17 ימים מאז המשחק האחרון שסיקרתי (כשבין לבין הייתי ב״דרבי הישראלי״ בברוקלין אבל כצופה, היה מרגש מאוד) וזה מרגיש כמו כ״כ הרבה זמן. הפעם האחרונה שהייתי במשחק זה היה כשהניקס אירחו את הת׳אנדר והפסידו אחרי קאמבק מרשים ברבע הרביעי שלא הספיק. זה היה ההפסד השני שסיקרתי העונה מתוך 15 משחקים שהייתי בהם ולמרות הנטייה של הניקס להסתבך במשחקים קלים, כמו בדרבי בשישי האחרון ונגד אינדיאנה לפני פגרת האולסטאר, אני באמת לא חושב שיש סיבה שיסתבכו גם היום. אם יש אחת כזו, זה טריי יאנג, הגארד שבנה לעצמו יריבות עם הגארדן ויושביו כשהיה במדי אטלנטה והיום משחק אצל הוויזארדס. או… שלא. הוא בדו״ח הפצועים של האורחת ביחד עם אלכס סאר, אנת׳וני דייוויס ועוד 4 שחקנים אחרים. יחי הטנקינג.

אחרי הרבה משחקים שלא הצלחתי להגיע מוקדם כמו בתחילת העונה, המשחק היום הוא ביום ראשון מה שמאפשר לי להגיע מוקדם כמו שאני אוהב ולהספיק להגיע גם למסיבת העיתונאים וגם קצת לראות את החימום על הפרקט. במסיבת העיתונאים אין יותר מידי דברים מעניינים אבל בראון נשאל על הביטחון שלו במיקאל ברידג׳ס שיצא מהסלאמפ שלו מבחינת קליעה ברצף המשחקים האחרונים. הוא עונה שמיקאל שחקן טוב, והוא מאמין בו, וזה קורה, וכמו שזה קורה ככה זה עובר, ושהוא עדיין תורם בדרכים אחרות. לא מאוד מעניין אבל כשירדתי לפרקט ראיתי את פיטר פאטון (למרות שגם פיטר פארקר מניו יורק, אל תתבלבלו, הבחור פה הוא לא ספיידרמן), אחראי פיתוח שחקנים ומאמן הזריקות של הניקס יושב בצד וחשבתי לעצמי שאולי אפילו יותר מעניין להפנות את השאלה אליו ולא לבראון. ״היי אפשר שאלה? כולם מדברים לאחרונה על הסלמאפ של מיקאל, האם עושים איתו איזשהי עבודה ספציפית על הקליעות או שפשוט מאמינים בו שהוא שחקן טוב וזה פשוט יעבור?״ אני שואל אותו והוא עונה לי בנחמדות ״עובדים, בטח שעובדים. תמיד עובדים על הקליעה אבל חשוב לי לציין שאין שום ״סלאמפ״ אנחנו לא מאמינים במונח הזה ולא משתמשים בו. אבל מיקאל תמיד עובד״.

רבע 1:

המשחק נפתח בלי יותר מידי הגנות והניקס בהובלת בראנסון מגיעים בקלות ל-15 נקודות בתוך 5 דקות עם 63% אבל לא מצליחים לברוח כשהוויזארדס קולעים ממול 11 משלהם ואמנם רק ב-40% מהשדה אבל לא בגלל הגנה עילאית של הניקס. אולי זאת הסיבה שבראון מבקש פסק זמן אחרי עבירה על קא״ט ובזמן פסק הזמן של הניקס הוויזארדס עושים צ׳לאנג׳ אבל הוא לא מתקבל. טאונס קולע את השתיים מהקו ואחריו בראנסון עם 2 נוספות מהקו ביחד עם שלשה נוספות של הקפטן והאלי הופ של רובינסון והניקס ביתרון 10, 14-24. מאז פסק הזמן ההגנה של הניקס אכן השתפרה וכופה על הוויזארדס איבודים ב-3 התקפות רצופות אבל ההתקפה הפכה לקצת מבולגנת והניקס לא מצליחים לנצל את זה כדי להגדיל את היתרון עוד יותר. עד שסוף סוף הקבוצה הביתית מצליחה לקלוע שלשה, היא מיד נענית ב-3 מהצד השני מה שגורם לבראון לבקש פסק זמן (מה שגורם לי לבדוק ולראות שבסוף הפסק זמן הראשון היה של הוויזארדס ולא של ניקס) כשהתוצאה 19-27 עם 2:32 לסיום הרבע הפותח. לדקות האחרונות של הרבע הניקס מעלים חמישיית מחליפים + אננובי ולמרות שגם היום דיווארה קולע את השלשה הראשונה שהוא לוקח (לא בטוח אם הוא אי פעם החטיא שלשה ראשונה) האורחים קולעים 2 שלשות משלהם ומצמצמים ל-25-29. הרבע נגמר עם שלשה של אננובי ו-2 של אנתוני גיל והתוצאה בסיומו היא 27-32.

רבע 2:

הניקס לא פותחים טוב את הרבע השני ומחטיאים הרבה, במיוחד אלבראדו שלא מצליח לפגוע בכלום ולמזלו איירבול שלו הפך לאסיסט לאננובי אבל זה לא מספיק והאורחים עם כמה שלשות וסלים קלים פותחים את הרבע עם 6-11 ומשווים ל-38-38 מה שגורם לבראון לקחת פסק זמן עם 9 דקות למחצית. הניקס חוזרים מפוקסים מפסק הזמן ורצים 2-10 ליתרון 40-48 ונראה שבראון מריח דם כי הוא שולף את בראנסון אחרי מנוחה ארוכה ומחזיר אותו לפרקט. עוד 2 של קא״ט אחרי הובלת קואסט טו קואסט יפה של הארט והוויזארדס לוקחים פסק זמן כשהיתרון עולה לדו ספרתי 6:30 לסיום המחצית. אחרי פסק הזמן היתרון עולה ל-14 אבל הוויזארדס מצליחים למצוא דרך חזרה ומורידים חזרה לחד ספרתי. זה לא מחזיק הרבה זמן והניקס מתאוששים ובזכות שלשה של ברידג׳ס ועוד שתיים שלו במתפרצת. הניקס יורדים ביתרון שיא למחצית – 52-68. טאונס עם דאבל דאבל של 15 ו-10 כבר במחצית וברידג׳ס כנראה לא בסלאמפ – 11 נקודות ב5 מ-7 מהשדה (כולל 1-1 ל-3).

רבע 3:

בפתיחת המחצית השניה אין כמעט עצירות כשמצד אחד הניקס עם 2 שלשות ובצד השני הוויזארדס עם שתי שלשות ועוד סל ל-2 ואחרי השלשה השניה של ווצ׳ביץ׳ (לא ההוא מבוסטון) מרחוק בראון לוקח פסק זמן 2 דקות לתוך המחצית. טאונס לוקח על עצמו יותר בחזרה מפסק הזמן ועם 9 נקודות (בנוסף ל-4 של בראנסון) הם מריצים את הניקס ליתרון 20, 67-87 מה שמחייב את הוויזארדס לקחת פסק זמן משלהם. אבל פסק הזמן לא עוזר ועד סיום הרבע הניקס כבר מובילים 81-105 במשחק שנראה גמור ועם רבע אחרון מיותר.

רבע 4:

הרבע האחרון ממשיך את אותה מגמה ואחרי 4 דקות ויתרון 92-115 טאונס יוצא החוצה עם 26 נקודות ו-16 ריבאונדים ב26 דקות ומקבל סטנדינג אוביישן מהקהל. בשלב הזה באמת שאין מה יותר לתאר במשחק. וושינגטון נראים כמו קבוצת ג׳י ליג במקרה הטוב ואפילו מחליפי הניקס מגדילים את היתרון ו-5:24 לסיום כשהניקס מובילים 101-127 האורחת לוקחת פסק זמן רק כדי להראות כאילו אכפת למישהו ממה שקורה על הפרקט. הקהל בגארדן מתחיל בקריאות ״טיילור קולק״ בתקווה שבראון יכניס אותו. לא יודע כמה מהם יודעים שהוא אחרי משחק של 40+ נקודות ו10 אסיסטים בג׳י ליג היום אבל הקהל מבקש ולא בראון ולא קולק מתכוונים לאכזב אותם וטיילור נכנס לדקות הסיום של המשחק. לא ברור למה אבל כשוושינגטון מצמצמת ל-26 בלבד 3:30 לסיום בראון מרגיש צורך לקחת פסק זמן. בחזרה מפסק הזמן הניקס עם 4 רוקיז וג׳רמי סוהן. קולק קולע שלשה וכל הגארדן, מהאוהדים לספסל, בתרועות רמות. כולם מבינים למה הוא כבר לא מקבל דקות כמו בתחילת העונה אבל האהבה שהגארדן רוכש לו עוד תיצור פה משהו מיוחד בשנים הקרובות. כשהוא קולע עוד 2 נק׳ ואז עוד שלשה ועוד שלשה הגראדן יוצא מגדרו ונראה שקולק נהנה מזה מאוד. הקהל בגארדן מקנח בקריאות ״פ*ק טריי יאנג״ והמשחק נגמר בתוצאה 113-145 לניקס.

קלעו לניקס: טאונס 26 נק׳ (9 מ-13 מהשדה, 1 מ-2 מה-3), 16 ריב׳ (4 בהתקפה), בראנסון 23 נק׳, וגם הארט (16), ברידג׳ס (14), דיווארה (12), קולק (11 נק׳ ב-5 דקות) ורובינסון (10 ו-10 ריב׳) עם ספרות כפולות.

קלעו לוויזארדס: הארדי 25 (7 מ-13 ל-3) וגיל 18 (10-8 כולל 4-2 ל-3).

במסיבת העיתונאים לא היו הרבה דברים מעניינים חוץ מרגע אחד – אחרי שהחמיא לקבוצה ככלל ובמיוחד על היכולת להמיר ריבאונד התקפה לנקודות הזדמנות שניה וגם קצת הרים לקולק (אחרי שנשאל עליו), אחד העיתונאים שאל את המאמן לגבי בוסטון ״אני יודע שאתה מעדיף לא לדבר על קבוצות אחרות אבל עם המשחקים הקלים שלפניכם ובוסטון שעכשיו בפיגור…״ בראון חותך אותו ומיד שואל ״כמה כמה?״ העיתונאי עונה ש3:30 לסיום ובוסטון במינוס 11 ואז מסיים את השאלה ״כמה חשוב לכם לנסות להשיג את המקום השני?״ בראון פתאום נראה שוב רגוע אחרי ההבזק של הדריכות שיצא ממנו ואז הוא עונה ״כמובן שלהשיג את המקום הראשון זה משמעותי אבל מעבר לזה אני לא חושב שיש הרבה משמעותית לשאר המיקומים כי בסוף, בפלייאוף, אתה צריך לנצח כל קבוצה שתתמודד מולה, זה המטרה לא משנה מאיזה מקום הגעת״.

ולניקס אמנם יש משחקים קלים באופק, כמו בשלישי הקרוב נגד הפלקינס אבל אח״כ מגיע רצף של ההורנטס, הת׳אנדר, ויוסטון ועד לסיום העונה יש גם מפגש ישיר עם בוסטון ככה שהניקס, למרות ניצחון שישי ברציפות, לא יכול להוריד הילוך וצריכים להמשיך לתת גז עד סוף העונה הסדירה כדי להגיע לפלייאוף במוכנות ומיקום אידאלים.