לפני שנתחיל נשלח איחולי החלמה מהירה לאדמו"ר הNBA שלי, מי שגידל אותנו עם הצלפות מקל על האצבע כשצריך, מכה בישבן גם כשלא צריך ותמיד היה שם ללמד אותנו הלכות כדורסל- מנחם לס היקר לי מאוד.
הפגישה ההיסטורית בספורטק בו קבלתי בושם (איזה ענק אתה, הוא היה כל כך חזק כשחזרתי הביתה אישתי נפלה אחורה מהריח) שעד היום שמור כמו גביע הMVP בארון. מתנה מהאדמו"ר שומרים. סגולה לאריכות ימים.
באותו יום קבלנו מדבקות עם השמות שלנו, ואחרי דאחקות עם מידן וסורוקה שמענו נאום ציוני אמיתי ממנחם, אמרנו שלום לגייל. שיחקנו כדורסל ואפילו זכיתי בתחרות שלשות. סטף מאחוריך…
חיצים ובונבונים הוא אחד הספרים האהובים עלי, אני לא מפספס מעורב יומי של מנחם כבר כמה עשורים. ובכל זאת עוד משפט.
מנחם בשבילי הוא העיתון של פעם. גזרנו את הכתבות שלו, תלינו על בריסטולים ושמרנו על הקירות בחדר עד שאמא שלנו הכריחה לזרוק לקראת פסח. לפעמים הצלחנו להערים גם עליה.
ניצחנו בכמה חידונים, כל ילדי ישיבת נחלים(ואחר כך נערים ובוגרים) קראנו ממש בשקיקה כל מילה בדף האחורי של מעריב. מתים לדעת מה היה בין האקים מול רובינסון, רבים מי קלעי טוב יותר, לארי או רג'י מילר, ומי הGOAT של ה90'? מייקל או מג'יק.
אל תחשבו שהתשובה כל כך קלה. עד אז למג'יק היו עם 5 אליפויות, מייקל היה ה"לוזר" שטרם הצליח לעבור את הפיסטונס האלימים בסדרה והתשובה הקלה היתה הקוסם מLA.
גם היום עם מנוי NBA LP אי אפשר להריח את הפרקט כמו שהיית מצליח דרך העיתון המודפס של מנחם.
תמיד רציתי לכתוב כמוהו, לדעת לספר סיפור כמוהו, ולגעת באבק הכוכבים בארץ הקסומה.
אני מאחל לך שתמיד תמשיך לכתוב, בשבילי אתה הGOAT של כל כתבי הספורט בכלל והכדורסל בפרט. רפואה שלמה ואריכות ימים ידידי.

ועכשיו לעבודה, הבוס עמיחי קטן כבר בממתינה.

MVP VS MIP

אל תעירו אותנו מהחלום, לא בקשה גדולה.
פעם ראשונה שאני כותב WIN-WIN פריוויו לסדרה.

אם דני מנצח, אין מאושר ממני.
אם החייזרים מנצחים, היומן יישאר בחיים עוד סדרה או 2 או 3 או 4.

ובאופטימיות לא זהירה נצא לדרך.

בהשוואה כללית שני נתונים קופצים לעין:
הדירוג ההתקפי הגבוה של הספרס(מקום 4) מול החולשה של הבלייזרס(17).
הדירוג ההגנתי כמעט זהה, הספרס עם וומבי באמצע הרחבה שמכסה שטח נכבד מול האתלטיות הגדולה של פורטלנד עם צמד החוסמים הנהדר קלינגן וויליאמס.

"היום כולם מנסים לשחק הגנה כמו OKC, ופורטלנד די קרובים לזה" (דוק ריברס בפודקאסט של סימונס)

נראה שהספרס מצאו את הסינכרון המושלם של וומבי עם הקבוצה.
בהתחלה היה קשה קצת לאכול את היכולות שלו. באיזה עמדה לשחק איתו? 5 בגלל הגובה וההגנה? אולי הוא סטרץ' 4 בגלל הקליעה המעולה והתנועה היפה שלו עם הכדור? אולי ניתן לו לרכז כמו הג'וקר ונשים סביבו קלעי על?
אז פופ ידידינו ועכשיו מיץ פטל, סליחה מיץ' ג'ונסון מצאו את הסנכרון הנכון והספרס עפה קדימה.
וומבי משחק 'פוינט' סנטר. בדומה ליוקיץ' הוא משחק בצורה חופשית קרוב ורחוק מהסל, מנהל לא מעט התקפות ומקבל החלטות, וכשיש לו יתרון הוא הולך פנימה.
בכדורסל המודרני על מהלך הPick & Pop כלומר חסימה ויציאה של החוסם החוצה במקום פנימה, קשה מאוד להגן. כשוומבי הוא החוסם ויש לו קליעה נהדרת ל-3 זה הופך את המצב לבלתי אפשרי.

השילוב של פוקס וומבי משתפר וזה ניכר גם בהישגים.
המשימה החשובה ביותר לכל מאמן היא להביא את השחקנים המובילים שלו ליעילות מקסימלית. פחות כדררת, יותר סלים קלים.
כדי למנוע מצב שוומבי משחק 1 על 1 וכולם עומדים ומסתכלים אפשר להביא אותו בתנועה ללא כדור למצב זריקה מהיר. כלומר במקום להביא את מוחמד אל ההר, ההר יבוא למוחמד.

תראו כאן איך וומבי חוסם לפוקס שבורח מהפינה לאמצע, מקבל את הכדור ומוסר לוומבי שקופץ החוצה(Pop זוכרים?) ומייצר סל קל. כמעט בלי כדרורים.

ועוד תרגיל יפה של שניהם, כאן פוקס וקאסל עושים ספליט אקשן, פוקס ממשיך לBall Screen יפה של וומבי ומחזיר לו לקליעה קלה. גם כאן יעילות מקסימלית.

אז פורטלנד יצטרכו להחליט איך שומרים את החוצן. האם לשים עליו בשר וגודל(קלינגן/וויליאמס) או לנקוט בגישה אחרת עם שומר ארוך ולהביא עזרה. קמארה או ג'רמי גרנט על וומבי מהחצי, ואחד הגבוהים משאיר את השחקן שלו לבד לקליעה ומגיע לעזרה.
הבעיה שמי שישאר פנוי הוא שמפייני או קלדון ג'ונסון שקולעים היטב השנה. בעיה גדולה.

אז הספרס ינסו להפעיל את וומבי עם פוקס וקאסל, מה פורטלנד יכולה לעשות כדי לפצח את ההגנה של הספרס?

Run for your life

פורטלנד רצים לא רע, מקום 9 בקצב משחק. דווקא מול וומבי וחבורתו שזורקים הרבה שלשות אפשר לרוץ. פורטלנד קבוצת ריבאונד נהדרת וכשהכדור אצל 'טורבו' דני שלנו המעבר להתקפה יעיל מאוד.
כדי לנצח סאן אנטוניו צריכה לעצור את דני בעיקר.

אני הייתי מציע לספליטר לנסות איזורית בחלקים מהמשחק. הם עשו את זה בעבר, זה אמנם יקל על הספרס לזרוק מ-3(שמפייני וואסל) אבל מצד שני בעית הגודל ליד הסל אמורה להיפתר, וקל יותר לרץ כשאתה שומר איזורית והגארדים שלך תמיד למעלה.

הייתי מציע למיץ' ג'ונסון לשים את קאסל על דני, ולהביא עזרה מוומבי כמובן. הידיים הארוכות שלו ימנעו את הVeer Step שהכרנו באסיסט הקודם להיכנס לסל. על מי הייתי מהמר בצד האדום?
הקליעה של פורטלנד לא יציבה בכלל. קמארה והולידיי מסוכנים, אבל דני פחות מסוכן משמעותית כשהוא רחוק מהסל, וקלינגן קולע לא רע אבל גם הוא לא אפקטיבי רחוק מהסל.
יש לספרס תרופה ללחץ על הכדור של הספרס בדמות מספר מובילי כדור. פוקס וקאסל שולטים בכדור נהדר, וגם ואסל יכול לתת יד. מהספסל יש מוביל כדור נוסף בדמותו של דילון הארפר.

השחיקה

שאלת דקות המשחק משמעותית מאוד.
כולנו זוכרים איך פופ יבדל"א שמר על וומבי בצמר גפן ולא שחק אותו בכמות הדקות. מצד שני השנה הספרס מגיעים כדי לזכות, לא להביא הישג של ניצחון סדרה אחת ו"להפסיד בכבוד" בחצי גמר המערב.
מבט בבראקט מפחיד מאוד.

שימו לב לצד של OKC.
סדרה "קלה" יחסית מול ווריורס נטולי ג'ימי ועם קרי ב80% כשירות או מול פיניקס הבאמת חלשה.
סיבוב שני מול הרוקטס שיעברו את הלייקרס נטולי לוקה/ריבס לא משימה של יותר מ5 משחקים לדעתי.
כלומר האלופה תגיע לגמר המערב אחרי 9-10 משחקים "גג".
ועכשיו לצד של הספרס.
רצחני ממש. פורטלנד הנהדרים יקחו לדעתי לפחות משחק 1, ומפגש עם דנבר יילך ל7 משחקים. סה"כ 12 משחקים בשלב 1+2 שיסתיימו בהפרשים לא גדולים עם יריבות הרבה יותר טובות ממה שמחכה בצד שני.
גמר המערב(דיה לצרה בשעתה אבל נגיע תיכף להקשר) יפגיש את הספרס החבולים והעייפים מול OKC שמשייטים להם להנאתם. קשה מאוד.
ומה זה רלוונטי לסדרה שלנו? הספרס ינסו לנצח במינימום מאמץ. כלומר לא לשחוט את וומבי בדקות משחק.

כלומר האתגר יהיה לנצח כמה שיותר משחקים מבלי לגרום לוומבי לחצות את 30 הדקות למשחק. מאתגר ודורש לא מעט מלוק קורנט הגנתית ומשאר השחקנים למלא את מקומו התקפית.

ולהימור שלנו…
וומבי ב6, לצערינו יעבור את ה30 דק' למשחק.
היומן ימשיך לסדרה הבאה, דני יישאר עם המחמאות.
נחיה ונראה, תשובות ביום שני.

ומה אתם חושבים? מוזמנים לכתוב בתגובות מי ינצח בסדרה ובכמה משחקים? הפותר נכונה יקבל נעל של וומבי, יוכל לשנו"ץ בתוכה ביום של משחק.