מדובר במשחק שנחשב ל"משחק גדול". משחק כזה לא היה בהיכל מנורה כבר קרוב לשלוש שנים, כך שלא פלא שההיכל היה מלא ושהייתה אווירה פשוט מדהימה, אווירה של המון רב שתומך, דוחף ומעודד בראבק את הקבוצה במאבקם ב"רשע" מאתונה. זה התחיל מעט חורק עם חוסר תזמון של שני צדי ההיכל בשירת ההמנון הלאומי אבל משם זה רק הלך והשתפר. רגעי השיא של הקהל הצהוב במשחק היו ללא ספק הקריאות לעבר מאמנה של פנאתינייקוס – ארגין עתמאן. המאמן הטורקי שלא מחבב את ישראל, בלשון המעטה, וחי על פרובוקציות. הוא חטף בוז צורם כבר מהרגע שירד מהאוטובוס בכניסה להיכל. מהרגע הזה, זה רק הלך והתגבר. בראיון לפני המשחק, עתמאן הצהיר שאם יקללו אותו בהיכל – הוא יקום וייצא. הוא כנראה לא שמע שהבטחות צריך לקיים.

המשחק התחיל עם כמה איבודים של הצהובים שגרמו ליוונים לרוץ ל-0:7. הצהובים חזרו עד לכדי 6:7 בזכות כמה זריקות מחצי מרחק. משם המשחק הלך והתאזן לו. ליוונים זה עבד בעיקר בזכות כמה שלשות קשות שנכנסו. חניכיו של קטש הצליחו כשהם הלכו פנימה ופחות כשהם זרקו זריקות קשות מבחוץ למרות שתי שלשות. שלשה אחת של ריימן הייתה חלק מתרגיל של הוצאה לקלע כשריימן מפתיע חלק מהאוהדים כשהוא מתפקד בתפקיד הקלע ולא בפעם הראשונה העונה, ושלשה אחת של בלאט שלא הצליח להכניס את הכדור לסנטוס בפיק'רול אז התפשר על זריקה. 20:21 ליוונים בסוף הרבע.

ברבע השני ההגנות של שתי הקבוצות מעט התרופפו. איפה לונדברג ניצל את זה למגוון פעולות יחיד של חדירות לסל וקליעות מחצי מרחק כשהוא מסיים את המחצית כקלע הבולט של הצהובים עם 9 נקודות. גם דאוטין נכנס לראשונה ברבע השני ותרם כמה פעולות חיוביות. בסוף המחצית התוצאה עמדה על 39:42 לצהובים. מכבי בסך הכל שאפה להמשך דומה של המשחק, כשאחוזי הקליעה של היוונים ירדו דרסטית מהרבע הראשון.
"בואו נשמור על ספורטיביות", זו האמירה שחזרה על עצמה הכי הרבה פעמים על ידי הכרוז בתגובה לקריאות של הקהל נגד עתמאן. אולי זה המקום להזכיר שלפחות על פי הפרסומים, המועדון נקנס על היחס כלפיי מרטינז, מאמנה של ולנסיה.

הרבע השלישי פתח מחצית שנייה התקפית חלשה מאוד של הצהובים שהסתיימה עם 4/15 ל-2 נקודות ו-5/19 לשלוש. גם קטש התייחס במסע"ת לכך שזו לא הייתה מחצית משהו מבחינה התקפית… ברבע השלישי – הצהובים קלעו ארבע שלשות מתוך שמונה ניסיונות, מתוכן שתיים של בלאט, שסיים רבע שלישי מושלם מבחוץ עם 4/4 מהטווח, וזה מה שהחזיק את הצהובים במשחק ברבע השלישי. הרבע השלישי הסתיים בתוצאה 59:60 ליוונים, מה שאומר שהרבע האחרון יהיה כנראה מותח וצמוד כמו שלושת קודמיו.

אחרי כדקה בתוך הרבע הרביעי בלאט הגיע לחמש מחמש לשלוש. אבל מכבי כקבוצה השתנקה ופשוט לא הצליחה לקלוע סל במשך למעלה משלוש דקות! כולל כמה החטאות של לייאפים מסמרות שיער ממש. בריסט, שהשלשות שלו אמש פשוט סירבו להיכנס, סיים משחק מושלם מקו העונשין תוך שהוא הגדיל את היתרון ל-5 – היתרון הכי גבוה ברבע – 3:18 לסוף המשחק. היוונים לא אמרו נואש והקטינו ל-3 כשנותרו 2:33 על השעון. מכבי לא הצליחה לקלוע אבל ריימן סחט עבירת תוקף והשאיר את הכדור אצל הצהובים, לונדברג סחט משורטס עבירה והעלה שוב ל-5 כשנותרו 1:58 למשחק. שלשה של רוגקאבופולוס הורידה ל-2. סורקין לא הצליח לסיים בלייאפ והשופטים הלכו למוניטור כדי לבדוק של מי הכדור. הכדור נשאר של היוונים בפיגור 2, 30 שניות לסוף. ליוונים היו שתי הזדמנויות טובות מאוד לעלות ליתרון אולם הם החטיאו פעמיים מבחוץ, לונדברג הלך לקו, עמד בלחץ, קלע את שתי הזריקות והעלה ל-4. 71:75 לצהובים בסיום אחרי רבע רביעי שארך למעלה מארבעים דקות!. מכבי השיגה ניצחון גדול על קבוצה מעולה שחסרה שלושה משחקניה המרכזיים ביותר (נאן, אוסמן ומיטוגלו) אבל את מכבי זה ממש לא צריך לעניין בעוד צעד קטן בדרך לפלייאין.

רשימת הקלעים:

מכבי תל אביב: איפה לונדברג 16, תמיר בלאט 15 (5/6 לשלוש), רומן סורקין 13 (8 ריבאונדים), ג'ימי קלארק 9, מרסיו סנטוס 5, ג'יילן הורד (6 ריבאונדים), אושיי בריסט (7 ריבאונדים) וג'ף דאוטין 4 כל אחד, וויל ריימן 3, טי ג'יי ליף 2.

אל מסיבת העיתונאים בסיום המשחק הגיעו מאמני שתי הקבוצות.

ארגין עתמאן, מאמן פנאתינייקוס: "זה היה משחק קשה לשני הצדדים. אני חושב שבמשך 40 הדקות של המשחק, חוץ מכמה זריקות בודדות שנתנו לתמיר בלאט, עשינו עבודת הגנה מצוינת. התקפית שיחקנו משחק סולידי, רק שברבע האחרון מתוך 9 זריקות פנויות ל-3 נקודות, קלענו רק אחת. בשניות הסיום לא היה לנו מזל כי החטאנו 2 שלשות ומכבי ניצחה את המשחק."
על החזרה שלו לישראל לאחר שנתיים, בתור אחד שמתבטא לא מעט נגד המדינה: "לפני שנתיים, אחרי המשחק ביוון, מישהו מתל אביב אמר לי 'אל תבוא לישראל!' אני פה, הגעתי, לא אכפת לי משום דבר. הדבר היחיד שהיורוליג צריכה לקחת מה-NBA, בצל ההשוואות בין הליגות כל הזמן, הוא מה עושים אם שחקן או מאמן חוטף קללות 40 דקות כמו שחטפתי. זו הבעיה של היורוליג. אני באתי לפה, אבוא לפה שוב ולא אכפת לי מכלום."
אחרי שאלה אחת בלבד – עתמאן קם וחתך את מסיבת העיתונאים.

עודד קטש, מאמן מכבי תל אביב: "שמח על הניצחון. אני אוהב את המאמץ ואת הגישה. רוב המשחק נצמדנו לתוכנית המשחק שלנו ועשינו עבודה טובה הגנתית. התקפית זה לא היה יפה חלק מהזמן. חלק מהזמן גם שיחקנו בדרך שרצינו אבל החטאנו זריקות חופשיות. הייתה אווירה נהדרת וזה מיוחד עבורנו.
היום לפני שנתיים זה היום שליאור ליובין נפטר וזה יום מאוד מרגש. רצה הגורל שהמשחק ביום הזה הוא נגד פנאתינייקוס ואני רוצה להאמין שיש לליאור קשר לניצחון. כולם יודעים מי ליאור היה בשבילי וזה יום מאוד אמוציונלי.
אושיי בריסט היה אדיר. אנחנו צריכים להתרכז בדברים שבשליטתנו ולבחון את הדרך ולאו דווקא את התוצאה, וזו הסיבה שגם אם הזריקות שלו (של בריסט) לא נכנסו הוא עדיין היה שם, כי היינו צריכים את האנרגיות שלו. הוא לחלוטין אחת הסיבות העיקריות לניצחון שלנו.
צריך להמשיך להסתכל משחק אחרי משחק, עשינו את הריצה שלנו וזה לא היה מקרי – היינו בריאים יותר, הפציעה של לוני שינתה אצלנו הרבה דברים, אבל כרגע זה יומרני מבחינתי לדבר על ההמשך. זה נכון שאנחנו יודעים יותר מה אנחנו רוצים מעצמנו ונקווה שהפצועים יחזרו כמה שיותר מהר."
על איפה לונדברג: "היינו צריכים גארד גדול שייתן לנו כלים הגנתיים ודברים נוספים, וגם אחד עם ניסיון יורוליג שיודע מה צריך לעשות כדי לנצח משחקים. ההשפעה של איפה היא לא רק על המגרש. הוא ווינר והוא יודע מה צריך כדי לנצח וההשפעה שלו הייתה מידית. חייב לתת את הקרדיט לאיפה לונדברג".
"התהליך שוויל ריימן עושה מדהים. היום הוא הביא אנרגיה מדהימה, אבל הוא מתפתח גם מעבר לזה. הוא פיתח הרבה דברים במשחק שלו. הוא יודע איפה להיות, מתי להשתמש בעבירות וזה משהו שאנחנו צריכים, הוא שיפר את הקליעה שלו. ריימן הופך להיות לאט לאט שחקן כדורסל שלם. אני גאה. בתור מאמן – זה מסוג השחקנים שהוא 0 התעסקות, 0 דאגות ואתה רק מקבל ממנו. אני מת עליו.
האווירה שהייתה באולם סביב עתמאן לא השפיעה עליי. בריסט וסנטוס הגיעו לזריקות שלהם, וזה אומר ששיחקנו בדרך הנכונה. הדרך שבה אנחנו מתקיפים משפיעה על הדרך שאנחנו שומרים".

בסיום המשחק, נכנסנו לחדר ההלבשה לדבר קצת עם השחקנים על המשחק. הנה מה שהם אמרו:

ג'ימי קלארק: "אני מרגיש טוב, להיות בניצחון יורוליג כזה מול הקהל הביתי. האווירה מדהימה, זה משהו שכשאתה מגיע למקום הזה אתה מדמיין אותו. מעריך את הקהל שהגיע , נתן לנו אנרגיות ועזר לנו. הקהל הוא השחקן השישי שלנו. יתרון ביתיות הוא חשוב ואני מעריך את הקהל. המפתח היה להיצמד לתוכנית המשחק, לשחק ביחד ולסמוך על חברי הקבוצה האחרים. המפתח שלי בתור ג'ימי קלארק הוא להביא אנרגיה, לשחק הגנה חזקה"

וויל ריימן: "ניצחון נהדר, ניצחון קבוצתי. המפתח במשחק היה כנראה הגנתי לאור העובדה שפאו קלעה רק 71 נקודות, מדובר בקבוצה מוכשרת התקפית למרות שהייתה חסרה כמה שחקנים. האווירה נהדרת. אני בהחלט רואה את מכבי מגיעה לפליי-אין. אנחנו כמה משחקים משם וצריכים שדברים יקרו אבל אני בהחלט חושב שאנחנו מסוגלים וצריכים להגיע לשם."

איפה לונדברג: "פנאתנייקוס קבוצה מאוד מוכשרת התקפית, ברגע שאנחנו בתקשורת טובה אנחנו יכולים לנצח באמצעות הגודל שאנחנו מביאים לפרקט והגנת החילופים שעובדת היטב.
לגביי זה שגם השבוע וגם בשבוע שעבר זה היה על חודה של שלשה שלא נכנסה – מזל זה חלק מהחיים וחלק מהכדורסל, לפעמים הכדור נכנס ולפעמים לא. היינו יותר טובים טקטית משבוע שעבר, אבל כנראה שעדיין לא עשינו עבודה מושלמת כי הם הגיעו לזריקה טובה במהלך האחרון.
אני יודע מי אני כשחקן וקטש יודע מי אני כשחקן ומה אני מביא לשולחן. לא הייתי פה אם לא הייתי חושב שזה המקום הנכון עבורי להיות בו.
אני מנסה להביא את מה שאני יכול להביא כולל הרבה ניסיון הכניסה החלקה לתוך הקבוצה באמצע העונה הייתה כי כולם קיבלו אותי ואת צורת המשחק והניסיון שלי.
האוהדים הם השחקן השישי והם היו נהדרים ואנחנו נצטרך אותם גם בהמשך העונה".

אושיי בריסט: "אנחנו אוהבים לשחק פה בפני הקהל ולנצח עבורם וזה מה שאנחנו צריכים, אנחנו צריכים להראות להם שאנחנו מעריכים אותם על ידי השגת נצחונות עבורם. אני חושב שאני אחד משחקני ההגנה הטובים בליגה ואני צריך לצאת כל ערב ולהוכיח את זה ולעזור לקבוצה לנצח.
על ההחטאות – אני פשוט צריך להמשיך לזרוק, חלק ייכנסו וחלק לא, החברים שלי והמאמנים שלי סומכים עליי שאני יכול לקלוע. וזה לא זריקות רעות, פשוט צריך להמשיך להתאמן ולזרוק. אם משחק כזה היה בבלגרד, כנראה שלא היינו מנצחים את המשחק כמו שקרה לנו בתחילת העונה, הקהל עושה עבודה אדירה ואנחנו ממש מעריכים אותו, זה העונה הראשונה שלי פה אבל זה ממש כיף להיות פה"