הימים ימי חוהמ"פ 2001. כמו בכל חופש ארוך באותן השנים, בן דודתי, זיו כהן, וחברו הטוב, אביתר קונפינו, עולים על המיצובישי הירוקה ועושים את הדרך הארוכה מחיפה לקיבוץ.

אמנם פסח ביקש ממש יפה שלא להתחיל את השבוע, אבל הודיעו לו שלא בד"ו אותו ושהוא מוזמן – אם הוא רוצה – להחליף עם ראש השנה עיצור באהו"י. עד אז הוא יתקיים ביום ראשון.

בהתאם לזאת, החיפאים נחתו בקיבוץ דמדומים ליום שני.

קצת התארגנות בחדר, ארוחת ערב ו…כמובן, כדורגל אל תוך הלילה.

*

בבוקר שאחרי, פעמיים כי רע, אני קם לעבודה במטע. בפרץ ציונות וטמטום, זיו מחליט שהוא קם איתי לנקות עצי מנגו מעיוות תפרחות. אביתר נראה ככזה שעדיף לא לבדוק לו דופק באותם הרגעים.

אחרי העבודה יושבים בזולה ואני מעלה רעיון: "תגידו, בא לכם אולי לנסוע לב"ש למשחק הגביע נגד הפועל המקומית?" אביתר מבטל אותו כלאחר יד:  "בשביל קבוצה מליגה שניה בכזה אצטדיון? לא תודה." אבל דור אזולאי, אוהד ב"ש היחיד בנעורים, אשר רק כמה שנים קודם לכן אהד את הפועל טייבה באופן אירוני והיה מדלקם את השורה "שו שו שולמית טייבה ללאומית", משכנע את כולם.

*

האצטדיון מפוצץ. לא מלא, מ-פ-ו-צ-ץ! אין לי מושג כמה מקומות הוקצו לאוהדי מכבי חיפה, אבל נכנסו פי 2 ליציע. עוד לפני שריקת הפתיחה אנחנו כבר עומדים על הצד, כדי לדחוף את הראש בין כתפי אנשים אחרים ולראות משהו. מישהו שכח ליידע את הנהלת ב"ש שדווקא היריבים העירוניים שלנו הם הסרדינים ובכלל דג זה מאכל של חג אחר.

הואיל ומדובר על קבוצה מהליגה הארצית, אנחנו לא ממש מכירים את השחקנים שלהם לעומק. חוץ מאחד – היורש של בניון הם קוראים לו בב"ש. איזה ילד בן 19 העונה לשם אליניב ברדה.

לפני המשחק המקומיים מחלקים מגדיר פרחים שלם ליוסי בניון, אבל בפתיחה דווקא היורש שלו הוא זה שעושה שמות וסוחט פנדל מאלון חרזי כבר בדקה הרביעית.

לא יאמן. האם אנחנו הולכים להיות מודחים מול קבוצה מהליגה השניה? אני מנחש שבמהלך רוב המחצית תקפנו. זה הגיוני, כיוון שאף לא אחד משחקני השדה היה בטווח הראייה שלי ומבחינתי המחצית הסתכמה בפנדל וצפייה בעמוד. בניגוד לסרטים הוליוודיים, אין עליו אפילו עלמת חן מולאטית לרפואה. המחצית מסתיימת ומצב ברוח בקרשים. דרך "המשחררים"? יותר כמו דרך ה"איפה משחררים פה עצבים?"

אומרים שאוכלים ביצה במלח בליל הסדר, כיוון שעד לגובה זה הגיעו מי הים האדום לבני ישראל. מזל שהחלוץ שלנו, אחד, יעקובו איגביני שמו, אינו נמנע על בני ישראל. הביצים שלו כלל לא מלוחות. החלוץ שעתיד לחורר רשתות בליגת האלופות ובפריימרליג, מתחיל להראות את יכולותיו בזירה המקומית וכובש צמד במחצית השניה. עזבו סטרואידים, אני מוכן להישבע שמישהו הבריח לו חמץ! חוזרים הביתה מרוצים אך מרוצים. כנראה שהיום ארוחת הערב תסתכם במצה עם שוקולד, כצבעו של כוכב המשחק.

*

מכבי חיפה פתחה באותו המשחק בהרכב הבא: ניר דוידוביץ', אבישי ז'אנו, אריק בנאדו, אלון חרזי, אדורם קייסי, ריימונדס ז'וטאוטאס, רדוסלאב מיכאלסקי, נאנד פראליה, יוסי בניון, יניב קטן ויעקובו איגביני.

לקרוא ולמות.