והיום בצוות – כתבנו לענייני הספרס, AKA הדורבן יביא את רשמיו מקרב הצמרת בין הפיסטונס לספרס, עמנואל אוחנה הלקין יחלוק את תובנותיו לגבי קרב הסיבוב הראשון בין הלייקרס לנאגטס, קרב הבחירה הראשונה בין הפליקנס לסקרמנטו והקרב בין אחת שמרוצה מג'יילן סמית' לאחת שממש לא, הלא הן פיניקס ושיקגו, ו-jefffoster10 ילהג לגבי שאר המשחקים.

סן אנטוניו ספרס (45-17) – דטרויט פיסטונס (45-16) 106-121 / הדורבן
זה סוד ידוע שעונת אנביאיי היא מסע מפרך לשחקנים ברחבי היבשת, אבל לספרס נדמה שכבר כמה עשורים הוא מפרך שבעתיים, כשהם עוזבים את טקסס ונודדים בין מדינות במהלך פברואר, כחלק מתערוכת הרודאו המקומית, שמשתלטת על האולם הביתי שלהם. וכך, אחרי כמעט חודש שלם על המזוודות, עם הפסקה לרגל האולסטאר ועוד גיחונת קטנה לשני משחקים באוסטין, שחקני הספרס סוף כל סוף חזרו הביתה לסן אנטוניו, לא לפני שוויקטור וומבניאמה דפק גיחה קצרה לאלסקה כדי לראות את הזוהר הצפוני. כי הרי 9 משחקים ב-8 ערים ו-5 מדינות שונות זה לא מספיק לצרפתי המשוגע.
כל שאר השחקנים מיהרו הביתה – בין אם כדי לקבל חיבוק מהמשפחה, לטפל בעגל רך שנולד כמו קלדון ג'ונסון או סתם לישון במיטה החמה והמוכרת – רק ויקטור רצה עוד חוויה ואולי גם 24 שעות לעצמו, להתנתק מכל ההמולה שיש סביבו מאז אוקטובר או בכלל.
"זה גורם לך להבין את כל האגדות והפולקלור", הוא אמר, "ואת הדברים שאנשים מאמינים בהם אלפי שנים".
אבל כמו כל טיול טוב אחרי צבא, גם הטיול שלו ושל הספרס הסתיים סוף כל סוף, כשהם חזרו הלילה לשישה משחקי בית. ומי שחשב שהם הולכים להיות טיול בפארק, שיחשוב פעמיים, כי כולם ללא יוצא מן הכלל הולכים להיות מול קבוצות פלייאוף קשות לפיצוח, וכבר הלילה הם פגשו את מוליכת הליגה הגאה שרצתה לנקום על ההפסד לספרס לפני שבוע. לוומבניאמה וחבריו היו תוכניות אחרות במגירה.
מהרגע הראשון הם התעללו בדטרויט בהגנה, ועשו מה שהם רוצים בהתקפה כשדיארון פוקס קולע 15 ברבע ונראה בלתי ניתן לעצירה. מהר מאוד הם עלו ליתרון דו-ספרתי שכבר הגיע ל-22, כשהם ממטירים במחצית הראשונה 71 נקודות על ההגנה השנייה בטיבה בליגה – נקודה בלבד מהכי הרבה שהפיסטונס ספגו במחצית אחת העונה. וומבניאמה ופוקס התחברו ל-24 ו-22 נקודות כל אחד, וזה היה נראה בדרך הבטוחה לעוד משחק שנגמר הרבה לפני הרבע המכריע.
רק שיש סיבה שדטרויט נמצאת איפה שהיא נמצאת, וכך, למרות בעיית עבירות של ג'יילן דורן האולסטאר, ופציעה בקרסול של אוסאר תומפסון שהשביתה אותו דקות ספורות אל תוך המשחק, הקבוצה ממש לא התכוונה להיות שטיח. המאמן ג'יי בי ביקרסטאף הראה את העומק האימתני שלהם כשאייזאה סטיוארט וג'בונטה גרין נקראו לתת דקות ארוכות מבדרך כלל, וקייד קנינגהם הזכיר לכולם שהוא עדיין סופרסטאר בשני צידי המגרש.
פוקס וכולם התקררו קצת, היתרון הלך וננגס, אבל לכל אורך הרבע האחרון וומבי וחבריו דאגו לא לאפשר לדטרויט להתקרב יותר מדי. עם חסימה אחרי חסימה – 11 בסה"כ על הקבוצה שמובילה את הליגה בקטגוריה הזו – הם שמרו על היתרון בידיים שלהם, כשלא רק וומבי נתן שם יד, אלא גם קרטר בראינט עם שלוש משלו, וגם פוקס ודווין ואסל, בחסימה שסגרה את הסיפור כשתי דקות לסוף המשחק.
הרבה דברים מוזרים קרו בינתיים העונה לספרס, ועוד יקרו כנראה כי היא רחוקה מלהסתיים, אבל לנצח את דטרויט פעמיים (שלא לדבר על אוקלהומה סיטי) זה ודאי אחד המוזרים שבהם, שאף אחד לא ראה. אולי בעצם אחד כן, כשנסע להתחבר לעצמו שם באלסקה. אולי הוא קיבל מסרים מכוכב האם, לאלו מבינינו שמאמינים בזה, כי התצוגה שלו הלילה הייתה לא פחות משל חייזר.
האם זה הופך את סן אנטוניו לקונטנדרית? אשאיר את התשובה לפלייאוף ברשותכם, רק אגיד ששום דבר כבר לא יפתיע.
אורלנדו מג'יק (28:33) – דאלאס מאבריקס (41:21) 114-115/ jefffoster10
יופי של משחק היה לנו באורלנדו, שם האורחת שלא ממש נותר לה על מה לשחק נתנה פייט עד הרגע האחרון למארחת שמצויה במאבק עיקש על הפלייאוף במזרח. שתי הקבוצות רקדו טנגו צמוד צמוד עד ממש הרגע האחרון, כאשר עמוק בתוך הדקה האחרונה, קופר פלאג כבר היה בטוח שהשעון צלצל חצות והכרכרה הטקסנית לא הפכה לדלעת עת עם מהלך של סל ועבירה שהעלה את דאלאס ליתרון 4, אולם למג'יק נותרו עוד כמה קסמים בשרוול ובראשם שלשה של ג'יילן סאגס, חצי דקה לסיום, פלאג השיב בהחטאה 8 שניות לסיום ו-וונדל קרטר ג'וניור, מכולם, סגר את האור על סינדרלה והשיב אותה למעמד הלכלוכית עם המהלך הבא:
אצל המאבריקס, כמעט סדרה חשבונית בקלעים כאשר טריסטן דה סילבה דווקא מוביל מהספסל עם 19 ומתבל עם 3 חטיפות, 17 לסאגס עם 7 אס', 16 לבאנקרו עם 12 ריב' (אבל גם 6 איב'), 15 לגיבור הניצחון וונדל קרטר עם 7 ריב' וביין תרם 14 עם 8 ריב'. את המג'יק הוביל קליי תומפסון במשחק בטעם של פעם עם 24 נק' (7-12 מהשלוש), מידלטון הצטרף לטרנד הוינטג' עם 19 ו-7 אס' (אבל גם 6 איב'), וושינגטון ופלאג (במשחק החזרה שלו מהפציעה) סיימו עם 18 כ"א כשפלאג מוסיף 4 חס' וגאפורד סיים עם 12 ו-13 ריב'.
וושינגטון וויזארדס (46:16) – יוטה ג'אז (44:19) 122-112/ jefffoster10
יש מי ששואב הנאה פרוורטית מלחזות במשחקים כאלו, אבל בואו נגיד שלא בטוח שאלו אנשים שאנחנו רוצים להיתקע איתם באותו מקלט. ההנאה האמיתית מהמשחק הזה היא לצפות בפניו המכורכמות של דני איינג', שהלך והאפיר ככל שהבין שעם כל הכבוד לטנקינג של יוטה, מולו ניצבת הערב מאסטרית בתחום עם שנים של ניסיון, שמראה שיש לו עוד לאן להשתפר במירוץ לתחתית. איינג' כנראה היה בשירותים ברבע הראשון ולא הטיל את מוראו על שחקניו כי הם רצו ליתרון 14, והמחצית תמה ביתרון 18 כשכל וושינגטוני יודע שמהנקודה הזו העסק גמור, ולמרות מאמצים מצד יוטה (36 דק' לקודי וויליאמס? 37 דק' לג'ון קונצ'אר?) הוויזארדס לא נתנו להפסד לחמוק מידיהם.
אייס ביילי במשחקו הטוב ביותר העונה הוביל עם 32 באחוזים מצוינים (12-19 מהשדה, 7-11 מהשלוש) וברור שיש לו תקרה גבוהה, השאלה היא מה אורך הדרך עד לשם. קולייר תרם למאמץ 27 גם באחוזים מצוינים עם 11 משלוחי מנות לחברים, פיליפובסקי השלים טריו עם 20 נק' ו-14 ריב'. סנסבו תרם 14, קודי וויליאמס ראה כנראה את נגטיב באב מולו והחליט שהוא לא רוצה להיות כזה וסיים עם 13 ו-7 אס' (9+ בפלוס/מינוס) ובלייק הינסון יקיר המדור החדש תרם 10. כן יצוין מו במבה מהספסל עם 12 כ"ח. קונצ'אר? 0 נק' אבל 5 חטיפות. את וושינגטון שממשיכה להמציא שחקנים הוביל אח של אנג'ל ריס עם 18 ולא פחות מ-20 ריב' (למד מאחותו) בחלוקה שווה של הגנה והתקפה, בילאל סיים עם 17 ו-3 חט', 16 היו לבחור בשם ליקי בלאק שכנראה הובא מהיציע או משהו, 15 היו לטרה ג'ונסון עם 8 ריב', 13 לריילי, 10 לאנתוני גיל והעכברוש נתן 12 נק' בהופעת הבכורה שלו בוושינגטון מאז הטרייד מעירו של מנחם. נגטיב באב עשה את הנגטיב באב עם 15- ב-15 דק' משחק.
מיאמי היט (29:34) – ברוקלין נטס (47:15) 110-126/ jefffoster10
תוצאה הגיונית בלילה שהיו בו כמה הפתעות וכמה כמעט הפתעות, יתרון קטן של ההיט במחצית תפח ותפח במחצית השנייה עד לסיום.
טיילר הירו הוביל את המנצחת עם 25, באם תרם 21 עם 7 ריב', האקז היה מצוין עם 7-7-18, 16 היו לוור (7-9 מהשדה) עם תוספות אדירות של 11 ריב', 7 חס' ו-5 חט' (עוד 4 אס' היה לו משחק של 5*5), 16 היו גם ללארסון וינקוצ'יוניס סיים עם 11. את האורחת הוביל, כרגיל, מייקל פורטר ג'וניור עם 27 ו-13 ריב', 17 היו לקלאוני עם 7 ריב', 16 לקלקסטון עם 8 ריב' וזאיר וויליאמס תרם 15. דני וולף סיים משחק חלש של 14 דק' עם 0 נק', 3 ריב', 3 אס' ו-3 איבודים, לבן שרף היה מעט טוב יותר עם 16 דק', 6 נק', ריבאונד, 2 אס', חטיפה ואיבוד.
יוסטון רוקטס (23:38) – גולדן סטייט ווריורס (30:32) 115-113/ jefffoster10
בית גיל הזהב בגשר הזהב הרים לרגע את ראשו מהדייסה התפלה שהיא העונה הזו, וראה את האקס הדי מיתולוגי ניצב מולו בשעטתו אל יתרון הביתיות. קשישי הווריורס והמטפלים שלהם חילצו מעצמם משחק איכותי בימים שכבר קשה להם לחלץ משחק שכזה, אולי זה הנמסיס שעמד מנגד ואולי ההיסטוריה הקרובה בין הקבוצות שמלאה בהשתנקויות רוקטסיות שהלוחמים היו שם כדי לנצל פעם אחר פעם. גולדן סטייט פתחה את המשחק בסערה עם יתרון 10 ברבע הראשון, שצומק כמעט כולו על ידי יוסטון עד למחצית. המשחק המשיך להיות צמוד צמוד כשהשתיים אוחזות זו בגרונה של זו כאשר חצי דקה לסיום הזמן החוקי, שנגון קובע שוויון 101, דוראנט שעוד נחזור אליו חוסם את מלטון, הווריורס זוכים בכדור ומאבדים אותו ואמן תומפסון מחטיא על הבאזר והולכים להארכה.
שלשה של דוראנט, שוב הוא, מצמקת לנקודה בלבד את ההפרש מהווריורס, דקה לסיום ההארכה. הורפורד קשישא משיב בסל, ואז דוראנט ניגש לשלוש זריקות מהקו שיכולות להשוות את התוצאה. שתיים בפנים, והשלישית – מעשה שטן – בחוץ. מלטון קולע עוד שתיים 5 שניות לסיום ודוראנט שוב הולך לקו, קולע רק אחת משתיים ודווקא את השנייה וליוסטון נגמר הזמן.
באין ספלאש בראדרס מקורי, נסתפק גם בברנדין פודז'מסקי ודאנת'וני מלטון, שקלעו 26 ו-23 בהתאמה כשהג'ינג'י מביניהם מוסיף 9 ריב' והשני מוסיף 3 חט'. הורפורד תרם 17, סנטוס תרם 14 (7 איב'), קרייר תרם 12 (הווריורס ממציאים שחקנים שעוברים בתורם לוויזארדס כנראה) וגרין סיים 10 ו-8 אס'. ריד שפרד הוביל 8 שחקני רוקטס בלבד עם 30 (12-19 מהשדה), דוראנט תרם 23 נק' ו-4 חט' (ב-41 דק', יודוקה….), 18 לתומפסון עם 10 ריב' ו-4 חט' משלו ושנגון סיים עם 7-7-17 באחוזים רעים (8-20 מהשדה). רע ממנו היה ג'בארי סמית' שהיה חושך על פני תהום עם 3 נק' ב-0-8 מהשדה ב-42 ד', 11 ריב' אבל גם 5 איבודים.
מינסוטה טימברוולבס (23:40) – טורונטו ראפטורס (27:35) 107-115/ jefffoster10
רבע שלישי דומיננטי של הזאבים שרצים להם למקום טוב בצמרת המערב הכניס את הקבוצות בפער של 16 לרבע האחרון וזה היה יותר מדי לחבורה החביבה מקנדה.
אנט הוביל כרגיל את המנצחת עם 22 (8-12 מהשדה), גובר עם דאבל דאבל חביב של 18 ו-12 ריב' יחד עם 3 חס', 17 לרנדל עם 8 ריב', 16 לדיוי החביב למרות עברו בניקס, 13 עם 3 חט' לדוסונומו שנראה כמו רכש דדליין מצוין נאז ריד הסתפק הפעם ב-12. את הראפטורס הוביל הפעם בארט עם 25 אבל גם חטף פוסטר מאדוארדס, 18 עם 7 אס' לקוויקלי, 16 לסקוטי בארנס ואינגרם השלים את הרביעייה המובילה של הראפטורס עם 14 באחוזים לא משהו (5-16 מהשדה). ממוקשווילי חביב האתר סיים עם 11 חביבות משל עצמו.
פיניקס סאנס (35- 27) – שיקגו בולס (26- 37) 105-103 / עמנואל אוחנה הלקין:
בסוף הרבע השלישי-תחילת הרביעי, שיקגו עלתה ליתרון דו-ספרתי שהגיע בשיאו ל-12, אבל פיניקס הצליחה לחזור ו-3 דקות לסיום גרין קלע ליי-אפ שהוריד את ההפרש ל-4 בלבד. לאחר החטאה של סקסטון, אמיר קופי קלע 1/2 מהקו. ג'ונס וגרין החטיאו זריקות ואז יאבוסלה קלע שלשה ענקית כדי להעלות את ההפרש ל-6 עם 55 שניות לסיום, קופי החזיר שלשה משלו, נעשתה עבירה על ג'ונס שקלע רק 1/2. בוקר קלע שלשה גדולה כדי להוריד את ההפרש לנקודה בלבד עם 23 שניות לסיום. שיקגו לקחה טיימאוט ובמהלך ביזארי איבדה את הכדור לפני ששחקן שלה השתלט עליו. גרין חדר לסל עם הזדמנות לנצח את המשחק אבל החטיא. ריצ'רדס קלע 1/2 מהקו ונתן לשיקגו את הניצחון, פיניקס יוצאת מאוכזבת כי במאבק שלה על המקום השישי היא לא יכולה להרשות לעצמה להפסיד משחקים כאלו.
בפיניקס, בוקר קלע 27 נקודות באחוזים לא טובים, גרייסון אלן קלע 21 באחוזים לא טובים, והוסיף 8 אסיסטים.
בשיקגו, סקסטון הצטיין עם 30 נקודות ב-11/19 מהשדה, ג'ונס קלע 21 ו-5 אסיסטים ב-9/15 מהשדה, יאבוסלה קלע 16 ב-3/6 לשלוש.
סקרמנטו קינגס (14- 50) – ניו אורלינס פליקנס (20- 44) 133-123 / עמנואל אוחנה הלקין:
המשחק היה צמוד עד אמצע הרבע השלישי שבו ניו אורלינס ברחה ליתרון דו-ספרתי בהובלת סדיק ביי שקלע 8 נקודות בדקה וחצי, ניו אורלינס שמרה על היתרון עד הסיום.
בסקרמנטו, פרשיס אצ'יווה קלע 29 נקודות והוסיף 12 ריבאונדים ו-5 אסיסטים ב-12/16 מהשדה, ווסטברוק קלע 19 והוסיף 10 אסיסטים. מונק קלע 18 ב-7/14 מהשדה, דרוזן קלע 15 ויובנקס קלע 15 עם 11 ריבאונדים ב-7/9 מהשדה.
בניו אורלינס, זאיון קלע 23 נקודות והוסיף 9 ריבאונדים ו-5 אסיסטים ב-10/14 מהשדה, מרפי קלע 21 עם 7 ריבאונדים ב-4/6 לשלוש, ביי קלע 20 עם 3/5 לשלוש.
דנבר נאגטס (39- 24) – לוס אנג'לס לייקרס (37- 25) 113-120 / עמנואל אוחנה הלקין:
זה היה משחק כדורסל נפלא, בלי הרבה הגנה, אבל עם כדורסל התקפי ברמה הגבוהה ביותר מצד שתי הקבוצות. מבחינה התקפית דנבר הייתה מצוינת עם 14/31 לשלוש. יוקיץ' היה נפלא. עקב האכילס ההתקפי של דנבר היה האיבודים, יוקיץ' סיים עם 9 איבודים לבדו ורובם היו סתם פעולות טיפשיות שהיו מיותרות. הגנתית דנבר ממשיכה להיראות לא טוב ולא הייתה לה תשובה ללוקה או ללברון, והרכב הסמול-בול שהלייקרס השתמשו בו מספר פעמים במשחק היה אפקטיבי מאוד.
הלייקרס גם היו טובים מאוד התקפית. לברון בפרט שיחק את אחד ממשחקיו הטובים בשנה-שנתיים האחרונות, לפרקים הוא היה המוציא לפועל העיקרי של הלייקרס (אני רק אזכיר, האיש בן 41!) ושבר את שיא מספר הקליעות מהשדה של קארים עבדול ג'באר. אבל ברגעי האמת, ההגנה של הלייקרס לא הצליחה להתמודד עם יוקיץ' ומארי וגם לא נראה שהיא תצליח להתמודד עם קבוצות אחרות במשחקים עתידיים.
דנבר פתחה את המשחק בריצת 0-11 ומאז המשחק היה פחות או יותר מאוזן עד לסיום הרבע הרביעי. 3 דקות לסיום האצ'ימורה הוריד את היתרון של דנבר ל-2 בלבד. יוקיץ' איבד והכדור עבר ללייקרס, ריבס נשלח לקו וקלע רק 1/2. יוקיץ' קלע 2 נקודות והעלה את ההפרש ל-3. סמארט קיבל הזדמנות להשוות עם שלשה ממצב פנוי לגמרי אבל החטיא ואז קיבל הזדמנות לעוד זריקה ממצב יותר קשה וגם היא לא נכנסה. מהעבר השני ברוס בראון קיבל הזדמנות לזריקה לשלוש ממצב פנוי והחטיא אבל הריבאונד הגיע אליו, ובסוף מארי לקח זריקה קשה לשלוש והחטיא גם הוא. אבל שוב בראון לקח את הריבאונד והפעם יוקיץ' חפר בצבע כדי לקלוע 2 נקודות ולסגור את המשחק.
בדנבר, יוקיץ' סיים עם עוד טריפל-דאבל, הפעם 28 נקודות, 13 אסיסטים ו-12 ריבאונדים, אבל כאמור גם 9 איבודים, מארי גם הצטיין עם 28 נקודות ו-7 אסיסטים ב-5/9 לשלוש. ג'וליאן סטראווטר קלע 18 ב-6/10 מהשדה, כריסטיאן בראון קלע 15 וטים הארדווי ג'וניור קלע 14.
בלייקרס, לוקה היה מעולה עם 27 נקודות, 11 ריבאונדים ו-7 אסיסטים, לברון קלע 16 ב-7/11 מהשדה, אבל יותר חשוב, סיים עם 8 אסיסטים על איבוד אחד בלבד. הייז קלע 19 ב-8/10 מהשדה, האצ'ימורה קלע 16 ב-4/5 לשלוש, ריבס הוסיף 16 ו-7 אסיסטים ב-6/11 מהשדה וסמארט קלע 3 שלשות.

ערב לא משעמם בכלל. די מדהים שג"ס ניצחה את יוסטון.
אני רואה שהרבה מדיווחי הפציעות שרשמתי אתמול בפריוויו לא היו נכונות, הסתכלתי בדיווח הפציעות של ESPN. מוזר לי שהם טעו בכל כך הרבה מקרים. מישהו יודע אם זה קבוע? אם כן, מה המקור האמין ביותר לדיווחי פציעות?
ולשאלתך הדורבן – כן, הספרס קונטנדרים לכל דבר. אני אומר זאת כבר מספר שבועות אם לא חודשים.
שים לב שבדיווח ב ESPN רשום תאריך הדיווח. לפעמים הוא 3 – 4 אחורה ומאז הבעיה נפתרה. חוץ מזה חצי מאלו שמוגדרים ב"ספק" / "ככל הנראה" ישחקו בסופו של דבר.
אני לא מדבר על האלה בספק, היו המון שהיו בOUT ובסוף שיחקו
אתר הליגה:
https://official.nba.com/nba-injury-report-2025-26-season/
לנצח את יוסטון זה תמיד נחמד אבל כשבהרכב יש בדיוק 2 שחקנים שנבחרו בסיבוב ראשון, 4 שנבחרו בסיבוב שני ו 4 שלא נבחרו כלל מתוק מתמיד.
.
נ.ב זו תשובה לתוהים מה יעשו אוהדי ג"ס כשקרי יפרוש. יתענגו על 1/8 הכוס המלאה.
הספרס בהחלט קונטנדרים –
ברמת יכולת נטו, ברשימה שלי, רק הת'אנדר לפניהם וזה פער מינימלי.
זו קבוצה שמציגה כרגע שילוב יוצא דופן של הגנה אדירה, התקפה מרשימה, אתלטיות בלתי נגמרת, ועומק איכותי. הדבר היחידי שחסר זה ניסיון.
שאלת הניסיון היא שאלה מכריעה.
קשה לי לראות אותם עוברים בסדרה של 7 משחקים קבוצה כמו דנבר,
למרות פערי האיכות.
דנבר כבר עברו הכל,
הספרס עדיין צריכים ללמוד.
לדעתי הספרס יעברו את דנבר
מסכים, במיוחד עם היכולת קומסי קומסה של דנבר בזמן האחרון. הספרס לגמרי יכולים ללכת עד הסוף אם כי הם יתקשו מול דנבר בריאה (יוקיץ מול וומבי, וואו!)
הספרס בימים אלה משחקים את הכדורסל הכי טוב בליגה. הם באבואה קונטנדרים. השנה הם בטופ 4 של המועמדות, בשנה הבאה והלאה הליגה לדעתי סגורה… וומבי עוד רחוק מהתקרה שלו, כולם צעירים ודילן הארפר שהוא די שולי כרגע, זה חתיכת שחקן חברים, לא יודע אם שמתם לב.
תודה רבה חבר'ה וסופש שקט לכולם
מה קרה לטראקרס אין גס קינגס פליקנס אז אין נצחונות לכיתה הטיפולית? 🤣🤣
לא נורא היום יש להם אינדי בקליר פאת שאגות חיוכים הנענו את הכדור בין כולם מתקשרים אחד עם השני כימיה נהדרת ושאר השטויות בראיונות של אחרי המשחק 😅😅
נגמר הגראס הרפואי. צריכים לחדש מרשם או לקנות מחברים שהשיגו מרשם ומשתמשים בו למטרת רווח כספי לעצמם.
😅😅😅
הפסד מותר ומעצבן בטירוף. מה גם שעכשיו מארק וויליאמס הצטרף למצבת הפצועים (החזיקמיותר מהצפוי). מישנו מוכן לטפל בג'יילן גרין? רק מפריע מאז שחזר.
יוסטון מוסרת שהיה ניתן להחזיר אותו לחנות עד 14 ימי עסקים, והם מזמן נגמרו.
😅😅😅
🤣😭
תודה לכם
אני קרוע בין לרצות שהפיסטונס יאכלו אותה בפלייאוף כעונש על זה שלא התחזקו בדדליין (שזה היה הדבר הכי ברור בעולם), לבין זה שאני רוצה שקייד יגיע רחוק.
שנגון העונה פשוט בינוני להחריד. שמישהו יעדכן אותו שדוראנט כבר לא ילד ואין לו עוד הרבה זמן למשוך ביכולת הזו.
ספרס הרבה יותר קונטנדרית מדטרויט, זה בטוח.
יש לה הרבה יותר כלים, בעוד היתרון הגדול של דטרויט במזרח היה שהיא נשארה בריאה, בעוד כל היריבות (בקונפרנס גם ככה חלש) החסירו שחקנים משמעותיים.
דטרויט השנה זה כמו אטלנטה ההיא של הורפורד, מילסאפ וטיג.
בדיוק. היא גם לא תיקח את המזרח
השוואה מענינת.
רק שמשום מה לפני הפלייאוף איזה שוטר
פוצץ שחקן מפתח של אטלנטה במכות.
ומשם דרכה של קליבלנד לגמר לא לפני
שפצעה בעזרת מתיו דבלדובה עוד שחקן מפתח של אטלנטה לגמר היתה סלולה.
לא בטוח שההסטוריה תחזור על עצמה שוב
אבל בארץ בה טראמפ שולט הכל יתכן .
לא רואה בכלל הקבלה ביניהן.
אטלנטה ההיא היתה קבוצה ללא סופרסטאר, עם הרבה כלים שמנגנים יפה ביחד, אבל היה ברור שאין לה את הקשיחות הנדרשת למאבקי פלייאוף, בטח במזרח.
דטרויט הנוכחית היא ההיפך ממנה בהרבה מאוד מובנים. זה לא אומר שהיא תיקח את המזרח, אבל יש לה הרבה יותר כלים לעשות את זה.
ולגבי פציעה – אני לא זוכר בכלל. יותר זוכר שקליבלנד עצמה נאבקה בפציעות ובגמר קרסה בגללן.
לפי דף הסטט' דנבר ניצחו את הלייקרס בערך ביום השיא שלהם, כשדנבר ללא קאם ג'ונסון, פייטון ווטסון וארון גורדון.
https://www.youtube.com/watch?v=Br36QKW3Fsg הקטע הזה הוא בשביל כל מי שלא מבין מה תרומתו של לוקה גרצה לזכייה באליפות.
שימו לב לסטטיסטיקה של פקסון לעומת גרצה השנה בבוסטון, פקסון היה שחקן מינורי בבולס, אבל בגמר, במשחק האחד שהיה צריך את הקליעות שלו, הוא היה שם ובענק. הלייקרס מתרכזים כולם בג'ורדן ופיפן, ופקסון בסך הכל צריך להכין את היד לזריקה ולהביא לבולס אליפות ראשונה ושנתיים אחרי, עוד אליפות, והפעם עם אחד מסלי הניצחון הגדולים בהיסטוריה של המשחק.
גרצה שם בשביל משחק אחד שבו הכוכבים הגדולים כבר שחוקים לגמרי אחרי עונה שלמה, ההגנה תתמקד בהם ואז יעמוד על השלוש ויקבל את הכדורים לנקודות מכריעות. משחק שש, סדרת גמר, גרצה בסך הכל יקלע שתי שלשות והתוצאה בסוף תהיה שש הפרש לסלטיקס ואליפות נוספת.
לצערי הפיסטונס יחושו השנה על בשרם איזה טעות הם עשו שהם ויתרו על גרצה. בעונה הראשונה, במשחקי ההכנה, אי אפשר היה שלא לשים לב לכימיה המצויינת שיש לקאנינגהאם עם גרצה, קאנינגהם עושה עם גרצה פיק אנד רול, דאבל אפ על קאנינגהאם והכדור הולך לגרצה לקליעה נוחה, ועדיף מהשלוש. והפיסטונס העדיפו טרייד. טעות קשה.
שחקנים מסוגו של גרצה לא מעריכים על בסיס ממוצע של עונה שלמה, אלא מה הוא יכול לתת במשחק האחד שיכריע את הפלייאוף. כשרואים את הפיסטונס השנה, הדבר שהכי חסר להם זה אקס פקטור מסוגם של פקסון, סטיב קר ולוקה גרצה.
ברגע שטייטום חוזר, הסלטיקס הופכים למועמדים מספר 1 לאליפות, וגרצה ייתן סדרת גמר לפנתיאון.
אמרתי לקרוב משפחה מבין גדול לפני הגמר ההוא כי פקסון הוא זה שצריך לשים לב אליו .
אמר לי מה פתאום ….
יפה שאתה מעלה את הענין .
אמן
אני באמת קונה תרחיש שבו גרזה יהיה פאולו רוסי של הסליקס.
מחבב את האיש והגבות
דורבן באמת מוזר שאדם מעונין לחזות באחת התופעות המדהימות בטבע ,
בהחלט שגעון !
עדיף לשבת בבית ולצפות בטלביזיה לא ?
תודה על הסיקור המשובח
ערב עם הפתעות
😁
בס"ד
תודה רבה