בלי סופרסטאר בטופ 5 של הליגה, עם חלוקת דקות שוויונית והגנה קשוחה – הכתומים מסיימים את העונה הסדירה במקום השני ומוכיחים שהשיטה היא המלך החדש ביורוליג.
כשעונת היורוליג 2025-26 יצאה לדרך, רובנו ציפינו לראות בצמרת הטבלה את אימפריות היבשת כמו פנאתינייקוס, אולימפיאקוס, פנרבחצ'ה וריאל מדריד, אבל ספק אם מישהו מאיתנו האמין שנראה במקום השני מתבססת לה לא אחרת מאשר ולנסיה.
דאריוס תומפסון, שהגיע כשחקן הבכיר של הקבוצה, מוכשר ככל שיהיה, הוא לא "גו-טו-גאי" במובן הקלאסי של המילה, בטח לא בהשוואה למפלצות כמו וזנקוב, שנגליה, מייק ג'יימס או קנדריק נאן.

אם כן, מה מייחד כל כך את הקבוצה הספרדית?
*שימו לב לנתונים המרשימים שלהם העונה*:
נקודות: 90.9 בממוצע למשחק – מקום ראשון ביורוליג
אחוזים לשתי נקודות: 57.2% – מקום רביעי ביורוליג
אחוזים לשלוש נקודות: 36.7% – מקום שביעי ביורוליג
ריבאונד התקפה: 13 – מקום שלישי ביורוליג
ריבאונד הגנה: 24.7 – מקום שלישי ביורוליג
אסיסטים: 21 – מקום שלישי ביורוליג
חטיפות: 6.9 – מקום רביעי ביורוליג
חסימות: 3.2 – מקום שני ביורוליג
ביצוע עבירות: 20.8 – מקום שמיני ביורוליג

כשלוקחים את כל הנתונים הללו, אפשר לראות בבירור קבוצה דינאמית, שמשחקת בקצב גבוה, יודעת לשחק ביחד ובפירגון מלא וגם באחריות וקשיחות בשני צדי המגרש.
כשמסתכלים על סגל השחקנים, אחד הנתונים המרשימים ביותר של הקבוצה הוא שאין אף שחקן שמשחק יותר מ-23:30 דקות למשחק. מדובר בקבוצה מאוזנת ועמוקה שכל שחקן יודע את מקומו ואת האיכויות שלו.
בנוסף, יש להם ארבעה שחקנים שקולעים בממוצע דו-ספרתי של נקודות, כשאף אחד לא קולע יותר מ-13.7 נק' בממוצע.
עוד נתון מרשים במיוחד, הוא שלוולנסיה יש את אחד ממאזני הבית הטובים ביותר העונה, כאשר מתוך 19 משחקים, ניצחה ב-16 מתוכם.
אבל אחד הדברים המרשימים ביותר אצל הספרדים העונה הוא עומק ספסל נדיר.
שחקנים כמו ז'אן מונטרו, בראנקו באדיו וניית'ן רוברס לרוב עולים מהספסל ונותנים תפוקה של שחקני חמישייה בכל קבוצה אחרת, מה שמאפשר למאמן לשמור על אינטנסיביות הגנתית גבוהה לאורך כל 40 הדקות.
עכשיו, רגע לפני שהפלייאוף יוצא דרך, נראה האם ולנסיה תביא את היכולות שלה בשני צדי המגרש גם למעמד המלחיץ הזה, כשכל ההגנות מתכווצות ונהיות קשוחות יותר.
ולנסיה תשחק מול פאנאתינייקוס בסדרה הראשונה, קבוצה עטירת כוכבים ושמות גדולים ועל הנייר, למרות שולנסיה עם יתרון הביתיות, יתכן בהחלט שהיא תיחשב האנדרדוגית בסדרה ותצטרך להראות, כפי שהראתה כל העונה הסדירה, שצריך להחשיב אותה כקונטנדרית אמיתית לאליפות.
בשורה התחתונה: אם בתחילת העונה חשבנו שהעונה של ולנסיה תקום ותיפול על דריוס תומפסון, היום ברור שהסיפור הוא הקבוצה.
ולנסיה היא ההוכחה שביורוליג של 2026, שיטה, חיבור וקצב משחק יכולים לנצח גם את הצ'קים הפתוחים הגדולים ביותר ביבשת.
אז מה אתם אומרים? האם ולנסיה תמשיך ביכולת הנהדרת שלה ותצליח לעבור את היוונים מלאי הכוכבים? והאם בעיניכם הקבוצה באמת קונטנדרית?
*הנתונים נלקחו מהעמוד הרשמי של היורוליג*

כתיבה מעולה. המשך לתרום לנו!
תודה רבה מנחם!
שמח שאהבת 🙂
המיוחד בסגנון המשחק של ולנסיה הוא הקצב המהיר והכושר של כל הסגל לשחק בקצב הזה. הקבוצות שכנגד פשוט קורסות.
בדיוק!
הסגנון שלהם בשילוב העומק הוא שונה ממה שהכירו בליגה, השאלה אם יצליחו להביא את זה לידי ביטוי בסדרה שבה היא לא הפייבוריטית למרות המיקום שלה
הקצב המהיר נובע משיטת החילופים האינטנסיבית של המאמן. רבע ראשון, החמישייה של היריבה מותחים איברים, בוולנסיה כבר כמעט כל הסגל היה על המגרש.
דבר נוסף גדל אצלם כשרון בן 19 סרחיו דה לה ריאה, השנה בשכר נמוך, שנה הבאה ב- נבא.