הזמנתי את אריאל בנדיט מאתר הסקאוטינג הישראלי המצוין הופס בורדינג גייט ( https://www.hoops-bg.net/ )לסקר את גמר המכללות.

לפני כן, כמה מילים על פורטל ההעברות של המכללות – פרי אייג'נסי פרוע בהרבה משל הנב"א. הפורטל נפתח הלילה וכבר יותר מאלף שחקנים נרשמו בו. רבים עוד צפויים להרשם במהלך השבועיים בהם הוא ישאר פתוח (את הסיכומים עם הקבוצות אפשר לעשות גם אחר כך). מאחר ואין שקיפות במכללות הכל שמועות אבל מדברים על סכומים של 3-5 מיליון דולר לשחקנים שהם פוטנציאל לסיבוב שני בדראפט, מה שצפוי להשפיע על הרבה החלטות הקיץ. בגזרה הישראלית: נעם דוברת, רון ציפר ויואב ברמן נרשמו לפורטל ההעברות בעוד עומר מאייר חתם על חוזה לעונה נוספת בפרדו.
מישיגן- קונטיקט 63-69
מודי בקצרה: משחק של קצוות, מישיגן עם יתרון בצבע היו עדיפים למרות שקלעו רק שתי שלשות לאורך כל המשחק בעוד קונטיקט והסנטר טאריס ריד התקשו בצבע. היתרון הפיזי של מישיגן התבטא גם בהגעה לקו העונשין שסיבכה את יוקון בבעיית עבירות וגם בהגנה עם כמה צ'ייס דאונים יפייפיים וששה בלוקים בהשוואה לשניים בלבד של יוקון. יוקון נלחמה לאורך כל המשחק ואף הובילה לרגעים במחצית הראשונה אבל עם 9-33 מהשלוש (מאלינס וקאראבן עם 3-10 כל אחד) זה פשוט לא הספיק.
ועכשיו לסיקור הארוך של אריאל:
הלילה מישיגן פגשה את קונטיקט לגמר מרתק. שתי קבוצות, שני הרכבים וסגנונות שונים. מצד אחד, מישיגן שמבססת את המשחק שלה על פיזיות, יתרון גובה ושימוש מקסימלי בכלים המיוחדים שיש לה בסגל.מהצד השני, קונטיקט היא קבוצה עם שיטה, מתודית. יש להם מאמן מעולה – דן הארלי. הם מתאימים את עצמם ליריבה שאליה הם משחקים באופן אופטימלי. במפגש הזה, קוניטיקט מייצגים את הסמול-בול (Small-Ball). והקליעה. לעומת זאת, מישיגן עם הטול-בול. (Tall-Ball). והבולי-בול. (Bully-Ball). המיומנות (Skill) של Uconn פגשו את הפיזיות והמשחק הזה מעבר לגמר סימל מעבר בין סגנונות. מאז האליפות של הווריורס ב-2015 קבוצות זרקו יותר פעמים ל-3. מאז, הקליעה ל-3 נותרה ולמעשה, ממוצע הליגה עלה מ-24.1 ניסיונות ל-3 במשחק בעונת 2015-16 בממוצע הליגה ל-37 זריקות מחוץ לקשת העונה. אך עם זאת, הפעם האחרונה שקבוצה הייתה בשתי הקטגוריות הבאות – ריבאונד הגנה וריבאונדים בסך-הכול (Total). לא בטופ 10 בעונה הסדירה וסיימה כאלופה קרתה פעמיים ב-13 השנים האחרונות. ההיט ב-2012-13 והנאגטס עשור אחריהם ב-2022-23.על-פי כל האנליטיקס, ניתוחי הפרשנים וההערכות, המשחק היה בידיים של מישיגן. הם הגיעו כפייבורטים המובהקים.
המשחק אליוט קדאו מסר מסירה שניצלה את יתרון הגובה של מורז ג'ונסון בצבע ומהלך של ניצול האורך של ג'ונסון בריבאונד התקפה על בריילון מולינס סימן התחלה טובה למישיגן, 9-4. בהמשך, סולו בול ואלכס קאראבן קלעו שלשות. מלאכיי סמית' נכנס למשחק תחילה עם סל מזריקת פול-אפ ובהמשך עם דרייב לטבעת. מול זה, התשובה של מישיגן הייתה היתרון של ג'ונסון והיכולת של אליוט קדאו כיוצר עם הכדור. 9 דקות לסיום המחצית הראשונה, קוניטיקט הייתה ביתרון 18-15 על מישיגן שלא הצליחה לספק תשובות התקפיות ולשחק על חיסרון הסייז של קוניטיקט ב-11 הדקות הראשונות של המשחק. לאחר מכן, טריי מקיני ניצל את המיס-מאץ' של מארה, מסר לו לסל שדה מוצלח והפער ירד לנקודה אחת בלבד. (18-17). אך לאחר הסל הזה של מישיגן, במשך כמעט כ-5 דקות רצופות מישיגן לא הצליחו לייצר סל שדה אחד. הם קלעו 8 נקודות מהעונשין ונשארו בשוויון עם קוניטיקט. (25-25). יקסל לנדנבורג מצא את מארה לסל שדה שהפיח רוח חדשה במישיגן. – מארה קלע עוד שני סלי שדה ורודי גייל אחד נוסף (כולם ל-2). ומישיגן ירדה למחצית ביתרון 4 נקודות. (33-29).במחצית השנייה מישיגן היו אגרסיביים יותר. קוניטיקט נתקלו בקושי רב לייצר התקפה יעילה עקב איבודי כדור וללא הזדמנות שנייה בריבאונד. אך התפנית לטובה של מישיגן קרתה במשחק מאז הסל של קארבאן לאחר ריבאונד ההתקפה שהוריד את הפער ל-6 נקודות למישיגן. (43-37). מישיגן השתנו לטובה בהתקפה, תשומת לב הגנתית של לנדנבורג אפשרה ליד הכי בטוחה של מישיגן הלילה. – קדאו לקלוע שלשה ראשונה של מישיגן במשחק ולעלות אותם ליתרון שיא של 11 נקודות. (48-37).רכבת ההרים נמשכה. הקאמבק של קוניטיקט החל בחטיפה של קאראבן ממורז ג'ונסון, קאראבן לקח את הכדור וסיים בטבעת. התקפה לאחר מכן, סילאס דמרי לקח לטבעת את רודי גייל לליי-אפ שקבע פער של שני פוזישנים בלבד. (50-45).לאחר מכן, איבוד של קאראבן כתוצאה מדיפלקשיין של מארה החל את המומנטום של מישיגן. רודי גייל עם מסירת אלי-הופ לאדאי מארה. וסל של לנדנבורג ממסירה של קדאו קבעו את יתרון השיא של מישיגן, שוב. 11 הפרש. (56-45). קוניטיקט לא אמרו נואש, שתי שלשות של בריילון מולינס ושני ניסיונות מדויקים מהעונשין של טייריס ריד קבעו 7 נקודות יתרון למישיגן (60-53). 3:48 דקות לסיום. מישיגן התקשו לייצר סל שדה כפי שקרה להם במחצית הראשונה, קארבאן קלע שלשה אך המהלך שהיה שובר שוויון בכל ההתמודדות הגיע פחות מ-2 דקות לסיום המשחק בקלאץ'. רודי גייל מצא את טריי מקיני לניסיון מחוץ לקשת, מקיני קלע. הפער עלה ל-9 נקודות (65-56). יתרון מבטיח, 1:50 לסיום ההתמודדות.
מאז, ניסיונות עונשין הגיעו משני הצדדים. עד שלנדנבורג איבד את הכדור 45 שניות לסיום, דן הארלי לקח טיים-אאוט וסולו בול קלע עם הלוח שלשה שקבעה יתרון 4 נקודות בלבד. (67-63). 37.2 שניות לסיום. רודי גייל החטיא פעמיים מהעונשין אך אלכס קאראבן החטיא שלשה וטריי מקיני הכריע את המשחק מהעונשין, 69-63.
מישיגן הם האלופה השנייה במאה ה-21 מקונפרנס הביג טן. (Big 10 Conference). מישיגן סטייט, זכו בתחילת המילניום מהקופרנס הנ"ל. (1999-2000). מישיגן זוכים לראשונה מאז עונת 1988-89. אז גלן רייס הוביל אותם עם 30.6 נקודות למשחק בטורניר וארבעה משחקים של 30+ בטורניר.
קלעו למישיגן: קאדו ה- MOP של המשחק עם 18 נקודות , לינדבורג עם 13 ומורז ג'ונסון 12 עם 10 ריבאונדים ושתי חסימות.
ליוקון: קאראבן עם 17, ריד 13, בריילון מולינס וסולו בול עם 11 כל אחד

תודה רבה
לדעתי במחצית הראשונה, כל(!) סלי השדה של מישיגן הושגו מתחת לסל
קונטיקט לעומתם התחילו עם 5/12 מהשלוש במחצית הראשונה אבל המשיכו עם בערך 14 החמצות רצופות מהטווח. קליעה יותר סולידית והם היו עדיין במשחק
להגנתם נאומר שההגנה של מישיגן חנקה אותם ויתרון הגובה איפשר להם לצאת באגרסיביות אל הקלעים
בתור אנקדוטה אוסיף שדן הארלי, המאמן של יוקון, הוא אחיו של בובי הארלי שב 1992 ניצח עם דיוק בגמר את מישיגן של כריס וובר והחבר'ה
מהתחלה זה המשחק של מישיגן, קונטיקט כמעט ועשתה עוד נס בסוף, אבל מישיגן היתה טובה יותר.
מילה על דן הארלי, מאמן מצוין, הלחץ של יוקון ברמה גבוהה מאוד, אבל לא מכובד המניפולציות שהוא עושה על השופטים, יש איזשהו קו אדום שלא צריך לעבור, ומשם זה כבר פוגע בכבוד של המשחק ובמורשת של המכללה. אחרי הסל של מאלינס מול דיוק, הארלי הצמיד את ראשו לפנים של השופט והסתכל במבט קצת קשוח מדי, ואתמול הוא מחא כפיים בזלזול אחרי שהשופטים דחו את הצ'אלנג' בדקה האחרונה.
בכל מקרה הארלי הוא עוד מאמן קולג'ים מצליח שאין לו מה למכור בביג האוס, בדיוק כמו ששבסקי ופיטינו וקאליפרי ובובי נייט ודין סמית' וג'רי טרקניאן וקלאהון. היו כמה בודדים שהצליחו לעשות את המעבר, לארי בראון לקח אליפות ויש אומרים שבילי דונובן הוא זה שבנה את אוקייסי שתיקח בסוף אליפות עם העוזר שלו, דייגנהולט. אבל זה היוצא מהכלל, רוב מאמני המכללות, יש סיבה שהם במכללות ולא באן בי איי.
הייתה סצינה נהדרת שלו אחרי שריקה עם הפנים בין הידיים, עד שאחד השחקנים ניגש להגיד לו שהעברה נשרקה נגד מישיגן ולא נגד קונטיקט והוא קם וחייך. בכל מקרה, בקרוב נראה את הדוגמא ההפוכה עם מייק מאלון שחתם בצפון קרוליינה
לא כל מאמני ה NBA יכולים להצליח במכללות ומאמנים כמו דין סמית ומייק שרשבסקי נחשבים פי כמה מרוב מוחלט של מאמני ה NBA
להיות מאמן ב NBA לא נחשב יותר מלאמן קולג'ים וההתייחסות לאחד כאל big house ולשני כדרגת ביניים היא לא נכונה וודאי שאינה תפיסה מקובלת
זה סוג אחר של קבוצות ויכולות וסוג אחר של ציפיות
אתה צודק באיך שהדברים נתפסים בציבוריות, בעיקר האמריקאית.
לעניות דעתי, זה הרבה יותר קשה ומסובך לאמן קבוצת nba:
יותר משחקים; עונה יותר ארוכה; משחקים ארוכים יותר; בוגרים שיש להם say לעומת צעירים שסרים למרותך; טיסות לכל המדינה; צוות גדול יותר; בוסים וקהל יותר תובעניים; מעמד פחות איתן…
.
בקיצור, יותר סביר שמאמן מכללות ייכשל ב nba, מאשר להיפך
זה סט-אפ אחר לגמרי
למאמן מכללות יש פרק זמן מוגבל מאוד לקחת את מה שיש לו (אין טריידים וחיזוקים באמצע העונה) ולהפוך אותו לקבוצת כדורסל כל שנה מחדש. הכוכבים הגדולים שלו מתחלפים כל שנה כולם והוא צריך להמשיך לשמר את ההישגים
העומס קטן בהרבה, זה נכון, אבל האתגרים שונים, האחריות היא עליו והמותג מזוהה איתו ברמה שאולי פופוביץ, גם לא, מגיע אליה
נכון גם שיותר קשה להתעמת מול שחקנים מקצוענים ומבוגרים, מצד שניבמכללות אתה נדרש להתעסק גם בבעיות אישיות ואקדמיות של השחקנים שלך
בסוף, זה סט דרישות שונה. לדעתי מאמן כמו דוק ריברס לא היה מצליח במכללות, קל וחומר לא היה זוכה להזמנה ל HOF
לדעתי דווקא דוק היה פורח שם.
הוא people's coach, ולכן הכריזמה לבדה היתה מקנה לו הצלחות בגיוס פרוספקטים, כמו גם ברתימת הקבוצה למטרת העל.
לדעתי הוא אנדראצ'יבר כרוני
אני לא זוכר אפילו שחקן אחד שמשחק תחת ריברס שיפר אותו או הוסיף לו יכולות
אני מסכים שהוא לא מאמן גדול. לדעתי במכללות הוא היה מצליח הרבה יותר
מסכים עם העקרון, במיוחד עכשיו עם הטרנספרים, הרבה קבוצות מחליפות כמעט סגל שלם בקיץ.
המאמן גם צריך לגייס פרשמנים תוך כדי העונה ולעבוד מול תורמים בוגרי האוניברסיטה שהם מקור התקציב של הקבוצה. אמנם בשנים האחרונות לקבוצות יש צוות עבור העניינים האלו אבל המאמן הוא עדיין דמות הרבה יותר מרכזית מאשר בנב"א
תודה על הסיקור
את מישיגן ראיתי השנה רק בחצי גמר וגמר. הפתעה עצומה בעיני אחרי שאיבדה 3 שחקני חמישיה חשובים בעונה הקודמת (וולף ריצרדסון גולדין) הגנה מרשימה ואגרסיבית.
אליוט קדאו הרשים אותי ולא בטוח שהוא בכלל יבחר בדראפט. ניהול משחק מצויין וחטיפות בצד ההגנתי. אם יבחר להישאר במישיגן לעוד עונה וימשיך ביכולת ירוויח סיבוב ראשון בדראפט 27
מאוד לא סביר שהוא יבחר בדראפט הקרוב. כנראה ישאר לעונת הסיניור ואחר כך ינסה לפלס את דרכו לליגה, ובסיכוי קטן יצליח כמו כיילב לאב מפורטלנד
בימינו זו לא אופציה כל כך רעה להישאר עוד שנה. זה יכול להגיע לשש או שבע ספרות, יותר ממה שיקבלו באירופה