דוויין ווייד – במקום 'כמו פעם', אחר מ-'פעם' / מנחם לס

NBA Global Games Rio 2014 - Practice Day

במשחק הראשון של מיאמי, דוויין ווייד שיחק 31 דקות, קלע 21 ב-8 מ-16 מהפארקט (כולל 3 מ-3 מ-3), חילק ארבע מתנות, וגנב שתי עוגיות.

האם כל זה אומר שהוא חזר להיות הדוויין ווייד של 2006?

את זה אתם אמרתם. לא אני.

הוא לא חזר להיות הדוויין ווייד של 2006, ולא יחזור. הוא מבוגר מדי, ברכיו פגועות מדי, והוא מותש מדי.

אבל מה שהוא חזר להיות זה המנהיג של מיאמי היט, האיש שהמושכות ניתן לו שוב להובלת הכרכרה.

לזכותו הגדולה – וההוכחה לאישיותו הבוגרת וחוסר האנוכיות והקנאה שבאופיו – הוא נתן ברצון וללא כל ויכוח את שרביט המנהיגות ללברון, למרות שבשתי שנות פלייאוף מארבע, דוויין לדעתי היה טוב יותר מלברון. אבל לברון איננו, זאת עובדה, ואיש לא יכול לעשות דבר בנידון. למעשה לפי משחק אמש, אני שם היום את הקאבס בראש כל קבוצות הליגה, אם כי לא הרבה פחות בגלל קווין לאב ודייויד בלאט מאשר לברון.

אז השאלה הנשאלת היא אם אחרי ארבע שנות נתינת השרביט למישהו אחר – ומספר פציעות כמספר גרגרי החול בחוף דאבוש – הוא מסוגל לעשות זאת.

לא צריך להיות חכם כמו K-700 לדעת שרק TIME WILL TELL. אבל לפי ההכנות שלו; לפי אימוני הקיץ, ולפי משחקו הראשון, אני מאמין שישנו סכוי סביר מאד שהוא כן יצליח.

אני לא מדבר על MVP. אני לא מדבר על משחקים של 36 נק' ו-11 אסיסטים ב-42 דקות משחק. אני מדבר על 20-25 נק' למשחק ב-30-35 דקות משחק ללא השתוללויות, ללא חדירות מטורפות, וללא משחק אגרסיבי עם 100% הקרבה כפי ששיחק בעבר.

מה ראיתי במשחק הראשון של העונה? בגרות של מנהיג, ומשחק סולידי, שקט, עם קליעה משופרת מאד מרחוק. ראיתי שחקן מצויין הניזהר לא לעשות שטויות גופניות, ולתת לרוקי'ס להשתטח על כדורים אבודים.

בעבר – לפני לברון – דוויין נתבקש לעשות הכל: להיות האלפה דוג. לקלוע את הנקודות הקריטיות. לקחת את הזריקה האחרונה. לשמור על שחקן היריב הטוב ביותר ויהיה זה 1, 2, או 3. הוא היה THE FOCAL POINT של כל דבר שנעשה במיאמי. עם בואו של לברון הרבה מהמשקל הורד מכתפיו של דוויין.

אבל עתה לברון איננו.

האם דוויין יתבקש לחזור לעשות הכל?

לא ולא. ישנם מסביבו שחקנים טובים בהרבה מהתקופה של לפני לברון, ובראשם לואל דנג, ג'אז מקרוברטס, שון ויליאמס, ג'יימס אניס, כריס אנדרסון, כריס בוש, נוריס קול, מריו צ'אלמרס, שבאז נפייר, שנון בראון, ואני עדיין לא איבדתי תקווה בדני גריינג'ר. האסלם נישאר לתת גבריות ורוע.

זוהי קבוצה  ה-ר-ב-ה, ה-ר-ב-ה  יותר טובה מהקבוצה של לפני הגעתם של כריס בוש ולברון, ולכן היום דוויין ווייד הוא מנהיג קבוצה טובה פלוס, וכל הגולשים שכתבו שהיא לא תעשה את הפלייאוף – שיילכו לאכול פיטרוזיליה עם פילפל. דוויין יוכל להנהיגם אפילו בישיבה על הספסל.

את דוויין כולם אוהבים כמנהיג. את לברון כולם קיבלו כמנהיג, אבל אף אחד מלבד שעייה וחד-הביצה לא אוהבים. סבלו אותו כמנהיג בלית ברירה וכי הוא היה האלפה דוג. בדיוק כמו שאת קובי איש לא אוהב. בקשר לג'ורדן אני לא בטוח: יש לי רושם שלמרות שהיה פסיכי על כל הראש עם טרוף הנצחון שלו, נידמה לי שכן אהבו!

לדוויין היו ארבע שנים מגן העדן: ארבע שנים שחצבו את שמו בהיכל התהילה כבר בבחירה הראשונה כשיהיה ELIGIBLE, בעוד שכל האחריות והעומס, הלחץ והחובה היו מוטלים על לברון, בעוד שהוא היה 'THE OTHER GUY'.
כשלברון ברח, מיאמי החליטה לא "להיבנות מחדש" ולהתחיל FROM SCRATCH, מהבסיס והתחתית, אלא למלא את הבור – חור – הענק שנוצר ע"י הוצאת סלע גדול, בהרבה אבנים גדולות, אבל אף אחת מהם איננה סלע גיברלטר כפי שהיה לברון. המורה שלי קווינט לימד אותי בכיתה ב' שאפילו עם חצץ אפשר למלא בור גדול אם יש מספיק חצץ. וזה מה שההיט עשו: לא הלכו על אף סופר-סטאר כי לא יכלו, אבל מצאו מספיק חצץ למלא את הבור, ואני לא בטוח היום אם מיאמי חלשה יותר משהיתה בעונה שעברה, ואני מתכוון לכך בכל הרצינות. כמובן במידה שדוויין יישאר בריא.
כי עוד דבר כבר קרה, אם ראיתם את בוש וה-26 נקודות שלו: 
בוש החל לשחק כפי ששיחק בטורונטו, כשהוא הברירה הראשונה, או מינימום השנייה לדוויין. אני מאמין שב-50% מהמקרים בוש יהיה 'הברירה הראשונה', והאשך היחיד שיש לידידנו יצטמק להיות צימוק (לא שהוא אשכולית היום!). בוש חזר להיות שחקן של 20-25 נקודות, ותזכרו היכן קראתם זאת לראשונה. בוש יהפוך אף הוא למנהיג – מנהיג שני לדוויין – מנהיג שקט כפי שהיה בטורונטו, וללא הכבוד (ואפילו הייראה) שהיה לו מלברון, ששינה לחלוטין את משחקו משחקן אלפה-דאג לשחקן ניפחד ונחבא אל הכלים. 'הבושית' של האשך יהפוך להיות הנשיא בוש שהיה כה טוב לעם ישראל, ומה שטוב לעם ישראל טוב בשבילי.
בוש לנשיאות! (יותר טוב מאובמה הוא יהיה בכל מקרה).
אבל בואו נחזור לדוויין.
אני גרתי עדיין לא רחוק ממיאמי כשלברון היה שם. ראיתי את מכוניתו: "BATMOBILE" ששווייה פי שניים מה-NISSAN MAXIMA שדוויין ננג. שתיהן לא 'לומברדי', אבל במיאמי אין טעם לנהוג 'לומברדי' אלא אם כן אתה שוכר גדול שמירה עליה מפני המאפיה הקובנית. ההבדל במכוניות היה גם סדר העדיפויות.

אבל כולנו יודעים של-'מקסימה' שלו יש כבר במנוע 900+ משחקים ו-32,000+ דקות. היא חייבת עתה לתת עוד איזה 300 משחקים ו-10,000 דקות טובות, ואני מאמין שיש מספיק 'שווומפ' במנועה לכסות את הזמן והמיילאג'.

אני מאמין שאריק ספואלסטרה ישתף – לא תאמינו, אבל חכו וראו  – עד 10 שחקנים ברוטציה, ולפעמים 12 שישחקו 5 דקות ויותר. אין שחקן אחד בכל הסגל שהוא פחות מ-"C" כשדני גריינג'ר הוא סימן השאלה היחיד.

לדוויין ווייד יהיה קשה להיות המנהיג הגדול עם מגבלותיו הגופניות אחרי 4 שנות היעדרות מ-'מנהיגות'. אני לא מצפה ממנו לאף משחק של 30+ העונה, או דאבל-דאבלים יותר משניים-שלושה כל העונה. לא זה מה שמבקשים ממנו בסיבוב הזה. אבל אם חזיתם בזהירות במשחק הראשון ראיתם דוויין שונה: זהיר, מתון, וקלעי מרחוק. הוא לא יהיה העונה "JACK OF ALL TRADES" כפי שקובי ניסה – בכשלון גדול – להיות אמש.  דוויין – שלא כקובי-  יודע שפציעותיו גבו מחיר, ובמקום להילחם ולהתגבר עליהן, הוא החליט "לשחק איתן": להסתגל, להקשיב לגופו, ולקבל את פסק דין הטבע: הוא לעולם לא יהיה מה שהיה, מה שקובי מנסה להיות.

דוויין החליט לא לנסות להיות מה שהיה, אלא להיות  א-ח-ר. ואני רואה ב-'אחר' תקווה גדולה למיאמי היט.

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 8 תגובות

  1. אחלה מאמר!
    שוב אם הוא ישפר את הקליעה שלו וילמד איך להוציא מעצמו את המקסימום תוך שמירה על הגוף שלו (ובעיקר הברכיים), הוא מסוגל לעשות העונה יותר ממה שרבים חושבים. אין ספק שהוא יכול לחזור ולהוביל את הקבוצה הזאת שוב, השאלה מה יביא למגרש

  2. אכן עוד דובדבן מפרי עטו של הדוק.
    מיאמי נראים מצויין וכימיה קבוצתית כבר יש
    אין לי ספק שיסיימו באחד משלושת המקומות הראשונים במזרח.

  3. פיזית הוא נראה יותר מותש ומבוגר מקובי.

    משחק ראשון בעונה הוא היה טוב ביחס לדקות ששיחק אבל כאמור זה משחק ראשון בעונה.

    אני דווקא רואה איך העונה שלו הולכת להסתבך בגדול.

    אין יותר לברון שיוכל להסתיר אותך במשך העונה עם משחק כן ו-2 לא, הוא יצטרך לתת מעצמו יותר העונה, לשחק יותר דקות ויותר משחקים ולדעתי הגוף שלו לא יצליח להתמודד עם זה.

    אם מישהו בטעות לקח אותו בפנטאזי אז זה הזמן לנסות להשיג עליו משהו טוב וכל עוד השקר עדיין לא נחשף.

    לאן הוא יקח את מיאמי העונה? לשום מקום- שזה או סיבוב 1 בפלייאוף במזרח או פחות מזה.

  4. אני מאחל לו כל טוב אבל חבל עליו. בתחילת דרכו ממש, בשנה-שנתיים הראשונות, אח שלי ואני אמרנו שבסגנון המשחק שלו, עם כל הכניסות המופרעות לסל, הוא לא יחזיק הרבה שנים. עושה רושם שצדקנו

כתיבת תגובה

סגירת תפריט