החיים בארה״ב מלאים ניגודים כישראלי – מצד אחד ניו יורק המושלגת זה מראה מרהיב, מצד שני באוטו אני שומע את האלבום החדש של ג׳ימבו ג׳יי על החיים בעוטף שאחרי המלחמה. מצד אחד אני מסקר את הניקס בעונה של must win אבל בפועל היא קצת מקרטעת בזמן שבצד השני של העולם, בית״ר ירושלים שאני אוהד מפתיעה את כולם ועולה למקום הראשון עם פער 3 נק׳. עולם מוזר.

בחימום אני מדבר הרבה עם כתב קלאצ׳פוינט כריס פרוסאניאן שמראה לי איך פיטר פאטון מאמן הקליעות של הניקס מתקן את השחקנים ומדייק את המכניקה שלהם. אנחנו מדברים על איך כמעט לכל שחקן בכיר בקבוצה יש את האיש שלו בצוות האימון או בהנהלה וכמה זה מעניין איך הדינמקות האלו נבנות. שנינו מסכימים שאם כבר להיראות לא טוב, זה הזמן בשנה שזה בסדר וכנראה שגם השחקנים והקבוצה יודעים את זה אבל אם יש משחקי must win בינואר בכלל, אז היום זה אחד כזה אחרי רצף של שלושה הפסדים, האחרון מביניהם בגארדן. מה גם שבראון דיבר על זה שזה אחד המשחקים היחידים העונה שיש לו סגל מלא והוא ישמח לראות איך זה הולך אז בכלל יש צפי לניצחון. מצד שני, כולם יודעים כמה כוכבים של יריבות אוהבים להתפוצץ בגארדן וקופר פלאג, שממש חצי שעה לפני המשחק דווח שהוא ישחק, הוא כוכב, ובדרך להיות כוכב ענקי בליגה. אז… האם יהיה לנו היום fun with flags with DR. Sheldon Cooper או שדווקא הכחולים כתומים יהיו עם ידם על העליונה? בואו נראה.

רבע 1:

קופר פלאג פותח את המשחק עם פייד אווי נחמד על קא״ט ובצד השני בראנסון שהוכרז היום כפותח באולסטאר שנה שנייה ברציפות מחזיר 2 משלו בצד השני. דאלאס ממשיכה ל-2-11 עם 3-4 ל-3 והגנת מעבר עייפה מאוד של הניקס ו-4 דקות לתוך המשחק מייק בראון קורא לפסק זמן ראשון כשהניקס בפיגור 4-13. אבל גם אחרי פסק הזמן המגמה ממשיכה – ההגנה, במיוחד במעברים, לא טובה מספיק ובהתקפה השלשות לא נכנסות (0-8 ב-10 הדקות הראשונות) ולמרות שהכניסה של דוס ומיטש קצת שיפרה את ההתקפה היתרון של דאלאס ממשיך לעלות וזה 14-27 לאורחים 2:30 לסיום הרבע. בדקות הבאות הניקס מצליחים לצמצם קצת במיוחד בזכות מיטשל רובינסון שמסיים את הרבע עם 8 נקודות (4-4), 7 ריב׳ (4 בהתקפה) ובלוק ב-6 דקות והרבע נגמר ביתרון חד ספרתי לאורחים 22-31.

רבע 2:

חוסר ההגנה של המארחת ממשיך גם בפתיחת הרבע השני כשדאלאס לא מתקשה לייצר נקודות אבל לפחות בצד השני הדברים עובדים קצת יותר טוב כשמיקאל קולע שלשה ראשונה של הקבוצה דקה וחצי לתוך הרבע השני וטאונס ורובינסון מטביעים הטבעות חזקות. אבל ההגנה ממשיכה לחלום ולא מצליחה לעצור כלום וב-31-43 לדאלאס מייק בראון לוקח טיים אאוט נוסף. בחזרה מפסק הזמן המאבריקס רצים 0-6 ותוך דקה וחצי הניקס לוקחים פסק זמן נוסף. דאלאס בליי קיירי, דייוויס, לייבלי, וגאפורד מובילה על הניקס ב-19 הפרש והקהל בגארדן מתחיל לבוז לקבוצה שחייבת להתאפס על עצמה בהמשך הרבע. טאונס קולע שלשה ואז חוטף ומטביע במעבר אבל כמו תמיד חייב להורס כמה מהלכים טובים עם טמטום מוחלט כשתוך כדאי סטפ-בק לשלוש הוא בועט לדוויט פוואל במקום הרגיש ומקבל שריקה לפלגרנט. האורחים ממשיכים לעשות ככל העולה על רוחם כשההגנה של הניקס פשוט לא מייצרת עצירות (55.6% ל-3 בשלב הזה ו-53.3% מהשדה לדאלאס) והיתרון עולה ל-23 נקודות 38-61. אני מזכיר, דאלאס בלי חצי מהחמישייה הפותחת שלה, הניקס בסגל מלא. שום דבר שהניקס מנסים לא עובד ו-1:46 לפני המחצית בראון לוקח פסק זמן כשהתוצאה כבר 43-69 לדאלאס. אבל כמובן שגם זה לא עוזר והפער גדל עוד קצת עד למחצית כשהניקס מסיימת את המחצית הכי גרועה שלה העונה בפיגור 28 לקבוצה עם סגל של טנקינג – 47-75.

רבע 3:

הניקס ממשיכים להיראות זוועה. בראנסון וברידג׳ס מאבדים, קא״ט מחטיא מתחת לסל ופשוט שם דבר לא הולך לקבוצה הביתית כשגם בהגנה לא מצליחים יותר מידי להפריע לדאלאס לעשות מה שבא להם ו-3 דקות לתוך המחצית היתרון כבר 30, 54-84, לדאלאס. בראון לוקח את פסק הזמן החמישי שלו ועם עוד 21 דקות לשחק לניקס נשארו רק 2 פסקי זמן. בחזרה מפסק הזמן הניקס סוף סוף משחקים הגנה. אמנם ההתקפה עדיין לא נראית טוב וקולעת רק 9 נקודות ב-4 וחצי דקות אבל בצד השני סופגת רק 2 והניקס מצמצמים 63-86, 23 הפרש ״בלבד״ כשקיד נזכר שגם לו מותר לקחת פסקי זמן ולוקח את השני שלו המשחק, הראשון מזה 23 דקות משחק. למרות שההגנה הטובה נמשכת, הניקס פשוט לא מצליחים לייצר מומנטום כשהם מחטיאים יותר מידי ומאוד מתקשים לייצר משהו בצד ההתקפי ובסיום הרבע השלישי 71-94 לקבוצה מטקסס. האם רצף הניצחונות שלי הולך להישבר או שנהיה עדים לקאמבק מטורף? כנראה שהאופציה הראשונה אבל תמיד מותר לקוות.

רבע 4:

המגמה של סוף הרבע השלישי ממשיכה – הניקס עושים הגנה טובה אבל לא מספיק מדויקים בהתקפה והם כן מצמצמים אבל זה נראה קצת מידי, לאט מידי ומאוחר מידי. ובכל זאת, ההפרש יורד מ-20 לראשונה מאז אמצע הרבע השני אז ג׳ייסון קיד לוקח פסק זמן 7 דקות לסיום כשהתוצאה היא 82-100. הדקות ממשיכות וכלום לא משתנה, שלשה פה, נקודות שם אבל אף אחת מהקבוצות לא מצליחה לעשות שום דבר מרשים ב-5 דקות הבאות ו-2:40 לסיום כשהתוצאה 92-108 לדאלאס בראון לוקח פסק זמן ומעלה את כל המחליפים כהודאה בהפסד. בסיום 97-114 לדאלאס וזה ההפסד הרביעי ברציפות וה-9 ב-11 המשחקים האחרונים. ביום רביעי הנטס מגיעים לגארדן והם ממש ישמחו לשבור את רצף ההפסדים שלהם בדרבי וכנראה לא תהיה להם הזדמנות טובה מזו. אם זה יקרה, כבר לא יהיה מפתיע אם הניקס יחליטו על זעזוע גדול.

מקס קריסטי הוביל את דאלאס עם 26 נקודות כולל 8-10 ל-3 וגם נאג׳י מרשל (19 נק׳) וקופר פלאג (18 נק׳) תרמו את שלהם ובאופן כללי המאבריקס עם 47% ל-3 מה שלגמרי עשה את ההבדל. זה והנקודות ממתפרצות שדאלאס מנצחת בנתון הזה לא פחות מ-4-32.

אצל המארחת בראנסון וטאונס עם 22 נק׳ כ״א אבל שניהם באחוזים רעים כשטאונס גם ״זוכה״ לבוז אישי מהקהל. הקבוצה כולה עם 9-31 מה-3 שזה אומר 29% בלבד.

מייק בראון מגיע חם למסיבת העיתונאים, המאמן שתמיד נחמד ומאוד מנומס אומר שיט ואפילו נפלט לו חצי פאקינג בזמן שהוא מדבר על ההגנה של הקבוצה במחצית הראשונה. הוא אומר שבמחצית הם דיברו על שלושה דברים מבחינה הגנתית – הנקודות במתפרצת, השלשות הפנויות והנקודות בצבע ושכל הדברים האלו הצטמצמו מאוד במחצית השניה בה דאלאס קלעו רק 39 נקודות. הוא גם אומר שהוא היה מרוצה מהשטף ההתקפי ופשוט היו יותר מידי החמצות של זריקות סבירות. הוא אמנם צודק בכל זה אבל בעיני זה לא מספיק. החדשות הטובות שגם בעיניו לא. כששואלים אותו אם הוא עדיין מאמין שקבוצת השחקנים הזו יכולה לקחת אליפות הוא אומר שחד משמעית כן, יש לו רעיונות איך לנסות להוציא את הקבוצה מהמצב הנוכחי שלה ואיך אפשר להשתפר (אבל הוא לא יחלוק אותם איתנו) והוא לגמרי מקבל את הבוז מקהל ומבין אותו. הוא אומר שהוא וכל אחד ואחד בחדר ההלבשה מודעים לcrapy performance שלהם הערב ולוקחים את זה לגמרי ברצינות .

אז ביום שבית״ר עולה למקום הראשון כשאף אחד לא ציפה ממנה העונה, הניקס מפסידים את ההפסד הכי מבזה שלהם העונה כשכולם ציפו מהם לתת בראש. ביחד עם זה, זה גם ההפסד הראשון של הקבוצה במשחקים שאני מסקר ועל אף שבאופן כללי אני אוהד אופטימי, אני מתחיל לתהות אם זו באמת העונה של הניקס או שסתם פיתחתי תקוות כל הזמן הזה. צריך לזכור שזה רק ינואר, וכמו שכתבתי בהתחלה זה לא זמן נורא ליכולת גרועה, אבל גם לזה יש גבול ונראה כאילו הניקס קצת חצו אותו היום. מקווה שבמשחק שאסקר מחרתיים נגד הנטס הניקס יחזרו לנצח ואולי סוף סוף יחזרו לעצמם אבל יותר חושש שלא מאשר מאמין שכן.