" בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא מבעלות של בליונרים לבעלות של בליונרים אחרים " . ערב היסטורי ומלא באירועים בפורטלנד שהתחיל בהצגה רשמית של קבוצת הבעלים החדשים ונגמרה בעוד תצוגה משובחת של דני ונצחון 106-118 על הניו אורליאנס פליקנס.

אחרי 38 שנים נפל המשטר של משפחת אלן והפורטלנד טרייל-בלייזרס יוצאת לדרך חדשה תחת קבוצת משקיעים בהובלתו של טום דאנדון.

את תמונת הסיום, שבה הבליונר שכרגע נחשף תקשורתית לפני מליוני צופים ( מה שהוא אמר שהוא לא כל כך אוהב לעשות) חוצה את המסדרון בסוף הערב, מלווה באשתו ועוד ילדה בלונדינית קטנה , מקבל מילים חמות מעובדים ומקורבים אני אקח איתי עוד הרבה זמן. הוא גם זכה ללחוץ לי את היד ולהנהן .

בשעה שלוש בצהריים של אותו יום דנדון עוד נתפס עבורי כבעל בית קשוח ומנהל שלא חושש לנהל , גם אנשים וגם מצבים לא נעימים . הוא עלה לבמה קטנה שהוכנה בקומת הקלאב בתוך המודה הסנטר. כמה עשרות אנשים היו בחדר , רובם עובדי המועדון והיתר כתבים, משפחה והרבה אבטחה. איתו הוצגו גם שיל טייל (SHEELׂ TYLEׁ ׁ) ואנדרו צ'אנג כשותפים וממלאי מקום. אחרי הצגה קצרה הגיע שלב השאלות ובעוד השניים האחרונים הביעו את חזונם ומטרתם, דאנדון נאלץ להתמודד עם שאלות קשות שכללו הסכמי שיפוץ ומימון של האצטדיון, מחוייבות הקבוצה לעיר ושינויי גבריי במועדון. הוא ענה בחינניות משולבת עם קור רוח, מעט הומור והרבה בטחון עצמי.

תהיתי למה אדם שיש לו מעט יותר ממליארד דולר לשמו ( ע"פ האינטרנט ) להוביל קבוצת משקיעים בעסקה של למעלה מ-4 מיליארד דולר על קבוצה לא גדולה בעיר לא גדולה וגם בלי רווחיות גדולה. אם היה רוצה להרוויח כסף על הכסף אני בטוח שיש אפיקי השקעה מניבים יותר , אם היה שועל כדורסל כמו באלמר או קיובן אז מילא ( אולי הוא רוצה להיות כמוהם יום אחד…) . החיוך ותחושת הסיפוק שהיו על פניו כאשר חצה את המסדרון בסוף הספיקו לי להבין במבט קצר: הבלייזרס בידים טובות ולקראת עתיד טוב יותר.

אני "עם" הקבוצה כבר עונה שמינית. כתבתי וחפרתי בפורומים שונים בעבר לגבי העובדה שהעסק מתנהל ללא בעלים שנותן תשומת לב והמטרות שלהם הם מיקסום המכירה העתידית ( על פי צוואתו של פול אלן מ-2018) ופחות ניהול נצחון והצלחה. המנהלים ,ברוב דרגות רמת קבלת ההחלטות היו מפוקסים על זה וגם אולי קצת התחבאו תחת מטריית ה"פיתוח" המקצועי. המשפט הראשון של דאנדון היה : "WE ARE MOVING FROM DEVELOPMENT TO WINNING" .

שיל טייל עשיר מהשקעות הון סיכון. הוא סיפר איך אשתו שכנעה אותו לעבור לפורטלנד ואיך הוא רואה במקום את בית משפחתו וילדיו. סיפר בלוקאל פטריוטיות גדולה ששם קבוצת הרכישה הוא : RIP CITY RISING והוא רואה בבלייזרס חלק מהדרך לשקם את פורטלנד העיר מהצרות המקומיות ( הומלסים,סמים,מערכת חינוך צולעת,סמולנות יתר וכו') .

אדם עם חזון ובהחלט הרשים בגישה ובפתיחות שלו. ניכר שהוא מאוד חכם ויודע מה הוא רוצה ואיך להגיע לשם. הוא גם אמר שהוא יגיע להרבה משחקים, בעוד דאנדון טען שהוא לא אוהב לראות את הפרצוף שלו מרוח על המסכים ומתפדח מזה ויעדיף לראות מהבית בדאלאס. אנדרו צ'אנג ואישתו פגי הם הבעלים של רשת המסעדות PANDA EXPRESS. אוכל סיני מהיר ויחסית זול עם 2600 מסעדות בעולם. הוא כבר לא צעיר ( כמעט 80 ) וסיפר איך קיבל פנייה , ראה שיאנג האנסן בקבוצה ( קצת חשוד כל העניין הזה שוב אבל לא מצאנו קונספירציה שמייצרת חוט מקשר לכל הנסיבות של בחירתו והחתמתו) ואיך הוא רואה את עתיד המועדון. כמהגר סיני שמאוד הצליח בארצות-הברית הוא סיפר באנגלית עם מבטא סיני די כבד על הרצון לתרום דרך פעילות והצלחת המועדון. ניכר שהוא בעל הכיסים העמוקים ביותר בשולחן והובא כדי לתרום במימון העסקה. בעל המאה ולא בטוח שבעל הדעה, בעיקר בניהול העסק. אדם לבבי שזכה גם ללחיצת יד .

הבלייזרס יוצאים לדרך חדשה כבר מעכשיו: ההמולה וההתרגשות מבעלי הבית החדשים ניכר שהובילה לשינוי גישה מיידי והקבוצה הראתה את זה בנצחון הגדול מול הקליפרס וגם אתמול. הפלייאין מובטח והסיכוי גם לנצח ולעלות לסדרת פלייאוף ראשונה מזה שש שנים אפשרי ביותר. הרוח החדשה והדרישה למצויינות ידחפו את השחקנים על הפרקט בשבועות האחרונים והישורת האחרונה של העונה.

לעומת השחקנים, יתר עובדי המועדון נמצאים קצת בחששות. שאלתי מספר עובדים ( צלמים, אנשי מדיה, שומרים, מנהלה ועוד ) לגבי התחושות וכולם ענו שהם שמעו שהבעלים החדשים מגיע לייעל את המערכת ושהם לא בטוחים בעתידם.

אף אחד מהמועדון לא דיבר איתם או הסביר מה התוכניות ויש חוסר וודאות. כבעל עסק בעצמי אני יודע שלפעמים זה מתכון לשיפור תוצאות עסקיות, אבל רק בתנאי שהמנהיגות המקצועית גורמת לאנשים להאמין ביכולתם להיות חלק ממערכת בריאה,אנושית וכזאת שממקסמת את הפוטנציאל. אנשים רוצים להיות חלק ממשהו מנצח ואת זה הבעלות החדשה סימנה כמטרה המרכזית לעתיד הנראה לעין.

והעובד הכי חשוב כרגע זה דני אבדיה. בלי גרם קמח מצה בעורקיו דני השתלט על האירוע ואתמול, בדומה למשחק מול הקליפרס הוא שיחק כמו סופרסטאר אמיתי שיודע להוביל את הקבוצה שלו לנצחון במשחק כדורסל. ואם לשורה סטטיסטית של 26 גיחות, 8 הטלות ו-7 תדלוקים עוד די התרגלנו, אתמול הוא נתן דקות של הכרעה גם בסוף המחצית הראשונה וגם בסוף המשחק כדי להוביל את הקבוצה בקלאצ'. סייעו לו מאוד ג'רו הולידיי עם 27 נקודות ( 7 שלשות ) ומהלכים גדולים ברבע האחרון וסוחט עבירות התוקף הבכיר בליגה, טומאני קמארה עם 23 נקודות ( 6 שלשות ) . לשקנאים האס"קיים תרמו טריי מרפי 19 , הרוקי הלא רע בכלל ג'רמייה פירס 21 מהספסל וג'ורדן פול שלא שיחק.

גם ג'יימס ברוגו מאמן הפליקנס הבין את החשיבות וענה לי לשאלה עוד לפני המשחק :

לבלייזרס נותרו עוד משחקים מול דנבר , סאן אנטוניו , הקליפרס וסקרמנטו. לו"ז קשה אבל אי אפשר לדעת באיזה גישה תגענה דנבר והספרס והמשחק מול הקליפרס יהיה מכריע. שלושה נצחונות יספיקו כדי לסיים שמינים ולנסות לעקוץ בפיניקס. פחות מזה והדרך לסדרת פלייאוף תצטרך לעבור דרך סטף קרי ו/או קוואיי לנארד . כדי לעשות הסטוריה צריך לנצח מעמדים ושחקנים הסטורים כאלו. לקראת חודש מרגש ומלהיב של כדורסל .

אחרי העדרות של מספר שבועות ( ותודה לגולש גרי משדה יואב על ההתעניינות ) חזרתי ליום היסטורי לסטורי . ייקח זמן עד שעננת הקואופרטיב המנהל של משפחת אלן תעבור במלואה אבל בטוח שלא הרבה זמן ונראה שהבעלים החדשים נכונים לקחת עליהם את הפוטנציאל המקצועי במצב הקיים, לחזק אותו עוד יותר ולהביא ( או לפחות לנסות יותר מהמצב של השנים האחרונות ) לכדי השגיות. נמשיך לעקוב וללוות.