הדורבן כתב על הספרס ועמיחי על יתר המשחקים.
לוס אנג'לס קליפרס (34- 34) – סן אנטוניו ספרס (50- 18) 115- 119 / הדורבן
מי שחשב שהמשחק הערב הולך להיות טיול בפארק לספרס טעה בענק, כשדווקא הקליפרס נטולי קוואי (שסובב את הקרסול במשחק הקודם) פתחו בסערה וטרפו את המגרש. יפעם אחר פעם דאריוס גארלנד, שלא שיחק במפגש הקודם בין השתיים לפני 10 ימים, חדר לטבעת, משך אליו את כל ההגנה ומצא את הקלע הפנוי לשלשה. הטקטיקה של טיי לו עבדה, והקליפרס שייטו ליתרון 14 מוקדם. אבל מה זה יתרון 14? בחיאת. אחרי שבמשחק הקודם הםחזרו מפיגור 26 ברבע השלישי, הספרס לא נבהלו, וטיים אאוט של מיטש ג'ונסון סימן את תחילת המהפך. זה לא קרה מייד, אבל דווקא בדקות של וומבי על הספסל הספרס הצליחו לצמק קצת – והפרחים למייסון פלאמלי שנתן את כל כולו בריבאונד ובהגנה.
הספרס ניסו להאכיל את הקליפרס בתבשיל שלהם, כשהפעם הם היו אלו שרצו, והכריחו את הקליפורנאים לשחק מהר – מה שלא היטיב איתם. איבוד כדור רדף החטאת לוב שלומיאלית רדף מסירה אומללה החוצה, ופתאום בלי ששמנו לב הספרס הם אלה שביתרון 14. כל זה כשהם ב-20% מהשלוש בלבד (בשלב מסוים ברבע הראשון הם היו על 1 מ-15). המון קרדיט הפעם להגנה של הספרס שהשאירה את הקליפרס על 10 נקודות עמוק לקראת הפסקת המחצית, ובצד השני למלחמה על ריבאונד ההתקפה שזיכתה אותם בלמעלה מ-20 נקודות קלות כתוצאה מהזדמנות שנייה. הקליפרס עוד ניסו לעשות קאמבק משלהם אבל כל ניסיון בפתיחת המחצית השנייה נהדף, וכשהשלשות גם החלו להיכנס – 7 מ-12 אחרי אותה פתיחה מזעזעת – היתרון נסק ל-24.

חייזרים השתלטו על הקיר המפורסם באינטואיט-דום
גמור? תחשבו שוב. הפעם כשוומבי ירד לנוח, טיי לו הלך עמוק אל הספסל ושחקנים כמו קובי סנדרס, קאם קריסטי וג'ורדן מילר הצליחו לצמק את הפיגור ל-10 בלבד. בהיעדרו של לוק קורנט הפצוע, מיטש ג'ונסון לקח הימור גדול כשניסה הרכב נמוך מאוד בשביל לתת לוומבי לנוח, אבל מי אם לא מילר ובנדיקט מאתורין צימקו ל-6 כארבע דקות לסוף. יש משחק. סמכו על וומבניאמה, שחזר בדיוק בזמן והנהיג ריצת 7-0 שהחזירה את הפער של הספרס למקום בטוח.
גמור2? לא ממש. הקליפרס נתנו ריצה משלהם, כולל עבירה על גארלנד בשלשה, וזה רק 4. אבל כאן זה נעצר. ליתר דיוק, כאן וומבי עצר, כשניסיון של גארלנד לצמק בליי אפ נחסם – הרביעית של החייזר במשחק. ג'ורדן מילר, מי אם לא הוא כמובן, הצליח בסוף לשים את הסל המיוחל, אבל יותר מדי זמן ירד מהשעון, והקליפרס לא הצליחו להשלים את הקאמבק. ברכות לספרס, שרשמית יסיימו עונה עם לפחות 50 ניצחונות, לראשונה מאז 2016/17, ואפילו שזה הלך להם קצת קשה ממה שהיה צריך – גם משחקים כאלה צריך לדעת לקחת, במיוחד כשהקליעה לא נכנסת (27% משלוש). מזל שיש את וומבי ואת קאסל – שכמעט סיים עוד משחק עם טריפל דאבל.
עמיחי קטן:

קרדיט: האתר הרשמי של הבלייזרס
אטלנטה הוקס (37- 31) – אורלנדו מג'יק (38- 29) 124- 112:
אלכסנדר-ווקר קלע 14 עם 3 אסיסטים ברבע הראשון והוביל את אטלנטה ליתרון דו-ספרתי, וריצה שלהם בתחילת המחצית השנייה הביאה אותם ליתרון שיא של 29. אורלנדו צמצמו קצת, בהתחלה ל-21 בסיום הרבע ובהמשך ל-15 ואפילו 12 במהלך הרבע האחרון, אבל לא באמת הצליחו לאיים על הניצחון. אטלנטה עם ניצחון עשירי ברציפות, לראשונה מאז 2015, ובמרחק מינימלי ממקומות 5 ומטה במזרח, ואילו אורלנדו החמיצו הזדמנות לברוח טיפה לדולקות אחריהם, והם בשוויון עם טורונטו על מקומות 5-6, ביתרון של חצי משחק על מיאמי ושל משחק וחצי על פילדלפיה ואטלנטה במקומות 8-9.
אלכסנדר-ווקר הוביל את אטלנטה עם שיא קריירה של 41 נקודות, יחד עם 7 ריבאונדים ו-5 אסיסטים, ג'ונסון רשם 24, 15 ו-13, דניאלס רשם 15 ו-12 ואוקונגו רשם 15 ו-7.
אצל אורלנדו, באנקרו קלע 18 עם 10 קרשים ו-3 בלוקים ב-3/13 מהשדה ו-11/16 מהקו, ביין קלע 18 גם כן, קרטר קלע 17, קרטר השני קלע 13 (הראשון זה וונדל והשני זה ג'בון) והווארד קלע 10.
וושינגטון וויזארדס (16- 51) – גולדן סטייט ווריורס (33- 35) 117- 125:
בצמד משחקי בק-טו-בק נגד הניקס והוויזארדס, סטיב קר החליט לתת את המנוחה למלטון ופורזינגיס במשחק הראשון ולשתף אותם היום, וזה עבד לו. הצמד הזה קלע 57 נקודות משותפות וגולדן סטייט השתלטו על המשחק ברבע הראשון ולא הביטו לאחור. הפרש 15 בשלב מוקדם של הרבע האחרון ירד ל-5 בדקות הסיום, אבל פורזינגיס קלע את 8 הנקודות הבאות של גולדן סטייט, וכשהוא ניסה שלשה והחטיא, פודז'מסקי היה על הריבאונד וסנטוס מצא את פייטון לסל שקבע יתרון 10. הווריורס שומרים על יתרון מינימלי במאבק על המקום התשיעי במערב, ואילו וושינגטון עמוק בתחתית, כרגיל בשנים האחרונות.
פורזינגיס הוביל את גולדן סטייט עם 30 נקודות ו-3 חסימות, מלטון קלע 27, סנטוס קלע 18 עם 5 אסיסטים, פייטון קלע 15, פודז'מסקי קלע 10 ב-3/11 מהשדה וגם ספנסר קלע 10.
אצל וושינגטון, יאנג וריילי קלעו 21 עם 5 אסיסטים כל אחד, קוליבלי קלע 21 עם 8 ריבאונדים, ג'ונסון קלע 13, ריס קלע 12 וטריסטאן ווקצ'ביץ', היחיד מלבד קוליבלי ואנתוני גיל שהספיק לשתף פעולה עם אבדיה, קלע 11.
ברוקלין נטס (17- 51) – פורטלנד טרייל בלייזרס (33- 36) 95- 114:
פורטלנד פתחו בסערה ושלשה של אבדיה קבעה יתרון 22- 5 אחרי 7 דקות של משחק, וזה הכריע את המשחק. מכאן ואילך, המטרה הייתה לראות כמה שיותר ישראלים על המגרש, ואפשר לומר שהשחקן הטוב ביותר של כל קבוצה היה הנציג הישראלי הבולט שלה. אבדיה אמנם המשיך להתקשות בקליעה, כולל רבע שני של 0/3 מהשדה ו-3/6 מהקו, והוסיף 3 איבודים ברבע האחרון, ומנגד כל אחד מ-3 הישראלים איבד 4 כדורים, יותר מכל נוכח אחר על הפרקט, אבל 10 נקודות של בן שרף ברבע האחרון הביאו אותו לשיא עונתי, אבדיה המשיך להוביל את פורטלנד ברוב הסטטיסטיקות החשובות, והבלייזרס השיגו ניצחון הכרחי מבחינתם.
אבדיה הוביל את פורטלנד עם 18, 6 ו-5 לצד חטיפה, חסימה ו-4 איבודים ב-4/13 מהשדה, 1/4 לשלוש ו-9/12 מהקו. חוץ ממנו, קמארה קלע 18 ב-7/9 מהשדה, הנדרסון קלע 16, קלינגן רשם 14 ו-11, מארי קלע 14, גרנט קלע 12 עם 5 אסיסטים והולידיי רשם 11, 9 ו-5.
אצל ברוקלין, צ'אני ג'ונסון רשם 17 ו-9, שרף קלע 15 עם 4 אסיסטים, חטיפות ואיבודים ב-5/10 מהשדה, 0/1 לשלוש ו-5/6 מהקו, אטיין קלע 15 גם כן וקלאקסטון רשם 12 ו-11 עם 2 חסימות. דני וולף קלע 8 ב-3/9 מהשדה ו-2/4 לשלוש, יחד עם 5 ריבאונדים, 4 אסיסטים על 4 איבודים ו-2 חסימות.
בוסטון סלטיקס (45- 23) – פיניקס סאנס (39- 29) 120- 112:
קרב ישיר בין ג'יילן בראון שקלע 41 לדווין בוקר שקלע 40, אבל בראון עשה את עיקר העבודה ברבע האחרון, בו הוא קלע 18, בזמן שבדרך לשם הוא נעזר בטייטום, וויט ופריצ'רד, ואילו בוקר נאלץ לעשות יותר לבד, ותעיד על כך העובדה שהיו לו 7 איבודים מתוך ה-9 של הקבוצה כולה. הסלטיקס פתחו יתרון שיא של 10 בתחילת הרבע האחרון ופיניקס ענו בריצת 24- 10 שהובילה מהפך ליתרון 4 של האורחים, אבל השלשה הזאת של גודווין הייתה סל השדה האחרון של הסאנס, כשבראון וטייטום הובילו ריצה נגדית של בוסטון בדרך ליתרון שהכריע את המשחק.
בראון הוביל את בוסטון עם 41, 7 ו-6 ב-10/20 מהשדה, 2/5 לשלוש ו-19/21 מהקו, וויט קלע 21 עם 5 אסיסטים, טייטום רשם 21 ו-7 ופריצ'רד קלע 19 עם 6 אסיסטים.
אצל פיניקס, בוקר קלע 40 וחילק 6 אסיסטים ב-15/24 מהשדה, 2/7 לשלוש ו-8/9 מהקו, ג'יילן גרין רשם 21 ו-7, הייסמית' קלע 16 ואלן קלע 13.
שיקגו בולס (28- 40) – ממפיס גריזליס (23- 44) 132- 107:
אחרי מחצית ראשונה צמודה, שהסתיימה ביתרון 61- 57 לזכות הקבוצה הביתית, בוזייליס פתח מבערים וקלע 18 נקודות ברבע השלישי, וההפרש חצה את רף ה-20 לרגע. ממפיס לא ויתרו וצמצמו ל-11 בסיום הרבע השלישי, אבל הרבע האחרון נפתח בריצה נוספת של שיקגו ושוב ההפרש הגיע לסביבות ה-20. הפעם ממפיס לא הצליחו לצמצם, וריצה פרטית של דילינגהם קבעה שההפרש יעלה עוד טיפה לקראת הסיום. שיקגו במרחק של 6 משחקים מהמקום בפליי-אין וממפיס במרחק של 9 משחקים, אז כנראה ששתיהן יראו אותו הפעם מהבית, כמו גם את הפלייאוף לאחריו.
בוזייליס הוביל את שיקגו עם 29 נקודות, 7 כדורים חוזרים ו-3 חסימות, ג'ונס קלע 17 עם 5 אסיסטים, גידי רשם 16, 15 ו-13 עם 3 חטיפות, דילינגהם קלע 15 עם 3 חטיפות, סמית ויבוסלה קלעו 13 כל אחד ומילר קלע 10 עם 7 קרשים ו-2 בלוקים.
אצל ממפיס, קווארד קלע 17 עם 5 אסיסטים, וולס והנדריקס קלעו 16 כל אחד, פרוספר קלע 13 וקלייטון וספנסר קלעו 12 עם 7 אסיסטים כל אחד.
ניו-אורלינס פליקנס (23- 46) – דאלאס מאבריקס (23- 46) 129- 111:
המחליפים של הפליקנס הובילו בריחה בסוף הרבע הראשון ותחילת הרבע השני, והם שמרו פחות או יותר עד הסוף על היתרון הדו-ספרתי שנותר אז. דג'ונטה מארי לא שיחק הפעם, מה שהחזיר את ג'ורדן פול לרוטציה, אבל דאלאס היו בלי קליי וגאפורד, בנוסף לקיירי ולייבלי הקבועים, אז פספסנו איחוד של פול עם אחד משני האקסים שלו בגולדן סטייט או וושינגטון. כעת המאזן של שתי הקבוצות זהה, ונראה סביר מאוד שהפליקנס יעפילו בהמשך עד למקום ה-11 במערב, בזמן שדאלאס יתקשו למצוא את עצמם מתחת ליוטה או סקרמנטו בטבלה, גם אם מאוד יתאמצו.
זאיון הוביל את הפליקנס עם 27 נקודות, ביי קלע 23, מרפי רשם 17, 7 ו-7, פירס קלע 17 עם 5 אסיסטים, מאטקוביץ' רשם 13 ו-10 וג'ונס קלע 10 עם 2 חסימות.
אצל דאלאס, מרשל רשם 32, 8 ו-7, פלאג רשם 21, 7 ו-8, וושינגטון רשם 18 ו-7 וכריסטי קלע 12.
יוסטון רוקטס (41- 26) – לוס אנג'לס לייקרס (43- 25) 92- 100:
לאורך רוב המשחק, לוקה דונצ'יץ' שלט בקצב ההתקפי, ולמרות שלכל קבוצה היה את הרגע בו היא הובילה ב-10 ואיימה לברוח, הלייקרס היו אלה שסיימו את הרבע השלישי ביתרון 83- 80. ברבע האחרון כולם התקשו עוד יותר, כולל דונצ'יץ', אבל הלייקרס הצליחו לכפות 7 איבודים, וקיבלו 4 ריבאונדים בהתקפה מאייטון, שהפך אחד מהם לסל שהשלים מהפך בפעם האחרונה, אחד מהם לסל שקבע יתרון 6 וקלע סל שלישי, הפעם מאסיסט של סמארט, שקבע יתרון 8 בדקה האחרונה. כל זה הספיק ללייקרס כדי לנצח 17- 12 ברבע אחרון קשוח, להשיג ניצחון שישי ברציפות ולפתוח טיפה פער במקום השלישי במערב, כשאייטון קלע 6 מתוך 7 הנקודות שלו במשחק בדקות ההכרעה.
דונצ'יץ' הוביל את הלייקרס עם 36 נקודות ב-14/27 מהשדה, 4/12 לשלוש ו-4/5 מהקו, לברון קלע 18 עם 5 אסיסטים, ריבס קלע 15 עם 5 אסיסטים ו-4 חטיפות ב-5/18 מהשדה, 0/8 לשלוש ו-5/5 מהקו וסמארט קלע 11, כאשר מלבד עבירות, הפעולה היחידה שאינה זריקה לסל ונרשמה בסטטיסטיקה היא האסיסט לאייטון בדקה האחרונה.
אצל יוסטון, סמית רשם 22 ו-8, תומפסון רשם 19, 12 ו-5, דוראנט קלע 18 עם 7 איבודים ושפרד קלע 11 עם 3 חטיפות.

תודה על סיקורים מעולים.
כיף לראות את אבדיה, שרף ווולף במשחק טוב של שלושתם, ובמיוחד של שרף שמראה שיפור משמעותי ביכולת לעשות נקודות ברמת nba.
דונצ'יץ' לא פראייר, שחקן של מאני, כשהכסף על השולחן הוא במיטבו. לאף קבוצה לא יהיה קל מול הלייקרס
ברגע שמוסיפים לליקרס עוד איי ליסט, במקום לברון שיפנה את המקום בסוף העונה, זה הולך לכיוון של שתיים שלוש אליפויות רצופות
אבדיה עם אחוזי קליעה לא טובים: 9-3 משתיים לצד 5-1 מהשלוש וסה"כ 13-4 מהשדה. זה טוב?!
שרף אכן במשחק טוב. וולף במשחק סולידי סה"כ עם 5-1 משתיים שזה רע ובפרט לגבוה.
בוסטון קונטדרית. והיא היחידה במזרח לטעמי שטוענת לכתר
אני חושב שגם הניקס בסיפור!
תודה רבה רבותיי
אני עוקב אחרי שלושתם (סטף פצוע אז התפנה זמן לצפיה ציונית 😉
להגיד ששרף הוא הבכיר מבין ישראלים בברוקלין זאת רק למי שראה את הדראפט, המקום היחידי ששרף לוקח את וולף 😉
וולף כשרון ויהיה כוכב, אין כמעט שדר אמריקאי אחד שלא מתלהב ממנו בכל משחק והוא גם לרוב האופציה הראשונה מהספסל ומחליף קבוע של מייקל פורטר בחמישיה ולעיתים גם סוגר משחקים לצידו מייקל בחמישיה.
בן שרף סיפור אחר לדעתי, רכז שלילי בקבוצה, לרוב בזמני בלואואוט הוא זה שמנהל את המחליפים. מאז שדיומין סיים עונה הוא מקבל הרבה יותר במה, לטוב ולרע. מודה שכשאני רואה אותו משחק אני ממש חרד שלא יעשה איבודים גם כי חוטפים לו וגם כי הוא מתבלבל בעצמו, אבל האמת שהצד הבאמת מלחיץ זאת ההגנה.. הוא מיס מאץ' רציני ובגלל זה מקבל מלא חיפוי מאחרים מה שמחורר את ההגנה הגם ככה לא וואו שלהם.. לדעתי הוא גם חלש וגם איטי ..
אבל! הוא גבוה, הוא מנהל משחק טוב, המאמן סומך עליו בקטע הזה ובמשחק הלילה היו לו כמה כניסות מגניבות לחלוטין לסל, הוא חודר מעל ממוצע , ערמומי וחוצפן בקטע טוב. גם בקטע החברתי נראה שייך.
מאוד מקווה שהוא יצליח להישאר לעוד עונה בליגה, אמן.
אני חושב בדיוק הפוך ממך לגבי שרף. הצד המלחיץ אצלו זה חד משמעית ההתקפה ובעיקר הקליעה מבחוץ. הגנתית הוא נייד מאוד עם ידיים ארוכות, לא מוותר וחוטף מצוין. חלש ואיטי הוא בטח לא ועוד יעלה מאסה. וולף זה באמת כישרון אחר
שרף התחיל חלש מאוד ומתחיל סוף לצאת מהסלאמפ שלו (קיר הרוקי שלו זאת מעלית למעלה).
אתה צודק שוולף ברמה אחרת – הוא לא יהיה כוכב אבל כן שחקן סולידי וטוב מאוד. "בירד היהודי"
גם לטעמי החיסרון המרכזי של שרף הוא כוח ומסה. מזיזים אותו בקלות גם בהגנה וגם בהתקפה. יש לו פוטנציאל להתקדמות אבל הוא חייב להיות שייך מבחינה גופנית. כרגע הוא עוד לא שם.
אני פחות מודאג מהקליעה, כי לדעתי זה נובע גם מהנחיתות הגופנית שלו שמקשה עליו לייצר זריקות שנוח לו איתן. ברמות הקודמות, בהן לא היתה לו נחיתות פיזית, לא היה שום דבר בעייתי בקליעה שלו
תודה רבה
גמלאי הלייקרס ניצחו את כסילי הרוקטס. שנגון בעונה מאכזבת אבל בלעדיו אין גרם של מוח בקבוצה. מה שהחזיק אותם זה ריבאונד ההתקפה. קיידי התחיל להתחמם ברבע הראשון ואז הדאבל טים הגיע ושיתק אותו וגרם לו ל 7 איבודים.
לוקה תופר בכמויות בהתחלה ואז קצת נרגע אבל הבחור מכונת ירייה מדופלמת ללא מעצורים.
הלייקרס לא בדיוק מרשימים אבל מסתכלים על המערב מלמעלה, מהמקום השלישי והמכובד (לבינתיים).
כסילי הרוקט זה ה GM ואידיוטק'ה שלא הצטיידו במעוד מועד ברכז וקיבלו רכז עגבניות, 3 ב 10, הזול מביניהם…
אמת.
חלק מהאיבודים של דוראנט לא היו קשורים בכלל לדאבל שעשו עליו … הוא לא עובר את החצי בשמונה שניות… הולך אחורה ודורך על קו החצי… שיחק באדישות… לצערי במקום שיוסטון תתקדם השנה איתו הם הלכו אחורה
דווקא שהלך אחורה לקו החצי זה היה כתוצאה של דאבל שהגיע עליו. אולי לא כל האיבודים הגיעו מדאבל אבל הם הוציאו אותו מהקצב שהיה ברבע הראשון.
הלייקרס מבחינתי עולים על כל הציפיות כרגע
המשחק בבוסטון היה סיפור מתח עד לדקות האחרונות.
קודם כל, כל הכבוד לפיניקס על משחק מצוין והגנה מצויינת. רואים שהקבוצה הזו, לפחות במשחקים שראיתי, שווה יותר מסכום חלקיה.
להפתעתי הרבה השופטות ושופט נתנו כבוד לגיילן בראון והוא קיבל 21 קליעות מהקו. בדרך כלל הוא מקופח והיום החזירו לו ביד יותר מדיי נדיבה. בראון עושה את זה בלי הצגות שאנחנו רואים משחקנים כגול זרוקר, הקציצה, השקץ, אבו זקן ושאר ירקות. בראון לא מאלה שתמיד זורקים ראש AND איייי.
טוב שפייתון פריצארד התעורר סוף סוף אחרי כמה משחקי נפל.
מה שהכי אהבתי במשחק היה מסירות האסיסטים של הנימיה קווטה. היו לו כאלה שהזכירו את יוקיץ. אם ימשיך לפתח יכולת זו, יוקיץ הוא הגבול, טוב קצת נסחפתי.
כן כן אף פעם לא זורק את הראש… בדרך כלל מקופח…
אגב אם אתה עושה את האבחנה הייתה בדיוק שופטת אחת (שהיא בין הטובות בליגה).
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
שכחתי לציין שאני רואה כפול.
ג'יילן בראון מקום שישי השנה בכמות זריקות עונשין, אולי הוא מרגיש מקופח אבל עדיין המשחק שלו בנוי על כניסות לסל. הוא מרגיש מקופח כי עד לפני שני משחקים הוא לא עשה "הצגות" סטייל שג"א לוקה ושות. מעכשיו כדבריו אנחנו האוהדים נסבול כי נראה אותו עושה פלופים והרבה הרבה זמן על הקו. צודק הבחור זה פחות יפה לעיין. מה שמדהים בבראון זה השיפור בקליעה מהקו, בהחלט מגיע למאמן קליעה שלו העלאה.
שרף נראה מצוין , צריך זמן ויהיה בסדר ,
היתה לו כניסה מרהיבה שפףספס ייקח לו זמן
ללמוד , דוקא חטף יפה , נכון צריך להתחזק
סך הכל עונה ראשונה הגיע לא מוכן אך מראה ניצוצות, ויודע למסור .
קופר פלאג שחקן פנטסטי ,רק הולך ראש בקיר , החוכמה לא שם , קיבל גג יפה בכניסה לסל , אך יודע למסור מסירות חכמות
שחקן כזה צריך מאמן חכם , שילמד אותו איך מובילים קבוצה .
הפליקנס תחת בורגו מתחילים להראות פוטנציאל , עכשיו הם קבוצה ,שולטים בקצב לא נבהלים משחקים נכון , כל מה שנאמר לגבי פלאג נכון לגבי זאיונס ,חוץ. מ זאיונס מצא את המאמן הנכון עבורו.
פלאג נמצא במצב לא פשוט עבורו , מנסים
לפמפם אותו כמקדם מכירות מצד אחד ,והוא חסר נסיון מצד שני .
לא נותנים לו את הזמן ללמוד כפי שוויקטור וומבינימה קיבל.
מבחינתו עדיף לעזוב לקבוצה בה יוכל ללמוד
והלחץ לא חהיה עליו .
דאלאס רוצים שינהיג הוא מנסה נראה טוב מאד ,אך ברגעים המכריעים הולך ראש בקיר
.
המערכת שם בבירור לא בריאה ולא טובה לו .
בוקר נתן את אחד ממשחקיו הטובים העונה,
במשחק חוץ בהרכב חסר מול הסלטיקס (שמיום ליום נראים יותר ויותר כמו קונטנדרית) זה פשוט לא הספיק.
ההפסד הלילה הגיע בעיקר בגלל שהכדור פשוט לא נכנס,
מאותם לילות שהשלשות לא נכנסו
(טוב, אולי זה לא פשוט עד כדי כך –
הסלטיקס עשו עבודה טובה מאוד בלמנוע שלשות מהפינות,
בלילה עם ניהול משחק מגמגם זה בלט אפילו יותר)
הפסד קצת ידוע מראש אבל לא בלי מאבק וזה חשוב. נראה לי הסיכוי לעלות ל-6 די קלוש אז חשוב לשמור על 7 ולעלות לפלייאוף. הנוכחות של גרין הורגת את המשחק הקבוצתי ובפרט את קולין גילספי. ג'יילן בררון השיג את שלו ומאז ההתבכיינות הפומבית הוא הולך לקו בסיטונות.
ע"ע ניהול משחק מגמגם…
אני איבדתי תקווה לגביו.
עדיין מקווה שייתן איזה רצף של משחקים מרשימים בשביל שאולי אפשר יהיה למצוא עבורו את הבית הבא…
לי לא הייתה…
ג'יילן גרין?
חבל שלא התייעצתם עם חבר לפני שלקחתם אותו
צרחנו לאאאאא…אבל לא שאלו אותנו.
ממש נהנתי מפיניקס אתמול, יופי של כימיה יש לכם שם בקבוצה המדברית. השאלה עכשיו לשנה הבאה איזה אפגרייד אפשר לעשות כי בוקר כבר שנה 11 בליגה, מקווה שלא יהפוך למקרה דרוזן כי הבחור כשרון וקלע אדיר.
יוסטון בלי רכז וקליעה מהחוץ מקרטעת, והלילה גם בלי שנגון, כנראה שאין מה לצפות לניצחון. 92 נקודות במשחק שלם זה קצת כמו אולימפיאקוס, ועוד עם דוראנט בהרכב (אפרופו אין רכז – דוראנט עם 7 איבודים).
ג'יילן בראון ממשיך להיות חיה רעה. רק להיזכר איך היו כמה אוהדי בוסטון שרצו לעשות עליו טרייד ולהשאיר רק את טייטום.
אני מודה שסף הסבלנות לשטויות של בראון אצל האוהדים בירוק הוא גבוה, והשנה קרה בדיוק מה שחשבתי, בראון וטייטום דורכים על האצבעות אחד של השני. אם היו מפרידים אותם בזמנו היינו רואים את האיכות של בראון בגדול (למרות פינלס מויפי).
בינתיים הבחור כבר עשור בליגה ומראה לכולנו שסבלנות היא שם המשחק ושדני איינג' יודע כמה דברים שהאוהדים החכמים לא.
חס וחלילה להפריד בינהם, אלה שני יהלומים, צריך לבנות סביבם קבוצה מנצחת. אה, בעצם זה כבר קרה, והם לקחו אליפות
תשמע, יהלומים אפשר ליצר במעבדה היום. בזמנו היה עניין להביא את דיוויס. האם לדעתך טייטום ודיוויס יחד היו לוקחים אליפות? אני חושב שכן לפחות אחת, הבועה ועוד אחת זו של ההפסד לגולדן. לא משנה את העבר אבל האמת היא מורכבת והמציאות משתנה כל רגע. היום אני מבסוט שיש לנו את בראון וטייטום ודריק וויט יחד
לטעמי החיסרון המרכזי של שרף הוא כוח ומסה. מזיזים אותו בקלות גם בהגנה וגם בהתקפה. יש לו פוטנציאל להתקדמות אבל הוא חייב להיות שייך מבחינה גופנית. כרגע הוא עוד לא שם.
אני פחות מודאג מהקליעה, כי לדעתי זה נובע גם מהנחיתות הגופנית שלו שמקשה עליו לייצר זריקות שנוח לו איתן. ברמות הקודמות, בהן לא היתה לו נחיתות פיזית, לא היה שום דבר בעייתי בקליעה שלו
https://www.youtube.com/watch?v=EwbfTBTvEfY עוד פעם סטטיסטיקה חסרת תכלית והקבוצה מפסידה. כל פעם מחדש פלאג מראה יכולות אישיות שלא משפיעות על המשחק בשום צורה.
אבדיה עם אחוזי קליעה לא טובים: 9-3 משתיים לצד 5-1 השלוש וסה"כ 13-4 מהשדה. זה טוב?!
דרך אכן במשחק טוב. וולף במשחק סולידי סה"כ עם 5-1 משתיים שזה רע ובפרט לגבוה.
לקראת הפלייאוף, זה הולך לכיוון של הלייקרס נגד הספרס בחצי הגמר, מצד אחד הספרס עם הרכז הכי טוב בליגה, אבל בצד השני יש את הניסיון של דונצ'יץ'. אם הלייקרס עוברים, הם מקבלים בגמר או את אוקייסי הפצועה, או את דנבר המזדקנת, האם יש השנה סיכוי לגמר של הלייקרס נגד דטרויט או בוסטון? כן. סיכוי גדול
בוסטון נראה לי החזקה במזרח. אולי בכל הליגה.
לייקרס יכטלים לעבור את סן אנטוניו אבל רוב העונה שיחקו רע. אם יתעוררו ויתחברו בפלייאוף אז בזכות הניסיון כנראה שיעברו. את דנבר או אוקלהומה יהיה להם קשה
בוסטון התחזקה אבל אין לה את ג'רו הולידיי לרכז משחק ברגעים קשים. אתמול קיבלנו דוגמא למה שיעשו להם בפלייאוף. אשמח אם יגיעו לגמר אבל יש הרגשה שלא יצאו מהמזרח. ווצ'ביץ לא מספק את הסחורה עדיין והצעירים יצטרכו לתת הגנה קשוחה.
קשה לספק סחורה כשאתה לא משחק…
נכון, אבל עדיין ראינו אותו קצת והוא מביא פיק אנד רול יפה וזהו בערך. השלשות לא ממש נכנסו הגנה לא ממש קיימת וההתקפה חלשה. נקרא לזה קשיי הסתגלות. חלילה לא מזלזל בווצ' אבל עד כה הוא לא סיפק את הסחורה. אם כבר סחורה ווקצ' מוושינגטון נראה בול אותו הדבר כמו ווצ' צעיר ועולה פחות כסף.
אף קבוצה במערב מבין אלו שמדורגות 3-6 לא תפתיע אותי אם תנצח סיבוב ראשון.
כלומר – מקום 3 לא מבטיח בכלל סיבוב שני.
תודה על הסיקור
דרבי ישראלי… מי היה מאמין
ועוד משחק טוב של שלושת המוסקטרים
✨😍
בס"ד
תודה רבה