אלון הוא אוהד מיאמי וגולש וותיק בהופס. זהו מאמרו הראשון לאתר.

מאז שקלע 83 נקודות, כולם מסבירים למה זה הישג מפוקפק ושיא לא ראוי שהושג בדרך לא כשרה.

לא באתי להצדיק את מה שמיאמי עשו בדקות הסיום, מה שבתור אוהד גרם לי אכן קצת להתבאס מהעניין, אבל היי, בכל זאת אוהד, ובכל זאת קרה פה אירוע היסטורי, ובאתי לרגע להסביר מה קרה, איך קרה ולמה קרה מה שקרה, כדי לשים את האירוע בפרופורציה יותר נכונה לדעתי.

על וושינגטון אין מה להכביר במילים. הם קבוצה גרועה שמנצלת את המצב האבסורדי שנוצר בליגה שמעודד צבירת הפסדים ומאפשר להוזיל את המותג ככל הניתן. משהו שהיה קיים גם בעבר (גם במשחקי השיא של קובי ווילט), אבל אולי בצורה קצת פחות בוטה.

אולם בצד השני של המשוואה יש את מיאמי, לכאורה קבוצה ראויה וסבירה עם סגל לגיטימי לליגה. חוץ מהעניין הקטן של סוף עונה מול קבוצה פח, אז בפתיחת המשחק זה היה הסגל שהתלבש: מיצ'ל, יאקוצ'יוניס, סמית', גרדנר, לארסון, חאקז, פונטקיו, ג'ונסון ובאם. היו גם את קילס וגולדין ששיחקו עד כה 4 דקות בממוצע ביחד ב-4 משחקים. מעל 2.05 מטר אלו רק באם וגולדין. מבחינת ממוצע נקודות, היחידים עם ממוצע דו ספרתי היו באם (19.8), חאקז (15.1) ולארסון (10.4).

מצב הסגל גרם לכך שבאם נאלץ לשחק הרבה דקות כי הוא היה הגבוה היחיד של הקבוצה ולקחת הרבה זריקות כי לא היה מי שיקלע. אז הוא שיחק 42 דקות (קיבל 5 דקות מנוחה בפתיחת הרבע השני ודקת מנוחה בסוף המשחק אחרי שבירת השיא שאותה שיחק גולדין). מה מבחינת הזריקות? הוא פתח את המשחק עם רבע של 5/8 ל-2 ואותו דבר מחוץ לקשת. ברבע השני זה כבר ירד ל3/5 ל-2 ו0/3 ל-3. ברבע השלישי הוא קלע 3/6 ל-2 אבל רק 1/5 ל-3, וברבע הרביעי 2/2 ל-2 ו-1/6 מזעזע ל-3. סך הכל הגיוני בעומס שהיה עליו, ובאיך שנפתח המשחק. בסך הכל מדובר על 13/21 יפים מ-2 ו7/22 רעים מ-3 שהלכו והידרדרו ככל שהמשחק התקדם.

זה הזמן לעבור לעונשין שכידוע, בתחום זה הוא שבר כל שיא שהיה, גם במספר הזריקות וגם במספר הקליעות. נתחיל בלהזכיר שמדובר בסנטר שזרק הרבה זריקות בצבע, ושיחק הרבה דקות, ומולו לא היו מגני צבע דגולים, מה שגרר לא מעט עבירות שהרבה מהן היו על זריקות, ולכן באמת בשני הרבעים הראשונים, הוא סיים עם 6/7 מהקו בכל אחד. ברבע השלישי הוא כבר עלה ל-10/13 שזה הרבה אבל לא בלתי סביר בהינתן כל התנאים הנ"ל, והרבע האחרון כבר באמת היה שכונה יחסית עם 14/16.

לטענה שמיאמי זרקה מלא עבירות כדי לתת עוד פוזשנים, זה נכון, אבל מיאמי ביצעה במשחק כולו 22 עבירות, מתוכן 8 ברבע האחרון המדובר. וושינגטון עשתה 34 ובניגוד לכל מה שמכונה פה זריקות ראש ושריקות אוויר, כמעט כל השריקות הנ"ל היו לגיטימיות לחלוטין. בליגה בכלל, קבוצות עושות 18-22 עבירות למשחק בממוצע, מיאמי עומדת על 19 ווושינגטון על 21.

אז לסיכום, באם קלע 47 נקודות מהשדה ב-42 דקות שהוא נאלץ לשחק כי לא היו גבוהים לגיטימיים אחרים. באם הגיע לקו 43 פעמים על 21 זריקות ל-2 ו-43 זריקות מהשדה סך הכל וקלע 43 נקודות במחצית ראשונה ו-62 אחרי 3 רבעים, בחלוקה לרבעים זה 31, 12, 19 ו-21 כאשר רק ברבע השני הוא נח את 5 הדקות הראשונות ואת הדקה האחרונה במשחק.

אז נכון שאולי שבירת השיא הייתה קצת למשוך את החבל יותר מדי, ואולי היה אפשר לתת לגולדין (רוקי בן 24 שלא נבחר בדראפט) קצת יותר דקות כשהמשחק היה די מת, ומקסימום להחזיר את באם אם וושינגטון עושה קולות של קאמבק, אבל בסופו של דבר זה היה משחק מצוין של שחקן מצוין ששידרג את משחק ההתקפה של, ומשחק בקבוצה עם הקצב הכי גבוה בליגה בפער, שנאלץ לקחת על עצמו יותר בשל הנסיבות וקיבל הזדמנות מול קבוצה פח. אם זה היה נגמר ב-75 נקודות אז לאף אחד לא היה כזה אכפת אבל המחצית השנייה, ובעיקר סוף המשחק עם העבירות של מיאמי, כמות הזריקות מהקו וההחטאות מחוץ לקשת, קצת פגמו בעניין, וכמובן זה שהוא העז לשבור את שיאו של קובי (שיש מצב שהיה מפרגן עם כל התחרותיות שלו והשאיפה להגיע כמה שיותר רחוק) עוררו עליו מלא הייטרים, אבל היי, הוא עשה היסטוריה כי ככה זה כשכוכב אחד מעז!