לפני שנתיים, דני אבדיה היה עוד שחקן שמועבר בטרייד בלי יותר מדי רעש. כזה שמסומן כפוטנציאל שלא בטוח יתממש. עונה שעברה התחילה הקפיצה בישורת האחרונה של השנה, אך הייתה זו העונה שבה כל הסיפור השתנה לגמרי: קפיצת מדרגה אדירה, מספרים, השפעה, עד כדי הגעה ל־NBA All-Star ולא דרך הספסל אלא שחקן חמישייה דרך מסלול שלא רבים האמינו בו. ובכל זאת — זה הספיק רק למקום השלישי. אז למה זה מרגיש כל כך מאכזב?
זה נכון שווגאס הלכו עם ניקייל, אך אפילו משחק הפליי-אין בו קלע 41 מפלצתיים הראה כמה דני השתפר לעומת כל שחקן אחר.
נקווה לפחות לראות את דני באחת מחמישיות ה NBA.
תודה שחר. אני לא חושב שאנחנו שיא האובייקטיביים, ולדורן יש קייס לא פחות ממנו.
כלומר, אני גם לא חושב שהבחירה באלכסנדר-ווקר היא שיא המוצלחת.
לגבי החמישיות – יש סיכוי
רפי בינה בליגה.