שני שחקנים בינלאומיים עלו הלילה למשחק הבכורה שלהם בפלייאוף, אחד מפריז, השני מבית זרע (או אם תרצו, הרצליה). לקבוצות של שניהם זו הייתה הופעה ראשונה בפלייאוף אחרי בצורת ארוכה – האחת 7 שנים והשנייה 5 – ושתיהן בונות על המשכיות גם בעונה הבאה. ושניהם היו במוקד העניינים של המשחק הלילה. זו לא פרובנציאליות, זה ממש איך שהליגה בחרה לפמפם את המשחק: דני אבדיה מול ויקטור וומבניאמה.

אל תתנו ל-20 הניצחונות העודפים של סן אנטוניו על פורטלנד להטעות אתכם, זו ממש לא סדרה סטנדרטית של מדורגת 2 מול 7. פורטלנד רוב חלקי העונה הייתה פצועה, והגיעה כשהיא סוף כל סוף בריאה, ולספרס יש עוד הרבה מה להוכיח כקבוצה צעירה.

זה ניכר מההתחלה, כשהידיים של שחקני הספרס רעדו כל הדרך לטבעת. נרשמו הרבה החטאות, במיוחד של סטף קאסל ושל הרוקי דילן הארפר, אבל למזלם היה שם אחד בשם וומבניאמה כדי לוודא שהם יישארו במחצית הראשונה כשידם על העליונה. מנגד, אבדיה – ושוב, זו ממש לא פרובנציאליות, אלא לגמרי מה שקרה הלילה – עם 17 נקודות במחצית דאג שפורטלנד לא תהיה בשר תותחים, אלא יריבה ראויה.

הניסיון של פורטלנד דיבר גם בפתיחת המחצית השנייה, כשרצף מהלכים טובים צימק את ההפרש לנקודה, אבל אז הספרס נזכרו למה הם קבוצה של 62 ניצחונות עם הגנה טובה, והפעם דווקא לא בזכות וומבניאמה. לוק קורנט, הסנטר המחליף, התחפש לחייזר ונתן דקות מעולות בהגנה, כשמנגד דווין ואסל, בן מחזורו של אבדיה שנבחר שני מקומות אחריו בדראפט, תרם גם הוא בצורה מעולה בשני צידי המגרש עם חסימות ושלשות קרות רוח.

לצערו של דני, למעט סקוט הנדרסון (18 נקודות) – להזכירכם בחירה 3 באותו דראפט של וומבניאמה – שאר חבריו היו פחות במשחק. וזו גם הייתה הטקטיקה של הספרס הלילה:- הם יחיו בשלום עם מה שדני ישיג (30 נקודות ב-57% מופלאים מהשדה הלילה, לצד 10 ריבאונדים) אבל יפריעו לו לסדר מצבים לחבריו (רק 5 אסיסטים) ויהמרו על זה שפורטלנד תנסה לנצח אותם משלוש. הפעם, עם 26% בלבד מחוץ לקשת לחברים של דני, זה עבד. דני עצמו ספג חבלה מחברו לקבוצה באמצע הרבע וירד לקבל טיפול, אבל כשחזר כבר לא נשאר הרבה על מה לשחק כשהספרס ברחו ל-21 הפרש בואכה מאני טיים. 

פורטלנד עוד ניסו, והצליחו לצמק עם דקות טובות של אבדיה, אבל זה היה מעט מדי, מאוחר מדי. הספרס דאגו לשמור על הניצחון בבית – אל מול עיניהם של כל אגדות המועדון שהגיעו לחזות בשחקנים מחזירים עטרה ליושנה: טים דאנקן, דיוויד רובינסון, ג'ורג' גרווין וכמובן גרג פופוביץ' אחד. 

"לא הייתי קורא לזה משקל, אלא שאני מרגיש בטוח", ענה וומבי לשאלה אם כל הגווארדיה שהתייצבה לצפות בו הוסיפה משקל על כתפיו. "זה הרגיש שאם אמעד, יש הרבה ידיים שמוכנות לתפוס אותי".

למזלו הוא לא מעד, וסיים עם 35 נקודות – הכי הרבה בבכורה של שחקן הספרס בפלייאוף, כשהוא עוקף את אותו דאנקן. 5 מ-6 משלוש תרמו לזה, אבל בהחלט משחק שלם שלפרקים נראה כאילו הוא לא מתקשה בכלל. אבל אם הניצחון הושג בזכותו, הפרחים צריכים להגיע לקורנט, לוואסל ומעל לכל לפוקס (17 נקודות ו-8 אסיסטים) שנראה כמו המבוגר האחראי ובמשך דקות רבות דאג לנקות את הבלגן של חבריו.

עכשיו נשאלת השאלה אם הספרס יכולים להמשיך עם המומנטום ותוכנית המשחק, ולשמור על הביתיות גם במשחק הבא, שיערך בבוקר יום העצמאות שלנו כאן. אנחנו לא נתנגד לעוד תצוגה של דני אבדיה.