לפני שנתיים, 11 חודשים ושלושה שבועות הנטס ניצחו את הניקס. מאז? 12 ניצחונות רצופים לקבוצה הגדולה של העיר. האם הניקס יצליחו לשמור את הרצף הזה למרות היכולת הגרועה מאז הזכייה בגביע? זה השאלה שכולם שואלים. יש איזשהי אווירה מתוחה ברחבי הגארדן היום שלא הורגשה מתחילת העונה, גם לא בהתחלה המגומגמת.

מייק בראון מאחר יותר מבד״כ למסיבת העיתונאים והדיבור ברחבי החדר זה שהוא מתעכב בשיחה עם הנשיא לענייני כדורסל במועדון – ליאון רוז. כשהוא נכנס ומתיישב ליד המיקרופון, יש שקט מוחלט. איש יחסי הציבור קצת מופתע שאף אחד לא שואל כלום ופונה אל הכתבים ״שאלות? מישהו?״ ואחד הכתבים עונה ״לא, אין״ בצחוק כמובן אבל המתח מורגש. בשלב הזה התחילו השאלות להגיע אבל נראה שאף אחד לא מתכוון לשאול שאלות גורליות והכל נע מסביב אבל לא ישר לעניין. את השאלה האחרונה במסיבת העיתונאים אני שואל – בסיום המשחק הקודם בראון אמר שיש לו כמה רעיונות (שלא יחלוק איתנו) איך אפשר לתקן את מה שלא עובד. שאלתי אותו אם אנחנו צפויים לראות כמה מהרעיונות האלו כבר היום והוא ענה ״אני מאוד מקווה שכן״ וצוחק בזמן שאיש יחסי הציבור מכריז ״that would be it guys, thanks״.

בחימום דווקא נראית נינוחות בקרב השחקנים והצוות. קא״ט מחייך זה לא דבר חדש אבל או-ג׳י אננובי מחייך מאוזן לאוזן זה משהו שעוד לא ראיתי. הסיבה? לצד הפרקט יושב מוקטר נ׳דיאיה (Makhtar N'Diaye) השחקן הסנגלי הראשון בנבא. דוס מקפיד להודות לכל אחד ואחד ממביאי הכדורים של החימום וגם ג׳וש ומיקאל נראים מחויכים. מקווה שיהיו מחויכים גם בסוף המשחק. יאללה, עולים למעלה למקום, המשחק מתחיל.

רבע 1:

כבר בפתיחת המשחק אפשר לראות אינטנסיביות מאוד גדולה מצד הניקס. הולכים חזק פנימה, זזים בהגנה ורואים מאמץ גדול. הנטס אמנם קלעו 2 שלשות מוקדם במשחק אבל ההגנה של הניקס דחקה אותם להתחיל את המשחק עם 2-8 מהשדה כשבצד השני כולם נכנסו מהר לעניינים כשתוך 5 דקות כבר כל שחקני החמישייה קלעו נקודות וטאונס לבדו כבר עם 7 נקודות. בחלוף 5 דקות מפתיחת המשחק הניקס מובילים 6-16 ולוקחים פסק זמן. אחרי פסק הזמן יש קצת חילופים בניקס ונראה שהאינטנסיביות קצת יורדת והנטס מצליחים לקלוע קצת יותר ולצמצם קצת כש-3:30 לסיום הרבע ברוקלין מצמצמים ל-7 הפרש, 17-24, ובראון לוקח פסק זמן שני. מפסק הזמן הניקס חוזרים עם 5 נקודות רצופות של בראנסון ואז דני וולף נכנס לראשונה למשחק ומיד מבצע עבירה כדאי למנוע ממיטשל רובינסון להשלים האלי הופ. הניקס פותחים בריצה עם כמה נקודות קלות ושלשות פנויות בזכות חדירות והוצאות של בראנסון כשבצד השני למעט שלשה אחת קשה מאוד בסוף שעון של הנטס האורחים לא מצליחים לקלוע בכלל. וולף ניסה חדירה אחת שנראיתה טוב בהתחלה אבל הסתיימה בחסימה של רובינסון כאילו מראה לו איך עוצרים שחקן יריב בלי לעשות עבירה. בסיום הרבע הניקס כבר מובילים ב-18, 20-38.

רבע 2:

רק דקה בתוך הרבע השני וכבר ג׳ורדי פרננדז לוקח פסק זמן אחרי שג׳וש הארט קולע שלשה ואננובי מסיים מתפרצת בהטבעה אחרי חטיפה של שאמט. אחרי פסק הזמן הניקס נראים מבולבלים בהתקפה ומאבדים הרבה וברקולין מצמצמת קצת אבל בראון מחזיר את ברידג׳ס ורובינסון שיעשו קצת סדר והניקס מהר מאוד חוזרים למעל 20 הפרש כשברוקלין לוקחת פסק זמן נוסף ועוד לא אמצע הרבע כשהתוצאה 26-49 לניקס. הנטס לא מצליחים לקלוע וגם אם בצד השני לא הכל זורם (כמו שני אופנסיב מיותרים של טאונס בחדירות לסל) ההפרש הולך וגדל לו. המחצית מסתיימת ביתרון 22 לניקס, 38-60, כשנראה שהדבר היחיד שצריך להדאיג את הביתיים זה שגם רובינסון וגם קא״ט עם 3 עבירות. בצד החיובי הקבוצה מסיימת את המחצית עם 55% מהשדה כולל 50% ל-3 כשהנטס רק עם 31.7% מהשדה ו-25% ל-3.

רבע 3:

המחצית השניה נפתחת בדומה למה שקרה במחצית הראשונה כשהניקס לא מתקשים יותר מידי לקלוע בעוד הנטס צריכים לסחוט כל נקודה. אחרי 3:30 ופיגור של 26 נקודות ברוקלין לוקחת פסק זמן ראשון במחצית השניה. אבל גם פסק הזמן הזה לא עוזר ונראה שבברוקלין כבר התאיישו מהמשחק כשלא נראה שהם עושים יותר מידי מאמצים הגנתיים למצוא פתרונות לניקס. היתרון כבר מגיע ל-37 באיזשהו שלב וכדקה וחצי לסיום הרבע ברוקלין קולעת שני פוזשנים ברצף ומצמצמת ל-54-86 (32 הפרש). בראון לוקח פסק זמן כדי שאף אחד בניקס לרגע לא יחשוב אפילו לאפשר לנטס לצמצם יותר מידי. ואכן עד לסיום הרבע לא קורה יותר מידי כשכל קבוצה קולעת 2 נק׳ והתוצאה בפתח הרבע ה״מכריע״ היא 56-88 למארחים.

רבע 4:

את הרבע הרביעי שתי הקבוצות פותחות עם הרכבים משניים כנראה מתוך הבנה שהמשחק גמור אבל נראה שההוראה של בראון לצוות המשלים היה ״תמשיכו את מה שהיה עד עכשיו״ כי הניקס פותחים את הרבע בריצת 0-8 ועכשיו היתרון עומד כבר על 40 נקודות. פרננדז מזעיק פסק זמן כי גם אם המשחק גמור, יש גבול למה שהוא מוכן לסבול. או… שלא. כי לכל גבול יש יוצא מן הכלל או משהו כזה ואחרי עוד שתי שלשות של שאמט בלי תגובה אפילו לבראון כבר לא נעים והוא מוציא גם אותו ונשאר עם חמישייה שאף אחד מהשחקנים בה לא קיבל דקות משמעותיות כבר כמה משחקים ל-7 הדקות האחרונות של המשחק. אחרי 0-16 ב-6 הדקות הראשונות של הרבע האחרון הנטס קולעים את הנקודות הראשונות שלהם ברבע, 2 נקודות מהקו כשהמשחק על הפרקט נראה כמו ג׳י-ליג או מפגש מרתק בין הפועל רעננה לצעירי חולון. בשלב הזה היה שווה לסיים את הסיקור אבל מה לעשות שנשארו עוד 4 דקות למשחק? אז נמשיך לסקר. הניקס ממשיכים את הרבע המטורף שלהם כשהם עולים ליתרון 56 – 61-117. במשך הדקות האחרונות תהיתי לעצמי האם למרות המחליפים הניקס יצליחו להגיע ליתרון 50 אבל 2 דקות לסיום והתהיה החליפה עשור וכרגע השאלה היחידה היא האם יגמר מעל או מתחת ל-60 הפרש. משום מה, כשהתוצאה היא לא פחות ולא יותר מאשר 61-120, כדקה לסיום, פרננדז לוקח פסק זמן כדי למנוע איבוד כדור של מרטין תחת הלחץ של דדייה. אולי הוא רואה במניעת הפסד ב-60+ איזשהו ערך עליון. לפחות בזה הוא מצליח. תוצאת הסיום היא 66-120, הניצחון הגדול ביותר בהיסטוריה של הניקס – 54 הפרש. 66 נקודות זו הכמות הנמוכה ביותר שקבוצה קולעת העונה במשחק שלם.

אצל הנטס בסה״כ שני שחקנים בדאבל פיגרס – פורטר ג׳וניור עם 12 וזאיר וויליאמס עם 11 כשהקבוצה קולעת ב-29% מהשדה (ו-28% ל-3). אצל הניקס לעומת זה לא פחות מ-6 שחקנים עם 11 נקודות ומעלה כשבראנסון מוביל עם 20 (4 ריב, 5 אסיסטים) ושאמט עם 18 נק׳ מהספסל ב6-6 ל-3 כשהוא מראה כמה הוא חשוב בשיטה שבראון מתעקש שהניקס ישחקו בה. הניקס קולעים ב-57% מהשדה ו-50% ל-3.

במסיבת העיתונאים בראון מספר שהוא אמר לשחקנים שהם היו טובים והסגירות בהגנה היו טובות. האו מדבר על זה שצוות האימון אמר הרבה לשחקנים לתקשר בהגנה והיה ברור שהם עשו את זה כמו שצריך במשחק הזה. גם מבחינה התקפית בראון היה מרוצה. לדבריו הריווח היה טוב ואפשר לקבוצה לקבל החלטות מהירות ולהגיע לזריקות נוחות (דבר ששאמט מצטיין בו). דבר נוסף שהמאמן אהב זה שהשחקנים הצעירים זכו לקבל הרבה דקות היום ומכיוון שהם מתאמנים עם קבוצת הג׳י ליג, לראות אותם היום מקבלים דקות ומשחקים חזק זה היה ממש טוב. כששואלים אותו אם השיא משמעותי מבחינתו הוא עונה שהוא לא ידע על השיא עד שאמרו לו פה במסיבת העיתונאים אבל לראות את הקבוצה משחקת כמו שהיא יכולה, זה באמת החלק החשוב וזה היה מאוד כיף. כששואלים אותו איך ממנפים את ההופעה הזו למשחק הבא בפילי ולהמשך הדרך הוא עונה שלדעתו לא צריך למנף, ופשוט אם הקבוצה תמשיך לשחק נכון זה מה שצריך לקרות והם עדיין בעמדה טובה מבחינת הטבלה ככה שבסה״כ צריך להמשיך לשחק נכון.

והנה עוד חוויה נצברה לה בדרך – אחרי המשחק הראשון, השאלה הראשונה ופעם קודמת גם ההפסד הראשון הפעם זכיתי לא רק לחוויה אישית בפעם הראשונה אלא לחוויה היסטורית – הניצחון הגדול של הניקס בכל הזמנים. לצד ההתרגשות והשמחה מהניצחון הזה, הניקס חייבים לדעת להמשיך ולהיראות כמה שהם נראו היום גם מול קבוצות טובות יותר מהנטס שאם נודה על האמת, למרות חודש דצמבר הטוב שהיה להם, הם לא באמת ברמה שהניקס צריכה לדעת להתמודד איתה. אבל בכל זאת עד המשחק הבא בלילה בין שישי לשבת בפילדלפיה אפשר להינות גם קצת מרגע היסטורי.