1. לברון ג'יימס על ה-BUSS REPORT מאתמול: "אני GOOD. לא איכפת לי מה אנשים חושבים עלי, כולל ג'יני באס".
/cdn.vox-cdn.com/uploads/chorus_image/image/66157776/1201355162.jpg.0.jpg)
משפט המחץ, בגדול ובקריאה איטית, מילה במילה:
LOS ANGELES — LeBron James says he accomplished his goal of "restoring excellence" the Los Angeles Lakers organization by winning a championship in his tenure with the club and "doesn't care" what anyone — including team governor Jeanie Buss — feels about him at this stage of his life.
הוא אמר זאת אחרי שקרא את מאמר אתמול שהכנסתי לאתר כלשונו על משפחת באס וגלגולי המשפחה, הלייקרס, ועתיד הקבוצה, ואחרי ההפסד 112-104 לקליפרס, הפסד שנראה לי שהוא קיבל כפי שהוא: "זוהי הלייקרס של היום… אני משחק בה ועושה מה שאני יכול… המאמן מכניס אותי ומוציא אותי כפי שהוא מבין… אני שלם עם עצמי".
Jמי שקרא בעיון את המאמר גילה את ה-DISCORD – 'מחלוקת' – בין משפחת באס ולברון מאז שהגיע כשחקן חופשי ב-2018. הסיפור מתאר את ההרגשה של הבאת לברון – 4 פעמים MVP – כ -SAVIOR של הקבוצה, במקום לזכות את הבאסים שבכלל הביאו אותו. המחלוקת – והמתח בין ג'יני באס ולברון – נגרמו, גם בגלל שבכל דבריה ומעשיה של ג'יני היה ברור…
..שהבאתו של ראסל ווסטברוק לקבוצה, צעד כושל לכל הדעות (אבל חשוב להזכיר שלראסל ווסטברוק היו כמה עונות טובות מאד בדנבר נאגטס וסקרמנטו קינגס, אחרי ש'ניכשל' בלייקרס.
חשוב ביותר:
There was so much friction following the Westbrook debacle that, according to multiple people cited in Holmes story, Buss "privately mused" about not offering James a contract extension in 2022 and later floated the possibility of trading James to the Clippers.
James had a different perspective when asked about his partnership with Buss.
"I thought it was good, but, you know, somebody could see it another way," James said. "It's always two sides of the coin. … How I represented this franchise, and what I wanted to do to represent this franchise since when I got here until now, it's been with the utmost respect and honor and dignity. And I would say loyalty. I mean, s—, I played here longer than pretty much any other franchise I played for besides Cleveland."
לברון גם הסביר שלו אף פעם לא היו יחסים קרובים עם בעלי הקבוצות מהסוג שהוא "יכול היה או רצה, או הרגיש חופשי – להרים את הטלפון ולשוחח איתם. זה לא היה רק ג'יני. זה גם היה דן גילברט בקליבלנד ומיקי אריסון במיאמי"
לברון אמר גם שהוא לא מתרגש יותר מדי שהסיפור על ה'באסים' מאתמול כי כבר מגיל 14 הוא רגיל שכותבים עליו, והוא לא כל כך שם לזה לב, לטוב או לרע. בקשר לרפורט מאתמול (שלשום) הוא אמר באופן נחרץ:
"I don't really care about the report, to be honest"
והוא סיים עם:
"I'M GOOD. I'M GOOD"
2. לשמעון שלנו גדל שג"א ישראלי. הילד מתפתח בצורה עילאית ממש:
3. תוצאות הסקר וכמה מילים על תוצאותיו

באיזה קבוצת גיל אתה?
46 – 50
22.01% (81 votes)
41 -45
17.93% (66 votes)
51 -55
14.95% (55 votes)
36 – 40
9.24% (34 votes)
26-30
7.07% (26 votes)
31 – 35
7.07% (26 votes)
56 – 60
5.71% (21 votes)
21-25
5.43% (20 votes)
61 – 65
4.62% (17 votes)
16-20
2.17% (8 votes)
66 – 70
2.17% (8 votes)
71 -75
0.82% (3 votes)
80+
0.54% (2 votes)
11-15
0.27% (1 votes)
6-10
0% (0 votes)
76 – 80
0% (0 votes)
Live results
368 votes
גולש – ידען בסטטיסטיקה, שבגולמתי (מהמילה גולם כמובן) שכחתי לכתוב את שמו – ואשמח אם בתגובות הוא יציג את עצמו חישב את הממוצע (MEAN), התוצאה האמצעית (ה-פרסנטייל ה-50, או ה-MEDIAN), והוא אפילו לא התעצל וחישב את הסטייה הנורמלית של התוצאות (STANDARD DEVIATION).
טוב, אנחנו לא הולכים לתת כאן שעור בסטטיסטיקה, אז אציין רק שממוצע הגיל של גולשי האתר הוא 44.6 שנה, והתוצאה האמצעית הייתה 45.8.
גיל 45 'פלוס-מינוס 10, הוא הגיל הכיפי ביותר לכתוב לו. לא זקנים מדי ולא צעירים מדי. אני הייתי בטוח שהגיל הממוצע היה צעיר באיזה 10 שנים. אז כיף לי ולשאר הכותבים והתורמים. כיף לכתוב לקבוצת הגיל השלטת באתר מהרבה סיבות.
אגב, 368 הגיבו לסקר. אזי אני מעריך שישנם באתר בערך 500-600 גולשים שנירשמו, ובוודאי כמה מאות – אולי אפילו אלף, אלף חמש מאות שלא מוכנים להירשם ותשחרר את כתובת האימייל שלהם, והמספר בוודאי ממוכפל בפלייאוף. זה מה שיש לי בראש : שאחנו כותבים לבערך 3,000 קוראים, שבערך 10%-15% מהם הם גולשים פעילים ותורמים, עוד 10-15% רשומים אבל משמיעים קול רק אחת לזמן רב, והשאר 'גולשים מרפרפים' שהם אוהדי כדורסל, אבל כנראה לא פחות מזה אוהדי כדורגל, וספורטים אחרים. אני מוכן לחיות עם זה בכיף.
"הגב שניתפס" לדני אבדיה

כמובן שאין לי מושג איזו מין פגיעה ישנה לדני אבדיה בגב. אני רוצה להציע רק אפשרות אחת, ואני לוקח את עצמי לדוגמא: לי "ניתפס הגב" בעיקר כשאני במצב דאגה. כשאני דואג ברמות – למשל היום עם הפציעה של גייל, אני מיד מרגיש שניתפס לי הגב.
מחר, כשהרופאים יודיעו לנו שגייל חופשיה ללכת הביתה ושהיא ברת מזל שהפגיעה בראש לא גרמה לנזק גדול הרבה יותר, הגב שניתפס לי ישתחרר כמעט על המקום. הלילה אני הולך לישון עם גב 'תפוס'.
כשבשעה 6 בערב זמן ניו יורק ב-1 לפברואר יודיעו על שאר שחקני האול סטאר ודני יהיה אחד מהם, אני מקווה שגבו ישתחרר מהר!

תודה מנחם, רפואה שלמה לגייל ולך ושבת שלום!
תודה מנחם
דני חטף כנראה. מכה בגב מהרכב השני .
להבנתי יותר מפגיעה בשריר , יצאתי ממשהו דומה על ידי שמן האמפ, יש להבנתי גם פגיעה בסחוס מצריך להבנתי לפחות. שבועיים החלמה והרבה פיזיותרפיה .
הרבה סקווטים ומנוחה .
תודה רבה מנחם וסופש נעים לכל
תודה על המעורב ובריאות שלמה מנחם, לגייל ולך.
אני לא מחובבי לברון אבל הבחור ללא ספק מקצוען. מאמין לו שהוא לא מתעניין ברעשים בחלונות הגבוהים. תנו לי את הכדור וזוזו, כל השאר לא מעניין. זו תמיד הייתה הגישה
😁
הוא סופר מקצוען
אבל טיפ טיפה קצת כה בקטנה גם דרמה קווין
קצת הגזמת
לברון דרמה קווין?
בכלל לא!
מנחם
מה שאני למד ממה שאני קורא באתר ומתוצאות המשאל שלך זה שלרוב המשתתפים בסקר הנ"ל יש היכרות מוקדמת עם הכתיבה שלך עוד כשברשת היה חור שחור, כלומר צרכנו ד"ר-פרופ' לס רק דרך העיתון שקנינו. מניח שחלק אחר הכיר אותך בעשור הראשון של האלפיים דרך האתר של דורפן שהפך לאתר הנוכחי. המיעוט המבוטל (סטטיסטית) אלה הצעירים שנוספו בשנים האחרונות. אני יודע על עצמי שאני נמצא פה בעיקר בגלל הכתיבה שלך אבל גם בזכות חלק ממשתתפי האתר היותר חביבים. צריך לזכור שמדובר בספורט שהוא בידור להמונים.
זה בדיוק מה שהביא אותי לקרוא ולהגיב כאן (כבר בערך לפני 14-15 שנים, אם אני סופר נכון) – האפשרות לדסקס הופס עם מנחם לס האגדי שהכרתי עוד כילד מסיקוריו בעיתון וספריו שקיבלתי לימי הולדת.
חייבים לקשור את גילאי הגולשים למה שקורה בליגה באותם שנים….
מוכן להתערב שבעשור הקודם נוספו לאתר בעיקר אוהדים של הספרס וה- ווריורס .
אוהד הספרס – אני יכול להעיד על הסביבה הקרובה שלי התחיל להתעניין בהם בערך כשטימי נכנס לליגה – אז החציון של הגולשים היה סביב 18-20 במקביל לפריחת האינטרנט.
האתר הזה הוא חדר הבריחה הסודי שלנו… טוב שיישאר כך
סודי בשבילך ובשביל מי שבוחר לכתוב פה בעילום שם.
מבחינתי לא סודי בכלל, בחרתי להיות פתוח לכולם 24/7 לפעמים. כי זה ספורט, זה לא מדע טילים, לא איכפת לי מה קורא או קוראת מי שמחפש אותי ברשת עלי כשזה נוגע לספורט. החלטה מושכלת שלי, יש יגידו לא, זה לא מעניין אותי.
“לא אכפת לי מה אנשים חושבים עליי״
כאן האירוניה והבושה הגיעו לרחוב 34 בניו יורק, תפסו את המעלית של האמפייר סטייט בילדינג וקפצו ראש עם סלעים בכיסים.
איזה שקרן וקשקשן, ללברון מאוד אכפת מה אנשים חושבים עליו
הוא אולי כדורסלן 100 אבל אופי? 20-25
הבן אדם הוא כתם על המורשת של הלייקרס.
הוא לעולם לא יהיה חלק מהלאגסי של הקבוצה.
הוא לא מגיק, לא קארים, לא קובי, לא שאק, לא ג׳רי ווסט ואפילו לא אלג׳ין ביילור.
לגביי דני, כשחקן צעיר הוא עלה לשחק לאחר שהיה מעורב בתאונת דרכים קלה.
שיחק 35 דקות, עלה לריבאונד ותפס את הגב, ירד לחדרי ההלבשה.
הוא צריך להחלים מהפציעה המעצבנת הזאת שלא קשורה לכדורסל.
מהנסון שלי עם תאונות דרכים, בימים הראשונים אתה לא לא מרגיש כלום ופתאום בום אתה מרגיש כאב חד ומעצבן כמו שקרה לדני.
לא יודע אם יש קיצורי דרך בכזאת פציעה
ידידי, איך אתה בכלל מכניס אותו באותו משפט עם הגדולים עליהם כתבת?
מעניין מה יגידו עוד 30 שנה שכל האמת עליו תישפך החוצה. האם נשמע על שימוש בחומרים אסורים? האם יצאו כל מיני פרשיות שפרשיית קובי והחדרנית יחווירו לידם?
לא יודייאה, אבל אם אהיה פה עדיין, עם הקטטר הפיליפינית וההליכון, לא אתפלא כלל וכלל.
כמה דברים :
להבנתי שטף דם בשריר שגורם לפחות יכולת לפנות פסולת כגון חומצה לקטוזית
ומזרים פחות חמצן לשריר ולכן התכוצויות
במאמץ .
דבר שני אין מה שיחזיק במקום את השלד אשר כבר חטף מכה ולכן אפשרות. לנזק מצטבר לסחוס וסכנה לפריצת דיסק .
אין כאן להבנתי למרות טיפולים מתקדמים
מסזים וכולי קיצורי דרך , ההחלמה תארוך
זמן , הנה חזר וראינו השריר לא עומד בעומס .
להערכתי לא פחות משבועיים ,אסור לחזור מהר מדי לאחר פציעה כזו .
לברון לא יודע אפילו מה הסטט שלו נראה לך הוא מתעסק בזוטות כאלה, הכל טבעי אצלו.
שמעון קרעת .
המורשת של לברון בלייקרס מזכירה מאד למורשת של וילט צ׳מברליין.
גדול עולם והשחקן סטטיסטיקות הטוב בליגה בדורו, ולזכותו אליפות אחת (אצל לברון והיד נטויה) בל.א. כשחקן המוביל אבל שנות הפריים שלו לא היו בלייקרס (עדיין היה מעולה) והוא לא נחשב סמל לייקרי.
בינתיים בקלאס הסמוך לפרישה:
1. קארים ללא עוררין. העביר את השרביט ועשה שנת פרישה מלאה הוד והדר מבלי לפגוע בקבוצה
ומבלי להיות פתטי.
2. לברון – דרמה קווין מחוץ למגרש – תורם כשמשחק.
3. קובי – שנת פרישה ללא קלאס ולעזאזל ההצלחה הקבוצתית. התבזה כמעט בכל אולם לעיניי כל העולם והשיא בקרקס שהתרחש במשחקו האחרון.
המורשת של קובי בלייקרס דומה למורשת של סטף
בווריורס. נוכל עוד כמה שנים להשוות בין עונות הפרישה ולראות איזה כוכב פרש בסטייל.
https://www.youtube.com/watch?v=9h-RssZ1oHs כל מילה
תודה מנחם, רק בריאות לך ולגייל
והמשך הצלחה לשמעון הקטן 🙂
גם לגדול…
כמובן
מנחם תודה. מעורב מעולה.
שמת פה גרף של התפלגות נורמלית רגילה למרות שהבנתי שמישהו הכין גרף של התפחגות הגולשים באתר לפי גיל? הייתי שמח לראות אם יש כזה. כמובן שאפשר להכין לבד אבל אני עצלן.
כבר לא צריך להכין כלום, מעתיקים מדביקים לג'מיני והוא מכין
הרבה יותר מגניב לדבר על הידית של הבן של שמעון מאשר על לברון 🙂
אני אגב יושב על הבן שלי לקרוא כמה שיותר באתר ויושב עליו כבר כמה שבועות להכין כתבה מגניבה לאתר על ליגות הילדים והנערים כאן בקנדה. הוא משחק כאן כבר 4 שנים (מאז שהגענו) וזו חוויה דיי מגניבה. הוא כרגע בU14
תמסור לו ממני שיכין כתבה כזאת יש ביקוש מעניין לשמוע על הליגה בקנדה.
מי ?
מנחם אתה ה-GOAT
מייקל ג'רדן נכנס למירוצי מכוניות.
מה אתם צופים שיקרה ?
תודה רבה מנחם אחלה מעורב, ורק בריאות לגייל ולך.
יפה.
צריך לזכור באיזה שפל הלייקרס היו לפני לברון.
עונת פרישה של בראיינט עם 17 ניצחונות בלבד,
בלי שום פרוספקט עתידי.
אם לברון פורש מחר הקבוצה נמצאת במצב הרבה יותר טוב.
–
כל בחירות הדראפט שלברון "ניקה" מהקבוצה התבררו כהחלטה נכונה,
מאחד כמו בול ועד אנג'לו ראסל.
שקר. הם היו במגמת שיפור ועם הרבה צעירים מבטיחים (קרוסו, אינגרם, הארט, רנדל, זובאץ', קלרקסון קקפ… לונזו וקוזמה עוד היו מבטיחים).
אחרי העונה האחרונה עם בראיינט הם סיימו את העונה הבאה ב-26-56, ועונה אחרי זה 35-47.
ובעונה הראשונה של לברון לא השתנה הרבה – 37-45.
איזה מישהו מעלה בחכתו דג זהב, שנותן לו לבחור בין שתי אפשרויות, בית ענק בשכונת יוקרה, פלוס פורשה, ובבנק יש לו עשרים מיליון שקל, או דירת שלושה חדרים צנועה במרכז העיר, פלוס מכונית רגילה "עממית", אבל בבנק יש לו מאה מיליון שקל.
באפשרות הראשונה זה אולי לחיות את החלום, אבל באיזשהו מקום כל הזמן הבן אדם צריך לדאוג שיהיה עוד כסף, כי רמת החיים מאוד גבוהה ואם משהו אחד מסתבך, זה יכול ליצור תגובת שרשרת וכל מגדל הקלפים יתמוטט. באפשרות השנייה הבן אדם חף מכל דאגה כלכלית, וגם אם יעשה המון טעויות, לא יקרוס כלכלית.
ופה בדיוק הבעיה של האן בי איי לקראת השנים הקרובות, הסטנדרט גבוה מדי. החוזים גבוהים, והם גבוהים גם בחוזי המינימום, ואז הנהלת הליגה צריכה שכל הזמן יכנס כסף, הרבה כסף. לא יכנס, בשלב מסויים ההוצאות יעברו את ההכנסות ואחרי תקופה כסאת או אחרת הליגה תקרוס. לא פלא שמארק קיובן אמר לפני כמה שבועות, הבעלים בליגה לא מרויחים כסף מהקבוצות, הם בעיקר מחזירים את ההוצאות הגבוהות, אתה עושה חוזה טלוויזיה ואתה צריך להתפלל שזה יעבוד. מה יקרה אם התפילות לא יעזרו? לליגה לא יהיה כסף והיא תקרוס.
האן בי איי צריכה לעצור ולחזור למקורות, לפשטות של שנות השמונים תשעים, שמה ששיחקו בליגה היה כדורסל אמיתי, עם לואו פוסט ותרגילים, ושחקנים היו מרויחים סכומים נורמליים, היו מקבלים הרבה מאוד כסף, אבל זה לא עבר את הגבול, ובודאי שכמעט לא היו מקרים ששחקן היה מקבל חוזה של מאות מיליונים ויושב חצי עונה על הספסל בגלל עניינים נפשיים, כמו ג'ה מוראנט למשל.
ואם כבר מזכירים קריסה וחזרה למקורות, הדוגמה הכי טובה זה אפל בשנות התשעים, אפל נכנסה לאותן שנים כשהיא אחת הגדולות והמצליחות ביותר. אבל מתחת לפני השטח המוצרים שלה הפכו יקרים מדי, החברה איבדה את הזהות שלה, פחות ופחות אנשים קנו אפל, ובאמצע שנות התשעים, אפל היתה כפסע מפשיטת רגל. מה עשו כדי לשקם את המותג? חזרו למקורות. הביאו חזרה את סטיב ג'ובס, שהחזיר את אפל להיות חברה שעושה מוצרים איכותיים ומגניבים, והלקוחות חזרו בהמוניהם. ורק לחשוב מה היה היום בחשבון הבנק של מי ששם אלף שקל על מניות אפל ב96-7, סביב החמש מאות אלף שקל.
לברון ג'יימס הגיב על הפרסומים שבהם הוא מואשם בהיותו אגואיסט וכפוי טובה באופן אגואיסטי וכפוי טובה. מסתבר שהאיש משוכנע שהוא אכן מתנת האל לאנושות. שתמיד מפתיע אותי עם לברון הוא שכמה שהאיש פנומן כשחקן, אתלט, וגם כנראה כביזנסמן, הוא די טמבל שזה מגיע למה שיוצא לו מהפה, ומשפטים כמו "שיחקתי פה יותר שנים מסכל מועדון אחר חוץ ממילווקי" או שאליפות הקורונה שהוא לקח היא restoring excellence למועדון, באמת רצף של פנינים שמעידות שוב שהצלחה בתחום אחד או שלושה לא מעידה על יכולת שכלית גבוהה בכל תחום. להגיד "זה לא מזיז לי" ואז לפרט למה זה לא מזיז לך זה ברמה של אלון מזרחי "לא היה לנו מה להוכיח הוכחנו את זה היום"