לוס אנג'לס קליפרס – גולדן סטייט ווריורס / שחר שרון:

לשתי הקבוצות מחכה הערב מטוס מתודלק ומוכן לדרך. המנצחת תעלה עליו ותטוס ישירות לפיניקס, שם כבר מחכה לה משחק על המקום השמיני והזכות להיכנס לסדרת הטוב מארבע מול אוקלהומה. המפסידה? היא תחליף את נעלי הכדורסל בכפכפים — פאלם ספרינגס, טאהו או אולי הוואי — ובכך תסגור עונה עוד לפני שבאמת התחיל האביב.

אז איך הגענו לכאן? שתי קבוצות, שני סיפורים הפוכים לחלוטין.

גולדן סטייט דווקא פתחה את העונה לא רע, ובשלב מסוים אפילו נראתה כמו קבוצה שמתחילה להבין מי היא. ואז הגיע גל הפציעות ששטף את המפרץ ולקח איתו כמעט כל דבר חיובי מהעונה הזו — באטלר סיים את העונה, מודי שנכנס לעניינים נעצר גם הוא עם פציעת ברך נוראית, סטף בחוץ לתקופה ארוכה עם runners knee, גרין לא יציב בזמינות ונראה כל העונה כבד ולא בכושר, קומינגה לא מצליח להיכנס לקצב וגם כשיש הזדמנות הוא לא זמין. תוסיפו לזה חוסרים נוספים של פוסט, מלטון לתקופה ארוכה, הורפורד שבגילו קשה להאשים אותו ואף אחד לא ציפה ממנו לתת 65 משחקים העונה, פוזינגס שהגיע עם מחלה מסתורית, סף קרי שנתן לנו טיזר במשחק אחד טוב מול אוקלהומה ומאז נעלם ולדעתי שיחק פחות מ-10 כל העונה, ותקבלו קבוצה שפשוט לא מצליחה להחזיק יציבות — ולא במקרה ננעלה בסופו של דבר על המקום העשירי. גולדן סטייט אגב היא היחידה בפלייאין עם מאזן שלילי.

מהצד השני, הקליפרס עשו את הדרך ההפוכה. פתיחה מגומגמת, סימני שאלה סביב קוואי, והובלה של הארדן שלא ממש התחברה — אבל לאט לאט משהו התחיל להידבק. ניצחון רודף ניצחון, ביטחון שנבנה, וקבוצה שמצליחה לטפס חזרה עד למאזן חיובי אחרי פיגור משמעותי – ובעצם הקבוצה הראשונה בהסטוריה שחוזרת מפיגור 12 משחקים ומסיימת עם מאזן חיובי. גם הדדליין לא בהכרח שיפר אותם על הנייר, אבל קוואי נכנס לקצב, והקליפרס כמו הקליפרס — לא קבוצה שנשברת.

בסופו של דבר, בגלל שובר שוויון, הם מוצאים את עצמם במקום התשיעי – מספיק כדי לארח את המשחק הערב, אך לא מספיק כדי לנשום – למשחק של להיות או לחדול מול גולדן סטייט.

בנימה אישית

אני יודע שהרבה זמן לא הייתי במגרשים, לצערי לא יצא לי מכל מיני סיבות – אך זה לא אומר שהפסקתי לאהוד את גולדן סטייט. אני מתגעגע לפרקט, לאקשן וכמובן אליכם. אך הערב אני מצטרף לכל שלושת אוהדי הקליפרס ואני לגמרי מקווה שהם ינצחו. תעשו לנו טובה תסיימו לנו את העונה ותביאו לנו את בוזר 🙂

הרכבים

דריוס ג׳ונס ג׳וניור היה זמין ופתח

מהלך המשחק

רבע ראשון

המשחק נפתח בדיוק כמו שהקליפרס רצו — אגרסיביות, לחץ על הכדור, וריצת 2-12 מהירה בהובלת קוואי וגארלנד. גולדן סטייט נראתה מופתעת, בעיקר מהקצב.

אבל כאן מגיעה התגובה של סטיב קר — בליצים על מובילי הכדור, חילופים אגרסיביים, והכי חשוב: ריצה חזרה. פודג׳מסקי נכנס לעניינים, גרין מניע, ופתאום זה 12-2 בצד השני והמשחק מתאפס.

מכאן זה כבר הופך למשחק של מומנטום — כל קבוצה תופסת גל קטן בתורה. הקליפרס ממשיכים לייצר מצבים טובים, בעיקר דרך קוואי שמושך תשומת לב ומוציא החוצה, אבל הצוות המסייע לא תמיד מעניש.

ואז מגיע רגע מפתח מוקדם — סטף נפצע ויורד לחדר ההלבשה. זה לא רק שחקן, זה כל הזהות של גולדן סטייט.

הקליפרס מריחים דם, מעלים הילוך, וריצה נוספת שלהם בסיום הרבע נותנת להם יתרון ברור.

תוצאה: 22-31 קליפרס

גולדן סטייט

• בראנדן פודז'מסקי: 6 נקודות, 3 ריבאונדים ואיבוד כדור אחד.
• גיי סנטוס ופורזינגס: 4 נקודות כ״א
• סטף קרי: 3 נקודות (שלשה אחת) ואיבוד כדור אחד.

קליפרס

• דריוס גרלנד: 8 נקודות, ריבאונד אחד ו-2 איבודי כדור.
• קוואי לנארד: 6 נקודות, 4 ריבאונדים ו-3 אסיסטים.
• בנדיקט מת'ורין: 5 נקודות, ריבאונד אחד וחטיפה אחת.

רבע שני

גולדן סטייט פותחת את הרבע עם אנרגיה — הגנה לוחצת, חטיפות, ושלשות של פודג׳מסקי וסטף שמחזירות אותה למשחק ואפילו ליתרון רגעי.

אבל שוב — חוסר יציבות.

כמה איבודים של גרין וסנטוס, והקליפרס מענישים מיד. גארלנד מתחיל לשלוט בקצב, מוצא שחקנים חותכים, וג׳ונס ג׳וניור מנצל את זה לנקודות קלות בצבע ובמתפרצות.

ובדיוק כשזה מתנדנד — קוואי נכנס לפעולה. לא בכוח, לא בהצגה — פשוט סלים בזמן הנכון ששומרים על היתרון.

בדקות האחרונות הקליפרס מעלים הילוך, ריצה קטנה שמרגישה גדולה, ויורדים למחצית ביתרון.

תוצאה: 53-61

גולדן סטייט

• בראנדן פודז'מסקי: 12 נקודות (הוסיף 6 ברבע הזה) ו-5 ריבאונדים.
• קריסטפס פורזינגיס: 9 נקודות (הוסיף 5 ברבע הזה), 4 ריבאונדים ו-3 אסיסטים.
• סטף קרי: 8 נקודות בלבד.

קליפרס

• קוואי לנארד: 14 נקודות (הוסיף 8 ברבע הזה), 6 ריבאונדים ו-3 אסיסטים.
• דריוס גרלנד: 11 נקודות (הוסיף 3 ברבע הזה), 5 אסיסטים ו-3 ריבאונדים.
• בנדיקט מת'ורין: 8 נקודות (הוסיף 3 ברבע הזה) ו-2 ריבאונדים.

רבע שלישי

שוב אנחנו מקבלים ריצה על פתיחת הרבע — והפעם זו גולדן סטייט. דקות טובות של פוזינגיס וגרין נותנות חיים, אבל כולם מחכים לדבר האמיתי — שסטף ייכנס למשחק הזה כמו שצריך.

8:51, ועוד פציעה על הפרקט — הפעם של אחד השופטים. אירוע נדיר, הפסקה ארוכה, קצב המשחק נעלם לרגע. נאחל החלמה מהירה.

מי שהרוויח מהפסקה הזו היה סטף. הוא חוזר חד, אגרסיבי, ופתאום הכל נראה אחרת — ריצת 7-0 אישית שהופכת מהר מאוד ל-10-0 קבוצתי, וגולדן סטייט כבר במרחק פוזשן אחד.

אבל כמו לאורך כל המשחק — אין יציבות.

פסק זמן של טיי לו, והתגובה מגיעה מיד: ריצת 7-0 בצד השני. הקליפרס חוזרים לשלוט דרך ביצוע — גארלנד מנהל, קוואי סוגר פינות, וכל טעות קטנה של גולדן סטייט נענשת. רק שלשה גדולה של סטף עוצרת את הדימום.

סטף פשוט לוהט — 16 מתוך 18 הנקודות של גולדן סטייט ברבע עד 4 דקות לסיום. זה כבר לא רק סקורינג, זה ניסיון להחזיק קבוצה שלמה על הגב.

ובתוך כל זה — מלחמה.
אווירה של משחק 7 גם על הפרקט וגם ביציעים. פודג׳מסקי זורק את הגוף על הפרקט, כולל מהלך אחד משוגע שבו הוא עוצר מתפרצת של קוואי עם הפנים ומונע דאנק בטוח. זה הרגעים שמשאירים קבוצה בחיים.

ובמקביל, יש פה גם סיפור גדול יותר — הצצה למה היה יכול להיות.
שתי קבוצות שלא באמת קיבלו עונה בריאה, אבל עכשיו נותנות קרב של כוכבים.

סטף נגד קוואי.
רגעים שאתה שוכח למי אתה שייך — ופשוט נהנה.

ואם יש משהו שמטה את הכף כרגע, זה דווקא העומק: הקליפרס שולטים לחלוטין בנקודות מהספסל — 13 בלבד לגולדן סטייט מול 29 של הקליפרס — וזה מרגיש כמו ההבדל בין קבוצה שנלחמת לבין קבוצה שגם מחזיקה לאורך זמן.

תוצאה: 83-89 לקליפרס

גולדן סטייט

• סטף קרי: 24 נקודות (התפוצצות של 16 נקודות ברבע השלישי בלבד!).
• קריסטפס פורזינגיס: 14 נקודות, 5 ריבאונדים ו-2 חסימות.
• גילרמה סנטוס: 13 נקודות (הוסיף 5 ברבע הזה) ו-6 ריבאונדים.
• בראנדן פודז'מסקי: 12 נקודות, 7 ריבאונדים ו-3 איבודי כדור.

קליפרס

• קוואי לנארד: 19 נקודות (הוסיף 5 ברבע הזה), 6 ריבאונדים ו-3 איבודי כדור.
• בנדיקט מת'ורין: 14 נקודות (הוסיף 6 ברבע הזה) ו-3 חטיפות.
• דריוס גרלנד: 13 נקודות ו-7 אסיסטים (נמצא בבעיית עבירות עם 5 עבירות אישיות).

רבע רביעי

פתיחה רעה של גולדן סטייט לרבע, כשהמנהיג שלה על הספסל בעקבות הגבלת דקות — והקליפרס מנצלים את זה עד הסוף. בדקות האלה הם נראים בשליטה מלאה, מגיעים ליתרון שיא במשחק, 85-98, ונראה שהסיפור גמור.

אבל אז מגיעה התגובה.

גולדן סטייט מקבלת דקות מצוינות מסנטוס שמכניס אנרגיה, פוזינגיס ממשיך להראות למה אולי כן צריך לחשוב עליו לעונה הבאה, וכשסטף חוזר — פתאום הכל נפתח.
למרות 4 עבירות קבוצתיות מוקדמות מאוד ברבע, הם מצליחים לחזור עד מרחק של 3 בלבד. זה כבר לא רק כדורסל — זו אמונה.

אני חייב להגיד, זה כל כך קשה לעודד נגד הקבוצה שלך. אני לא מבין איך שחקנים מצליחים לעשות טנקינג. איזה משחק אנחנו מקבלים — אין דני, אבל באמת שלא יכולנו לבקש יותר מזה.

אבל אז מגיע רגע שאתה פשוט לא מבין. גארלנד משחק עם 5 עבירות עוד מהרבע השלישי — ואף אחד לא תוקף אותו. זה כבר לא “לשחק את המשחק שלך”, זה לא לקחת את מה שנותנים לך. והכדורסל מעניש — שלשה גדולה שלו באחד על אחד מחזירה את היתרון ל-9.

וכאן מגיע הרגע הבעייתי מבחינתי — סטף נשאר על המגרש מעבר להגבלת הדקות שלו. עם הגב לקיר והעונה על הקו זה מובן, אבל זה מרגיש מסוכן. זה לא שווה פציעה, גם לא בשביל משחק כזה.

במקביל, דווקא קוואי קצת נתקע. הוא נשאר על 19 נקודות במשך דקות ארוכות, וגרין פשוט עושה עליו עבודה אדירה — גם אישית וגם בעזרה. זה חלק קריטי בשינוי המומנטום.

ומי אמר שמשחק הריצות נגמר?

גולדן סטייט יוצאת לריצת 7-15, ובעיקר דרך שלשות — הורפורד פתאום נכנס לאזור עם שלוש שלשות גדולות, סנטוס מוסיף חדירה וקובע כבר 20 נקודות אישיות, וב-2:45 לסיום זה כבר פיגור נקודה בלבד.

2:12 ואז מגיע רגע שאתה לא יכול להמציא —
הורפורד, על תקן הספלאש בראדר האבוד, מוריד ריבאונד הגנה, יוצא קדימה ותופר שלשה שנותנת לגולדן סטייט יתרון ראשון מאז הרבע השני. פתאום — הם מובילים. הורפורד עם 4 שלשות רצופות ללא החטאה, איזה משחק!!

1:51 – לופז משווה מהקו.

רצף עצירות משני הצדדים, ואז ב-50.4 שניות — שוב הם עושים את מה שהם עושים כבר 14 שנה יחד לכל כך הרבה קבוצות: סטף וגרין. פיק אנד רול, סטפ-בק מחוץ לקשת — וזה בפנים. יתרון גולדן סטייט. 117-120

46.3 – גרין עם עוד מהלך הגנתי עצום, חטיפה בהוצאת חוץ. פודג׳מסקי יוצא למתפרצת, לייאפ שלא נכנס אך השופטים בדקו ואישרו שהיה גולטנדינג + עבירה אותה הוא סוחט מגארלנד והוא מסיים את הערב עם 6 עבירות. מהלך של ניצחון. מהקו זה כבר יתרון 6, אחרי ריצת 2-13.

32.5 – תגידו מה שתרצו, אבל כשזה על הבמה הגדולה — גרין שם. עוד חטיפה, הפעם על קוואי שמסיים את הרבע עם 2 נקודות בלבד, וסטף הולך לקו. קולע האומנם רק אחת אבל זה כבר גמור.

איזה משחק, איזה ניצחון! יאללה יום שישי בפיניקס!
משחק שגורם לך לשכוח מדראפטים, מבוזר, מכל מה שמחכה בקיץ.

פתאום אתה רק רוצה עוד משחק אחד מהקבוצה הזאת.
עוד פעם לראות את סטף עושה קסמים, עוד פעם את גרין מנהל כאוס, עוד פעם להאמין.

ואולי באמת — הייתי צריך לעודד נגד גולדן סטייט כל העונה.

קלעים מובילים:

גולדן סטייט

• סטף קרי: 35 נקודות (הוסיף 11 ברבע האחרון!), 4 אסיסטים וחטיפה קריטית. הוא פשוט השתלט על המשחק במאני-טיים.
• גיי סנטוס: 20 נקודות (הוסיף 7 ברבע האחרון) ו-7 ריבאונדים. הופעת שיא מפתיעה ששינתה את הדינמיקה.
• קריסטפס פורזינגיס: 20 נקודות ו-5 אסיסטים.
• בראנדן פודז'מסקי: 17 נקודות (קלע 5 נקודות בדקה האחרונה מהקו ובמהלכי שדה) ו-7 ריבאונדים.
• אל הורפורד: 14 נקודות, כולן הגיעו ברבע הרביעי עם שלשות קלאץ' מטורפות (4 שלשות ברבע אחד!).

קליפרס

• בנדיקט מת'ורין: 23 נקודות ו-4 חטיפות. הוא היה המנוע של הקליפרס ברבע האחרון אבל זה לא הספיק.
• קוואי לנארד: 21 נקודות, 7 ריבאונדים ו-5 איבודי כדור (כולל איבוד קריטי 40 שניות לסוף).
• דריוס גרלנד: 21 נקודות ו-8 אסיסטים. הוא יצא ב-6 עבירות 46 שניות לסיום, מה שחיסל את סיכויי הקליפרס.

פילדלפיה – אורלנדו 97:109 / רועי ויינברג

ג'ואל אמביד נעדר בשל הניתוח בתוספתן, מה שדרש מטייריס מקסי להתעלות בפעם המי יודע כמה העונה. שתי הקבוצות נאבקו זו בזו במחצית ראשונה צמודה בה אף קבוצה לא הובילה ביותר מ-5 נקודות. המג'יק הצליחו לעלות ל-50:53, אבל פילדלפיה רצה ל-55:59 בירידה לחדרי ההלבשה.

אורלנדו הפכה בתחילת הרבע השלישי, הסיקסרס ענו עם 2:13 שיצר יתרון 62:73. דזמונד ביין הצליח להתקרב למרחק שלוש נקודות בלבד, פילדלפיה ברחה ואז המג'יק הורידו ל-87:86 ברבע הרביעי. הסיקסרס הראו עמידות פעם נוספת עם ריצת 0:7 ששמרה אצלם את היתרון עד לסיום.

מקסי (11 מ-25 מהשדה) הוביל את קלעי פילדלפיה עם 31 נקודות ו-6 אסיסטים. וי ג'יי אדג'קום (11 ריבאונדים) וקלי אוברה קלעו 19 כל אחד, פול ג'ורג' 16 ואנדרה דראמונד 14 מהספסל. הקבוצה תפגוש כאמור את בוסטון, לסדרת הפלייאוף ה-23(!) בין הקבוצות.

באורלנדו, דזמונד ביין הרשים עם 34 נקודות. קשה להגיד אותו דבר על פאולו בנקרו, שקלע 18 ב-7 מ-22 מהשדה ואיבד שש פעמים, או על פרנץ וגנר שקלע 12 נקודות ב-11 זריקות. הקבוצה תארח בין שישי לשבת את שארלוט.