32.8 / 11.5 / 5.5 | 1 |
| 1995-96 | #5 | Second round | 24.0 / 11.5 / 5.0 | 1 |
| 1996-97 | #3 | Conference finals | 27.2 / 9.3 / 3.8 | 1 |
| 1997-98 | #8 | First round | 20.4 / 10.8 / 2.4 | 0 |
| 1998-99 | N/A | N/A | N/A | N/A |
| 1999-00 | N/A | N/A | N/A | N/A |
| 2000-01 | N/A | N/A | N/A | N/A |
| 2001-02 | N/A | N/A | N/A | N/A |
ואם אני סופר נכון, אז לאולג׳ואן יש 6 נקודות זכות, חמישה אפסים, שתי נקודות שליליות. בהחלט יפה.
וכדי לשמור על אותה מתודולוגיה – הנה של יוקיץ׳:
| Season | Seed | Exit round | Last series stats (PTS/REB/AST) | Result vs seed |
|---|---|---|---|---|
| 2014-15 | #8 | First round | 13.4 / 14.0 / 5.7 | 0 |
| 2015-16 | Did not qualify | N/A | N/A | N/A |
| 2016-17 | Did not qualify | N/A | N/A | N/A |
| 2017-18 | Did not qualify | N/A | N/A | N/A |
| 2018-19 | #2 | Second round | 25.1 / 13.0 / 8.4 | -1 |
| 2019-20 | #3 | Conference finals | 22.6 / 7.4 / 5.4 | 0 |
| 2020-21 | #3 | Second round | 29.8 / 11.6 / 5.0 | 0 |
| 2021-22 | #6 | First round | 31.0 / 13.2 / 5.8 | 0 |
| 2022-23 | #1 | Finals (won) | 30.2 / 14.0 / 7.2 | 1 |
| 2023-24 | #2 | Second round | 25.1 / 13.7 / 8.3 | -1 |
| 2024-25 | #4 | Second round | 24.3 / 12.8 / 8.1 | 0 |
| 2025-26 | #3 | First round | 28.0 / 10.8 / 7.8 | -1 |
אז שלושה מינוסים, ארבעה אפסים, פלוס אחד בלבד. לא בדיוק הספירה שהיתה לי קודם שהיתה איכותנית יותר, אבל נלך על מתודולוגיה דומה בכל זאת.
טוב, הנה הטבלה המשווה אליבא דפרפלקסיטי – מתי השחקנים התעלו על הסיד, מתי הם עמדו בציפיות ומתי הם נכשלו.
| Player | # of 1’s (exceeded) | # of 0’s (met) | # of -1’s (didn’t meet) | # championships | # Finals MVP |
|---|---|---|---|---|---|
| Hakeem Olajuwon | 6 | 5 | 2 | 2 | 2 |
| Shaquille O’Neal | 5 | 6 | 4 | 4 | 3 |
| Tim Duncan | 6 | 3 | 8 | 5 | 3 |
| Nikola Jokic | 1 | 3 | 5 | 1 | 1 |
נכון, שאפשר לעשות את זה משוכלל יותר. אפשר לתת ניקוד שונה כשהם עשו שני סיבובים יותר מהצפוי, אפשר לקחת את תחזית טרום העונה (ולא רק את הסיד בתחילת הפלייאוף). אפשר היה גם להכניס את לארי בירד להשוואה (לא סנטר, אבל תכל׳ס, השחקן שהכי מזכיר את יוקיץ׳ בהיסטוריה בתור לבן איטי, לא אתלטי אבל גאון…. שלוש אליפויות אגב). ואפשר, ואפשר, ואפשר, אבל אני לא יודע אם זה היה משנה את הנקודה. למעשה,אני די בטוח שבכל השוואה כזאת יוקיץ׳ עדיין היה יוצא רביעי (או חמישי, אם מכניסים את לארי בירד לתמונה). יצוין גם שלא דיברתי על שחקנים שלא ראיתי בכלל (ראסל, ווילט) או כמעט ולא (קארים). הם פחות מעניינים אותי כרגע.
ולשואלים – למה הוא בכל זאת ≈ לאולג׳ואן… אני מניח שזה בגלל ששלוש תארי MVP זה בכל זאת, לא רע בכלל וכשחקן עונה סדירה יוקיץ׳ בהחלט מספיק מתעלה על הניגרי, בשביל לשים אותו פחות או יותר באותו טיר. אבל אין ספק שכשחקן פלייאוף, אולג׳ואן כרגע עשה יותר מאשר יוקיץ׳ עד היום.
[[אגב, לתוהים לפי המתודולוגיה הזאת:
ג׳ורדן – 8 פלוסים, 5 אפסים, 0 מינוסים (האיש אלוהים)
בירד – 3 פלוסים, 2 אפסים, 4 מינוסים (עד 1990)
לברון – 5 פלוסים, 10 אפסים, 4 מינוסים (אחלה מאזן למישהו עם כזה לונג׳ביטי אגב).]]]
ניקולה יוקיץ׳ הוא שחקן ענק באמת. אבל אלא אם הוא יתאפס על עצמו, הוא מוכיח שוב ושוב, שהטיר בו הוא נמצא, הוא לא הטיר של הגדולים באמת.
תודה אבי.
שחקן היסטורי, ומבחינת יכולת אישית באמת שבטופ של הטופ של הטופ.
אבל אין מה לעשות.
ברגע שמגיעים לגבהים האלה ב-NBA, הקריטריונים משתנים ולהיות השחקן הטוב בעולם לא מספיק – חייבים טבעות.
אני מאד שמח שלו וליאניס יש טבעת, ומקומם בהיכל התהילה מובטח, אבל בספורט בו אנחנו כל הזמן עוסקים בדירוגים הם פשוט לא יכולים להתקדם בלי עוד אליפות אחת לפחות.
לגופו של עניין, הייתה תקופה כבר העונה בה הוא כבר שמר הרבה יותר טוב. בסדרה הזו הוא באמת היה לא טוב הגנתית, ולא עמד בנטל.
חבל לי על דנבר ועל הסדרה שהפסדנו מול ס"א, אבל שאפו ענק למיני
מעולה, אבי. אחלה אחלה השוואות, וכנראה הפעם הראשונה שאפשר לומר על יוקיץ' שהסטטיסטיקות לא מחמיאות לו. עדיין, ביופי טהור של המשחק והבנה שלו, בגאונות התקפית ובהתחשב בזה שהוא לקח את מסירות הכדורעף והנו-לוק שהיו הקצפת והדובדבן של לארי לג'נד והפך אותן לשלו, וגם בגיל שלו (31 – עוד לא גמור. יכול לתת עוד כמה שנות שיא), אני שם אותו בראשמור של השחקנים שכיף לצפות בהם, ובפוטנציאל לטפס עוד גם בסולם הזה שלך. למרות שיש מצב שאם לא אכל מספיק צפרדים מגובר, איזה סנטר צרפתי אחר דווקא יחרב לו את זה…
השוואה מעניינת אבי.
לדעתי כדאי לנרמל עם כמות שנים בליגה ואז לטים דאנקן לא יהיו מתחרים.
דאנקן עם קריירה של 19 שנים רצוף בפלייאוף לעומת שאק והאקים שהיו 14-15 שנים. קריירות ארוכות כאלה תמיד יהיו נפילות וזה בסדר. ג'ורדן הממזר פשוט החליט לפרוש רגע לפני ששיקגו בולס שלו יורדת בגדולתה ולכן נחשב ל-GOAT כי התמזל מזלו הוא לא חווה הפסדים אחרי האליפות הראשונה.
לגבי יוקיץ' – כמה שהוא שחקן גדול, הפסד בפליאוף הזה ובכלל החולשה ההגנתית שלו העונה לדעתי פוגעים ב-legacy שלו , הוא לא יהיה בדיון מי הגבוה הטוב אי פעם, אולי טופ 5.