אחלקם לכמה קטגוריות, וכל יום אכסה קטגוריה נוספת:

I. הוותיקים: הם וותיקים כי הם טובים.

1. סן אנטוניו ספארס – גרג פופוביץ'

אולי המאמן היחיד בליגה שלא צריך להסתכל אחורה ולדאוג לעתידו, כי הוא היחיד שייקבע את עתידו. הוא היום הרקטור של המאמנים. כשניצח את האליפות החמישית העונה הוא רק חיכה לראות מה יעשה טים דנקן, וברגע שהחליט  להשתמש באופציה שהיתה לו לעונת 2014-15, הפלח מיד חתם על הערכת חוזה לכמה שנים. עתידו כמאמן תלוי אך ורק בו.

 

 

2. מיאמי היט – אריק ספואלסטרה

כמה שזה לא יאומן, אריק הוא המאמן המצליח מכולם בארבה העונות האחרונות: שתי אליפויות, ושני הפסדי גמר. קשה להאמין שהוא המאמן כבר מ-2009, העונה בא לקח את שרביט האימון מפט ריילי, אבל הוא שייך לארגון ההיט כבר מ-1995. בספטמבר 2013 פט ריילי החתים אותו על חוזה רב-שנים כי הוא יודע שהצלחת מיאמי היט שייכת הרבה יותר לו משאנשים חושבים. העונה – עם חצי קבוצה חדשה וללא לברון – זוהי ההזדמנות שלו לסתום הרבה פיות, כמה מהם שייכים לגולשי אתר מסויימים שאין צורך להזכיר את שמם.

 

 

3. דאלאס מבריקס – ריק קרלייל

ריק קרלייל הוא צעיר יחסית הנראה מבוגר יחסית המתנהג כמאמן וותיק מסור, נאמן, ורגוע. משרתו מובטחת לשנים רבות כי בעל הקבוצה היחיד – מרק קיובן – מעריך ואפילו מעריץ אותו, וכבר אמר הקיץ שהוא "THE MOST IMPORTANT TOOL OF THE DALLAS MAVERICKS". קיובן נתן לו אור ירוק וחופשיות מחלטת להחליט כל דבר מהארכות חוזה, טריידים, והחתמות שחקנים חופשיים. זה מוזר כי קיובן – בינינו – מאמין שהוא-הוא המומחה מס' 1 בעולם לכדורסל, ואם מגלומן כמוהו נותן את כל האחריות למאמנו, ז"א שהאמונה בקוץ' מחלטת. אחרי שלפני שתי עונות קרלייל לא הצליח להביא את קבוצתו לפלייאוף, בעונה שעברה הוא היה קרוב מאד מלנצח את הספארס במשחק השביעי. הוא המאמן הרביעי במספר נצחונות בין כל 30 המאמנים.

 

 

4. אוקלהומה-סיטי ת'אנדר – סקוט ברוקס

כמה שנלעג לו וכמה שנאמר שאין לו מושג, הוא יושב חזק מאד ויציב מאד על שרפרף המאמן. הוא חתום עד – וכולל – עונת 2016. כמה שנלעג לו, אם נסתכל על הישגי הת'אנדר מבחינה סטטיסטית גרידא – הרי שהוא עשה עבודה נהדרת מאד החל לאמן ב-2008. סם פרסטי אוהב ובוטח בו, וזה קצת יותר חשוב ממה ש-K-700 או הדוק אומרים עליו. היי, חוסר הדובדבן הגדול הוא תוצאה ישירה לפציעות גרועות ביותר בזמן הגרע ביותר לשני הכוכבים הגדולים ביותר – קווין דוראנט וראסל ווסטברוק.

לסקוט ישנה עתה הזדמנות להכניס לכולנו אצבע עמוקה באוזן אם יצליח לאזן את הקבוצה, ולנצח איתה, בלי קווין דוראנט, ובאותו זמן לעזור לראסל ווסטברוק להפוך משחקן שהוא לא רק מכונת קליעות, אלא גם שחקן רציני.

 

 

5. שיקגו בולס – טום ת'יבודו

אחד הסודות הכמוסים הגדולים ביותר ב-NBA – ועתה גם אתם יודעים אותו – הוא החיץ הגדול – בואו נקרא לילד בשמו, 'שנאה' – בין המנכ"ל גאר פורמן ות'יבודו. למזלו של ת'יבודו, בעל הקבוצה היהודי ג'רי ריינדסוף מכבד אותו, ומזלו השני הוא שנראה שדריק רוז חוזר במלוא כוחו ואונו, ואם זה אמנם כך, שיקגו במלואה היא אחת מארבה הקבוצות החזקות ביותר בליגה.

ת'יבודו הצליח לעשות רקורד של 71-93 ללא רוז (הרקורד הכללי שלו בבולס מאז הגיע ב-2010 הוא 107-205!). תנסו לחשוב איזה רקורד יעשה דייויד בלאט ללא לברון…ריינסדורף נתן לו חוזה עד 2017