CREDIT: GETTY IMAGE

1. אלה הנמצאים ב'צוות הופס' ב-SMS כבר יודעים את 'החדשות' ועתה הגיע הזמן שכולם יידעו שגילו לי סרטן במעי הגס.

בינתיים הגידול הסרטני מרוכז כ'גוש' – MASS – בתוך המעי ללא גרורות חיצוניות, אבל ללא טיפול זו רק שאלה של זמן. ניתנו לי שלוש ברירות: אחת, לא לעשות כלום ולחכות לסוף שלפי מקרים דומים זה עניין של שנה, שנה וחצי; לבחור בטיפול כימו=טרפי, ואז תוחלת החיים היא שנתיים וחצי עד שלוש, או לבחור בניתוח עם סכוי לחיים יותר ארוכים, ואולי אפילו סוף לגידול הסרטני.

ברור שבחרתי בניתוח. לצערי התאריך הקרוב ביותר שניתן לי הוא שלושה שבועות מעכשיו.

אמשיך לכתוב כשאוכל, כי אין לשכוח שאשתי גייל היא חולת פרקינסון שמחלתה פוגעת בתפקודים רבים, ולמרות שאנחנו גרים במרכז ל-ASSISTED LIVING, בחיי היום-יום היא זקוקה לי כמעט כל עת שהיא אינה ישנה.

אני לא בוכה על מר גורלי. היו לנו 52 שנים נהדרות יחדיו, וחיינו עדיין ממשיכים.

נא לא להגיב עם מסרי החלמה. אני בטוח שכולם מאחלים לי את הטוב ביותר שניתן במצבי. המתנה הטובה ביותר היא תגובות למעורבים שאמשיך לכתוב, כשאוכל.

זה מה יש, חברים. אני השלמתי עם מצבי, ומקווה לעוד זמן רב של כתיבה ויצירה. (אני כותב בשעה שהניקס מורידים לאטלנטה את המכנסיים ומכים בהם בטוסיק כראוי)

הניקס קורעים את הצורה לאטלנטה במשחק שהמורה שלי קווינט אף פעם לא לימד אותי כיצד לכתוב עליו.

הניקס ידעה שכשהם עלו על הפארקט במצב 3-2 לטובתם, שאטלנטה תילחם על חייה. הם החליטו לחסל את חייה לעונה זו כבר ברבע הראשון.

כשהרבע הראשון נגמר 40-15, עשיתי חשבון כמו שהמורה שלי קווינט לימד אותנו בכיתה ב' (או ג'?) שהמשחק ייגמר 160-60. הוא לא נגמר בדיוק ככה, אך משך כל המשחק ראית קבוצה שבאה לחסל עניין, נגד קבוצה שרק עשתה חשבונות לא להפסיד בשיאים חדשים (היא לא בדיוק הצליחה: ה-47 נק' הפרש היה השיא חדש לחצי משחק בפלייאוף; היא כבר הובילה בחצי ב-51 לפני שההפרש ירד ל-47).

השחיטה הייתה מוחלטת. הניקס לא נתנו צ'אנס לאטלנטה אפילו להרים ראש מעל המים ולשאוף מעט אוויר. היה זה משחק שישמש בעתיד דוגמא לדומינציה מוחלטת. נגמר 140-89. השליטה הייתה כה מוחלטת שהיא לא איפשרה לי אפילו לבוא עם חידודי הלשון הרגילים שלי. פשוט לא נראה לי פייר להשפיל את הקבוצה הביתית שלי, אבל דבר אחר אני אומר למאמן ולהנהלה: כיצד ציפיתם לנצח ללא סנטר, ועם פאוור פורוורד – אחד בגובה 2.08 מ' (הסנטר אונקונגווה) והשני 2.02 מ' (הפאור-פורוורד ג'יילן ג'ונסון)???

כשהניקס הובילו ב-61 נק', ידעתי שאני לא יכול לחזות יותר ורק אחכה לסוף ואצטרף למיטה ליד גייל שלי.