ובכן, לבלאט יכל להיות ערב פתיחה מוצלח יותר וכך גם ללברון ג'יימס, הפתיחה של הת'אנדר ממשיכה להיות לא טובה בלשון המעטה, ויותר מההפסד לקליפרס ברוקס יהיה מוטרד מכך שאין לו כינור שני (או שלישי או רביעי) לווסטברוק בשלב הזה של העונה. הוויזארדס הזיעו קשות אבל הצליחו להימנע מהפסד שני, הפיסטונס נראים רע מאוד והמאבריקס מרשימים.

זה היה יום חמישי הגדול.

אורלנדו מג'יק (2-0) 98 – וושינגטון וויזארדס (1-1) 105

לפני המשחק:

אורלנדו פתחה את העונה הנוכחית כפי שהיא סיימה את הקודמת, בתבוסה רבתי מול ניו אורלינס, והיא אפילו לא עשתה את זה בגלל נחיתות משמעותית מול צמד המגדלים האימתני של הפלקינס (יחס הריבאונד 62-56 לפלקינס), אלא דווקא בגלל 18 איבודי כדור לעומת 9 בלבד של ניו אורלינס שהובילו לקריסה ברבע השני והשלישי.

גם וושינגטון לא פתחה את העונה כפי שהייתה רוצה, במשחק שבהחלט יכול להיות סידרת סיבוב ראשון במזרח, מיאמי ניצחה בביתה 95-107 את הויזארדס אחרי שלושה רבעים ראשונים צמודים, עם התעלות של כריס בוש. עם זאת בוושינגטון בהחלט יכולים להאשים את היעדרותם של ביל, ננה ובלייר, כאשר השניים האחרונים אמורים לשחק הערב.

אין ספק שוושינגטון היא זאת שצריכה יותר את הניצחון הערב, כאשר אורלנדו היא קבוצה בהתוות ואילו הוויזארדס אמורים להתחיל כאן ועכשיו, מה עוד שלוושינגטון 4 נצחונות רצופים מול אורלנדו והם ירצו להמשיך את הרצף. ראוי לציין עם זאת שוושינגטון פתחה את העונה שעברה עם 3-0 אבל סיימה עם ריצת הפלייאוף המרשימה ביותר שלה בעשורים האחרונים.

הוויזארדס ב-8.

אחרי המשחק:

ניצחון על אורלנדו הוא לא בדיוק סיבה לחגיגה, אבל עבור וושינגטון היו בו מלוא החופן חדשות טובות. ראשית הקבוצה הראתה חוסן מנטאלי ויכולת להתאושש מהפסד מאכזב. שנית היא הראתה שהיא יודעת להפיק לקחים, אחרי שבמשחק מול מיאמי ההגנה שלה הכשילה אותה, מול אתגר קל יותר בדמות המג'יק החלשים, הוויזארדס הורידו את המג'יק ל-40% מחוץ לקשת כפו 18 איבודים וגמרו את המשחק ברבע השלישי שבו החזיקו את המג'יק על 15 נקודות בלבד.

ג'ון וול במשחק אדיר עם 30 ו-12 פשוט לא היה מוכן לראות את הוויזארדס יורדים לאפס שתיים, גם גורטאט הוסיף דאבל דאבל משלו, ופירס נתן 16 והראה שעדיין יש לו מה לתרום ברמות הגבוהות.

במג'יק בן גורדון בלט מהספסל עם 22 כאשר אבן פורנייר ממשיך לעשות קולות של אנדרייטד עם 21 נקודות ב-8 מ-10 מהשדה. ווצ'ביץ' עם 23 וטוביאס האריס עם 14 לא הספיקו למג'יק כשהרוקי פייטון ממשיך לאכזב בפתיחת העונה עם 2 נקודות ו-6 איבודים.

מיניסוטה טימברוולבס (1-1) 97 – דטרויט פיסטונס (2-0) 91

לפני המשחק:

שתי הבחירות הראשונות של מיניסוטה לא הרשימו במשחק ההפסד לממפיס, אבל מיניסוטה יודעת שהשניים האלה ישתפרו ככל שהעונה תתקדם, והפסד מול ממפיס העונה הוא לא בהכרח משהו להיכנס להיסטריה לגביו, במיוחד עם לוקחים בחשבון את היעדרותו של קווין מרטין שהובילה לקריסה מוחלטת בקליעה משלוש (27%).

אם למיניסוטה יש סיבה להתעודד ואולי אולי אפילו לצפות אל העתיד בתקווה, נניח לעונת פיניקס כזאת, בדטרויט המצב מורכב יותר. דטרויט חייבת להגיע לפלייאוף השנה לפני שהעסק שם מתפרק לגמרי, ואם היא רוצה לעשות זאת היא ל איכולה להרשות לעצמה הפסדים רכים כמו ההפסד מול דנבר בו שתי הקבוצות נראו כמו קבוצות יורוליג (35% מהשדה לכל קבוצה, פחות מ-25% מהשלוש לשתיהן), למעשה המשחק הוכרע במידה רבה מהעונשין כשדנבר קולעת אחוז מחפיר של 58% שמצביע על בעיה מנטאלית לא קטנה.

בלי מונרו דטרויט צפויה להתקשות במשחק החוץ הזה.

מיניסוטה ב-3.

אחרי המשחק:

באופן אישי אני אריע לטימברוולבס השנה, ואקווה שהם באמת יהיו פיניקס של העונה הזאת. פליפ סונדרס מעלה רשימה של צעירים להתרוצץ על המשחק, אבל בקראנץ' טיים הוא נתן לוותיקים את הבמה והם ניצחו לו את המשחק, אם הוא יצליח לאזן את הצעירים עם הוותיקים בהרכב שלו ואם וויגינס ימשיך במגמת ההשתלבות המואצת שלו בליגה יש סיבות לאופטימיות במיניסוטה.

בצד השני זה הכל חדשות רעות בדטרויט. אם חלק מהגולשים ציפו שבדטרויט שחייבת ניצחון, דראמונד יתפוצץ זה פשוט לא קרה ו-11 נקודות ו-12 ריבאונדים מול הקו הקידמי הרך של מיניסוטה הם פשוט לא מספיקים. מעבר לבעיות הקו הקידמי, עושה רושם שואן גאנדי לא מצליח לאזן את עמדת ה-PG  שלו כשג'נגינגס המוכשר יותר פותח, ואגוסטין האמין יותר משחק כל הרבע הרביעי זאת הפעם השנייה ברציפות.

בעוד בחמישייה של דטרויט אף אחד לא קלע מעל 11 נקודות, באטלר קלע 24 נקודות, ואגוסטין קלע 20 מה ששוב מצביע על חוסר האיזון בפיסטונס שעדיין מחפשים את דרכם.

19 של יאנג ו-17 של פקוביץ' הובילו את הטימברוולבס כשהחזרה של מרטין עם 12 נקודות הייתה משמעותית גם כן. אבל במיניסוטה כל העיניים נשואות אל שחקן אחד וזהו אנתוני וויגינס. הרוקי קלע 8 נקודות ונתן רבע שלישי נהדר.

קליבלנד קאבלירס (1-0) 90 – ניו יורק ניקס (1-1) 95

לפני המשחק:

הריעו למלכים קינג ג'יימס וקינג דיוויד שבאים לכבוש את הממלכה מחדש!

מנקודת מבט רגשית זה המשחק לצפות בו הלילה, יותר מ-20,000 צופים, חלקם שילמו מעל 1,000 ד' לכרטיס, יקבלו את המלך ג'יימס לביתו באקרון. האוהדים האלה יקבלו הזדמנות ראשונה לצפות בשלישייה הגדולה החדשה שלהם עם ג'יימס לאב וארווינג, עם שון מריון, מייק מילר וג'יימס ג'ונס, ושחקן צעירים כמו וייטרס, אין ספק שקליבלנד היא הקבוצה לנצח במזרח.

ואוי הניקס. תבוסה ב-24 נקודות לבולס במשחק שבו כרמלו נחנק לחלוטין ושיקאגו לא הייתה פקטור של ממש בשום שלב, האם אכן הקבוצה ויתרה על העונה הזאת וג'קסון בונה במחשבה על 15-16? בקצב הזה יכול להיות שלא תהיה לו ברירה.

זאת תמיד הייתה סידרת משחקים שבה הכוכבים התעלו. ג'יימס קלע 32 מול הניקס, ארווינג תרם 29 משלו מול הגארדנים, וכרמלו לא טמן ידו בצלחת עם 29 משלו.

הבכורה הזאת חייבת להיות של קליבלנד, ובגדול.

קליבלנד ב-15.

אחרי המשחק:

האוהדים באקרון ציפו לפתיחה אחרת לגמרי כשלברון חוזר הבייתה, אבל משחק חלש של לברון עצמו ואחוזי קליעה חלשים של הקבוצה כולה איפשרו לניקס הבינוניים לקחת ניצחון יוקרתי הבייתה לקראת המשך העונה.

8 איבודים ו-33% מהשדה בהחלט לא היו מה שהאוהדים בקליבלנד ציפו מלברון, כששפת הגוף של ג'יימס צעקה: "אני לא מרגיש בנוח", לברון בעצמו אמר: "זה היה ערב מיוחד, אני שמח שזה היה נהדר, אני שמח שזה נגמר".

לבלאט יש בעיות רוטציה. אם הוא חושב להמשיך לתת לג'יימס ואירביינג 43 דקות למשחק ולייבש את מריון ומייק מילר, הוא ייתקל בבעיות במורד הדרך. החמישייה של קליבלנד היתה בסדר, אבל תומפסון, דלבדובה, מריון ומילר כולם היו חלשים ולקליבלנד לא היה ספסל, ודיוויד יצטרך למצוא את הפתרונות. מהצד השני לא יהיו הרבה ערבים שבהם ג'יימס ואיריבנג יקלעו 2 מ-11 מהשלוש.

בניקס זה היה בעיקר אנתוני עם 25 אבל אם מבקשים להתעודד ממשהו נוסף אז סטודמייר וג'יי אר סמית' נראו כמו שחקני כדורסל שוב. זן מאסטר מאטר פ***ר.

דאלאס מאבריקס (1-1) 120 – יוטה ג'אז (2-0) 102

לפני המשחק:

דאלאס פתחה את העונה שלה היטב, ולמרות שהפסידה לסן אנטוניו אחרי שהיו לה כמה הזדמנויות טובות להכריע את המשחק לטובתה, היא בהחלט יכולה להיות מעודדת מכך שכמו בשנה שעברה היא מאצ' אפ ראוי לספרס, ואם היא מאצ' אפ ראוי לספרס אז מה אפשר להגיד על המאצ' אפ שלה מול הג'אז?

26 של מונטה אליס במשחק טוב ואחראי הראו שהוא בהחלט בדרך הנכונה להפוך לסופרסטאר בליגה הזאת, כפי שציפו זה מכבר. נוביצקי הוסיף 18 משלו והוא ממשיך לעשות את הקטע שלו בליגה הזאת. פארסונס קלע רק 2 מ-10, ובעיני זה יותר מעודד ממתסכל, כי אין ספק שהקליעה שלו תשתפר בהמשך וזה מראה שהתקרה של דאלאס השנה גבוהה יותר מבשנה שעברה.

יוטה לעומת זאת, הפסידה ליוסטון במשחק הרבה פחות מעודד. הם החזיקו ביתרון מרשים בצבע, אבל קרסו הגנתית ואפשרו לרוקטס לקלוע במעל 50%, ומאוד קשה לנצח ככה.

שתי קבוצות שהראו התקפה טובה והגנה חלשה זה מתכון לתחרות קליעות שבסופו הקבוצה עם התחמושת הרבה יותר מנצחת.

דאלאס ב-12.

אחרי המשחק:

מהקשה ביותר במערב לקל ביותר במערב, אחרי סן אנטוניו דאלאס נראתה ממש כאילו היא מטיילת מול הג'אז, במיוחד בהתקפה. 55% מהשדה 52 נקודות בצבע, יתרון שיא שהמריא עד 30 אחוז בעוד יוטה לא הובילה ולו פעם אחת, ו-52 נקודות בצבע מספרים את סיפור המשחק הזה שנגמר כבר ברבע הראשון אותו סיימה דאלאס עם 36 נקודות למול 20 של יוטה.

ליוטה יש חמישייה לא רעה בכלל עם טריי ברק שיכול להתפתח לפוינט גארד לגיטימי בליגה הזאת (16 נקודות ו-7 אסיסטים הלילה), בארקס, קלע לא רע בכלל שנתן 3 מ-5 מחוץ לקשת הלילה, קאנטר ופייברס שהם צמד לא רע מתחת לסלים, אבל ספק אם יש להם מספיק הגנה לקבוצת פלייאוף, וגורדון היוורד שהוא מבחינתי עדיין כישרון אבל אניגמה גדולה.

אין הרבה מה להסיק מהמשחק הזה לגבי דאלאס למעט התחושה שהם טובים יותר מהעונה שעברה. 7 שחקנים עם דאבל דיג'יטס, כולל פארסונס שאחרי משחק ראשון לא מספיק טוב הוביל את הקבוצה עם 21 ו-50% מהשדה והוסיף 7 ריבאונדים כשהג'רמנייטור קולע 21 מדהימות ב-23 דקות בלבד. בראה, אויב היהודים והציונות קלע 4 והוסיף 3 ריבאונדים בבכורה.

לוס אנג'לס קליפרס (0-1) 93 – אוקלהומה סיטי ת'אנדר (1-1) 90

לפני המשחק:

אם המשחק של קליבלנד הוא המשחק של הלילה מבחינה רגשית, המשחק הזה הוא המשחק של הלילה מבחינה מקצועית.

השתיים חוזרות לאחר עונה שהסתיימה עבור הקליפרס בסידרה עקובה מדם ודם רע מול אותה אוקלהומה, שבתורה הודחה מול סן אנטוניו. עם בעלים חדש וסגל שנשאר פחות או יותר אותו דבר, הקליפרס חייבת לעשות.

העונה של הקליפרס תלויה לטעמי בשני דברים במיוחד. בהנחה ופול וגריפין הם מה שהם, לא נראה מהם יותר (פול לא יהפוך להיות סקורר מהסוג של ווסטברוק, וגריפין לא יגיע לרמות של נוביצקי, גארנט ודנקאן), האקס פקטורים של הקבוצה הם דיאנדרה ג'ורדן והקלעים שלה. אם ג'ורדן יהפוך את הקבוצה שלו לביג 3, והוא לא היה רחוק מכך עונה שעברה, זה יכול לעשות את ההבדל. החלק השני הוא הקלעים. ראדיק, בארנס וקרופורד חייבים לקלוע טוב יותר כדי לגוון ולרווח את המשחק של הקליפרס.

על זה היא תקום ותיפול, זה יהיה ההבדל בין סיבוב ראשון או שני לגמר מערב או גמר.

באוקלהומה הסיפור הוא מורכב יותר. הת'אנדר עדיין מאמינים שהשלישייה של איבקה, ווסטברוק ודוראנט יכולה לקחת אותם עד הסוף, דבר שהוא כרגע מאוד בספק, אבל גם אם זה נכון בחודשים הראשונים של העונה הם יצטרכו להסתדר בלי דוראנט וזה שם לחץ אדיר על ווסטברוק. לא רק שהוא צריך לקחת את מלוא הנטל של הקליעה והובלת הכדור כעת, ולא רק שגם כך יש סימני שאלה לגבי התאמתו לקבוצה מהסוג הזה שרצה עד הסוף, עכשיו הוא גם צריך להתחרות במה שדוראנט עשה שנה שעברה כשווסטברוק בעצמו היה פצוע.

זה לא נראה טוב במשחק הראשון כשאוקלהומה הובסה מול פורטלנד. 38 נקודות של ווסטברוק ב-32 דקות בלבד הם יכולת עילאית וגם 6 אסיסטים זה לא מאזן רע, אבל אף אחד באוקלהומה מלבדו לא קלע מעל 14 ורק שני שחקנים קלעו בדו ספרתי למעט ווסטברוק וכך קשה לנצח קבוצה עם כוח אש כמו של פורטלנד בה לא פחות מ-6 שחקנים קלעו בדו ספרתי.

כשג'קסון ולאמב לא כשירים לצד דוראנט, קשה להאשים את ווסטברוק במצב הזה, אבל הוא יצטרך למצוא דרכים להפעיל שחקנים מוגבלים יותר כמו רוברטסון, קוליסון שקלע ב-1 מ-5 ותומאס שדווקא היה טוב עם 7 מ-10 מהשדה מול פורטלנד, אחרת לאוקלהומה יהיה משחק מאוד לא נעים הלילה.

קליפרס ב-12

אחרי המשחק:

משחק ברמה הרבה פחות גבוהה ממה שהיה אפשר לצפות, הסתיים במתח גדול ובניצחון צפוי של הקליפרס על הת'אנדר שעדיין מחפשים את דרכם.

פתיחת 8-0 לת'אנדר נתנה תיקווה לאורחים, אבל פציעה של ווסטברוק ברבע השני ריסקה אותה לחלוטין. בהיעדרו מי שתפס פיקוד באופן מפתיע הוא פארי ג'ונס שקלע שיא קריירה של 32 נקודות, מדהים.

החטאה של טלפייר בפיגור נקודה לת'אנדר, ועבירה שלחו את גריפין לקו 5 שניות לסיום. הפורוורד קלע את השתיים, וקוליסון עשה את אותו הדבר בצד השני. רדיק קלע שתיים משלו והפער חזר ל-3 2 שניות לסיום, ואיבקה החטיא שלשה שיכלה לשלוח את המשחק להארכה.

ווסטברוק סיים את הערב עם 2 בלבד ב-8 דקות. ג'ונס היה כאמור מדהים זה לא מילה עם 32 נקודות, כשאיבקה מוסיף 17 ו-9 ריבאונדים. כשמסתכלים על זה ככה, דיי מדהים שאוקלהומה מצליחה להיות פקטור מול הקליפרס בלי ווסטברוק, דוראנט, ג'קסון ולאמב ועדיין לא ברור לאן הקבוצה הזאת הולכת השנה. מה שבטוח שיהיה מעניין.

הקליפרס סבלו מערב קליעה נורא של רדיק עם 1 מ-10 ושל קרופורד עם 5 מ-15 ואם לפני המשחק דיברנו על המפתחות של הקליפרס כקפיצת מדרגה של ג'ורדן, ויכולת טובה של הקלעים היא לא קיבלה הלילה אף אחד מהשניים ואולי זאת הסיבה שהם התקשו כל כך מול רבע ת'אנדר.

גריפין ופול היו מצוינים עם 23 ו-22 בהתאמה עם אחוזים טובים. ספנסר הואז עדיין לא השתלב והקליפרס עדיין מחפשים ספסל.