עד היום לא הלכתי אף פעם למשחקים במוצאי שבת. לרוב משחקים ב-19:30 או מוקדם יותר וזה צמוד לי מידי לצאת השבת. הפעם המשחק ב-20:30 שעון מקומי אז יכולתי להגיע אליו והאמת שזה מעניין. יש משהו מיוחד במשחקים בשבת וראשון (מה שנקרא פה weekend). בגלל שאלו ימי חופש העיר מרגישה חיה יותר בערבים והאולם מתמלא יותר. מצד שני, מסתבר שבמוצאי שבת הדוכן הכשר לא פתוח וזה אף פעם לא סימן טוב.

האמת שבמשחק נגד דטרויט בחמישי, איתם ואני לא קיבלנו גישה לפרקט בחימום ואחרי שגם היום לא קיבלתי חששתי שנוצרת פה מגמה, ביררתי מעט וגיליתי שבמשחקים שמשודרים ב-National TV, כלומר באמאזון פריים, אן.בי.סי או אי.אס.פי.אן, הגישה לפרקט פחות מתאפשרת כי הם רוצים לשמור על הפרקט ריק ככל הניתן לצורך צילומי הטלוויזיה. אז אני מצטער אבל אין לי הפעם עדכונים על מכניקת הזריקה של אננובי או חבישת האגודל של ג׳וש הארט. עמכם הסליחה.

אחרי ההפסד לדטרויט שאלת השתלבות קא״ט בהתקפת הניקס תחת בראון עלתה לרמות חדשות. כל העונה השאלה הזו נמצאת, במיוחד שמבחינה התקפית זו העונה הכי גרוע שלו מזה עשור, הכי גרוע בקריירה למעט עונת הרוקי, אבל דטרויט הייתה חסרה שני סנטרים ועדיין הניקס הפסידה, התקשתה במיוחד בצבע, וקא״ט, למעט דקות מסוימות בתחילת הרבע השלישי, פשוט נראה חסר אונים התקפית גם מול האין סנטרים של היריבה. קא״ט נשאל על זה מיד אחרי המשחק ובאיזשהו מקום הגן על השיטה מצד אחד, אבל מצד שני היה נשמע שהוא לא לגמרי מרוצה מזה שהשיטה מעל הכל. גם בראון נשאל היום במסיבת העיתונאים על העניין. הוא אמר שקא״ט אמור לקבל יותר זריקות מאחרים, למעט בראנסון, ושהשיטה ההתקפית שהוא מנחיל הרבה יותר ״פשוטה״ ממה שהוא היה רוצה, כדי להקל על קא״ט ואחרים. בראון לרוב משתדל לשמור על אמינות ולא סתם להגיד דברים, אבל גם נדיר שהוא אומר דברים עם ביקורת מרומזת ומעניין מאוד לראות לאן הדברים יתפתחו בכלל אבל גם כבר היום, נגד הרוקטס שאמנם חסרים את הסנטר סטיבן אדאמס אבל היא קבוצה ארוכה באופן כללי שיכולה להקשות על קא״ט גם מחוץ לקשת וגם בצבע.

האולם כמעט מלא עד אפס מקום. הרבה פעמים בספורט הישראלי, אחרי הפסד הקהל קצת נוטר טינה לקבוצה – אולי לא יגיעו הרבה אוהדים, אולי יבואו קצת פחות באנרגיות, אולי פחות יעודדו שחקן כזה או אחר. אבל פה? הכל נשכח, לפחות בתחילת המשחק. האולם מלא כאמור, הקהל חם ורועש ומעודד את השחקנים (כולל קא״ט) והקבוצה מהרגע הראשון

רבע 1:

המשחק נפתח עם סטופ הגנתי של הניקס ושלשה של אננובי בצד שני. תומפסון מוצא פירצה בהגנת הניקס ומסיים בדאנק מפלצתי ואז הניקס מתחילים ללכת אל קא״ט פנימה. למעט מתפרצת אחת, בשלושה פוזשנים של התקפה מסודרת הלכו אליו, בשתיים מהן הוא קלע בצורה פשוטה יחסית באחת הוא קצת הסתבך ואיבד כדור אבל בגדול הכיוון נראה ברור ומעניין להמשיך לעקוב כמה זה עובד אחרי כל מה שקורה סביבו לאחרונה. כשהניקס מובילים 6-9 בראנסון מנסה לסחוט עבירת תוקף משנגון אבל השופטים שורקים דווקא לעבירה של בראנסון. בראון לוקח צ׳לאנג׳ והשופטים הופכים את השריקה.

אחרי שלשה של ברידג׳ס ועוד דאנק של אננובי (כשביניהם שתי החטאות של דוראנט מחצי מרחק, והוא כבר על 4-0) הניקס מובילים כבר 6-13 ויודוקה לוקח פסק זמן משלו עם 6:22 לסיום הרבע. אחרי דקה ו-20 שניות בראון לוקח פסק זמן בצד השני – אמנם בזמן הזה לא היו שינויים גדולים, הניקס קלעו 2 ויוסטון 3, אבל יוסטון פשוט החטיאו הרבה (דוראנט כבר על 6-0) ונראה שבראון לא אהב את הזריקות הפנויות שהם מקבלים. ב-5 הדקות עד סוף הרבע לא קורים אירועים משמעותיים במיוחד (אולי למעט איירבול מ-3 של אננובי תחת השמירה של דוראנט ובפוזשן העוקב איירבול ל-3 של דוראנט תחת השמירה של אננובי) אבל הרוקטס כן מצמצמים בזכות 5 נק׳ של דוראנט ו-6 של שפרד והרבע מסתיים בתוצאה 21-27 למארחים.

רבע 2:

הניקס פותחים את הרבע השני עם החמישייה הפותחת רק אלבארדו במקום בראנסון (רק 2 נק׳ ברבע הראשון) וזה מתחיל טוב מאוד עם 0-7 (אננובי עם 5 מתוכם וכבר 14 נק׳) אבל שפרד עם עוד שלשה מרגיע קצת את העניינים מבחינת הטקסנים. אחרי עוד כמה נקודות מכל צד אלבארדו קולע שלשה ובפוזשן הבא כופה איבוד על הרוקטס והקהל בגארדן בטירוף כשמתחילה שירת ״חוזה חוזה חוזה חוזה״ על מנגינת ״אולה אולה אולה אולה״ ושולח את הרוקטס לפסק זמן בהקדם האפשרי עם 7:12 למחצית כשהתוצאה 39-28.
בחזרה מפסק הזמן גם דוראנט חוזר ולמרות שהניקס עושים הגנה טובה (כולל עוד חטיפה של אננובי לדוראנט שמובילה לעוד סל במתפרצת) הם מחטיאים כמה זריקות טובות ל-3 בזמן שהרוקטס קולעים את שלהם (7 מ-15 ל-3 אצל הטילים של יוסטון) ו-1:45 לסיום הרבע השני בראון לוקח פסק זמן כשהיתרון של הניקס מצטמצם רק לנקודה אחת – 49-50. הרוקטס עולים ליתרון ראשון 53-54 כשנשארו 14 שניות למחצית. לניקס עוד היה הזדמנות לרדת ביתרון אבל בראנסון, שבינתיים במשחק מאוד לא טוב (רק 2 נקודות במחצית ו-0-4 מהשדה), איבד כדור ובירידה למחצית הרוקטס מובילים בנקודה.

רבע 3:

המחצית השניה נפתחת מבולגנת עם הרבה איבודי כדור והחטאות אבל בעוד הניקס מצליחים לייצר רק 2 נק׳ של טאונס מריב׳ התקפה ב-3:30 דקות הראשונות של המחצית, הרוקטס קולעים 8 בזמן הזה והיתרון שלהם עולה כבר ל-7 נקודות 55-62. חדירה של הארט נעצרת בבלוק, בצד השני דוראנט עולה ל-16 נקודות עם שלשה שמעלה את היתרון ל-10 ושולחת את הקבוצות לפסק זמן שהניקס מבקשת עם 8:14 על שעון הרבע. אחרי פסק הזמן קא״ט משיג 5 נקודות אבל בצד השני הניקס מתקשים לשמור על ריבאונד וגם הרוקטס קולעים 4 משלהם. הניקס ממשיכים ללכת לקא״ט ונשרקת לו עבירת תוקף מאוד גבולית שמדליקה את הקהל לבוז צורם לשופטים. זה כנראה גם עוזר לקבוצה להתעורר כי היא סוף סוף משיגה עצירה ומיד יוצאת למתפרצת שנגמרת בהטבעה עוצמתית של הארט. בהתקפה הבאה קא״ט נלחם על הריבאונד נראה שגם משיג אותו אבל כשהכדור יוצא החוצה והשופטים שורקים לכדור של יוסטון (שלא בצדק לפי הריפליי) והיחס שקא״ט מקבל מהשופטים הוא פשוט לא הוגן, אין מילה אחרת.

יוסטון קולעת את הנקודות ושומרת על יתרון ה-10 נקודות שלה כשאנחנו 4:30 לסיום הרבע השלישי. בראנסון מצמצם ל-7 עם סל קשה בסוף שעון והיד הארוכה של דוראנט בפרצוף שלו אבל דוראנט מיד מחזיר בסל ועבירה (של בראנסון) והיתרון שוב חוזר ל-10. הארט מחטיא זריקה טובה מהפינה (3-0 ל-3) דוראנט קולע שלשה משלו, איבוד של בראנסון והטבעה עוצמתית של תומפסון והיתרון של האדומים הוא כבר 67-82 מה שמחייב את בראון להזעיק פסק זמן נוסף עם 2:42 לפני הרבע המכריע. הרוקטס ממשיכים ללחוץ את בראנסון עם מלכודות ודאבל טים אבל איכשהו הוא מצליח להעביר לשאמט לחדירה של 2 ועבירה. מיד אח״כ עבירה על בראנסון בניסיון זריקה והניקס תוך פחות מ-40 שניות מצמצמים 5 נקודות ומורידים חזרה להפרש 10. אבל למרות שהיה נראה שהם מפתחים מומנטום, פתאום כלום לא עובד לניקס, לפעמים בזכות השמירה של יוסטון את בראנסון ולפעמים פשוט כי זה לא עובד, ובדקות שנשארות היתרון של האורחים הולך וגדל ומגיע ל-16 בכניסה לרבע הרביעי עם 75-91 לרוקטס.

רבע 4:

אחרי שריקות הבוז בין הרבעים הניקס פותחים את הרבע האחרון כשבראנסון על הספסל ונראה שהם משחקים מאוד אינטנסיבי (ולמרות זה שום דבר לא בא בקלות) והם מצמצמים קצת ל-80-93 כולל פוסטר מפלצתי של קא״ט (ששוב לא קיבל שריקה שמגיעה לו) וכבר אחרי 2 דק׳ יודוקה לוקח פסק זמן. אבל בחזרה מפסק הזמן הניקס נראים אפילו טוב יותר. זה לא התחיל כ״כ טוב עם עבירה בצד אחד והחטאה בצד השני ושלשה של שאמט שנענתה בשלשה של שנגון אבל הניקס לא וויתרו ושלשה של קא״ט הרימה את הגארדן באוויר. עוד שלשה של חוזה ו-2 של ברידג׳ס אחרי כמה החטאות של יוסטון, והקהל רועש ברמות נדירות כשההפרש יורד ל-6 בלבד כשיוסטון לוקחת עוד פסק זמן עם 7 דקות על השעון כשהתוצאה 91-97 ליוסטון. הניקס מכריחה את יוסטון לקחת זריקות קשות אבל מתקשה לסגור טוב את הריבאונד. בראנסון חוזר במקום אלבארדו למרות הריצה הטובה ומעניין לראות אם בחצי הרבע האחרון הוא יצליח אחרי שהתקשה כל המשחק.

אבל אם בראנסון שחקן טוב באופן כללי, בראנסון בקלאצ׳ זה קפטן קלאצ׳! שתי נקודות שלו עם חצי מרחק אופייני אחרי עבודות רגליים מדהימה מצמצמת ל-4 ובפזושן אח״כ הוא סוחט עבירת תוקף שמאפשרת לקא״ט להוריד את ההפרש ל-2 בלבד עם 3 דקות לסיום המשחק. למרות הגנה טובה והגעה לסוף שעון איסון מצליח לקלוע 2 משלו ומחזיר את היתרון של האורחים ל-4. בראנסון בצד שני ממשיך לשגע את הגנת יוסטון ומצמצם שוב ליתרון מינימלי אבל גם ליוסטון יש כוכב על בשם דוראנט שגם הוא קולע בלי בעיה למרות הגנה טובה. חטיפה של אלבארדו מאפשרת לו לצמצם שוב ל-2 וחטיפה נוספת שלו גורמת לבראנסון להשוות דקה וחצי לסיום. כשבפוזשן הבא דוראנט מאבד בזכות לחץ של אננובי הצרחות בגארדן עלולות לשבור את התקרה ודווקא כשהיא יכולה לעלות ליתרון הניקס מאבדת כדור. אבל קפטן קלאצ׳ יודע לעבוד בקלאצ׳ בשני צידי המגרש והוא עוצר את המתפרצת של דוראנט בסחיטת עבירת תוקף נוספת(!!). יוסטון לוקחים צ׳לאנג׳ כי אין להם מה להפסיד אבל הצ׳לאנג׳ לא מוצלח והניקס יוצאים להתקפה עם 48 שניות לסיום כשהתוצאה בשיוויון 103. בראנסון קולע עוד חצי מרחוק כאילו הוא מעולם לא התקשה והניקס ביתרון 2 אחרי שהייתה בפיגור כל המחצית השניה והאוהדים יוצאים מכליהם.

כל הקהל בצעקות ״דיפנס״ והשמירה של אננובי כופה על דוראנט להחטיא אבל הריבאונד של יוסטון. סמית׳ לוקח שלשה סבירה אבל מחטיא גם אותה והריבאונד של הניקס עם 12 שניות על השעון, היא מצליחה להוריד עוד 6 שניות לפני שיוסטון עושה עבירה על שאמט ולניקס יהיה כדור מהצד מיד אחרי פסק הזמן. הניקס מתקשים להוציא את הכדור ולוקחות פסק זמן נוסף כשעדיין התוצאה 103-105 לטובתה עם 6 שניות לסיום המשחק. הארט שוב מתקשה מאוד להוציא כדור אבל מצליח בסוף למצוא את אננובי. סמית׳ מיד עושה עליו עבירה (ויוצא ב-6 עבירות) ואננובי ניגש ל-2 זריקות מהקו כשנשארו 5.4 שניות. או ג׳י קולע את שתי הזריקות ויוסטון לוקחת את פסק הזמן האחרון שלה בניסיון (נואש?) לנצח משחק שלגמרי ברח לה מהידיים. אבל זה לא נגמר עד שזה לא נגמר ודוראנט קולע שלשה קשה מאוד ומצמצם לנקודה הפרש עם שתי שניות על השעון. הניקס שוב מתקשים מאוד להוציא את הכדור אבל בשניה האחרונה מצליחים ושאמט מקבל את הכדור ומיד נעשית עליו עבירה. הוא מחטיא את הראשונה עם 1.4 שניות על השעון אבל קולע את השניה והיתרון שוב על 2 נק׳. יוסטון מוסרת את הכדור ודוראנט מצליח לתפוס אותו ולשחרר זריקה ל-3 אבל הוא מחטיא והניקס מנצחים בסיום משחק מותח 106-108.

את המנצחים קא״ט הוביל (זה לגמרי היה משחק של אסל או באסל והוא הלך על האסל (תרתי משמע) בכל הכוח (שוב תרתי משמע)) עם 25 נק׳ ב-10 מ-15 מהשדה כולל 3 מ-3 ל-3. אחריו בראנסון ואננובי עם 20 כ״א כששניהם גם עם 50% מהשדה רק שאצל בארנסון זה 8-2 בשלושה רבעים ו-4-4 ברביעי.

דוראנט עם 30 נקודות הוביל את האורחים וג׳בארי סמית׳ גם תרם 21 אבל הקבוצה כולה עם רק 15 נקודות ברבע המכריע שמוביל להפסד.

כצפוי רוב השאלות סובבות סביב המשחק הטוב של קא״ט ובראון משבח את ההגנה שלו על שנגון אבל גם מציין שבהתקפה זה לא שהם חיפשו דווקא את קא״ט אלא פשוט שכשקא״ט משחק נכון בזרימה ההתקפית הכדור מוצא אותו והוא מצליח לקבל את ההחלטות הנכונות בין אם זה זריקות טובות או מסירות. הוא גם מציין את ההגנה של אלבארדו כמובן אבל גם אומר שהקבוצה עדיין חייבת להשתפר ולשים יותר אינטנסיביות בהגנה כי במשך שלושה רבעים זה לא נראה מספיק טוב.

כשנכנסנו לרבע הרביעי כבר התחלתי לחשוב על הבאסה בלסכם הפסד שני ברציפות אחרי מאזן אישי של 14-1 עד לפני חמישי. אבל אותו קהל ששרק בוז בסוף הרבע השלישי הוא הקהל שעודד בטירוף עם פתיחת הרביעי. כמו שהקהל הזה ידע לשים את ההפסד בחמישי מאחוריו ולעודד עם פתיחת המשחק, ככה הקהל והשחקנים על המגרש ידעו לשים את שלושת הרבעים הראשונים מאחוריהם ולתת הצגה מטורפת ברבע הרביעי שברמה האישית שלי, אולי אפילו התעלתה על הניצחון בשתי הארכות נגד דנבר. אבל רק אולי. באמת שמשחקים כאלו גורמים לכל הגוף לרעוד מרוב אנדרנלין וזו פשוט חוויה מדהימה. בזכות זה במקום שאמצא את עצמי עם 3-14 אני ב-2-15 והרגשה הרבה יותר טובה.

מחר (הלילה בשביל הקוראים בארץ הקודש) הניקס יוצאים למשחק חוץ בשיקגו ואז יש להם מנוחה עד שישי כשיפגשו את מילווקי ובשבוע אחרי זה יארחו את הספרס ואת הת׳אנדר בראשון ורביעי. מקווה שאוכל להגיע לפגוש את החייזר הצרפתי ואולי גם את הברקים ולסקר בשבילכם את המשחקים האלו. עד אז נסיים בברכת Let's go Knicks!