מומנטום או תנע בעברית מוגדר כתאוצה של תהליך, התפתחות בתנופה, אחרי משחק מספר 3 בסדרה בין ההוקס לניקס כל המומנטום היה בצד של אטלנטה, הם גנבו את הביתיות, היו ביתרון 2-1 עם משחק בבית לעלות ל3-1 ובאופן כללי הצליחו להתמודד עם הפיזיות והאגרסיביות של ניו יורק בצורה טובה מאד.

אבל אז הגיע משחק 4 ואחריו משחק 5, וכל המומנטום עבר לגמרי לצד של הניקס, קארל אנטוני טאונס נראה חד מתמיד, טריפל דאבל ראשון בקריירה בפלייאוף במשחק מספר 4 וברונסון שתפר 39 נקודות במשחק מספר 5 העלו את הניקס ליתרון 3-2 בסדרה ועכשיו כל הלחץ על אטלנטה לנסות לנצח בבית ולחזור לגארדן למשחק מספר 7 על כל הקופה.
אומרים שסדרות מוכרעות על ידי ההתאמות שהמאמנים עושים תוך כדי, ואין ספק שגם במקרה כאן אנחנו רואים את סניידר ובראון עושים התאמות כדי לייצר יתרון כל אחד לקבוצה שלו, אבל בסופו של דבר זאת ליגה של כוכבים ושל שחקנים שיכולים וצריכים לעמוד בלחץ ברגעים מכריעים, זה מאד עוזר שיש לך אחד כמו ג'יילן ברונסון שיודע לא רק לקחת על עצמו בסיום המשחק אלא גם מקרין שקט וביטחון לחברים שלו, מן העבר השני עוד ג'יילן, ג'יילן ג'ונסון, שעשה התקדמות אדירה השנה, הגיע לאולסטאר ובינתיים כמעט ולא מורגש בסדרה הזאת, אם ההוקס רוצים לצאת הערב עם ניצחון ולכפות משחק 7 הם חייבים לעצור את ג'יילן ברונסון ולקוות שג'יילן ג'ונסון ישחק באותה רמה שעזרה להוקס לסיים את העונה הרגילה בצורה כל כך טובה.


עד כאן הכל טוב ויפה, חשבתי להגיד לכם שבמסיבת העיתונאים קווין סניידר דיבר על כמה הקבוצה מוכנה ומתרגשת לשחק מול הקהל הביתי או לספר לכם שבחימום השחקנים של ההוקס הביאו את הילדים שלהם למגרש בזמן החימום כאילו המשחק כבר נגמר והסדרה ב3-3 אבל מה שהיה הערב באולם באטלנטה היה לא פחות מהיסטורי.

המשחק נפתח בסערה, ניו יורק עלו ממש בטירוף, הגנתית הם ניטרלו את ההוקס לגמרי, הרבע הראשון היה בשליטה מוחלטת של ניו יורק, הוא נגמר בתוצאה 40-15 וכבר אז הבנתי שהמשחק הזה גמור אבל היסטוריה תהיה פה, אננובי עם 14 נקודות כאשר כל אטלנטה קולעת 15! הניקס עם 70 אחוז מהשדה, ההוקס עם 8 ריבודים ברבע הראשון! וכל האנרגיה באולם פשוט נעלמה.
בדרך כלל אומרים שאין הובלה בליגה שאי אפשר לחזור ממנה אבל הערב היה די ברור שההוקס לא הגיעו למשחק, ברבע השני הם המשיכו לזרוק באחוזים נוראיים, הניקס חטפו כדורים ורצו קדימה למתפרצות ולא הורידו את הרגל מהגז, הייתה תחושה שהם באו להוכיח משהו, בשלב מסוים התוצאה הייתה 80-30 והייתי חייב לצלם את זה כי חשבתי שלא יהיה יותר גרוע, טעיתי, היה יותר גרוע, המחצית נגמרה 83-36 לניקס, אטלנטה עם 12 סלי שדה סך הכל, 22 אחוז מעבר לקשת וניו יורק עם 65 אחוז מהשדה, 44 לשלוש, 4 שחקנים של הניקס בדאבל פיגרס! בלתי נתפס.

המחצית השנייה הייתה גם כן קשה לצפייה, אלא אם כן אתה אוהד של הניקס כמובן, טאונס הגיע לטריפל דאבל שני בסדרה עם 4 סלי שדה! גם הספסל של ניו יורק מצטרף לחגיגה, אטלנטה עם 17 איבודים שאיתם עשו הניקס 26 נקודות במתפרצת! כבר 5 שחקנים בדאבל פיגרס לניו יורק, אננובי עם 29 נקודות ב27 דקות!

הרבע האחרון שם חותם על אחד מערבי הקליעה הנדירים בתולדות ניו יורק, 47 נקודות הפרש שיא במחצית שהוא שיא בכל הזמנים במשחק פלייאוף בליגה לא רק של ניו יורק, שיא מועדון של 140 נקודות במשחק כולו, אף שחקן חמישייה של ניו יורק לא עבר את ה-28 דקות, הפרש השיא במשחק כבר היה 61 נקודות, מה אני אגיד לכם, גם ככה האולם היה בערך 40 אחוז אוהדי ניקס שבאמת שאפו ענק, הגיעו בהמוניהם, אבל אחרי שכל האוהדים של אטלנטה חתכו מוקדם לברוח מהפקקים האווירה הייתה של מדיסון סקוור גארדן ברבע האחרון.
מי זוכר שאטלנטה הובילה 2-1 בסדרה, מה שיזכרו מהסדרה הזו זה את משחק מספר 6 ששבר שיאים ונתן לאוהדי ניו יורק את התחושה שהשנה הגמר הוא לגמרי בהישג יד, עכשיו נותר לראות אם נקבל סדרה קלאסית של בוסטון נגד ניו יורק בפעם השנייה ברציפות בחצי הגמר המזרחי או שפילדלפיה תעלה למרות הכל ותפגוש את הניקס לסדרה עם שניים מהקבוצות עם קהל האוהדים היותר פאנטיים שיש בליגה.
במסיבת העיתונאים דיבר בראון על כמה שניצחון הגיע מהרצון הקבוצתי לנצח, נתן המון מחמאות לטאונס ועל כמה שהוא סחב אותם בסדרה ובחר לפרגן לסניידר על עונה מעולה ועל כך שהם עשו להם חיים קשים כל הסדרה, קלישאות בעיני וגם קל לפרגן אחרי שפירקת את המאמן היריב ב-50 הפרש אבל ניחא. סניידר דיבר על זה שככל שהסדרה התקדמה יכלת לראות כמה הניסיון של ניו יורק וסגנון המשחק הפיזי עבדו לטובתם ולמה הם קבוצה שכולם מחשיבים למועמדת לאליפות ואיך שהמומנטום של הסדרה השתנה עם הזמן, מומנטום זוכרים?

תוצאת הסיום 140 -89 לניקס וניצחון 4-2 בסדרה.
קלעו לניו יורק – אננובי 29 נקודות, טאונס 12 נקודות, 11 ריבאונדים ו-10 אסיסטים, ברידג'ס 24 נקודות וברונסון 17 נקודות
קלעו לאטלנטה – ג'ונסון 21 נקודות, מקולום 11 נקודות.

תודה על הסיקור חבר. חתיכת פיסת היסטוריה תפסת. אני לא חושב שהשיא הזה יישבר אי פעם. מטורף
וואו קשה לי לראות את זה נשבר
כמו כן באסה להוקס לסיים ככה את העונה החיובית שלה
כן לגמרי, עשו סך הכל עונה מעל לציפיות
תודה רבה! תפסתי כמה הצגות היסטוריות העונה של הניקס אבל המשחק שהיית בו הערב הוא בבחינת "ואת עלית על כולנה"!
מקווה שנהנית!!
לגמרי חוויה! לא משהו שרואים כל יום
אני גם לא יכלתי להאמין כשראיתי מולי את ה30-80 הזה. חשבתי שאני חולם כי באמת נמנמנתי תוך כדי צפיה. זה היה לא הגיוני בכלל.
במעמד צד אחד כמו שאומרים
[…] […]
בס"ד
תודה רבה, ערב היסטורי.
ואיזה מסכנים האוהדים של אטלאנטה.
רובם הלכו הביתה אחרי החצי הראשון…
העבירה המכוערת והמסוכנת של דניאלס שהושפל ספורטיבית, והחליט לנקום באוקטגון
https://youtube.com/shorts/RoNYVm96RNM?si=1cxuQqA60JOcefSF
שווה הרחקה מחצי עונה לפחות, בטח סילבר יתחנן בפניו שלא יפרוש לטובת ה-UFC
זה באמת היה דוחה לפרוק עצבים ככה.
בדיוק כתבתי בסיקור המשחקים שלדעתי דניאלס צריך להיות מורחק חצי עונה.
אין לזה תקדים אבל זה מוציא אותו מרשימת השחקנים שאני מעריך.
באמת גועל נפש.
רובינסון החזיק את עצמו, הגיע לדניאלס אגרוף בפנים 👊 כל הכבוד לרובינסון שהתאפק
עד כמה שתבוסה כזו יכול להיות מהנה, היה קשה להוריד את העיניים מהמשחק. הניקס היו במוד סופר אגרסיבי ושיחקו משהים בשני הצדדים. נקרדיט המרכזי מגיע לאננונובי, מאמי, וKAT שנהיה פתאום פוינט סנטר. קרדיט גם לברונסון שזז הצידה.
קאט לגמרי נראה יותר שקט ומפוקס
לדעתי במכות של רובינסון עם דניאלס אנונובי עדיין הוביל על ההוקס 22-23.
ה140 זה אולי שיא מועדון בפלייאוף אבל בודאות לא קרוב אפילו לשיא ליגה.
זה אכן שיא מועדון. שיא הליגה הוא 157, שזה לא מאוד רחוק לכאורה
חחח
אולי יותר מעניין – הניקס ניצחו גם את הסדרה שבה נקבע השיא של ה-157
צודק זה אכן היה שיא מועדון בפלייאוף, טעות שלי כאן
תודה רועי.
קצת התבאסתי שלא נשבר שיא ההפרש כי אני אוהב סטטיסטיקות כאלה, ואני אוסיף שההשוואה בין ג'יילן ג'ונסון לאבדיה בפלייאוף לא עושה טוב לראשון
מסכים איתך! דני זה רמה אחרת בשלב הזה
וואו שחיטה כשרה.
ראיתי בבוקר שנגמר 50 אבל מטורף שזה היה ההפרש כבר בתחילת רבע 2.
80-30… לא זוכר שאי פעם ראיתי דבר כזה.
יחד עם זאת זה לא מחזק את המעמד של הניקס כקונטנדרית בעיניי, יש הבדל מהותי בין להביס קבוצת סיבוב ראשון לבין לנצח בסדרה את הטופ של המערב
פשוט לא להאמין מה שהלך שם
מצויין רועי! חבל שלא יכולתי להצטרף אליך!
גם אני מנחם, זה עוד יבוא
לא כוחות, אבל ניראה לי שלהוקס אין אוהדים פקקים זה לא תירוץ.
אהבתי את הסיקור כרגיל במיטבו