פעם בכמה זמן מצטברים נושאים שכל אחד מהם לא שווה פוסט נפרד אבל שווה לדבר עליהם, אז הנה קצת חפירות. 

1. קבוצה מטומטמת: גולדן סטייט ווריורס

מה התוכניות שלהם לג'ונתן קאמינגה? להחתים אותו על 46 מיליון לשנתיים, לשלם לו לפחות 22 מיליון לעונה הזו ואז להשבית אותו בערך אחרי חודש וחצי? קאמינגה לא שיחק בכלל מאמצע דצמבר, אפילו לא ב-garbage time. עכשיו כשג'ימי בחוץ, הוציאו את קאמינגה מהבוידן .. 

מה לא ידעתם באוקטובר שידעתם חודש אחרי? שאחרי 4 שנים, פתאום קאמינגה יקלוט יותר טוב את פילוסופיית המשחק של סטיב קר ומצד שני סטיב קר פתאום יקבל סבלנות להסביר לשחקן הצעיר הכי מוכשר שיש לו בסגל מה הוא רוצה ממנו. המשפט "תסביר לאט, אבין מהר" סטיב קר לא שמע.

2 אגורות על טרייד של טרה יאנג 

תגידו, רק אני חושב שוושינגטון שוב עשו טעות? 

רוב הפרשנים דיי משבחים את הוויזארדס על המהלך וצופים להם לפחות פלייאין בעונה הבאה. 

הדעה שלי – טרה יאנג היה שחקן שאטלנטה לא הצליחה להיפטר ממנו במשך יותר משנה וסוף סוף מצאה ארגון מטומטם שהסכים לקחת אותו. 

וושינגטון זו קבוצה עם מלא שחקנים צעירים שהם "כאילו" מפתחים (כחה כחה דני אבדיה ורוי הצ'ימורה). עכשיו תזכירו לי, אולי אני לא זוכר טוב, מי היה שחקן אחרון שהשתפר ביחד עם יאנג? אולי רק דייסון דניאלס וזה גם הגנתית כי אין מה לעשות, עם טיפוס כזה אתה משחק הגנה על שני אנשים. לעומת רכזים אגדיים אחרים כמו ג'ון סטוקטון וג'ייסון קיד שמסרו לאנשים כשהם היו חופשיים ובכך עודדו תנועה ללא כדור, יאנג הרבה פעמים מוסר כשאין לו ברירה. תוסיפו לזה שכמה פעמים למשחק הוא זורק שלושה מהלוגו כשאין שום קשר למהלך המשחק ותבינו לבד למה לפי השמועות, שחקנים שונאים לשחק לצידו. 

 אז בסדר, נראה בהיי לייטס יאנג מרים alley oopים לאלכס סאר, אחרי שנתיים נראה את קישון ג'ורג' עובר בטרייד על בחירת סיבוב שני. 

נו שוין.

3. עצבים על צ'ט הולמגרן

אני לא מבין, הוא לא מסוגל לתת משחק אחד טוב מול וומבי? מה ביקשתי? לא יכול להיות שכל משחק הוא מתקפל ככה. 

ממוצע שלו העונה – 18.6 נקודות למשחק עם כמעט 12 זריקות. הממוצע שלו נגד סן אנטוניו ספרס – 10.5 נקודות בפחות מ-8 זריקו. המשחק האחרון, היחיד שאוקלהומה ניצחה העונה, צ'ט סיים עם 8 נקודות ב-1 מ-4 מהשדה. מה שאותי הכי מאכזב בשורה הסטטיסטית הזו הוא מספר הזריקות הנמוך שהוא לקח. יכול להיות יותר טוב היה מסיים עם 1 מ-10 מהשדה, אבל לא להראות לוומבניאמה שאתה חושש ממנו שזה מה שראיתי במשחקים נגדם, כאילו הוא ממהר להיפטר מהכדור. 

אם יש לאוקלהומה מה לדאוג במפגש האפשרי שלהם נגד הספרס בפלייאוף, הוא לא ההגנה – כאן אני מאמין הם יהיו בסדר, הבעיה תהיה הפסיביות ההתקפית של צ'ט שתאפשר לויקטור להיות חופשי יותר לתת עזרה ועם האורך שלו ההתקפה של הת'אנדר תתקשה להתמודד. 

ניקח בחשבון – ג'ילן וויליאמס פצוע לא מעט השנה וכנראה יידרש מצ'ט להיות יותר דומיננטי, למשל להוביל את ההתקפה כאשר שג"א מקבל מנוחה, מה שהוא לא עשה בינתיים. אין לי ספק שהוא מסוגל לעשות את זה מבחינת הכישרון, אז קדימה.     

4. יקום מקביל 

בליל רביעי לדצמבר יום משחקים רגיל, היה מפגש בין שתי קבוצות תחתית, יוטה ג'אז נגד ברוקלין נטס. כאמור, אחד המשחקים הכי לא מעניינים שהיו העונה (אני בתור אוהד יוטה אומר את זה). הג'אז ניצחו. 

במשחק הזה היה מפגש בין שני שחקנים מברית המועצות לשעבר, סבי מיכאיליק האוקראיני נגד ייגור דיומין הרוסי. 

אז דמיינו לכם יקום מקביל שבו המשחק הזה מתקיים בקייב או מוסקבה (דוגמת המשחק אורלנדו ממפיס בברלין שהיה שבוע שעבר) והמשחק המאוד לא רלוונטי הזה הופך להיות לחגיגת כדורסל של ממש עבור כל מי שאיכשהו קשור למרחב הפוסט סובייטי. ערב אדיר שבו נטליה דיומינה אמא של ייגור מצטלמת עם אינה מיכאיליק ושתיהן מספרות איך גידלו בנים כאלה (ייגור דיומין הוא הרוסי שנבחר הכי גבוה בדראפט NBA, אנחנו בישראל יודעים היטב כמה זה קשה). ערב שבו שחקני עבר אדירים אנדריי קירילנקו, אלכסנדר וולקוב וסרגיי בזרביץ יושבים יחד ומספרים דאחקות אחד לשני. 

מה קיבלנו במקום זה – משחק לא רלוונטי בין שתי קבוצות תחתית. דיכאון. 

תהנו. 

בריאות לכולם. 

כמו כל הפוסטים שלי, גם פוסט זה מוקדש לבת שלנו, מיכל ז"ל.